ערכאת ערעור משמעתית: מתי תקל בעונש של עורך דין?

פסק הדין בע״א 15/87 מהווה אבן דרך משמעותית בדיני המשמעת של עורכי דין בישראל. המקרה עוסק בסוגייה מרכזית: גבולות שיקול הדעת של ערכאת הערעור המשמעתית בבואה להקל בעונש שהוטל בערכאה הראשונה. הפסיקה נסבה סביב הפרת חובת נאמנות של עורכת דין שהחזיקה כספי פיקדון בנאמנות עבור צדדים לעסקת מקרקעין, והשלכותיה רלוונטיות לכל עורך דין המטפל בנכסי לקוחות ובכספי נאמנות.

עורך דין המייצג צדדים לעסקה נדרש לפעול במסירות ובתום לב כלפי כל אחד מהצדדים. חובה זו נקבעת בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ״ו-1986, המחייב את עורך הדין לייצג את לקוחו בנאמנות ובמסירות, תוך שמירה על הגינות ועל כבוד המקצוע.

בנוסף, סעיפים 53, 54 ו-61(1)(2)(3) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א-1961, מסדירים את העבירות המשמעתיות האפשריות. עם זאת, חובת הנאמנות חלה גם כאשר עורך הדין מחזיק כספים בנאמנות עבור הצדדים לעסקה. מסירת מידע כוזב או הסברים שקריים בנוגע לטיפול בכספים אלה מהווה הפרה מהותית של חובת האמון.

המסגרת החוקית: מהי עבירת משמעת ומה העונש שניתן להטיל

חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א-1961, מגדיר בסעיף 54 את הליבה של חובת עורך הדין: במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט. לצדו עומד סעיף 53, שמחייב שמירה על כבוד המקצוע והימנעות מכל דבר העלול לפגוע בו.

סעיף 61 מונה שלושה סוגים של עבירות משמעת: הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו; הפרת כללי האתיקה המקצועית; וכל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין. הסעיף השלישי הוא רחב במכוון, והוא שמאפשר להתייחס להתנהגות פסולה שאינה מנויה במפורש.

הפער בין נזיפה להשעיה אינו פער של דרגה אחת בלבד. נזיפה מותירה את עורך הדין בעיסוקו, ואילו השעיה מפסיקה אותו בפועל. זו הסיבה שהמעבר בין השתיים הוא בדיוק הנקודה שבה מתעוררת השאלה מה מותר לערכאת הערעור לעשות.

פסק הדין המפורט: ע״א 15/87

ביום 22 באפריל 1982 נחתם הסכם למכירת מגרש בין המתלונן לבין שתי נשים שמכרו את הנכס. עורכת הדין המשיבה קיבלה על עצמה לייצג את שני הצדדים ולטפל בהעברת הזכויות. בהתאם להסכם הופקד בידיה, כנאמנה עבור שני הצדדים, סכום של 70,000 שקלים ישנים לתשלום מס השבח.

בפועל, המשיבה לא שילמה את הפיקדון במועדו. לעומת זאת, היא מסרה למתלונן וללשכה סדרת הסברים כוזבים: טענה בדבר ״בעיה עם מס עיזבון״, טענה שהחיוב במס עלה על סכום הפיקדון, טענה שכבר שילמה את המס, וטענה שקיבלה הוראה מאחת המוכרות לעכב את התשלום.

כל ההסברים הללו נמצאו בלתי נכונים.

ההליך בערכאות המשמעתיות

בית הדין המשמעתי המחוזי בתל אביב הרשיע את המשיבה, וגזר עליה עונש השעיה למשך חודש ימים. על גזר דין זה הגישה המשיבה ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי, שקיבל את הערעור והמיר את עונש ההשעיה בעונש נזיפה בלבד.

הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין הגיש ערעור לבית המשפט העליון.

ארבעת הטעמים של בית הדין המשמעתי הארצי

בית הדין המשמעתי הארצי נימק את הקלת העונש בארבעה טעמים: ראשית, סבר שמדובר במעשה רשלנות בלבד ולא בעבירת משמעת; שנית, טען שלא נטענו טענות בערכאה הראשונה לעניין מעמד המתלונן כלקוח; שלישית, סבר שהערכאה הראשונה הושפעה מעותק גזר דין קודם שצורף לתיק בטעות; רביעית, קבע שלא נגרם למתלונן נזק ממשי.

הכרעת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון, מפי השופט ש' לוין ובהסכמת הנשיא מ' שמגר והשופט א' גולדברג, קיבל את הערעור וביטל את פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי. בית המשפט בחן כל אחד מארבעת הטעמים ומצא כי כולם שגויים.

ראשית, מהסכם המכירה ומהראיות שהוצגו עלה במפורש, כי המשיבה הודתה שהוסכם שתייצג את שני הצדדים ותטפל בהעברת הזכויות, וכי החזיקה בפיקדון גם כנאמנה עבור המתלונן. מסירת גרסאות כוזבות לגבי סיבת העיכוב מהווה אפוא הפרת חובת אמון כלפי המתלונן, ולא מעשה רשלנות בלבד.

שנית, שאלת מעמדו של המתלונן כ״לקוח״ לא הייתה שנויה במחלוקת.

לאחר שבחן את ארבעת הטעמים, בית המשפט העליון קיבל את הערעור, ביטל את החלטת בית הדין המשמעתי הארצי והשיב על כנו את עונש ההשעיה שהוטל בערכאה הראשונה.

שאלות ותשובות

מה לעשות אם נפגעתם מהתנהלות של עורך דין

1. אספו את התיעוד. הסכם שכר טרחה, אישורי העברה, קבלות והתכתבויות, לפי סדר כרונולוגי.
2. בקשו הסבר בכתב. פנייה מתועדת מייצרת גרסה שאפשר לבחון מולה בהמשך.
3. הבחינו בין נזק לבין התנהגות. החזר כספי נתבע בהליך אזרחי, וההתנהלות נבחנת בהליך משמעתי.
4. שקלו תלונה ללשכה. הלשכה בוחנת אם יש מקום להעמדה לדין משמעתי.
5. אל תמתינו יתר על המידה. חלוף הזמן מקשה על איסוף ראיות ועל שחזור ההתרחשות.