כן, בית המשפט עשוי לסרב לאכוף הסכם כזה כאשר ההתקשרות נוצרה בדרכי שידול פסולות ותוך הצגת עבודה פשוטה כמורכבת. במצב כזה, עורך הדין אינו זכאי לאחוזים המוסכמים מראש. במקום זאת, בית המשפט יפסוק שכר ראוי בלבד לפי היקף העבודה הטכנית שבוצעה בפועל.
הסכמי שכר טרחה בין עורכי דין ללקוחותיהם נשענים על יחסי אמון מיוחדים. כאשר עורך דין משיג לקוח בדרכים פסולות ומציג מצג מטעה לגבי היקף הטרחה הנדרשת, הדבר עשוי להוביל לסעד של ביטול הסכם שכר טרחה או סירוב לאוכפו. בתי המשפט בוחנים בקפידה את תום הלב של עורך הדין בעת כריתת החוזה ואת הצידוק המקצועי לדרישותיו הכספיות.
חופש החוזים אינו חזות הכול בענף המשפט. לפיכך, מערכת היחסים המקצועית כפופה לכללים אתיים נוקשים לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א-1961. חוק זה מטיל חובות אמון כבדות ומגביל את דרכי השיווק וגיוס הלקוחות.
לפיכך, מספר הוראות חוק מרכזיות מגדירות את גבולות המותר:
-
איסור פרסומת מטעה: סעיף 55 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר על פרסום העלול להטעות את הציבור או לפגוע בכבוד המקצוע.
-
איסור שידול: סעיף 56 לחוק קובע כי עורך דין לא ישדל, בעצמו או באמצעות אחר, אדם למסור לידיו עבודה מקצועית.
-
איסור שיתוף בהכנסות: סעיף 58 לחוק אוסר על שיתוף מי שאינו עורך דין בהכנסות המשרד בתמורה להבאת לקוחות.
יתרה מכך, בפסיקה נקבע כי שכר הטרחה חייב להיות מידתי. בנוסף, בית המשפט העליון בעניין ע״א 4849/06 עו״ד קפלנסקי נ' מנורה חברה לביטוח בע״מ הדגיש. כי שכר טרחה לא יחרוג ממסגרת סבירה ותקינה של פיצוי על מאמץ שנעשה בפועל.
המקרה: ת״א 004473/07 עו״ד ירון רבינוביץ' נ' מנחם אביטן ואח'
פסק דין מאלף בנושא זה ניתן בבית משפט השלום בירושלים על ידי כב' השופט אלכסנדר רון בהליך ת״א 004473/07 עו״ד ירון רבינוביץ' נ' 1. עם זאת, מנחם אביטן. התובע, עורך דין במקצועו, הגיש תביעה כספית נגד לקוחותיו, בני הזוג מנחם ונאוה אביטן. לתשלום שכר טרחה.
הצדדים חתמו על הסכם למתן שירות משפטי. כתוצאה מכך, מטרת ההסכם הייתה קבלת ״החזר מענק״ ממשרד הבינוי. והשיכון בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון בבג״ץ 9098/01. בהסכם התחייבו הנתבעים לשלם שכר טרחה של 13% בתוספת מע״מ מכל סכום שיתקבל.
התובע ביצע פעולות מול הרשויות, ובזכותן קיבלו הנתבעים מענק בסך 106,000 ש״ח. אולם, הנתבעים לא שילמו את שכר הטרחה המוסכם. לעומת זאת, כמו כן, הנתבעים מעולם לא שלחו הודעת ביטול רשמית להסכם עד להגשת התביעה נגדם.
נסיבות ההתקשרות הפסולות: פרסום תחת הכינוי ״בצדק מומחים״
במהלך המשפט התבררה תמונה מטרידה של הדרך שבה הגיעו הנתבעים למשרדו של עורך הדין. לדוגמה, מתווך בשם גיא גוב ארי פרסם מודעה במקומון תחת השם הבדוי ״צדק מומחים״. כביכול כגוף סיוע. המתווך יצר קשר עם הנתבעים ביוזמתו.
בנוסף לכך, המתווך הפעיל על הנתבעים מסע שכנוע אגרסיבי והטעה אותם לחשוב. לדוגמא, כי המדינה פועלת להכשיל את הבקשות ללא עורך דין. התובע טען בתחילה כי לא הכיר את פעילות המתווך. לעומת זאת, מזכירת התובע העידה בגלוי כי לקוחות רבים הגיעו דרך אותן מודעות.
כמו כן, המתווך הודה בחקירתו כי היה זכאי לאחוזים מרווחי התיק. כלומר, בית המשפט ראה בכך הפרה מובהקת של האיסורים בחוק לשכת עורכי הדין לעניין שידול לקוחות. ושיתוף אדם זר בהכנסות.
מצג שווא בהסכם: הפער בין מורכבות ההסכם לבין הפעולות בפועל
הסכם שכר הטרחה כלל הבטחות מפוצצות לביצוע משימות מורכבות ביותר. אולם, נרשם בו כי עורך הדין יישא בהוצאות ״טיפול חשבונאי ושמאי״, ייבחן תקנות ויבצע בדיקות מקיפות. בפועל, התברר כי הנתונים היו פשוטים לחלוטין.
לפיכך, כל עבודתו של עורך הדין הסתכמה בהגשת כחמישה מסמכים בסיסיים, כגון חוזה רכישה. אישור מינהל ואישור תשלום מס רכישה. השופט אלכסנדר רון ציין כי עניינים חשבונאיים או שמאיים כלל לא נדרשו בתיק זה מעולם.
יתרה מכך, עורך הדין חתם בעצמו על תצהיר עובדתי בשם הלקוחות. על אף שמעולם לא פגש בהם ואפילו לא שוחח עמם טלפונית. בית המשפט קבע כי פער זה מהווה מצג שווא שנועד להצדיק שכר טרחה מופרז.
הכרעת בית המשפט: שלילת האכיפה ופסיקת שכר ראוי בלבד
בית המשפט סירב לאכוף את הסכם שכר הטרחה בשל הפגמים החמורים שנפלו בכריתתו ובתוכנו. אולם, מאחר שהנתבעים קיבלו 106,000 ש״ח בזכות הפעולות ולא ביטלו את ההסכם בזמן. בית המשפט לא פטר אותם מתשלום לחלוטין.
לפיכך, השופט אלכסנדר רון יישם את ההלכה המבוססת מע״א 136/92 בייניש. עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע״מ. הלכה זו קובעת כי בהיעדר הסכם מחייב, זכאי נותן השירות ל״שכר ראוי״ על עמלו.
בית המשפט העריך את העבודה שבוצעה כעבודה משרדית וטכנית בעיקרה. כתוצאה מכך, בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 5,000 ש״ח בתוספת מע״מ בלבד. במקום הסכום המקורי שעמד על כ-13,780 ש״ח בתוספת מע״מ. לא ניתן צו להוצאות.
| נושא | טענת התובע (עורך הדין) | טענת הנתבעים (הלקוחות) | הכרעת בית המשפט |
|---|---|---|---|
| תוקף ההסכם | הסכם חתום ומחייב, העבודה הושלמה במלואה בהצלחה. | ההסכם נחתם עקב הטעיה, מצגי שווא ושידול פסול. | בית המשפט סירב לאכוף את ההסכם עקב מצג שווא ושידול. |
| נסיבות ההתקשרות | אין קשר מחייב למתווך; הנתבעים חתמו מרצונם החופשי. | המתווך יצר מצג שווא בשם ״בצדק״ והטעה לגבי הצורך בעו״ד. | ההתקשרות נגועה בשידול אסור לפי סעיפים 56 ו-58 לחוק. |
| מורכבות הטיפול | נדרש בירור עובדתי, ניתוח פסיקה ועמידה בלוחות זמנים קשיחים. | העבודה הייתה טכנית ופשוטה ביותר; כללה מסמכים מעטים. | העבודה הייתה טכנית ומשרדית; נדחתה טענת המורכבות. |
| שכר הטרחה לתשלום | 13% בתוספת מע״מ מהמענק (כ-13,780 ש״ח בצירוף מע״מ). | אין לשלם שכר טרחה עקב ההטעיה החמורה. | נפסק שכר ראוי בלבד בסך 5,000 ש״ח בתוספת מע״מ, ללא הוצאות. |
מה עושים כאשר מתעורר חשד לפגמים בהסכם שכר טרחה?
לקוחות החשים כי הוחתמו על הסכם מקפח או מטעה יכולים לפעול במספר דרכים מוגדרות:
-
איסוף תיעוד מלא. שימרו את כל המודעות, ההתכתבויות וההקלטות מול הגורמים המתווכים.
-
בדיקת היקף הפעולות בתיק. בקשו העתק מלא מכל המסמכים שהוגשו לרשויות או לבית המשפט.
-
הודעת ביטול מנומקת. שלחו הודעה בכתב על ביטול הסכם שכר טרחה עקב הטעיה ברגע גילוי העובדות.
-
הצעת שכר ראוי. הציעו תשלום הוגן התואם את העבודה המשרדית שבוצעה בפועל כדי למנוע הליכים מיותרים.
שאלות ותשובות
האם עורך דין רשאי להשתמש במתווך כדי להשיג לקוחות?
לא. סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין אוסר שידול לקוחות באופן ישיר או עקיף. כמו כן, חל איסור לחלוק שכר טרחה עם גורם שאינו עורך דין לפי סעיף 58 לחוק.
מתי בית המשפט יורה על ביטול הסכם שכר טרחה?
בית המשפט יתערב כאשר ההסכם מבוסס על הטעיה, מצג שווא לגבי מורכבות ההליך. או כאשר הוא הושג באמצעים פסולים הנוגדים את כללי האתיקה המקצועיים.
מה ההבדל בין שכר מוסכם לבין שכר ראוי?
שכר מוסכם הוא הסכום הנקוב בחוזה. לעומת זאת, שכר ראוי בית המשפט קבע בהתאם להשקעה הממשית. מורכבות העבודה והתועלת שצמחה ללקוח בפועל.
האם לקוח שלא ביטל את החוזה פטור לחלוטין מתשלום?
בדרך כלל לא. אם הלקוח נהנה מתוצאות העבודה ולא ביטל את ההסכם בזמן. בית המשפט יחייב אותו בתשלום שכר ראוי עבור התועלת שהפיק.
כיצד בוחן בית המשפט אם הייתה הצדקה לשכר גבוה?
השופט בוחן את כמות המסמכים שהוכנה, שעות העבודה. מורכבות השאלות המשפטיות ומידת המומחיות המיוחדת שנדרשה לצורך הטיפול.


