מזונות ילדים ובן/בת זוג
החוק מטיל את חובת תשלום מזונות הילדים על שני ההורים. מטרתה לדאוג לצרכיהם הבסיסיים של הילדים. צרכים אלה כוללים מזון, ביגוד, חינוך ובריאות. כמו כן, היא דואגת ל"צרכים עקיפים" כמו מדור (הוצאות דיור).
פסיקת בתי המשפט בעשור האחרון שמה דגש על חלוקה שוויונית יותר של נטל המזונות בין ההורים. היא מתחשבת בזמני שהות שווים ובהכנסותיהם. מזונות אישה, לעומת זאת, בית הדין פוסק לאישה תשלום זה. מטרתו היא לאפשר לה לשמור על רמת חייה עובר לגירושין. בית הדין פוסק אותו לרוב עד מתן הגט, בכפוף לתנאים מסוימים ולעיתים גם על פי דין תורה.
חלוקת רכוש ואיזון משאבים
על פי חוק יחסי ממון, בני זוג שנישאו לאחר 1974 זכאים לאיזון משאבים עם פקיעת הנישואין. משמעות הדבר היא חלוקה שוויונית של כלל הנכסים והחובות שבני הזוג צברו במהלך הנישואין. נכסים אלו כוללים דירות, כספים, חסכונות וזכויות סוציאליות. עם זאת, בית המשפט אינו כולל נכסים שהיו בבעלותו של אחד הצדדים לפני הנישואין. הוא גם אינו כולל ירושות או מתנות שבני הזוג קיבלו בתקופת הנישואין, אלא אם כן הצד השני הוכיח אחרת. אנו ממליצים לבצע הערכת שווי לנכסים השונים. כמו כן, כדאי לכלול את חלוקתם המפורטת בהסכם גירושין.
הליכים משפטיים בבית המשפט ובבית הדין הרבני
כאשר הליך הגישור אינו צולח, או כאשר אחד הצדדים מעוניין בכך, הצדדים פותחים הליכים משפטיים. הליכים אלה יכולים להיות מקבילים או משלימים. הערכאות מנהלות הליכים אלה בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני.
בבית המשפט לענייני משפחה, הצדדים יכולים להגיש תביעות. תביעות אלו נוגעות לנושאי משמורת (כיום אחריות הורית וזמני שהות), מזונות (ילדים ואישה) וחלוקת רכוש. לעומת זאת, הצדדים מגישים את תביעת הגירושין עצמה (הגט) לבית הדין הרבני. שם, בית הדין קובע גם את "עילות הגירושין" לפי הדין העברי.
סוגיית "כריכת התביעות" היא אסטרטגית ביותר. צד המגיש ראשון תביעת גירושין לבית הדין הרבני רשאי "לכרוך" אליה את כל העניינים הנלווים, הכוללים מזונות, רכוש ומשמורת. בדרך זו, הוא מונע מבית המשפט לענייני משפחה לדון בהם. לפיכך, הבחירה באיזו ערכאה לפתוח את הליך הגירושין בישראל היא אסטרטגית ובעלת השלכות רבות ומשמעותיות.
טעויות נפוצות והתנהלות נכונה במהלך הליך גירושין
תהליך הגירושין רווי מטען רגשי כבד, ועלול להוביל לטעויות יקרות. הנה כמה טעויות נפוצות, ועליכם להימנע מהן במהלך הליך גירושין בישראל:
- נקיטת פעולות פזיזות: למשל, עזיבת הבית המשותף ללא ייעוץ משפטי. צדדים עלולים לפרש זאת כנטישת הבית.
- הסתרת נכסים או העברתם לאחר: פעולה כזו עלולה להוביל לסנקציות חמורות מצד בית המשפט.
- מעורבות ילדים בסכסוך ושימוש בהם ככלי ניגוח: פעולה זו פוגעת בילדים, והערכאות המשפטיות אינן מקבלות אותה.
התנהלות נכונה במהלך הליך גירושין מחייבת שקיפות מלאה מול עורך הדין. היא דורשת איסוף מסודר של מסמכים פיננסיים ואישיים. בנוסף, עליכם לשמור על קור רוח ותקשורת מכבדת ככל הניתן עם בן/בת הזוג. הדבר חשוב במיוחד כאשר מעורבים ילדים.
הסכם גירושין וסיום ההליך
השאיפה האידיאלית ברוב מקרי הגירושין היא לגבש הסכם גירושין מקיף. עורכי הדין מנסחים הסכם זה לרוב בסיוע עורכי דין, ולאחר הליך גישור מוצלח. הסכם זה כולל בתוכו את כל ההסכמות בין בני הזוג. הסכמות אלו עוסקות בנושאי אחריות הורית, זמני שהות, מזונות ילדים ואישה וחלוקת רכוש. הן נוגעות גם לכל עניין אחר הרלוונטי לפירוק התא המשפחתי.
הסכם חתום מקבל תוקף משפטי מחייב. הוא מקבל תוקף לאחר שבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני אישר אותו. הסכם כזה מהווה את מפת הדרכים לחיים שאחרי הגירושין. לאחר שהערכאות נותנות פסק דין או אישרו את ההסכם, בית הדין הרבני מקיים את טקס הגט. בכך, הצדדים מסיימים רשמית את הליך הגירושין בישראל. הצדדים חוזרים להיות רווקים, וכל אחד פונה לדרכו.
הליך גירושין בישראל הוא מסע מורכב וטעון. עם זאת, בעזרת הדרכה משפטית נכונה, גישה אמפטית וכלים מתאימים, הצדדים יכולים לצלוח אותו בצורה מיטבית. זכרו: המטרה היא לא רק לסיים את הנישואין. עליכם לבנות בסיס יציב לעתיד עבורכם ועבור ילדיכם.
לכן, עליכם לקבל ייעוץ משפטי מקצועי וליווי צמוד. ייעוץ וליווי אלה הכרחיים להבטחת זכויותיכם. הם אף חיוניים לקבלת החלטות מושכלות בכל שלבי הדרך. אל תהססו לפנות לעורך דין מומחה בתחום כבר בשלבים הראשונים. כך תבטיחו מעבר חלק ובטוח ככל האפשר לשלב הבא בחייכם.
הערה: אנו מגישים מאמר זה כשירות לציבור. הוא מהווה מידע כללי בלבד. לפיכך, המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. ייעוץ זה בוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.