בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הכנסה מהשכרת נכס מקרקעין מחוץ לגבולות המדינה פטורה לחלוטין מתשלום דמי ביטוח. פטור זה עומד למבוטח גם כאשר הוא מדווח לרשות המיסים במסלול הרגיל לפי מס שולי. לפיכך, המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי לגבות דמי ביטוח מהכנסות אלו. פסיקה עקרונית זו מעניקה הגנה כלכלית רחבה לכל בעל נכס מניב.
בעלי נכסים רבים נדרשים להסדיר חובת תשלום ביטוח לאומי על שכירות בחו״ל מול הרשויות. לפיכך, בעבר דרש המוסד תשלומים ניכרים ממי שבחר במסלול מס שולי. המבוטחים נאלצו לשלם סכומים גבוהים תחת מחאה ממושכת. פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה שינה את התמונה באופן יסודי.
כעת נבחן את פרטי ההלכה ואת משמעותה המעשית עבורכם.
חוק הביטוח הלאומי, התשנ״ה-1995, מסדיר את חובת התשלום השנתית. בנוסף, סעיף 345 לחוק קובע כי אדם שאינו עובד ואינו עצמאי ישלם דמי ביטוח מכלל מקורותיו. מקורות אלה נלמדים ישירות מתוך סעיף 2 לפקודת מס הכנסה.
לעומת זאת, סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי מעניק פטורים ספציפיים מתשלום דמי ביטוח. עם זאת, סעיף זה פוטר הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודה. בנוסף, הסעיף מעניק פטור בגין שכירות בחו״ל לפי סעיף 122א לפקודה.
פקודת מס הכנסה מעמידה בפני הנישום שתי חלופות דיווח עיקריות בגין נכסים מחוץ למדינה:
-
המסלול המיוחד לפי סעיף 122א לפקודה: תשלום מס בשיעור קצוב של 15% ללא אפשרות ניכוי הוצאות.
-
המסלול הרגיל לפי סעיף 121 לפקודה: דיווח על הכנסות והוצאות בפועל ותשלום מס לפי המס השולי.
המוסד לביטוח לאומי טען לאורך שנים כי הפטור חל רק על המסלול הקצוב. כתוצאה מכך, מנגד, בעלי הנכסים טענו כי הפטור חל על עצם סוג ההכנסה. מחלוקת פרשנית זו הגיעה לבסוף לפתחו של בית הדין.
פרטי ההליך: ביטוח לאומי נגד ברוך מרדכי אולך
בית הדין הארצי לעבודה דן בתיק עב״ל 60019-12-20, המוסד לביטוח לאומי נ' ברוך מרדכי אולך. לעומת זאת, פסק הדין ניתן ביום 04.01.2022 בפני השופטות לאה גליקסמן וסיגל דוידוב מוטולה והשופט רועי פוליאק. בנוסף ישבו בהרכב נציגת ציבור עובדים גב' חיה שחר ונציגת ציבור מעסיקים גב' נעמי זנדהאוז.
המשיב הינו תלמיד ישיבה המחזיק באזרחות כפולה. לדוגמה, המוסד סיווג אותו כ״מי שאינו עובד ואינו עצמאי״. למשיב היו נכסי מגורים בשוויץ שהניבו לו דמי שכירות שוטפים. המשיב שילם מס כדין בשוויץ ודיווח על ההכנסות בדוחותיו בישראל.
מכוח אמנה למניעת כפל מס, המשיב לא נדרש לשלם מס נוסף בישראל. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי הוציא לו דרישת תשלום רטרואקטיבית. לדוגמא, המוסד טען כי המשיב בחר במסלול המס הרגיל ולכן אינו זכאי לפטור. המשיב שילם את הסכום תחת מחאה והגיש תביעה להשבת הכספים.
בית הדין האזורי קיבל את התביעה של המבוטח. כלומר, בעקבות כך, הגיש המוסד ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
טענות הצדדים במחלוקת מול המוסד
המוסד לביטוח לאומי ביסס את עמדתו על נוהל פנימי וחוזר משנת 2018. אולם, לטענת המוסד, לשון החוק מצמצמת את הפטור אך ורק למי ששילם בפועל 15% מס. יתרה מכך, נציגי המוסד טענו כי המדינה מבקשת לעודד השקעה בנכסים מקומיים ולא זרים.
מנגד, המשיב הציג שורת טענות כבדת משקל שהתמקדו בעקרון השוויון ובפרשנות תכליתית:
-
לשון סעיף 350(א)(7) מתייחסת למהות ההכנסה ולא לבחירת מסלול הדיווח בפועל.
-
המוסד פוטר באופן מלא שכירות של דירות מגורים מקומיות בשני מסלולי המס.
-
אפליה בין נכס מקומי לנכס זר מנוגדת ללשון החוק ויוצרת עוול כלכלי בלתי סביר.
-
שלילת הפטור פוגעת בהסתמכות של הנישום אשר פעל בהתאם להוראות הדין.
במהלך הדיון התברר כי עמדת המוסד אינה נשענת על דברי הכנסת או על תכלית מוגדרת. אמנם, השופטים דרשו הסברים ברורים להבחנה בין שני סעיפי הפטור.
הכרעת בית הדין: דמי ביטוח על הכנסות שכירות
בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור המוסד באופן מלא. ואולם, השופט רועי פוליאק כתב את פסק הדין המרכזי בהסכמת כל חברי המותב. בית הדין קבע כי המשיב זכאי לפטור מלא מתשלום דמי ביטוח.
ראשית, בית הדין השווה בין נוסח הפטור לנכסים מקומיים לנוסח הפטור לנכסים זרים. סעיף 122 וסעיף 122א לפקודה מנוסחים באותו אופן בדיוק. בנוסף, חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים) (הוראת שעה), התש״ן-1990. הדגיש גישה דומה.
שנית, כללי הפרשנות מחייבים להעניק משמעות זהה למונחים זהים באותו סעיף חוק. אם המוסד פוטר שכירות מקומית במסלול רגיל, עליו לפטור גם שכירות זרה. לפיכך, בית הדין דחה את הניסיון ליצור הבחנה מלאכותית בין המסלולים.
לבסוף, השופטים חייבו את המוסד להשיב למשיב את כל הכספים שנגבו ממנו. כמו כן, בית הדין פסק לטובת המשיב הוצאות משפט בסך 7,000 ש״ח.
השוואה בין מסלולי מיסוי מקרקעין ודמי ביטוח
כדי לפשט את המשמעות, נרכז את המצב המשפטי בטבלה הבאה:
השוואת חבות ביטוח לאומי לפי מסלולי מס בהשכרת מקרקעיןמסלול המיסוי הנבחרשיעור מס הכנסה בישראלחבות ביטוח לאומי לפני ההלכהחבות ביטוח לאומי לאחר ההלכהמסלול קבוע לפי סעיף 122א15% ללא ניכוי הוצאותפטור מלאפטור מלאמסלול רגיל לפי סעיף 121מס שולי בניכוי הוצאותחיוב מלא בדמי ביטוחפטור מלא מדמי ביטוחהשכרה מקומית לפי סעיף 12210% מחזורפטור מלאפטור מלא
הטבלה ממחישה היטב כי ההלכה החדשה הסירה את האפליה. כעת נהנה המבוטח מחופש בחירה מלא בין מסלולי המיסוי השונים.
שימו לב: הפטור מתשלום דמי ביטוח חל אך ורק על הכנסה פסיבית משכירות שאינה עולה לכדי הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה.
מה עושים במקרה של דרישת תשלום שגויה
אם המוסד דורש מכם תשלום ביטוח לאומי על שכירות בחו״ל, פעלו לפי השלבים הבאים:
-
איסוף מסמכי השומה. רכזו את דוחות מס הכנסה, אישורי המס הזר ופירוט דמי השכירות שהתקבלו.
-
בדיקת סיווג ההכנסה. ודאו כי ההכנסה מוגדרת כהכנסה פסיבית מדמי שכירות ולא כהכנסה עסקית.
-
הגשת מכתב השגה מנומק. פנו אל מחלקת הגבייה בסניף ובססו את הבקשה על פסק דין אולך (עב״ל 60019-12-20).
-
תשלום תחת מחאה בעת הצורך. שלמו את החיוב בליווי מכתב מחאה מפורש כדי למנוע עיקולים וקנסות.
-
פנייה לייעוץ משפטי מקצועי. הגישו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה במידה שהמוסד מסרב לבטל את הדרישה.
אזהרה: התעלמות מדרישות תשלום של המוסד לביטוח לאומי עלולה להוביל להטלת עיקולים על חשבונות בנק וצבירת קנסות פיגורים כבדים.
שאלות ותשובות
האם הפטור חל גם על השכרת נכס מסחרי בחו״ל?
סעיף 122א לפקודה מתייחס ל״מקרקעין מחוץ לישראל״ ללא הגבלה מפורשת לדירות מגורים בלבד. לפיכך, כל עוד ההכנסה אינה עולה לכדי עסק, הפטור מדמי ביטוח יחול על הנכס.
האם ניתן לדרוש החזר רטרואקטיבי על דמי ביטוח ששולמו בעבר?
מבוטחים ששילמו דמי ביטוח בעבר בגין שכירות זרה במסלול רגיל רשאים להגיש בקשה להחזר. החוק מאפשר לדרוש החזרי תשלומים שנגבו ביתר עד שבע שנים לאחור בכפוף להוראות הדין.
מה הדין כאשר הנישום לא שילם מס בישראל בשל אמנת מס?
פסק הדין בעניין אולך עסק בדיוק במצב זה. המשיב שילם מס בשוויץ וקיבל זיכוי מלא בישראל. בית הדין קבע במפורש כי עובדה זו אינה שוללת את הפטור מדמי ביטוח.
כיצד משפיע סיווג ההכנסה כהכנסה מעסק על הזכאות לפטור?
סעיף 122א מחריג במפורש הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה. אם הפעילות מוגדרת כעסקית בשל היקף הנכסים או הניהול השוטף. תחול חובת תשלום דמי ביטוח מלאה.
סיכום והמלצות מעשיות לבעלי נכסים
פסק הדין בעניין אולך מהווה פריצת דרך משמעותית בדיני הביטוח הלאומי. בית הדין הבהיר כי ביטוח לאומי על שכירות בחו״ל אינו חל גם בדיווח במסלול הרגיל. הלכה זו מבטיחה שוויון זכויות ומגנה על משקיעים פרטיים מפני גבייה שגויה.
לפיכך, מומלץ לכל בעל נכס לבחון היטב את חיוביו השנתיים מול המוסד. במקרה של דרישת תשלום, היעזרו בהלכה הפסוקה להגנה על כספכם.
