בית המשפט העליון נוטה לדחות ערעורים מסוג זה כאשר הנאשם חוזר לבצע עבירות סמוך לשחרורו. ביצוע עבירה בסמיכות זמנים לשחרור ממאסר מעיד על היעדר הפנמת הדין. בנוסף, קיומן של הרשעות קודמות והפרת עונש מאסר על תנאי מציבות מכשול כבד בפני הקלה בעונש. לכן, ערכאת הערעור תתערב רק במקרים נדירים שבהם העונש חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת.
ערעור על חומרת העונש הוא אחד ההליכים המורכבים והרגישים ביותר במסגרת המשפט הפלילי. לפיכך, כאשר נאשם מבצע עבירה זמן קצר לאחר שסיים לרצות עונש מאסר. נקודת המוצא המשפטית הופכת למורכבת במיוחד. מאמר זה מנתח את פסיקת בית המשפט העליון בעניין זה.
ומסביר את השיקולים המנחים את השופטים בבואם לבחון גזרי דין של ערכאות דיוניות.
התמודדות עם הליך פלילי גובה מחיר אישי ונפשי כבד מהנאשם וממשפחתו. עם זאת, מערכת המשפט שואפת להגן על שלום הציבור מפני עבריינות חוזרת. בנוסף, במאמר זה נסקור את פסק הדין בהליך ע״פ 144/87. נבחן את המשמעות של סמיכות זמנים בין שחרור לעבירה חדשה.
ונציג את השיקולים המרכזיים בניהול הליך ערעור פלילי.
ערכאת הערעור אינה נוהגת להחליף את שיקול דעתה של הערכאה הדיונית כדבר שבשגרה. עם זאת, בית המשפט העליון מתערב במידת העונש רק במקרים חריגים שבהם נפלה טעות מהותית. בנוסף, התערבות תתרחש כאשר העונש שנגזר סוטה באופן קיצוני מרמת הענישה הנוהגת במקרים דומים.
כאשר נידון ערעור על חומרת העונש, השופטים בוחנים את מכלול נסיבות המקרה. כתוצאה מכך, בין השיקולים ניתן למנות את חומרת המעשים, עברו הפלילי של הנאשם ונסיבותיו האישיות. יתרה מכך, בית המשפט מעניק משקל רב לאינטרס הציבורי ולהרתעת עבריינים מלחזור על מעשיהם הפסולים.
שימו לב: נטל השכנוע בערעור פלילי רובץ במלואו על כתפי המערער. עליו להוכיח כי נפלה שגגה בולטת בגזר הדין של הערכאה הדיונית.
נסיבות ההליך בעניין שמואל חיים הרשברג
בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים הונח הליך ע״פ 144/87. לעומת זאת, המערער, שמואל חיים הרשברג, הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. פסק הדין המקורי ניתן בתיק ת״פ 382/86 על ידי השופט א' מצא בתאריך 12.1.1987.
המערער ביצע את העבירה שבה הורשע זמן קצר בלבד לאחר ששוחרר מריצוי מאסר קודם. בנוסף לכך, עמדו לחובתו של המערער הרשעות קודמות רבות. בין אותן הרשעות נכלל גם מאסר על תנאי בר הפעלה. העבירה הנוכחית שביצע המערער הפרה באופן ישיר את התנאי שהוטל עליו בעבר.
בפני ההרכב טען המערער כי העונש שהושת עליו בבית המשפט המחוזי מחמיר יתר על המידה. מנגד, באת כוח המדינה ביקשה לדחות את הבקשה ולהותיר את העונש על כנו. המדינה הדגישה את הסמיכות הבעייתית בין שחרור המערער מהכלא לבין מועד ביצוע העבירה החדשה.
אזהרה: ביצוע עבירה בתקופת תנאי חושף את הנאשם להפעלה מיידית ומצטברת של עונש המאסר המותנה.
