דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / נזיקין (נזק רכוש) / אשם תורם בתאונת דרכים: הבנת האחריות המשפטית והשלכותיה
נזיקין (נזק רכוש)

אשם תורם בתאונת דרכים: הבנת האחריות המשפטית והשלכותיה

מ
מערכת Law-Tip | | 9 דקות קריאה

אשם תורם בתאונת דרכים: הבנת האחריות המשפטית והשלכותיה

תאונת דרכים היא אירוע מטלטל ולא נעים. היא מעלה שאלות רבות לגבי אחריות, נזקים ופיצויים. במקרים רבים, האחריות לתאונה אינה מוטלת במלואה על צד אחד בלבד. היא מתחלקת בין המעורבים. מושג מפתח בהקשר זה הוא אשם תורם בתאונת דרכים, אשר קובע את מידת האחריות של כל אחד מהמעורבים לנזק שנגרם.

נפגע בתאונה חייב להבין את עקרונות האשם התורם. הם משפיעים באופן ישיר על גובה הפיצויים שיכול להיפסק לטובתו. מאמר זה יסביר מהו אשם תורם. הוא יסביר כיצד בתי המשפט בישראל קובעים אותו. בנוסף, הוא יסביר איך אשם תורם משפיע על ניהול תביעות נזקי רכוש. נתייחס למקרה מבחן שבית המשפט דן בו.

מהו אשם תורם בתאונת דרכים?

אשם תורם, בהקשר של תאונת דרכים, מתייחס למצב שבו גם הנפגע תרם בהתנהגותו הרשלנית או הלא זהירה להתרחשות התאונה. הוא גם יכול לתרום להחמרת הנזק שנגרם לו. כלומר, הוא אינו נוגע רק לאחריות בלעדית של הפוגע. הוא נוגע לשיתוף פעולה של הנפגע ביצירת הנסיבות שהובילו לאירוע. לעיתים, שיתוף פעולה זה אינו מודע.

כאשר בית המשפט קובע אשם תורם בתאונת דרכים, הוא מקזז אחוז מסוים מסכום הפיצויים הכולל. לולא אשם כזה, בית המשפט היה פוסק סכום מלא. בית המשפט קובע את אחוז הקיזוז לפי מידת התרומה של כל אחד מהמעורבים לנזק. הוא בוחן את מכלול הנסיבות ואת התנהגות הצדדים. לדוגמה, בפסק הדין נגד הראל חברה לביטוח, בית המשפט קבע כי התובע, מורה נהיגה, נשא באשם תורם בשיעור 20% לנזקיו.

המסגרת המשפטית לקביעת אחריות בתאונות דרכים

בישראל, בתי המשפט קובעים אחריות ואשם תורם בתאונות דרכים. הם נסמכים על שתי מערכות דינים עיקריות: חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ופקודת הנזיקין [נוסח חדש]. יש להבחין בין נזקי גוף לנזקי רכוש.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד)

חוק זה מסדיר את הפיצוי בגין נזקי גוף. נזקים אלה נגרמו בתאונת דרכים. הוא פועל בשיטת "ללא אשם" (No-Fault). כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי. הוא מקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב בו נסע. במקרים מסוימים, הוא יקבל פיצוי מ"קרנית". אין צורך להוכיח את אשמת הנהג הפוגע.

עיקרון האשם התורם אינו רלוונטי, בדרך כלל, לתביעות לפי חוק הפלת"ד. יש חריגים מוגדרים לכך. למשל, נהיגה ללא רישיון או ביטוח. לעומת זאת, במקרה של נזקי רכוש, המסגרת המשפטית שונה לחלוטין.

פקודת הנזיקין ואשם תורם

תביעות בגין נזקי רכוש מתאונת דרכים מתנהלות לפי פקודת הנזיקין. לדוגמה, התביעה שבית המשפט דן בה בפסק הדין שהוצג פעלה כך. סעיף 68 לפקודת הנזיקין קובע זאת: אם אדם נפגע עקב רשלנותו שלו ורשלנותו של אחר, בית המשפט רשאי להפחית את הפיצויים. הוא יפחית אותם בהתאם למידת אחריותו של הנפגע.

בית המשפט בוחן את מידת האשם של כל אחד מהצדדים. הוא בודק עד כמה תרמה התנהגותו של כל צד להתרחשות הנזק. בפסק הדין, למשל, בית המשפט קבע כי הנתבעת ביצעה עבירות תנועה חמורות. למשל, היא נסעה ברמזור אדום וניסתה עקיפה מסוכנת. עבירות אלה היו הגורם העיקרי לתאונה. עם זאת, בית המשפט בחן גם את התנהלות התובע בקפידה.

מצבים נפוצים שבהם נקבע אשם תורם

נסיבות המקרה קובעות אם קיים אשם תורם ובאיזה שיעור. הנה כמה דוגמאות למצבים שכיחים שבהם בתי המשפט נוטים לקבוע אשם תורם בתאונת דרכים:

  • אי ציות לחוקי תנועה: למשל, נהיגה במהירות מופרזת או אי שמירת מרחק. עוד דוגמאות הן אי מתן זכות קדימה, שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, או חציית צומת באופן לא זהיר. תלונות אלה נטענו כלפי התובע במקרה שלנו.

  • נהיגה פרועה או מסוכנת: זוהי התנהגות אגרסיבית או חסרת אחריות בכביש. היא כוללת נסיעה לא צפויה, סטייה מנתיב, או ניסיון לחסום רכב אחר לאחר התאונה. כך אירע בפסק הדין.

  • חוסר ערנות או הסחת דעת: מקרים של אי תשומת לב לתנאי הדרך, להתפתחויות בתנועה, או לסימונים.

  • אי נקיטת אמצעי זהירות: למשל, אי חגירת חגורת בטיחות. לחלופין, אי שימוש בקסדה באופנוע, אף על פי שאלו קשורים יותר לנזקי גוף.

הסרטונים שהצדדים הגישו לבית המשפט הדגימו את התנהלות שני הנהגים. הם היו גורם מכריע בקביעת שיעור האשם התורם של כל אחד מהם. חשוב לציין כי בית המשפט מתייחס לכל הפרטים הקטנים ולסדר האירועים המדויק.

התפקיד הייחודי של מורה נהיגה בקביעת אשם תורם

מקרה זה מדגיש את האחריות המוגברת. מורה נהיגה נושא באחריות זו. כמורה נהיגה, התובע אמור להיות בקיא בחוקי התעבורה ולפעול כדוגמה לתלמידו. חובתו היא לוודא שהתלמיד נוהג בבטחה ובהתאם לחוק. עליו להדריך אותו באופן נכון.

בפסק הדין, בית המשפט קבע כי התובע נהג בצדק. הוא הנחה את תלמידו שלא להיכנס לצומת עמוס. עם זאת, הוא שגה בהמשך. הוא הנחה את התלמיד לסטות לנתיב השמאלי בתוך הצומת. באופן זה, הוא חסם את הדרך. יתרה מכך, התנהלותו הפרועה לאחר התאונה כללה חסימת דרכה של הנתבעת. בית המשפט תפס אותה כחמורה במיוחד עבור אדם במעמדו כמורה נהיגה.

החלטת בית המשפט מבהירה כי חובתו של מורה נהיגה אינה מסתכמת בהדרכה טכנית בלבד. היא כוללת גם חינוך להתנהגות נכונה ואחראית בדרך. התנהגות שאינה תואמת ציפיות אלו, עלולה לגרום לבית המשפט לייחס אשם תורם גבוה יותר.

הליך קביעת הנזקים וחישוב הפיצויים

הליך קביעת הנזקים חשוב מאוד לאחר תאונת דרכים. הוא מאפשר לדרוש פיצוי הולם. הוכחת הנזק וההתנהלות מול חברת הביטוח הם שלבים קריטיים.

הוכחת הנזק

על התובע להוכיח את היקף הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. התובע עושה הוכחה זו בדרך כלל באמצעות דו"ח שמאי רכב מקצועי. הדו"ח מפרט את עלות התיקון או את ירידת הערך של הרכב. בנוסף, על התובע לאסוף קבלות על הוצאות נלוות. למשל, שכר טרחת השמאי, עלויות גרירה, או כל הוצאה סבירה אחרת שנגרמה בעקבות התאונה.

במקרה של התובע, הוא מכר את רכבו ללא תיקון. בית המשפט התחשב בכך בקביעת הפיצוי. הוא אמנם הגיש חוות דעת שמאי, אך בפועל קיבל תמורה עבור הרכב. הוא קיבל אותה במצבו הפגוע. בית המשפט ביצע התאמות בחישוב הסופי על מנת לשקף את ההפסד הכלכלי בפועל.

רכיבי פיצויים נפוצים

נזקי רכוש בתאונת דרכים יכולים לכלול מספר רכיבים:

  • עלות תיקון הרכב או ירידת ערכו: זהו הרכיב העיקרי. הוא מכסה את ההוצאה הכרוכה בהשבת הרכב למצבו הקודם. הוא גם מכסה את ההפרש בין שווי הרכב לפני ואחרי התאונה. כך קורה במקרה של "טוטאל לוס" או מכירה ללא תיקון.

  • שכר טרחת שמאי: זהו פיצוי על העלות הכרוכה בהערכת הנזק.

  • הפסד ימי עבודה: בית המשפט יפצה על ימי עבודה שהתובע נאלץ להפסיד. הוא יפסיד אותם לצורך טיפול ברכב או בהליכים קשורים לתאונה. אך רכיב זה דורש הוכחה מפורטת. במקרה הנדון, בית המשפט דחה רכיב זה מחוסר הוכחה.

  • עוגמת נפש: תאונה גורמת סבל רגשי ועוגמת נפש. בית המשפט יפצה על סבל זה. בית המשפט דחה רכיב זה גם במקרה זה. הוכחתו מורכבת. בית המשפט אינו פוסק אותו אוטומטית במקרים של נזקי רכוש בלבד.

קיזוז אשם תורם

לאחר שבית המשפט קובע את סך הנזקים שהוכחו, הוא מקיים את שלב קיזוז האשם התורם. אם, לדוגמה, שמאי העריך את סך הנזקים ב-10,000 ש"ח. ובית המשפט קבע אשם תורם בשיעור 20%. הפיצוי הסופי שבית המשפט ישלם יהיה 8,000 ש"ח. בפסק הדין, לאחר כלל השיקולים וקיזוז האשם התורם, בית המשפט פסק לתובע סכום של 7,707 ש"ח. זה היה בגין נזקיו הישירים, בתוספת הוצאות ושכר טרחת שמאי.

כיצד לפעול נכון לאחר תאונת דרכים

התנהלות נכונה מיד לאחר תאונת דרכים יכולה להשפיע באופן מכריע על תוצאות תביעת הפיצויים. הנה כמה צעדים מעשיים שכדאי לנקוט:

  • תיעוד זירת האירוע: צלמו את זירת התאונה מזוויות שונות. צלמו את מיקום כלי הרכב, את נזקי הרכוש, סימני בלימה, תנאי הכביש ותמרורים. כפי שראינו בפסק הדין, סרטונים ממצלמות רכב יכולים להיות ראיה מכרעת.

  • החלפת פרטים: אספו פרטים מלאים מכל המעורבים. רשמו שם, מספר תעודת זהות, מספר טלפון, פרטי ביטוח (חברה ומספר פוליסה) ופרטי הרכב (מספר רישוי).

  • דיווח למשטרה ולחברת הביטוח: דווחו על התאונה למשטרה וקבלו אישור. דווחו בהקדם לחברת הביטוח שלכם ושל הנהג הפוגע (אם ידוע).

  • איסוף ראיות: רשמו שמות ופרטי התקשרות של עדים לתאונה, אם היו. נסו להשיג תיעוד ממצלמות אבטחה באזור, אם קיימות.

  • פנייה לשמאי רכב: פנו לשמאי רכב מוסמך בהקדם להערכת הנזק. זהו צעד חיוני להוכחת היקף הנזק.

  • הימנעות מהודאה באשמה: אל תודו באשמה בזירת התאונה. השאירו את קביעת האחריות לגורמים המוסמכים.

  • התייעצות משפטית: מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. זה חשוב במיוחד אם יש מחלוקת על האחריות או על גובה הנזק.

מתי כדאי לפנות לעורך דין או לגישור?

אף שתביעות נזקי רכוש עשויות להיראות פשוטות, מקרים רבים כוללים מורכבויות משפטיות. קביעת אשם תורם בתאונת דרכים, למשל, יכולה להשפיע על זכויותיכם. לכן, אנו ממליצים לכם לפנות לייעוץ משפטי:

  • כאשר קיימת מחלוקת על האחריות: אם הנהג הפוגע או חברת הביטוח שלו מסרבים לקחת אחריות מלאה על התאונה, או הם טוענים לאשם תורם מצדכם, עורך דין יוכל לייצג אתכם.

  • במקרים של נזקים משמעותיים: אם הנזק לרכבכם גבוה, או אם סבלתם הפסדים נלווים משמעותיים (כמו הפסד הכנסה), ייעוץ משפטי חיוני. הוא יבטיח מימוש מלוא זכויותיכם.

  • כאשר מעורבים גורמים מיוחדים: כמו במקרה של מורה נהיגה או מעורבות של צדדים נוספים, עורך דין יסייע להבין את ההשלכות המשפטיות הייחודיות.

  • בהליכים מול חברות הביטוח: עורך דין יכיר את התהליכים והדרישות של חברות הביטוח. הוא ינהל את המשא ומתן באופן מקצועי.

כחלופה להתדיינות משפטית ארוכה ויקרה, ניתן לשקול הליך גישור. גישור הוא תהליך וולונטרי וסודי. מגשר ניטרלי מסייע לצדדים להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. הגישור יכול להיות יעיל במיוחד במקרים שבהם יש נכונות של הצדדים לפתור את הסכסוך בהסכמה. הוא יפחית את העלויות והזמן הכרוכים בהליך משפטי.

קביעת אשם תורם בתאונת דרכים היא עניין מורכב. הוא דורש בחינה מדוקדקת של כלל הנסיבות, הראיות והדין החל. הבנת המושג והשלכותיו היא קריטית עבור כל אדם המעורב בתאונה. אל תהססו לפנות לייעוץ מקצועי.

סיכום

התמודדות עם תאונת דרכים והשלכותיה המשפטיות יכולה להיות מורכבת ומאתגרת. מושג ה"אשם התורם" מדגיש כי האחריות לנזקים אינה תמיד חד-צדדית. גם להתנהגות הנפגע יכולה להיות השפעה על שיעור הפיצויים שיקבל. מקרה פסק הדין ממחיש כיצד בית המשפט בוחן בקפידה את כלל הראיות ואת התנהגות כל אחד מהמעורבים. הוא בוחן גם גורמים מיוחדים כמו מעמדו של מורה נהיגה.

כדי להבטיח את מימוש מלוא זכויותיכם, עליכם לפעול בחוכמה ובאחריות לאחר התאונה. תעדו, אספו ראיות, והתייעצו עם עורך דין מומחה בתחום. הוא יוכל לנתח את המקרה שלכם. הוא יבין את מרכיבי אשם תורם בתאונת דרכים. עורך הדין יסייע לכם להגיע לפתרון ההוגן ביותר עבורכם. זאת, בין אם באמצעות גישור או בבית המשפט.

הערה: אנו מגישים מאמר זה כשירות לציבור. הוא מהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. ייעוץ כזה בוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

5.0 (178 דירוגים)
דרגו מאמר זה:
שתפו:
מ
מערכת Law-Tip
כותב/ת באתר Law-Tip – פורטל המידע המשפטי המוביל בישראל.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

עקבו אחרינו

פרסומת