כן. נאשם שהורשע רשאי לערער על חומרת העונש גם כאשר ההרשעה עצמה אינה שנויה במחלוקת, והמועד להגשת הערעור הוא 45 ימים ממתן גזר הדין. ערכאת הערעור אינה גוזרת את העונש מחדש מאפס, אלא בודקת אם בית המשפט שהרשיע חרג ממתחם העונש ההולם או סטה ממדיניות הענישה הנוהגת. כשהיא משתכנעת שכך אירע, היא מקלה בעונש בפועל, לעיתים בחודשי מאסר רבים.
ההבדל בין ארבעים חודשי מאסר לעשרים חודשי מאסר אינו הבדל תיאורטי. הוא נמדד בשנים של חיים, ולכן השאלה אם יש טעם לערער על גזר דין היא אחת השאלות הדחופות ביותר שנאשם וקרוביו שואלים ביום שבו העונש נגזר. התשובה תלויה פחות בתחושת חוסר הצדק ויותר בשאלה משפטית צרה: האם העונש שנקבע יושב בתוך מתחם העונש שהחוק והפסיקה מתירים לעבירה הזו, בנסיבות האלה, לנאשם הזה.
מי רשאי לערער על גזר דין ולאיזו ערכאה
זכות הערעור בפלילים אינה שמורה לנאשם בלבד. גם המדינה רשאית לערער, ולעיתים היא עושה זאת דווקא בטענה שהעונש קל מדי. משמעות הדבר היא שהגשת ערעור פותחת את גזר הדין לבחינה מחדש, ולא תמיד רק לכיוון אחד.
ערכאת הערעור נקבעת לפי הערכאה שהטילה את העונש. לאחר ערעור אחד בזכות, המשך הדרך מותנה ברשות, וזו ניתנת במשורה ורק כאשר עולה שאלה החורגת מעניינם של הצדדים.
| הערכאה שגזרה את הדין | ערכאת הערעור | מעמד הערעור |
|---|---|---|
| בית משפט השלום | בית המשפט המחוזי | ערעור בזכות |
| בית המשפט לתעבורה | בית המשפט המחוזי | ערעור בזכות |
| בית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה | בית המשפט העליון | ערעור בזכות |
| בית המשפט המחוזי כערכאת ערעור | בית המשפט העליון | רק ברשות שיפוטית |
מה בוחנת ערכאת הערעור: מתחם העונש ההולם
מאז תיקון 113 לחוק העונשין, גזירת העונש בישראל בנויה בשלבים. בית המשפט קובע תחילה מתחם עונש הולם לעבירה על פי נסיבות ביצועה, ורק בתוך המתחם הזה הוא בוחר את העונש הקונקרטי לפי נסיבותיו האישיות של הנאשם. חריגה מהמתחם מותרת במקרים מוגדרים, בעיקר לצורך שיקום או לצורך הגנה על שלום הציבור.
העיקרון המנחה את קביעת המתחם הוא עיקרון ההלימה, המעוגן בסעיף 40ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הוא מחייב יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו, מידת אשמו של הנאשם, ובין סוג העונש ומידתו. מכאן נגזרת גם החובה להבחין בין שותפים לאותה עבירה: מי שהניף בקבוק שבור ומי שעמד במקום ולא מנע, אינם נושאים באותה מידת אשם גם כשהורשעו באותו סעיף אישום.
הערעור על גזר הדין נבנה למעשה כבר בשלב ניהול ההליך מול כתב האישום, משום שערכאת הערעור מכריעה על בסיס אותו חומר: עובדות הסדר הטיעון, הטיעונים לעונש ותסקירי שירות המבחן, כפי שהונחו בערכאה הראשונה.
פסק דין: הפחתת עונש בשוד על רקע נטייה מינית
ע"פ 8465/14, 8504/14, 8520/14, בית המשפט העליון, 24.08.2015. שלושה צעירים הורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות שבוצעה בצוותא. האירוע התרחש ביום 11.8.2013 בגן ציבורי: המערערים קראו למתלונן כינויי גנאי על רקע נטייתו המינית, היכו אותו, ונטלו ממנו מכשיר אייפון 4, שעון, 16 ש"ח ותיק אישי. אחד מהם שבר בקבוק זכוכית ואיים לדקור בו את המתלונן.
השופטות א' חיות, ד' ברק-ארז וע' ברון דחו את ערעורו של המערער שנטל חלק פעיל באלימות והיה היחיד שאיים בבקבוק השבור, והותירו על כנו עונש של 40 חודשי מאסר בפועל. נקבע כי ביצוע העבירה תחת השפעת אלכוהול אינו נסיבה מקלה, שכן הנאשם הכניס את עצמו למצב המסכן את הציבור, וכי היעדר הרשעות קודמות אינו מכריע כשתלוי ועומד נגדו תיק נוסף.
ערעוריהם של שני האחרים התקבלו חלקית. בית המשפט העמיד את עונשיהם על 30 חודשי מאסר ועל 20 חודשי מאסר, מתוך הדגשה של השוני המהותי בחלקם היחסי: האחד לא עשה שימוש בנשק קר, והשני לא נקט אלימות פיזית כלל. רכיב הפיצוי בסך 5,000 ש"ח לכל אחד מהמערערים נותר על כנו, ובית המשפט ציין כי מדובר ברכיב אזרחי שנועד להיטיב עם נפגע העבירה ושנפסק על הצד הנמוך.
לצד ההקלה, נקבע כי נטייתו המינית של אדם היא יסוד בל יינתק ממבנה אישיותו, וכי מעשי אלימות על רקע שנאה מטילים מורא על ציבור שלם ומחייבים הרתעה ממשית.
פסק הדין ממחיש את שני הפנים של הערעור על העונש. חלקו האחד מלמד שטענות כלליות על נסיבות אישיות ועל היעדר עבר פלילי אינן מזיזות עונש שנקבע כדין. חלקו האחר מלמד שהבחנה מדויקת בין שותפים לעבירה היא מהטענות החזקות ביותר שערכאת ערעור נענית להן.
איך מגישים ערעור על גזר דין, שלב אחר שלב
- קבלת גזר הדין המנומק והפרוטוקול. בלי הנוסח הכתוב אי אפשר לאתר את הקביעות שעליהן תוקפים, ובעיקר את אופן קביעת מתחם הענישה.
- איתור עילת ערעור ממוקדת. תחושה שהעונש חמור אינה עילה. העילה היא חריגה ממתחם העונש ההולם, סטייה ממדיניות הענישה הנוהגת, התעלמות משיקול מהותי או אי הבחנה בין נאשמים שחלקם בעבירה שונה.
- בקשה לעיכוב ביצוע. כאשר הוטל מאסר בפועל, מוגשת במקביל בקשה לעיכוב הביצוע כדי שהנאשם לא ייכנס לכלא לפני שהערעור נדון.
- הגשת הודעת ערעור במועד. 45 ימים ממתן גזר הדין. הודעת הערעור מפרטת את הנימוקים ואת הסעד המבוקש.
- הגשת עיקרי טיעון. מסמך ממוקד המציג את הפסיקה שבה הוטלו עונשים דומים בנסיבות דומות, וזהו לב הטיעון על סטייה ממדיניות ענישה.
- הדיון בערעור. הצדדים משלימים טיעון בעל פה, ולעיתים בית המשפט מציע לצדדים הסדר דיוני שמייתר הכרעה.
מתי ערכאת הערעור נמנעת מלהתערב
ההנחה המשפטית היא שהערכאה ששמעה את התיק היא זו שנמצאת במיטב העמדה לגזור את הדין. בית משפט של ערעור אינו מחליף את שיקול דעתה, ואינו מתקן עונש רק משום שהיה בוחר מספר אחר. ההתערבות שמורה למקרים שבהם העונש חורג באופן ממשי מהמקובל, או שנפל פגם בשלב קביעת המתחם עצמו.
לצד ההליך הפלילי קיים מסלול נפרד לגמרי לנפגע העבירה. רכיב הפיצוי שנפסק בגזר הדין הוא רכיב אזרחי בהיקף מוגבל, ואינו חוסם הגשת תביעת נזיקין נפרדת בגין מלוא הנזק הגופני והנפשי שנגרם.
בחינת כדאיות הערעור דורשת קריאה של גזר הדין המנומק והשוואה לפסיקה שבה הוטלו עונשים בנסיבות דומות. ככל שהבדיקה נעשית מוקדם יותר, כך נותר זמן להגיש גם בקשה לעיכוב ביצוע.
שאלות ותשובות
כמה זמן יש לי להגיש ערעור על גזר דין?
45 ימים מיום מתן גזר הדין. זהו מועד קשיח, והחמצתו מחייבת בקשה נפרדת להארכת מועד שאינה מובטחת. מומלץ לפנות לבדיקה בימים הראשונים, בין היתר כדי שאפשר יהיה להגיש בקשה לעיכוב ביצוע לפני מועד תחילת ריצוי המאסר.
אפשר לערער רק על העונש בלי לערער על ההרשעה?
כן. ערעור על חומרת העונש הוא הליך נפוץ, והוא אפשרי גם כשההרשעה התבססה על הודאה במסגרת הסדר טיעון. במצב כזה עובדות כתב האישום אינן שנויות במחלוקת, והמחלוקת מתמקדת בשאלה אם העונש שנגזר תואם אותן.
האם בית המשפט יכול להחמיר בעונש בערעור שלי?
כן, בעיקר כשהמדינה מגישה ערעור משלה על קולת העונש. גם כשמדובר בערעור של הנאשם בלבד, התיק נבחן במלואו. זהו שיקול מרכזי שיש לשקול לפני ההגשה, ולכן ההחלטה מתקבלת אחרי הערכה של הסיכון ולא רק של הסיכוי.
נכנסים לכלא עד שההכרעה בערעור מתקבלת?
לא בהכרח. אפשר להגיש בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור. הבקשה נבחנת לפי סיכויי הערעור, חומרת העבירה ומסוכנות הנאשם, והיא מוגשת סמוך לגזר הדין ולא אחרי שהמאסר החל.
מה הסיכוי שערעור על גזר דין יתקבל?
ההקלה אינה ניתנת כדבר שבשגרה. הטענות שמצליחות הן ממוקדות: חריגה ממתחם העונש ההולם, סטייה מהעונשים שהוטלו בפסיקה בנסיבות דומות, או אי הבחנה בין נאשמים שחלקם בעבירה שונה מהותית. בפסק הדין שנסקר כאן דווקא הטענה האחרונה הובילה להפחתת עונשיהם של שניים מתוך שלושה.
אפשר לערער פעם שנייה אם הערעור נדחה?
זכות הערעור בפלילים היא זכות אחת. ערעור נוסף על החלטת ערכאת ערעור מחייב רשות, והיא ניתנת במקרים חריגים בלבד, כשמתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים לתיק.
עברו כמה שנים מאז גזר הדין, נשאר משהו לעשות?
הערעור עצמו כפוף למועד. בשלב מאוחר יותר קיימים הליכים אחרים בעלי אופי שונה לגמרי, כגון בקשה לחנינה או בקשה לקיצור תקופת המאסר, והם מתנהלים מול גורמים אחרים ולפי אמות מידה אחרות מאלה של ערכאת ערעור.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
