האם נטילת דגימת די.אן.איי בכוח שלא כדין מונעת הסגרה לארצות הברית?
בית המשפט העליון קבע כי פגם חמור בהליכי המעצר אינו מוביל אוטומטית לביטול הליך ההסגרה. הגנה מן הצדק דורשת קשר ישיר בין הפגם לבין הגינות המשפט. לפיכך, האינטרס הציבורי של שיתוף פעולה בינלאומי גובר על פגמים נקודתיים בשלב המעצר.
הסוגייה של פגיעה בזכויות יסוד של עציר מול המשך ניהולו של הליך פלילי מעסיקה רבות את בתי המשפט. עם זאת, כאשר מדובר בבקשת הסגרה של מדינה זרה, המתח בין שמירה על זכויות הפרט למחויבות בינלאומית גובר אף יותר. במסגרת עו״ד 3913/23 יצחק כהן נ' היועצת המשפטית לממשלה, בית המשפט העליון בחן האם פגיעה גופנית בלתי חוקית בעת מעצר מקימה טענת הגנה מן הצדק בהסגרה.
הדוקטרינה של הגנה מן הצדק בחוק סדר הדין הפלילי
דוקטרינת הגנה מן הצדק מעוגנת בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ״ב-1982. הסעיף מאפשר לטעון לביטול אישום כאשר ההליך עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. בפסיקה נקבע מבחן תלת-שלבי:
- זיהוי הפגם ועוצמתו: בית המשפט מזהה מהות הפגם שנפל בפעולת הרשות ואת חומרתו.
- איזון האינטרסים: משקול חומרת הפגם מול האינטרס הציבורי בניהול ההליך ובאכיפת החוק.
- בחינת הסעד הראוי: בחינה האם ניתן לרפא את הפגם באמצעי מידתי מבלי לבטל את ההליך כולו.
חוק ההסגרה והסייג לתקנת הציבור
חוק ההסגרה, התשי״ד-1954, כולל בסעיף 2ב(8) סייג המונע הסגרה אם היא פוגעת בתקנת הציבור. בנוסף, השופטים הדגישו כי סייג זה מהווה חריג שבחריגים, ולכן יופעל בזהירות רבה.
השתלשלות ההליך המשפטי: יצחק כהן נ' היועצת המשפטית לממשלה
ממשלת ארצות הברית ביקשה את הסגרתו של יצחק כהן בגין חשד לניהול רשת זנות מקוונת. לפיכך, והלבנת הון בין השנים 2013-2019. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בפסק דינו המקורי משנת 2022 כי המערער בר-הסגרה. כהן טען כי במהלך מעצרו נלקחה ממנו דגימת רוק בכוח בלתי סביר.
בית המשפט העליון דחה את מרבית טענותיו בערעור הראשון. בנוסף, אך החזיר את התיק לבירור עובדתי בנושא נטילת הדגימה. בית המשפט המחוזי קיים בירור על יסוד ראיות בכתב. משום שהמערער דחה דיונים רבים מטעמים רפואיים.
בפסק הדין המשלים מתאריך 23.4.2023 השופטת רנר קבעה ממצאים עובדתיים:
- דגימת ה-DNA נלקחה מהחלק הפנימי של הלחי ללא הסכמת המערער וללא חוק.
- האירוע גרם לחבלה בשיניו של המערער בדמות תזוזת כתר או גשר.
- המערער לא הוכיח כי ספג מכת אגרוף או כי שיניו נשברו באירוע.
- לא נמצא קשר סיבתי רפואי בין נטילת הדגימה לבין הידרדרות בריאותית כוללת.
בהתאם לממצאים, בית המשפט המחוזי קבע כי אין הצדקה לבטל את הסגרתו. עם זאת, כהן הגיש ערעור נוסף לבית המשפט העליון.
טענות הצדדים בערעור על הגנה מן הצדק בהסגרה
המערער טען כי השוטרים הפרו את החוק ביודעין, ולכן יש להעניק סעד של ביטול ההליך. בנוסף, טען כי בית המשפט המחוזי פגע בזכויותיו הדיבוריות כאשר הכריע ללא שמיעת עדים. כתוצאה מכך, בא כוחו הדגיש כי מצבו הבריאותי המורכב מונע את העברתו לרשויות האכיפה בארה״ב.
המשיבה, באמצעות היועצת המשפטית לממשלה, הודתה כי נטילת הדגימה נעשתה בניגוד לחוק ולנהלים. עם זאת, בא כוח המדינה טען כי מדובר בכשל נקודתי שאינו קשור לבקשת ההסגרה עצמה. לעומת זאת, יתר על כן, המדינה הדגישה כי ארצות הברית מציעה טיפול רפואי ראוי. וכי מחויבותה של ישראל להסכמים בינלאומיים מחזקת את ההחלטה.
הכרעת בית המשפט העליון: מדוע נדחה הערעור?
השופט נ' סולברג, בהסכמת השופטים ד' מינץ וי' וילנר, דחה את הערעור בתאריך 04.02.2024. השופטים יישמו את המבחן התלת-שלבי וקבעו כי חרף הפגם החמור בהתנהלות השוטרים, אין עילה להעניק הגנה מן הצדק בהסגרה. ההחלטה ניתנה על בסיס מספר נימוקים כבדי משקל:
- היעדר זיקה עניינית: הפגם אירע בשלב המעצר המבואי ואינו משפיע על ראיות התיק העיקרי או על הגינות המשפט בארה״ב.
- אינטרס ציבורי ובינלאומי: המאבק בפשיעה רחבת היקף ומניעת הפיכת המדינה לעיר מקלט לעבריינים גובר על פגמים מנהליים.
- מצב רפואי: ההלכה המשפטית קובעת כי בריאות לקויה אינה מעניקה חסינות מהעמדה לדין, בפרט כאשר המדינה המבקשת מסוגלת לספק מענה רפואי מלא.
השופטת וילנר הדגישה כי המקרה אינו מתקרב למצבים קיצוניים המצדיקים ביטול הליך הסגרה. לפיכך, בית המשפט העליון אושר את היותו של כהן בר-הסגרה.
השוואה בין סוגי פגמים מנהליים והשפעתם על ביטול הליכים
| סוג הפגם בהליך | מאפיינים מרכזיים | השפעה על טענת הגנה מן הצדק |
|---|---|---|
| פגם הפוגע בהגינות המשפט | הסתרת חומרי חקירה, שיהוי ראייתי קיצוני | עשוי להביא לביטול מלא של ההליך הפלילי |
| פגם בשלב המעצר המקדים | נטילת אמצעי זיהוי שלא כדין, עיכוב בלתי חוקי | אינו מבטל לרוב את ההליך העיקרי או את ההסגרה |
| פגם ביסוד הגשת האישום | אכיפה בררנית, הפרת הבטחה שלטונית | עשוי להצדיק סעד של ביטול כתב האישום |
מה עושים במקרה של פגיעה בזכויות במהלך מעצר להסגרה?
אם נעצרתם לצורכי הסגרה ונפגעו זכויותיכם, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים להבטחת עמדתכם המשפטית:
- תיעוד רפואי מיידי: פנו לבדיקה רפואית מקיפה ודרשו רישום מדויק של כל חבלה, כאב או טיפול שניתן.
- איסוף עדויות וראיות: רשמו שמות שוטרים, דרשו לשמור סרטוני מצלמות גוף ופנו לעדים שנכחו במקום.
- ייעוץ משפטי: התייעצו עם עורך דין מומחה בדיני הסגרה כדי להעלות טענות הגנה מן הצדק במועד הנכון.
- הליכים מקבילים: שקלו הגשת תלונה למחלקת חקירות שוטרים או תביעה אזרחית בגין הנזקים שנגרמו.
שאלות ותשובות
מהי המשמעות של הגנה מן הצדק בהסגרה?
הגנה מן הצדק היא טענה מקדמית שמטרתה לבטל הליך הסגרה כאשר ניהולו פוגע באופן קיצוני בתחושת הצדק. לדוגמה, ההגינות והסדר הציבורי.
האם מותר למשטרה לקחת דגימת רוק בכוח?
חוק אמצעי זיהוי אוסר על שוטרים לקחת דגימת תאי לחי בכוח ללא הסכמת החשוד. לדוגמא, שימוש בכוח למטרה זו מהווה פעולה בלתי חוקית הפוגעת בזכות החוקתית לשלימות הגוף ולפרטיות.
האם מצב בריאותי קשה יכול לעצור הליך הסגרה?
בתי המשפט קובעים באופן עקבי. כלומר, כי מצב רפואי ירוד אינו מעניק חסינות מפני הסגרה כל עוד המדינה המבקשת יכולה לספק טיפול רפואי הולם.
מדוע בית המשפט העליון לא ביטל את הסגרתו של יצחק כהן?
בית המשפט קבע שהפגם החמור אירע רק בשלב המעצר. ולכן אינו משפיע על ראיות האשמה או על הגינות המשפט בארה״ב. האינטרס של אכיפת הדין ושיתוף הפעולה הבינלאומי הכריע את ההחלטה.
אילו סעדים קיימים לנפגע מפעולת שיטור בלתי חוקית?
כאשר בית המשפט אינו מבטל את ההליך הפלילי. הנפגע יכול להגיש תלונה למחלקת חקירות שוטרים ולפתוח בתביעת נזיקין אזרחית נגד המשטרה.
סיכום ההלכה המשפטית
פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין יצחק כהן מחדד את ההפרדה בין פגמים בהליכי מעצר לבין תוקפו של הליך ההסגרה. לפיכך, פגיעה בזכויות חוקתיות בעת מעצר, כמה שהיא חמורה, אינה מובילה באופן אוטומטי לשמיטת סמכות השיפוט של המדינה המבקשת. דוקטרינת הגנה מן הצדק תופעל במקרים חריגים בלבד, בהם קיים עיוות דין שאינו בר-תיקון.
במקרים מורכבים של הליכי מעצר והסגרה בינלאומית. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לבחינת מכלול הזכויות והסעדים העומדים לרשותכם.
