דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / נזיקין (נזק רכוש) / אשם תורם בתאונת דרכים: הבנת האחריות המשפטית והשלכותיה
נזיקין (נזק רכוש)

אשם תורם בתאונת דרכים: הבנת האחריות המשפטית והשלכותיה

ע
עו״ד קובי טל | | 12 דקות קריאה
מהו אשם תורם בתאונת דרכים ומתי הוא מקטין את הפיצוי?
אשם תורם הוא קביעה של בית המשפט שגם הנפגע תרם בהתנהגותו להתרחשות התאונה או להחמרת הנזק, ולכן הפיצוי שלו מופחת באחוז שנקבע. הבסיס המשפטי הוא סעיף 68 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. הבחנה מרכזית: בתביעת נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, הפיצוי משולם בשיטת "ללא אשם" ואשם תורם אינו מקטין אותו. בתביעת נזקי רכוש, שמתנהלת לפי פקודת הנזיקין, האשם התורם כן מקטין את הפיצוי בפועל: נזק מוכח של 10,000 ש"ח עם אשם תורם של 20% מזכה ב-8,000 ש"ח.

תאונת דרכים היא אירוע מטלטל ולא נעים, המעלה שאלות רבות לגבי אחריות, נזקים ופיצויים. במקרים רבים האחריות לתאונה אינה מונחת במלואה על כתפיו של צד אחד בלבד, אלא מתחלקת בין המעורבים. מושג המפתח בהקשר זה הוא אשם תורם בתאונת דרכים, והוא זה שקובע את מידת האחריות של כל אחד מהמעורבים לנזק שנגרם.

הבנת עקרונות האשם התורם חיונית לכל מי שנפגע בתאונה, שכן היא משפיעה באופן ישיר על גובה הפיצויים שעשויים להיפסק לטובתו. מאמר זה מסביר מהו אשם תורם, כיצד הוא נקבע בבתי המשפט בישראל, ואיך הוא משפיע על ניהול תביעות נזקי רכוש, תוך התייחסות למקרה מבחן שנדון בבית המשפט.

מהו אשם תורם בתאונת דרכים?

אשם תורם, בהקשר של תאונת דרכים, מתייחס למצב שבו גם הנפגע תרם בהתנהגותו הרשלנית או הלא זהירה להתרחשות התאונה או להחמרת הנזק שנגרם לו. כלומר, אין מדובר רק באחריות בלעדית של הפוגע, אלא בשיתוף פעולה, לעיתים לא מודע, של הנפגע ביצירת הנסיבות שהובילו לאירוע.

כאשר בית המשפט קובע כי קיים אשם תורם, הוא מקזז אחוז מסוים מסכום הפיצויים הכולל שהיה נפסק לולא היה אשם כזה. אחוז הקיזוז נקבע בהתאם למידת התרומה של כל אחד מהמעורבים לנזק, תוך בחינת מכלול הנסיבות והתנהגות הצדדים.

לדוגמה, בפסק דין שניתן בתביעת נזקי רכוש נגד חברת ביטוח, קבע בית המשפט כי התובע, מורה נהיגה, נושא באשם תורם בשיעור 20% לנזקיו.

ההבדל בין מסלול נזקי גוף למסלול נזקי רכוש בתאונת דרכים
נושא נזקי גוף נזקי רכוש
הדין החל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 פקודת הנזיקין [נוסח חדש]
הצורך להוכיח אשמה אין. הפיצוי הוא בשיטת "ללא אשם" יש. על התובע להוכיח רשלנות של הצד השני
מי משלם מבטחת הרכב שבו נסע הנפגע, ובמקרים מסוימים קרנית המזיק או מבטחתו בביטוח צד שלישי או מקיף
השפעת אשם תורם על הפיצוי ככלל אינו מפחית את הפיצוי מפחית את הפיצוי באחוז שנקבע
מה מוכיח את הנזק מסמכים רפואיים וחוות דעת רפואית חוות דעת שמאי רכב וקבלות

המסגרת המשפטית לקביעת אחריות בתאונות דרכים

קביעת אחריות ואשם תורם בתאונות דרכים בישראל נשענת על שתי מערכות דינים עיקריות: חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ופקודת הנזיקין [נוסח חדש]. יש להבחין בין נזקי גוף לנזקי רכוש.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד)

חוק זה מסדיר את הפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים. הוא פועל בשיטת "ללא אשם" (No-Fault), כלומר כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי מחברת הביטוח של הרכב שבו נסע, או מ"קרנית" במקרים מסוימים, וזאת ללא צורך להוכיח את אשמתו של הנהג הפוגע.

העיקרון של אשם תורם אינו רלוונטי בדרך כלל לתביעות לפי חוק הפלת"ד. קיימים לעומת זאת מצבים שבהם החוק שולל את הזכאות לפיצוי מלכתחילה, למשל נהיגה ללא רישיון נהיגה בר תוקף או נהיגה ברכב שאין לו ביטוח חובה. שלילה כזו אינה "אשם תורם" אלא הוצאה מתחולת החוק, וההבחנה הזו חשובה: אשם תורם מקטין פיצוי, ואילו שלילת זכאות מאיינת אותו. במקרה של נזקי רכוש, המסגרת המשפטית שונה לחלוטין.

פקודת הנזיקין ואשם תורם

תביעות בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים, כמו זו שנדונה בפסק הדין שהוצג, מתנהלות בדרך כלל לפי פקודת הנזיקין. סעיף 68 לפקודת הנזיקין קובע כי כאשר אדם סבל נזק גם עקב אשמו שלו וגם עקב אשמו של אחר, לא תישלל תביעתו, אך הפיצויים שהוא זכאי להם יופחתו בשיעור שבית המשפט מוצא לצודק בהתחשב בחלקו באחריות לנזק.

בית המשפט בוחן את מידת האשם של כל אחד מהצדדים, כלומר עד כמה תרמה התנהגותו של כל צד להתרחשות הנזק. בפסק הדין, למשל, נקבע כי הנתבעת ביצעה עבירות תנועה חמורות, כמו נסיעה ברמזור אדום וניסיון עקיפה מסוכן, שהיו הגורם העיקרי לתאונה.

עם זאת, התנהלות התובע גם היא נבחנה בקפידה.

שימו לב: ההבחנה בין שני המסלולים היא ההבחנה שמכריעה בפועל. אותה תאונה עצמה יכולה להוליד שתי תביעות נפרדות: תביעת נזקי גוף מול מבטחת החובה, שבה האשם התורם אינו מקטין את הפיצוי, ותביעת נזקי רכוש בבית המשפט, שבה הוא כן מקטין אותו. ההליכים מתנהלים במקביל, לפי דינים שונים ולעיתים בערכאות שונות, ואין להסיק מתוצאת האחד לגבי השני.

מצבים נפוצים שבהם נקבע אשם תורם

הקביעה אם קיים אשם תורם ובאיזה שיעור היא תלוית נסיבות. הנה כמה דוגמאות למצבים שכיחים שבהם בתי המשפט נוטים לקבוע אשם תורם:

  • אי ציות לחוקי תנועה: נהיגה במהירות מופרזת, אי שמירת מרחק, אי מתן זכות קדימה, שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה, או חציית צומת באופן לא זהיר, כפי שנטען כלפי התובע במקרה שלנו.
  • נהיגה פרועה או מסוכנת: התנהגות אגרסיבית או חסרת אחריות בכביש, כולל נסיעה לא צפויה, סטייה מנתיב, או ניסיון לחסום רכב אחר לאחר התאונה, כפי שאירע בפסק הדין.
  • חוסר ערנות או הסחת דעת: אי תשומת לב לתנאי הדרך, להתפתחויות בתנועה, או לסימונים.
  • אי נקיטת אמצעי זהירות: למשל, אי חגירת חגורת בטיחות או אי שימוש בקסדה באופנוע, אף על פי שאלו קשורים יותר לנזקי גוף.

הסרטונים שהוגשו לבית המשפט במקרה הנדון הדגימו באופן ברור את התנהלות שני הנהגים, והיו גורם מכריע בקביעת שיעור האשם התורם של כל אחד מהם. חשוב לציין כי בית המשפט מתייחס לכל הפרטים הקטנים ולסדר האירועים המדויק.

הרשעה או תשלום קנס בעבירת תנועה אינם קובעים לבדם את שיעור האשם התורם בתביעה האזרחית, אך הם ראיה בעלת משקל. מי שמתמודד במקביל עם הליך תעבורתי ועם תביעה כספית כדאי שיבחן את שני ההליכים יחד, שכן החלטה בהליך אחד עשויה להשליך על השני. סוגיות אלה מטופלות בידי עורך דין תעבורה.

התפקיד הייחודי של מורה נהיגה בקביעת אשם תורם

מקרה זה מדגיש את האחריות המוגברת המוטלת על מורה נהיגה. כמורה נהיגה, התובע אמור להיות בקיא בחוקי התעבורה ולפעול כדוגמה לתלמידו. חובתו היא לוודא שהתלמיד נוהג בבטחה ובהתאם לחוק, ולהדריך אותו באופן נכון.

בפסק הדין נקבע כי למרות שהתובע נהג בצדק כאשר הנחה את תלמידו שלא להיכנס לצומת עמוס, הוא שגה בהמשך. הוא הנחה את התלמיד לסטות לנתיב השמאלי בתוך הצומת, באופן שחסם את הדרך.

יתרה מכך, התנהלותו לאחר התאונה, שכללה חסימת דרכה של הנתבעת, נתפסה כחמורה במיוחד עבור אדם במעמדו כמורה נהיגה.

החלטת בית המשפט מבהירה כי חובתו של מורה נהיגה אינה מסתכמת בהדרכה טכנית בלבד, אלא כוללת גם חינוך להתנהגות נכונה ואחראית בדרך. התנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם ציפיות אלו עלולה להוביל לייחוס אשם תורם גבוה יותר.

הליך קביעת הנזקים וחישוב הפיצויים

לאחר תאונת דרכים, יש חשיבות עליונה להליך קביעת הנזקים על מנת לדרוש פיצוי הולם. הוכחת הנזק וההתנהלות מול חברת הביטוח הם שלבים קריטיים.

הוכחת הנזק

על התובע להוכיח את היקף הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. הוכחה זו נעשית בדרך כלל באמצעות דו"ח שמאי רכב מקצועי, המפרט את עלות התיקון או את ירידת הערך של הרכב. בנוסף, חשוב לאסוף קבלות על הוצאות נלוות, כמו שכר טרחת השמאי, עלויות גרירה או כל הוצאה סבירה אחרת שנגרמה בעקבות התאונה.

במקרה של התובע, הוא מכר את רכבו ללא תיקון, ובית המשפט התחשב בכך בקביעת הפיצוי. הוא אמנם הגיש חוות דעת שמאי, אך בפועל קיבל תמורה עבור הרכב במצבו הפגוע. בית המשפט ביצע התאמות בחישוב הסופי על מנת לשקף את ההפסד הכלכלי בפועל.

רכיבי פיצויים נפוצים

נזקי רכוש בתאונת דרכים יכולים לכלול מספר רכיבים:

  • עלות תיקון הרכב או ירידת ערכו: זהו הרכיב העיקרי, המכסה את ההוצאה הכרוכה בהשבת הרכב למצבו הקודם, או את ההפרש בין שווי הרכב לפני ואחרי התאונה במקרה של "טוטאל לוס" או מכירה ללא תיקון.
  • שכר טרחת שמאי: פיצוי על העלות הכרוכה בהערכת הנזק.
  • הפסד ימי עבודה: פיצוי על ימי עבודה שהתובע נאלץ להפסיד לצורך טיפול ברכב או בהליכים הקשורים לתאונה, אך דורש הוכחה מפורטת. במקרה הנדון, רכיב זה נדחה מחוסר הוכחה.
  • עוגמת נפש: פיצוי על סבל רגשי ועגמת נפש שנגרמו כתוצאה מהתאונה. רכיב זה נדחה גם הוא במקרה זה, שכן הוכחתו מורכבת ואינה נפסקת אוטומטית במקרים של נזקי רכוש בלבד.

רכיבי הנזק האלה חוזרים גם מחוץ לתאונות דרכים, בכל תביעת רכוש שבה נדרשת הוכחת שווי ואובדן ערך, והם ליבת עבודתו של עורך דין נזקי רכוש.

קיזוז אשם תורם

לאחר שבית המשפט קובע את סך הנזקים שהוכחו, הוא מקיים את שלב קיזוז האשם התורם. אם, לדוגמה, סך הנזקים הוערך ב-10,000 ש"ח ונקבע אשם תורם בשיעור 20%, הפיצוי הסופי שישולם יהיה 8,000 ש"ח. בפסק הדין, לאחר כלל השיקולים וקיזוז האשם התורם, נפסק לתובע סכום של 7,707 ש"ח בגין נזקיו הישירים, בתוספת הוצאות ושכר טרחת שמאי.

אזהרה: הסדר מהיר מול חברת הביטוח בטרם התקבלה חוות דעת שמאי הוא הטעות היקרה ביותר בתיקי רכוש. הצעת פשרה מוקדמת מגלמת כמעט תמיד הנחת אשם תורם גבוהה, ולאחר החתימה על כתב ויתור לא ניתן לחזור ולתבוע את ההפרש. ⛔ אל תחתמו על סילוק תביעה לפני שידוע לכם מהו הנזק המלא, ומהו שיעור האשם התורם שנטען כלפיכם ועל מה הוא מבוסס.

כיצד לפעול נכון לאחר תאונת דרכים

התנהלות נכונה מיד לאחר תאונת דרכים יכולה להשפיע באופן מכריע על תוצאות תביעת הפיצויים. הנה הצעדים המעשיים שכדאי לנקוט, לפי הסדר:

  1. תיעוד זירת האירוע: צלמו את זירת התאונה מזוויות שונות, את מיקום כלי הרכב, את נזקי הרכוש, סימני בלימה, תנאי הכביש ותמרורים. כפי שראינו בפסק הדין, סרטונים ממצלמות רכב יכולים להיות ראיה מכרעת.
  2. החלפת פרטים: אספו פרטים מלאים מכל המעורבים: שם, מספר תעודת זהות, מספר טלפון, פרטי ביטוח (חברה ומספר פוליסה) ופרטי הרכב (מספר רישוי).
  3. דיווח למשטרה ולחברת הביטוח: דווחו על התאונה למשטרה וקבלו אישור. דווחו בהקדם לחברת הביטוח שלכם ושל הנהג הפוגע, אם ידוע.
  4. איסוף ראיות: רשמו שמות ופרטי התקשרות של עדים לתאונה, אם היו. נסו להשיג תיעוד ממצלמות אבטחה באזור, אם קיימות.
  5. פנייה לשמאי רכב: פנו לשמאי רכב מוסמך בהקדם להערכת הנזק. זהו צעד חיוני להוכחת היקף הנזק.
  6. הימנעות מהודאה באשמה: אל תודו באשמה בזירת התאונה. השאירו את קביעת האחריות לגורמים המוסמכים.
  7. התייעצות משפטית: מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום, במיוחד אם יש מחלוקת על האחריות או על גובה הנזק.

מתי כדאי לפנות לעורך דין או לגישור?

אף שתביעות נזקי רכוש עשויות להיראות פשוטות, מקרים רבים כוללים מורכבויות משפטיות, כמו קביעת אשם תורם, שיכולות להשפיע על זכויותיכם. לכן, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי:

  • כאשר קיימת מחלוקת על האחריות: אם הנהג הפוגע או חברת הביטוח שלו מסרבים לקחת אחריות מלאה על התאונה, או טוענים לאשם תורם מצדכם, עורך דין יוכל לייצג אתכם.
  • במקרים של נזקים משמעותיים: אם הנזק לרכבכם גבוה, או אם נגרמו לכם הפסדים נלווים משמעותיים כמו הפסד הכנסה, ייעוץ משפטי חיוני להבטחת מימוש מלוא זכויותיכם.
  • כאשר מעורבים גורמים מיוחדים: כמו במקרה של מורה נהיגה או מעורבות של צדדים נוספים, עורך דין יסייע להבין את ההשלכות המשפטיות הייחודיות.
  • בהליכים מול חברות הביטוח: עורך דין יכיר את התהליכים והדרישות של חברות הביטוח וינהל את המשא ומתן באופן מקצועי.

כחלופה להתדיינות משפטית ארוכה ויקרה, ניתן לשקול הליך גישור. גישור הוא תהליך וולונטרי וסודי, שבו מגשר ניטרלי מסייע לצדדים להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. הגישור יכול להיות יעיל במיוחד במקרים שבהם יש נכונות של הצדדים לפתור את הסכסוך בהסכמה ולהפחית את העלויות והזמן הכרוכים בהליך משפטי.

קביעת אשם תורם בתאונת דרכים היא עניין מורכב הדורש בחינה מדוקדקת של כלל הנסיבות, הראיות והדין החל. הבנת המושג והשלכותיו היא קריטית עבור כל אדם המעורב בתאונה. אל תהססו לפנות לייעוץ מקצועי.

היכן מתנהלת התביעה

תביעת נזקי רכוש בעקבות תאונת דרכים מתנהלת בבית משפט השלום, ובסכומים נמוכים אפשר להגישה בבית המשפט לתביעות קטנות ללא ייצוג. הבחירה בין המסלולים אינה טכנית: בתביעות קטנות ההליך מהיר וזול, אך אין ייצוג ואין חקירה נגדית מקצועית, ובתיק שבו נטען אשם תורם משמעותי דווקא היכולת לחקור את הצד השני היא שמכריעה. ההיבטים הדיוניים האלה משותפים לכל תביעה כספית ונדונים בהרחבה אצל עורך דין משפט אזרחי.

טוענים נגדכם לאשם תורם ואתם לא בטוחים שזה מוצדק?

שיעור האשם התורם אינו מספר קבוע. הוא נקבע מהראיות, ובעיקר מסרטוני מצלמות הרכב, מדו"ח השמאי ומסדר האירועים המדויק. בדיקה של החומר לפני שמגיבים לחברת הביטוח היא לרוב ההבדל בין קיזוז של 20% לקיזוז של 50%.

לבדיקת המקרה שלכם או בטלפון 1-700-555-996.

שאלות ותשובות

מה זה בדיוק אשם תורם?

קביעה של בית המשפט שהנפגע עצמו תרם בהתנהגותו להתרחשות הנזק או להחמרתו. התוצאה היא הפחתת הפיצוי באחוז שנקבע. הבסיס הוא סעיף 68 לפקודת הנזיקין, שקובע שהתביעה לא נשללת בשל כך, אלא שהפיצויים מופחתים בשיעור שבית המשפט מוצא לצודק.

האם אשם תורם מקטין גם פיצוי על נזקי גוף?

ככלל לא. פיצוי בגין נזקי גוף בתאונת דרכים משולם לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בשיטת "ללא אשם", ולכן אין בו קיזוז אשם תורם. יש לעומת זאת מצבים שבהם החוק שולל את הזכאות כולה, למשל נהיגה ללא רישיון בר תוקף או ללא ביטוח חובה. זו שלילת זכאות ולא הפחתה.

מי קובע את אחוז האשם התורם?

בית המשפט, ולא חברת הביטוח ולא השמאי. חברת הביטוח יכולה להציע פשרה שמגלמת אחוז מסוים, אבל אין לה סמכות לקבוע אותו. אם אינכם מסכימים להצעה, ההכרעה עוברת לבית המשפט על בסיס הראיות שהוגשו.

איך מוכיחים את גובה הנזק לרכב?

באמצעות חוות דעת של שמאי רכב מוסמך, שמפרטת את עלות התיקון או את ירידת הערך. לצד זה יש לשמור קבלות על גרירה, שכר טרחת שמאי וכל הוצאה נלווית סבירה. רכיבים כמו הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש נדחים לעיתים קרובות כשלא מובאת עבורם הוכחה נפרדת.

מכרתי את הרכב בלי לתקן. אני עדיין זכאי לפיצוי?

כן, אך החישוב משתנה. כאשר הרכב נמכר במצבו הפגוע, בית המשפט בוחן את ההפסד הכלכלי בפועל, כלומר את הפער בין השווי לפני התאונה לבין התמורה שהתקבלה בפועל, ולא בהכרח את עלות התיקון התיאורטית שבחוות הדעת.

קיבלתי דוח תנועה על התאונה. זה קובע את האשם התורם?

לא באופן אוטומטי, אך זו ראיה בעלת משקל. ההליך התעבורתי וההליך האזרחי נפרדים, ומתנהלים לפי דיני ראיות ורף הוכחה שונים. עם זאת, הודאה בעבירה או הרשעה עלולות לשמש נגדכם בתביעה הכספית, ולכן כדאי לבחון את שני ההליכים יחד ולא כל אחד בנפרד.

סיכום

התמודדות עם תאונת דרכים והשלכותיה המשפטיות יכולה להיות מורכבת ומאתגרת. מושג ה"אשם התורם" מדגיש כי האחריות לנזקים אינה תמיד חד צדדית, וכי גם להתנהגות הנפגע יכולה להיות השפעה על שיעור הפיצויים שיקבל. מקרה פסק הדין ממחיש כיצד בית המשפט בוחן בקפידה את כלל הראיות ואת התנהגות כל אחד מהמעורבים, כולל גורמים מיוחדים כמו מעמדו של מורה נהיגה.

כדי להבטיח את מימוש מלוא זכויותיכם, חשוב לפעול בחוכמה ובאחריות לאחר התאונה: לתעד, לאסוף ראיות ולהתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום. הוא יוכל לנתח את המקרה שלכם, להבין את מרכיבי אשם תורם בתאונת דרכים ולסייע לכם להגיע לפתרון ההוגן ביותר עבורכם, בין אם באמצעות גישור או בבית המשפט.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד קובי טל
עו״ד קובי טל
עו"ד קובי טל (מ.ר. 54438), מומחה לדיני תעבורה - שלילת רישיון, נהיגה בשכרות, דוחות ותאונות דרכים. הכותב והעורך של מדריכי התעבורה ב-Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום נזקי רכוש?

מידע וייצוג בנזקי רכוש