דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / חופש המידע / ערעור בחופש המידע: מתי הוא נדחה בלי נימוקים ועם הוצאות?
חופש המידע

ערעור בחופש המידע: מתי הוא נדחה בלי נימוקים ועם הוצאות?

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 5 דקות קריאה
מה קורה כשערעור בעניין חופש המידע אינו מבוסס?
ערעור על החלטה בעתירה לפי חוק חופש המידע יכול להידחות בהליך מקוצר, כשערכאת הערעור מגיעה למסקנה שאין ממש בטענות. במקרה כזה פסק הדין קצר ואינו כולל נימוקים מפורטים, ומי שערער עלול להיות מחויב בהוצאות משפט לטובת הגופים הציבוריים ולטובת משיבים אחרים. המשמעות למבקשי מידע היא שיש לבנות תיק מסודר כבר מההתחלה: לתעד את הבקשות ואת התשובות, לבדוק את עילות הסירוב ולשקול היטב את סיכויי הערעור לפני שמגישים אותו.

בפסק דין זה נדונה דחיית ערעור חופש המידע שהוגש נגד משרד החינוך, משטרת ישראל וצה״ל. בית המשפט העליון החליט לדחות את הערעור מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. כתוצאה מכך, המערער נדרש לשלם הוצאות משפט לצדדים השונים, מה שממחיש את הסיכונים הכלכליים הכרוכים בניהול הליכים מסוג זה.

בית המשפט העליון משמש כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים. הוא דחה ערעור שהוגש בעניין יישום חוק חופש המידע. המקרה נגע למספר גופים ציבוריים, וביניהם משרד החינוך, משטרת ישראל וצה״ל. דחיית ערעור חופש המידע זו לוותה בחיוב המערער בהוצאות משפט משמעותיות לצדדים השונים.

נפרט את פרטי ההליך, ננתח את השלכותיו ונסביר את המשמעות המעשית של פסק הדין עבור מתדיינים בתחום.

ההליך, הצדדים והעובדות המרכזיות

הפסיקה מתייחסת למקרה עע״מ 3942/13, שבו התובע יהורם ישראל תבע מספר גופים ציבוריים ופרטיים. המערער הלין על אופן יישום חוק חופש המידע על ידי ממונים שונים באותם גופים. ביום 05.05.2013, בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע דחה את תביעתו, ולכן הוא הגיש ערעור לבית המשפט העליון.

הערעור נדון בפני הרכב של שלושה שופטים, כולל ח' מלצר, נ' הנדל וע' פוגלמן. במהלך הדיון, חלק מהמשיבים הוצגו על ידי עורכי דין, בעוד אחד המשיבים, דרור לדרמן (משיב 9), הופיע בעצמו. הדיון נערך ביום 06.04.2014.

השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט העליון

הסוגיה המרכזית הייתה האם נפלה טעות בפסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים. השופטים נדרשו לבחון אם יש לקבל את הערעור ולשנות את ההחלטה הקודמת. בית המשפט בחן את כל החומר שהוגש וטענות הצדדים.

לאחר עיון מעמיק, החליט בית המשפט העליון לדחות את הערעור על פי תקנה 460(ב). תקנה זו מאפשרת לדחות ערעור תמציתית כאשר אין ממש בטענות המערער. לכן, פסק הדין אינו כולל נימוקים מפורטים לדחייה.

בית המשפט העליון חייב את המערער בתשלום הוצאות. הוא חייב לשלם לממשלה ולמשיב 9 (דרור לדרמן) סכום של 5,000 ₪ לכל אחד, וכן משיב 9 קיבל 1,500 ₪ על הוצאותיו.

המשמעות המעשית של דחיית ערעור חופש המידע

פסק הדין מדגים כלי דיוני חשוב העומד לרשות בית המשפט העליון. תקנה 460(ב) מאפשרת לסיים הליכי ערעור במהירות כאשר אין בסיס בטענות. כך נמנע צורך בהשקעת משאבים נרחבים בכתיבת פסק דין מפורט.

למתדיינים, משמעות הדבר היא שערעור שאין לו בסיס איתן עלול להידחות במהירות וללא נימוקים מפורטים, ואף להוביל לחיוב בהוצאות.

עבור מי שמבקשים לממש את זכותם על פי חוק חופש המידע, ההחלטה מדגישה את חשיבות בניית תיק יסודי. היא גם מדגישה את הצורך בבחינה קפדנית של סיכויי הערעור לפני ההגשה.

כיצד נכון לפעול בבקשות חופש מידע?

  • הגשת בקשה מפורטת: נסח את הבקשה למידע בצורה ברורה ומדויקת. ציין את סוג המידע ואת מטרתו.
  • פנייה לממונה על חופש המידע: פנה ישירות לממונה בגוף הציבורי הרלוונטי.
  • בחינת תשובת הרשות: בחן היטב את תגובת הרשות. אם הרשות דוחה, היא חייבת לנמק את החלטתה.
  • הגשת ערר או עתירה: במקרים של דחייה, ניתן להגיש ערר לממונה או עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
  • בחינת סיכויי ערעור: לפני ערעור לבית המשפט העליון, ערוך בחינה מדוקדקת של הסיכויים והסיכונים הכלכליים.

עורך דין המתמחה בחופש המידע יכול לסייע בכל שלבי ההליך. הוא ינסח את הבקשה, ינתח את תגובת הרשות ויעריך את סיכויי הערעור. כך ניתן למנוע טעויות יקרות ולמקסם את הסיכויים לקבלת המידע המבוקש.

סיכום

פסק הדין בעע״מ 3942/13 מדגים דחיית ערעור חופש המידע נגד משרד החינוך, המשטרה וצה״ל. הוא מדגיש את כוחו של בית המשפט לדחות הליכים חסרי בסיס באמצעות תקנה 460(ב). המקרה מראה כי מימוש הזכות למידע דורש בחינה קפדנית של כל שלבי ההליך.

לכן, מומלץ להכין בקשה וערעור בצורה מקצועית. בנוסף, יש להתייעץ עם עורך דין מומחה לפני הגשת ערעור, כדי למקסם את הסיכויים להצלחה ולצמצם את הסיכונים המשפטיים והכלכליים.

צריכים עורך דין מנהלי?

לבדיקת המקרה שלכם

או התקשרו: 1-700-555-996

שאלות ותשובות

האם כל דחיית בקשת חופש מידע מגיעה לבית המשפט העליון?

לא, רוב הדחיות אינן מגיעות לבית המשפט העליון. בדרך כלל, ההליך מתחיל בבית המשפט לעניינים מינהליים. ערעור לבית העליון נשמר למקרים של טעות מהותית בפסק הדין.

מהי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי וכיצד היא רלוונטית?

תקנה 460(ב) מאפשרת לבית משפט ערעור לדחות ערעור בתמציתיות כאשר אין ממש בטענות המערער. היא חלה מכוח תקנה 28 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים. כך היא משמשת ליעילות שיפוטית במקרים חסרי בסיס.

האם המערער יכול להגיש ערעור נוסף לאחר דחיית ערעור חופש המידע בעליון?

בדרך כלל, דחיית ערעור של בית המשפט העליון מהווה החלטה סופית. במקרים חריגים בלבד, ניתן להגיש בקשה לדיון נוסף אם עומדים תנאים ספציפיים.

מהם השיקולים בעת הגשת ערעור בתחום חופש המידע?

לפני הגשת ערעור, יש לבחון את הנימוקים לדחייה המקורית. בנוסף, חשוב להעריך את סיכויי ההצלחה ואת ההשלכות הכלכליות, כולל חיוב אפשרי בהוצאות משפט.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום מנהלי ורשויות?

מידע וייצוג במנהלי ורשויות