חברת שמירה שומר שכר: מתי קיימת אחריות מוגברת? בדוק

מתי חברת שמירה נחשבת ״שומר שכר״? בית המשפט העליון קבע כי לא כל שמירה מקימה אחריות מוגברת לפי חוק השומרים. פסק הדין רע״א 270/01, תמנון שירותי מיגון אבטחה וכח אדם (1993) בע״מ נ' אליהו חברה לביטוח בע״מ, שניתן בבית המשפט העליון ביום 19.02.2003, עסק בשאלה מרכזית בדיני השמירה. הוא מבהיר מתי חברת שמירה השומרת על מתחם נחשבת ״שומר שכר״. הוא קובע מתי אחריותה מוגברת לפי חוק השומרים, ומתי אחריותה מוגבלת לנזקים שנגרמו ברשלנותה בלבד. סוגייה זו עלתה בעקבות פריצה וגניבת ציוד ממחסן שהיה אמור להיות מאובטח על ידי חברת שמירה, ותביעת שיבוב שהגישה חברת הביטוח ששילמה את תגמולי הביטוח. פסק הדין משמש מצפן חשוב למזמיני שירותי שמירה ולחברות האבטחה כאחד. לעיון נוסף: הרקע לסכסוך והעובדות המרכזיות.

הבנת סוגיית חברת שמירה שומר שכר

הסוגייה המשפטית המרכזית בפסק הדין נגעה לשאלה האם חברת שמירה, המאבטחת מתחם ללא סמכות לטפל בגידור או בתקינות אמצעי הביקורת באתר, ״מחזיקה״ בנכס. סעיף 1(א) לחוק השומרים, התשכ״ז-1967, קובע תנאי יסודי לתחולת אחריות מוגברת של שומר שכר. בנוסף, נבחן האם מתקיימים בנסיבות העניין תנאי הכלל ״הדבר מדבר בעדו״ שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. כלל זה מאפשר להטיל על חברת השמירה אחריות ברשלנות, אף בהיעדר קשר סיבתי מוכח.

חברת שמירה שומר שכר הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, ההבחנה בין אחריות מוגברת לאחריות רגילה הינה קריטית. כאשר חברת שמירה נחשבת ״שומר שכר״, אחריותה לנזקי הנכס חמורה יותר. היא חלה אלא אם הנזק נגרם עקב נסיבות שלא יכלה לחזות או למנוע. לעומת זאת, אם אחריותה מוגבלת לרשלנות רגילה. חשוב לציין כי בדומה למקרים של אחריות לנזקי דרכים: מדריך משפטי מקיף ותובנות מפסיקה, רמת האחריות המשפטית תלויה בנסיבות המקרה ובמבחני הרשלנות שנקבעו.

על התובע להוכיח כי חברת השמירה התרשלה וכי רשלנותה היא שגרמה לנזק.

רקע האירוע וההליכים הקודמים

חברת חירות בע״מ החזיקה במגרש מגוּדר, ובו מחסנים, משרדים וציוד. בנוסף, החברה התקשרה עם חברת השמירה תמנון שירותי מיגון אבטחה וכוח אדם (1993) בע״מ. כדי שתאבטח את המתחם. לפי ההסכם, השמירה בוצעה על ידי שני שומרים בכל משמרת, בשעות מוגדרות.

תוך שימוש בנקודות ביקורת ולחצנים המחוברים למרכז בקרה. עם זאת, בסוף שבוע מסוים, אירעה פריצה לאחד המחסנים ונגנב ציוד רב. אליהו חברה לביטוח בע״מ, שביטחה את הציוד, שילמה לחברת חירות את תגמולי הביטוח. בעקבות זאת, חברת אליהו הגישה תביעת שיבוב נגד חברת השמירה תמנון.

בית משפט השלום דחה את התביעה. השופט ב' אוקון קבע כי אף שהופרו הוראות מסוימות בהסכם השמירה, לא הוכח קשר סיבתי בין ההפרות לנזק. בנוסף, הוא קבע כי חוק השומרים אינו חל בנסיבות העניין. לעומת זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והפך את ההחלטה. השופטת א' קובו קבעה כי חברת השמירה היא ״שומרת שכר״ האחראית מכוח חוק השומרים. יתרה מכך, היא קבעה כי חברת השמירה אחראית גם ברשלנות מכוח הכלל ״הדבר מדבר בעדו״. מכאן הוגש הערעור לבית המשפט העליון.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיה

בית המשפט העליון, בהרכב הנשיא א' ברק והשופטים י' אנגלרד וא' ריבלין, קיבל את הערעור של חברת תמנון. בית המשפט קבע כי חוק השומרים אינו חל על חברת השמירה בנסיבות המקרה. הנשיא ברק הסביר כי מושג ״החזקה״ בסעיף 1(א) לחוק השומרים אינו מושג טכני-קנייני. הוא הדגיש כי זהו מושג נורמטיבי שיש לפרשו לאור תכלית החוק. פרשנות זו מתבצעת לאור השאלה האם היקף השליטה בנכס מצדיק הטלת אחריות מוגברת.

הנשיא ברק ציין כי מידת השליטה הנדרשת נבחנת, בין היתר, מכוח הוראות החוזה שבין הצדדים. כתוצאה מכך, במקרה הנדון, ההסדרים החוזיים לא התיישבו עם הטלת אחריות מוגברת של שומר שכר. לדוגמה, השומרים שהו רוב הזמן בשער אחד בלבד, ללא קשר עין עם המחסן שנפרץ. יתרה מכך, חברת השמירה לא הייתה אחראית על גידור האתר או תקינות נקודות הביקורת.

מסקנה זו נלמדת הן מכוונת הצדדים כפי שהיא עולה מהחוזה, והן משיקולי תום לב. לעומת זאת, בית המשפט העליון הדגיש כי מהיחס החוזי בין הצדדים מתבקשת המסקנה. כי על המערערת מוטלת אחריות רק על נזקים שנגרמו בשל רשלנותה.

באשר לעוולת הרשלנות, בית המשפט העליון קבע כי הכלל ״הדבר מדבר בעדו״ אינו חל. הנשיא ברק נימק זאת בכך שלא הוכח שנסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שחברת השמירה התרשלה מאשר עם המסקנה שנקטה זהירות סבירה. אחד התנאים המרכזיים לתחולתו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הוא כי אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע התרשל. תנאי זה לא התקיים במקרה זה. לפיכך, בית המשפט ביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והחזיר על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום, שדחה את התביעה. המשיבה חויבה לשאת בהוצאות המערערת, בסכום כולל של 30,000 ש״ח.

משמעות פסק הדין והשלכותיו המעשיות

פסק הדין הזה הוא אבן דרך חשובה בהבנת אחריותן של חברות שמירה. לדוגמה, הוא מבהיר כי היקף האחריות של חברות שמירה. וגורמים דומים אינו נגזר אוטומטית מעצם עיסוקם בשמירה. אלא, הוא תלוי בניתוח קונקרטי של הוראות החוזה בין הצדדים.

ניתוח זה כולל את היקף השליטה שהוענקה להם בפועל. לדוגמא, האם הוטלה עליהם אחריות לתחזוקת אמצעי האבטחה, וכוונת הצדדים כפי שהיא עולה מההסכם.

הפסיקה קובעת אמות מידה חשובות להבחנה בין ״שומר שכר״ הנושא באחריות מוגברת, לבין מי שאחריותו מוגבלת לרשלנות רגילה. היא משמשת מצפן לניסוח הסכמי שמירה באופן מדויק. יתרה מכך, היא מסייעת לבחינת החשיפה המשפטית של חברות אבטחה וגורמים דומים כלפי מזמיני השירות ומבטחיהם. מומלץ כי כל חברה המתקשרת בהסכם שמירה, או חברת אבטחה המציעה שירותים, תבחן את ההסכם בקפידה. מטרת הבחינה היא לוודא התאמה בין היקף השירות הניתן לבין מידת האחריות המוטלת. לדוגמה, כאשר מוזמנת חברת שמירה, מומלץ לציין במפורש את היקף השליטה שלה בנכס. בדומה לבחינת חלוקת האחריות במקרים של אשם תורם בתאונת דרכים: הבנת האחריות המשפטית והשלכותיה, גם בעולם האבטחה יש לבחון את מידת התרומה של כל צד לנזק שנגרם.

הימנעות מטעויות נפוצות בהתקשרות עם חברות שמירה

כדי להימנע ממחלוקות עתידיות ומטעויות משפטיות, חשוב להבין את הנקודות הבאות: להרחבה ראו: הסכם שותפות עסקי: מה חשוב שיופיע כדי להבטיח את עתיד המיזם?.

• הגדרת היקף השליטה: יש לפרט בהסכם השמירה את היקף השליטה המדויק המוענק לחברת השמירה על הנכס. אם חברת השמירה אינה מוסמכת לטפל בגידור או בתקינות אמצעי אבטחה, יש לציין זאת במפורש.
• אחריות לתחזוקה: ההסכם צריך להבהיר מי אחראי לתחזוקת אמצעי האבטחה (מצלמות, גדרות, לחצני מצוקה וכדומה). אי הבהרה עלולה להוביל לחוסר ודאות משפטית בעת אירוע נזק.
• תיעוד ליקויים: חברות שמירה ומזמיני שירותים צריכים לתעד כל ליקוי באמצעי האבטחה ולפעול לתיקונו באופן מיידי. אי תיעוד או אי טיפול בבעיות עלול להתפרש כרשלנות.
• קשר סיבתי: במקרה של נזק, על התובע להוכיח קשר סיבתי ישיר בין התרשלות חברת השמירה לבין הנזק שנגרם. פסק הדין מראה כי לא תמיד קל להוכיח קשר כזה.

ניסוח מדויק של הסכמי השמירה ימנע מחלוקות מיותרות. כלומר, הוא יבטיח שכל הצדדים יבינו את זכויותיהם וחובותיהם.

מתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי?

הליכים משפטיים בתחום זה עלולים להיות מורכבים. אולם, הם דורשים הבנה מעמיקה של דיני חוזים, דיני נזיקין וחוק השומרים. אם נגרם לכם נזק כתוצאה מפריצה או גניבה במתחם המאובטח על ידי חברת שמירה. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.

עורך דין המתמחה בתחום יוכל לבחון את פרטי הסכם השמירה. אמנם, את נסיבות האירוע ואת הסיכויים להצלחת התביעה. הוא יסייע בהגשת תביעה מבוססת או בהגנה מפני תביעה, בהתאם לעניין.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.