האם הקלטות של מדובב בתא מעצר מהוות זכות העיון בחומר חקירה שהנאשם זכאי לקבל? שאלה עקרונית זו עמדה במרכז דיון בבית המשפט העליון, שהתמודד עם המתח שבין זכותו של נאשם למשפט הוגן והכנת הגנתו, לבין הזכות לפרטיות של המדובב ושל צדדים שלישיים המעורבים בשיחות. בית המשפט העליון קבע כללי מיון וסיווג לחומרים שנאספו בהקלטה רציפה ובלתי סלקטיבית, וכך תרם להבהרת גבולות זכות העיון.
ההליך והרקע העובדתי
זכות העיון בחומר חקירה הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, בית המשפט העליון דן בבש״פ 2292/09, ערר שהגיש אלישע חייבטוב נגד מדינת ישראל. כבוד השופט ח' מלצר הכריע בעניין, שהיווה ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע. שניתנה על ידי כבוד השופטת צ' צפת ב-2.3.2009. העורר ייצג על ידי עו״ד ד״ר חגית לרנאו.
ואילו המשיבה יוצגה על ידי עו״ד תמר פרוש. בנוסף, ההחלטה התקבלה ביום 27.7.2009.
למעשה, המדינה הגישה נגד העורר כתב אישום חמור, המייחס לו עבירות רצח ושוד. עם זאת, קשירת קשר לביצוע פשע, הפרת הוראה חוקית, הדחת עד בחקירה ושיבוש מהלכי משפט. במהלך מעצרו של העורר, הכניסה המשטרה לתא המעצר מדובב, שזהותו נותרה חסויה. בעצה אחת עם המדובב, הוברח לתא מכשיר טלפון סלולרי. בנושא זה קראו גם: מחדלי תיעוד בחקירת עד מדינה: השלכות משפטיות והקלה בעונש.
במשך חמישה ימים, העורר והמדובב קיימו שיחות טלפוניות רבות באמצעות מכשיר זה. כתוצאה מכך, וכל השיחות הוקלטו במלואן.
זמן קצר לפני שמיעת עדות המדובב, הועברו להגנה תמלילים של 46 שיחות שנמצאו רלוונטיות. אולם המדינה סירבה למסור את ההקלטות של 80 שיחות נוספות. לעומת זאת, אשר מוינו על ידי משקלט מיחידת האזנות הסתר (רס״ר רועי אורן) כבלתי רלוונטיות. כמו כן, המדינה סירבה למסור פירוט שיחות מחברת הסלולר. במקרים כאלו, ישנה חשיבות רבה לזכות ההגנה לבצע גביית עדות בווידאו בתיק פלילי, כפי שמפורט במדריך מקיף.
בבית המשפט המחוזי, בית המשפט דחה את בקשת העורר לעיון בחומרים אלו. לדוגמה, ומכאן הערר שהוגש לבית המשפט העליון. במהלך התיק התגלו תקלות שונות בהתנהלות מול ההגנה. לרבות גילוי מאוחר של ההאזנות ומסירה מוטעית של שיחות פרטיות.
השאלה המשפטית המרכזית
השאלה המשפטית העיקרית שעמדה לדיון היא האם יש להכריז על מכלול ״השיחות הנוספות״ שניהל המדובב בתא המעצר כ״חומר חקירה״. לדוגמא, כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982. העורר טען שהוא זכאי לקבל את הקלטותיהן ותמליליהן של שיחות אלו. הוא סבר שכל השיחות יכולות להשליך על מהימנות המדובב או לשרת תכליות הגנה נוספות.
לפיכך, שאלה נוספת שהתעוררה הייתה מיהו הגורם המוסמך למיין. כלומר, ולסווג את החומר שנאסף בידי גורמי החקירה. סוגיות אלו הדגישו את הצורך לאזן בין זכות הנאשם למשפט הוגן ובין זכות המדובב. וצדדים שלישיים לפרטיות.
עמדות הצדדים וטענותיהם
העורר טען כי על השיחות הנוספות לא חלים העקרונות של האזנות סתר. אולם, מאחר שהמדובב היה מודע לכך ששיחותיו מוקלטות. הוא הוסיף כי אין לסמוך בלעדית על שיקול דעתה של המשטרה במיון החומר. וכי רס״ר אורן, שביצע את המיון, אינו בהכרח בקיא בקו ההגנה של העורר.
העורר הדגיש כי קיימת חשיבות רבה לשיחות אלו לשלוש תכליות עיקריות:.
- בירור מהימנות המדובב: העורר סבר שהשיחות עשויות להעיד על מוטיבציה מיוחדת של המדובב להפללתו.
- גילוי טובות הנאה: לטענתו, המשטרה אפשרה למדובב ליצור קשר עם בחורה בשם ״יוליה״. אמנם, וייתכן כי שיחות אלו כללו מידע רלוונטי.
- בדיקת דברי המדובב: העורר טען שהמדובב קיבל פרטי מידע מהחוקרים ולא מהעורר עצמו.
מנגד, המשיבה אישרה כי אכן אירעו תקלות שונות בהתנהלות מול ההגנה. ואולם, כגון גילוי מאוחר של ההאזנות ומסירה שגויה של שיחות פרטיות. עם זאת, המשיבה הדגישה כי לאחר התיקון. המיון בוצע על ידי יחידת האזנות הסתר בהנחיית הפרקליטות, בהתאם לעקרונות שנקבעו בהלכת זאבי.
לטענת המשיבה, 46 שיחות רלוונטיות תומללו ונמסרו להגנה.
היא הוסיפה שהשיחות הנוספות אינן מהוות חומר חקירה. יחד עם זאת, וכי למדובב ולצדדים שלישיים המעורבים בשיחות אלו קיימת זכות לפרטיות. עו״ד פרוש הדגישה את חשיבות חוק הגנת הפרטיות. וציינה כי אין עניין ציבורי למסור חומר שאינו רלוונטי, במיוחד כאשר יש בכך פגיעה בפרטיות.
היא גם הסבירה. מאידך, כי הפסיקה האמריקאית אינה מסיקה בהכרח הסכמה לוויתור על פרטיות רק מעצם הידיעה על ההקלטה.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו
בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט ח' מלצר, דחה את הערר. מצד שני, אך עשה זאת בכפוף לנוהל מיוחד שקבע. השופט מלצר חזר על חלוקת החומר שנאסף בחקירה לשלוש קבוצות, כפי שנקבע בהלכת זאבי:.
- חומר שאין לו קשר לחשדות : חומר שהרשות החוקרת ״נתקלה״ בו באקראי. לסיכום, קבוצה זו אינה נכנסת לגדרו של סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי.
- חומר שיש לו נגיעה לאישום. לאור, אך אינו ״חומר חקירה״ : חומר שנאסף או נרשם על ידי הרשות החוקרת. שהנאשם זכאי לקבל פירוט אודותיו ברשימה, אך לא את החומר עצמו.
- ״חומר חקירה״ רלוונטי : חומר הראיות המהווה את התשתית הראייתית לביסוס האישום הפלילי. בהתאם, הרלוונטי – במישרין או בעקיפין – להגנת הנאשם. חומר זה עומד לעיונה של ההגנה.
השופט מלצר קבע כי האחריות למיון ולסיווג החומר מוטלת על רשויות האכיפה, בכפוף לביקורת שיפוטית. למעשה, הוא דחה את טענת העורר שלפיה כל שיחה שניהל המדובב עשויה ללמד על מהימנותו. ולכן מהווה ״חומר חקירה״, וראה בכך טענה מרחיקת לכת ובגדר ״מסע דיג״ אסור. תוך שהוא מסתמך על עניין אברהמי.
כמו כן, השופט הדגיש כי זכותם של בני שיחו של המדובב, שלא ידעו על ההקלטה. ראשית, לפרטיות, אינה מתאיינת רק משום שהשיחות לא נקלטו בדרך של האזנת סתר. זכות זו מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות.
יחד עם זאת. שנית, נוכח ייחודיותה של התחבולה החקירתית (הכנסת מכשיר סלולרי לתא המעצר) והתקלות שליוו את התיק. בית המשפט הורה על נוהל מיוחד. הפרקליטות נדרשה למנות פרקליט מפרקליטות המדינה שיוזמן להאזין מחדש לכל השיחות הנוספות.
פרקליט זה יבחן אם יש בהן ״חומר חקירה״ או צורך לעדכן את הרשימה שנמסרה להגנה. שלישית, הדרישה לקבל פירוט שיחות מחברת הסלולר נדחתה. שכן היא שייכת למסלול סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי ולא לסעיף 74.
משמעות מעשית ופרקטית
ההחלטה מהווה אבן דרך חשובה בהתמודדות עם אמצעי חקירה חדשים. מכאן, כדוגמת הכנסת מכשיר סלולרי לתא מעצר באמצעות מדובב. בית המשפט העליון החיל על אמצעי זה את עקרונות המיון שנקבעו לגבי האזנות סתר. תוך הבחנה בין שיחות המדובב (שידע על ההקלטה) לבין שיחות החשוד (שלא ידע).
למעשה, החלטה זו מבהירה. לכן, כי טענות בדבר פגיעה במהימנות עד אינן מצדיקות כשלעצמן מסירה גורפת של כל החומר שנאסף. וכי הדרך לתקוף את אמינות המיון עוברת בביקורת שיפוטית ממוקדת. ולא בעקיפת מנגנון סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.
בנוסף, ההחלטה מלמדת כי במקרים שבהם נפלו תקלות בהתנהלות החקירה. משום כך, בית המשפט עשוי להורות על בדיקה נוספת. בדיקה זו מבוצעת על ידי פרקליט בכיר כאמצעי ביניים. ומטרתה ליצור איזון בין זכויות הנאשם לבין הגנת הפרטיות של המדובב וצדדים שלישיים.
החלטה זו עוסקת גם בסוגיית חיסיון עורך דין-לקוח של המדובב. כן, וקובעת כי יש לבחון אותה במקרים קונקרטיים.
טעויות נפוצות והימנעות מהן
רבים טועים לחשוב שכל חומר שנאסף על ידי גורמי חקירה, ובפרט הקלטות. בנסיבות, מהווה אוטומטית ״חומר חקירה״ שההגנה זכאית לעיין בו במלואו. אולם, כפי שקבע בית המשפט העליון. קיימים כללי מיון ברורים המבחינים בין חומר רלוונטי לבין חומר שולי או בלתי קשור.
טעות נוספת היא הסתמכות על טענות כלליות בנוגע למהימנות עדים ללא ביסוס קונקרטי. בשל, בית המשפט רואה בכך ״מסע דיג״ אסור. ודורש יסוד של ממש להשערה שהחומר ישפיע על בירור האישום. נושא קשור: הרשעה ברצח על יסוד דברי הנרצחת: פסיקת בית המשפט העליון.
יתרה מכך, כאשר מדובר בשיחות שמעורבים בהן צדדים שלישיים, רבים מניחים שהזכות לפרטיות מתאיינת. עם זאת, בית המשפט קבע במפורש שזכות הפרטיות של צדדים שלא ידעו על ההקלטה נשמרת. גם אם ההקלטה לא הייתה ״האזנת סתר״ פורמלית. לכן, עורך דין צריך לבחון כל מקרה לגופו.
ולבסס את טענותיו על הזיקה הממשית של החומר לאישום ולפוטנציאל ההגנה.
מתי לפנות לייעוץ משפטי?
בכל מקרה של חשדות או כתב אישום פלילי. ובמיוחד כאשר מדובר בחקירות מורכבות הכוללות מדובבים והאזנות, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מיד. עורך דין מנוסה בסדר דין פלילי יוכל לסייע בהבנת זכויות הנאשם לעיון בחומר חקירה. להגיש בקשות מתאימות על פי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. עורך דין מנוסה בסדר דין פלילי יוכל לסייע בהבנת זכויות הנאשם לעיון בחומר חקירה, להגיש בקשות מתאימות על פי סעיף 74 לחסד״פ: זכות עיון או השלמת חקירה?.
ולנהל את ההליך המשפטי בצורה מקצועית ויעילה.
עורך הדין יבחן את מכלול הנסיבות, את החומרים שנאספו. וידע להצביע על נקודות תורפה בטיפול התביעה בחומרים. במצבים של תקלות בהתנהלות החקירה, עורך הדין יכול לדרוש בדיקות נוספות. כפי שאף קרה במקרה של חייבטוב, כדי לוודא שזכויות הנאשם למשפט הוגן נשמרות במלואן.
פנייה מוקדמת תאפשר בניית אסטרטגיה הגנתית חזקה ומתאימה.
סיכום
החלטת בית המשפט העליון בבש״פ 2292/09 קובעת אמות מידה חשובות בנוגע לזכות העיון בחומר חקירה. ובפרט כשמדובר בהקלטות מדובב בתא מעצר. בית המשפט קבע כי חלוקת החומר לשלוש קבוצות – חומר ללא קשר. חומר עם נגיעה לאישום אך ללא מעמד של ״חומר חקירה״.
ו״חומר חקירה״ רלוונטי – היא עקרונית וחשובה. האחריות למיון מוטלת על רשויות האכיפה, אך היא כפופה לביקורת שיפוטית.
החלטה זו מבהירה את האיזון העדין בין זכות הנאשם למשפט הוגן לבין זכויות הפרטיות של המדובב. וצדדים שלישיים. במקרים שבהם מתגלות תקלות בחקירה. בית המשפט עשוי להורות על בדיקה נוספת של החומרים על ידי פרקליט בכיר.
יתרה מכך, פנייה לייעוץ משפטי מקצועי היא חיונית על מנת להבטיח שזכויותיו של הנאשם נשמרות. ושלא ייפגע עקב חומרים שלא נמסרו או מוינו באופן שגוי.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
