פיצויי נזיקין למסורבת גט: האם ניתן לתבוע פיצוי כספי?

פיצויי נזיקין למסורבת גט הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, פסק הדין המפורט בהליך תמ״ש 24782/98, נ.ש. נ' נ.י., שנדון בפני כב' השופטת טובה סיון בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב. שנית, וניתן ביום 14.12.2008, עסק בתביעת נזיקין ייחודית. אישה הגישה את התביעה כנגד בעלה בגין סרבנות גט מתמשכת של למעלה מעשור. הסוגיה המרכזית של פיצויי נזיקין למסורבת גט נדונה בפסק דין שניתן ביום 14.12.2008, בו נבחנה תביעת נזיקין ייחודית של אישה כנגד בעלה בגין סרבנות גט מתמשכת, כפי שניתן לקרוא בהרחבה ב-רקע והשתלשלות ההליך המשפטי.

בית המשפט לענייני משפחה נדרש להכריע האם התנהגות של סרבן גט. בנוסף, גם כאשר בית הדין הרבני המליץ על מתן גט אך לא חייב בכך. מקימה עילת תביעה בנזיקין. המקרה ממחיש כיצד הערכאה האזרחית יכולה להעניק סעד כספי לנשים עגונות. המקרה ממחיש כיצד הערכאה האזרחית יכולה להעניק סעד כספי לנשים עגונות, בדומה למקרים הדורשים הכרעה בנוגע לרקע עובדתי: הבטחות משפחתיות וייפויי כוח.

זאת, גם כאשר הסמכות לחייב במתן גט עצמו נתונה לבית הדין הרבני בלבד. עם זאת, בכך, הוא מהווה נדבך חשוב בהגנה על נשים מסורבות גט.

השתלשלות העובדות בתיק

הצדדים, זוג חרדי, נישאו ביום 3.4.1997 בעקבות שידוך. כתוצאה מכך, האישה הייתה עולה חדשה מאיראן ובת 24, ואילו הבעל היה בוגר ישיבה בן 31. בני הזוג התגוררו יחד כשלושה חודשים בלבד. ביולי 1997 האישה עזבה את הבית כשהיא בהריון, בטענה לאלימות קשה מצד הבעל.

מאז ועד למועד פסק הדין, כ-11 שנים, הצדדים ניהלו הליכים משפטיים מקבילים. לעומת זאת, הליכים אלו התקיימו בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. הם כללו תביעות הדדיות לגירושין ותביעת מזונות לקטין. בין השנים 1997-2005, התקיימו כ-25 דיונים בבית הדין הרבני בעניין הגירושין. במהלך ההליכים המשפטיים המורכבים, שכללו תביעות הדדיות, התמודדו הצדדים גם עם סוגיות נוספות, שעשויות היו לכלול את הצורך בהבנה והתמודדות עם שליחת הודעות מאיימות: עונשים, הגנות והליכים משפטיים.

הבעל נעדר מרוב הדיונים, ולעיתים הוא הובא באמצעות צווי הבאה. לדוגמה, בית הדין הרבני קבע פעמים חוזרות כי אין מקום לחיים משותפים בין הצדדים. וכי על הבעל ״מצווה״ לגרש את אשתו. למרות זאת, בית הדין לא נתן נגדו פסק דין המחייבו בכך.

הבעל, מנגד, טען. לדוגמא, כי הוא מוכן לתת גט בכל עת. ובלבד שהאישה תציית להחלטות שיפוטיות בנוגע להסדרי הראייה עם בנם המשותף. הוא אף טען כי האישה היא זו המעגנת את עצמה.

פיצויי נזיקין למסורבת גט: השאלה המשפטית המרכזית

השאלה המרכזית בתיק הייתה האם ניתן להטיל אחריות בנזיקין על סרבן גט. כלומר, במצב שבו בית הדין הרבני לא חייב אותו במתן גט אלא רק המליץ על כך. זאת, להבדיל ממקרים בהם ניתן פסק דין המחייב או כופה גירושין. בגדר שאלה זו, בית המשפט בחן עילות אפשריות לתביעת נזיקין:

• הפרת חובה חקוקה: עוולה זו נבחנה מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק העונשין, וחוק למניעת אלימות במשפחה.

• עוולת כליאת שווא: בית המשפט בחן האם עיגונה של האישה מהווה כליאת שווא במובן החברתי והנפשי.

• עוולת הרשלנות: עוולה זו נבחנה כעוולת מסגרת רחבה, הניתנת ליישום גם במקרים של סרבנות גט.

בחינת העילות הללו הייתה קריטית לקביעת אפשרות מתן פיצויי נזיקין למסורבת גט בנסיבות אלו.

הכרעת בית המשפט ונימוקיו

בית המשפט קבע עובדתית כי הבעל הוא סרבן גט המונע מאשתו את חירותה למעלה מעשור. אולם, קביעה זו התבססה על התנהלות הבעל בהליכי בית הדין הרבני ועל העדויות שנשמעו. בית המשפט דחה את טענת הבעל. כי נדרש דווקא פסק דין המחייב או כופה גירושין כתנאי לקיומה של עילה נזיקית.

בית המשפט קבע. אמנם, כי ניתן לבחון סרבנות גט לפי הראיות. והנסיבות גם כאשר בית הדין הרבני הסתפק בהמלצה בלבד.

בחינת עילות התביעה

א. הפרת חובה חקוקה: בית המשפט קבע כי חוק העונשין וחוק למניעת אלימות במשפחה אינם נועדו להסדיר את סוגיית העגינות, ולכן הם אינם יכולים לבסס עילה זו. בנוסף, הפסיקה טרם הכירה בעוולת הפרת חובה חקוקה מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ביחסים שבין פרטים. לפיכך, עילה זו נדחתה.

ב. עוולת הרשלנות: בית המשפט קיבל את עילת הרשלנות. הוא קבע כי בין בני זוג מתקיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הנובעת ממערכת היחסים הקרובה והתלותית שביניהם. בית המשפט מצא כי סירובו המתמשך של הבעל ליתן גט, תוך התעלמות מהמלצות בית הדין הרבני, מהווה הפרת חובה זו. הפרה זו גרמה נזק ישיר לאישה. הנזק כלל פגיעה לא ממונית, כמו סבל, השפלה, פגיעה באוטונומיה ובחופש הבחירה. זאת, במיוחד בהתחשב במעמדה כאישה חרדית עגונה.

גובה הפיצויים

לעניין הפיצוי הכספי, בית המשפט אימץ גישת ביניים בין פסיקות קודמות. ואולם, בית המשפט פסק 60,000 ש״ח לשנה החל מיולי 1998 ועד הגשת הסיכומים. בסך כולל של 600,000 ש״ח. בנוסף, הוא פסק פיצויים מוגברים בסך 100,000 ש״ח, ובסך הכול 700,000 ש״ח.

הבעל חויב גם בתשלום הוצאות משפט. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה לנזק ממוני (הפרשי הכנסה). יחד עם זאת, בקובעו כי מקומה בתביעת מזונות אישה. בית המשפט דחה גם את התביעה לפיצוי יומי מתמשך עד למתן הגט בפועל.

הוא עשה זאת מחשש לחריגה מסמכותו האזרחית אל תחום סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני.

המשמעות המעשית של פסיקת פיצויי נזיקין למסורבת גט

פסק הדין הזה מהווה תקדים משמעותי בקרב פסיקת הערכאות הדיוניות. מאידך, הוא מכיר באפשרות לתבוע פיצויי נזיקין מסרבן גט מכוח עוולת הרשלנות. יתרה מכך, הוא עושה זאת גם כאשר בית הדין הרבני לא חייב את הבעל בגט אלא רק המליץ על כך. בכך, פסק הדין מרחיב את מעגל המקרים בהם נשים עגונות יכולות לפנות לערכאה האזרחית כדי לקבל סעד כספי. כפי שנראה גם בהקשר של ירושת משק חקלאי: כל מה שצריך לדעת על הזכויות, הרחבת מעגל הזכויות והסעדים המשפטיים אפשרית בהחלט.

הן יכולות לעשות זאת מבלי להמתין לפסק דין מחייב של בית הדין הרבני.

עם זאת, בית המשפט הקפיד לאזן בין מתן הפיצוי לבין החשש מפני ״גט מעושה״. לכן, הוא נמנע מפסיקת סכומים גבוהים במיוחד או מפיצוי מתמשך. מצד שני, שעלול להיתפס ככפייה פסולה על הבעל. פסק הדין תורם להתגבשות מתווה משפטי אחיד יותר להערכת נזקי סרבנות גט.

הוא ממשיך קו פסיקה של ערכאות המשפחה בסוגייה שטרם זכתה להכרעה מפורשת של בית המשפט העליון.

הליכים ופתרונות לנשים עגונות

נשים המתמודדות עם סרבנות גט מוצאות עצמן במצב משפטי ואישי מורכב. לסיכום, ההליכים המשפטיים שהן יכולות לנקוט כוללים:

1. תביעה לגירושין בבית הדין הרבני: זהו המסלול העיקרי למתן גט.

2. תביעת מזונות אישה: מסייעת להבטיח תמיכה כלכלית.

3. תביעת פיצויי נזיקין: כפי שראינו במקרה זה, מהווה סעד כספי משמעותי.

4. בקשה להגבלות על סרבן הגט: כוללת מניעת יציאה מהארץ או הגבלות בנקאיות.

כל אלו הם כלים שיכולים לסייע לאישה לקדם את קבלת הגט. לאור, ולפצות אותה על הנזקים שנגרמו לה. יש חשיבות עליונה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי שילווה את האישה לאורך כל הדרך.

סיכום: פיצויי נזיקין למסורבת גט – תקווה חדשה

פסק הדין המכונן בעניין נ.ש. בהתאם, נ' נ.י. מבית המשפט לענייני משפחה מחוז תל אביב, הוא אבן דרך חשובה עבור נשים עגונות. בית המשפט פסק פיצויי נזיקין למסורבת גט בסך 700,000 ש״ח.

ובכך הכיר בסבלן ובזכותן לסעד משפטי. למעשה, פסיקה זו מדגישה כי סרבנות גט. גם כאשר בית הדין הרבני רק המליץ על מתן גט. מהווה עוולה נזיקית על בסיס עוולת הרשלנות.

היא פוגעת באוטונומיה ובחופש האישה.

על כן, פסק הדין פותח אפיקים חדשים לנשים עגונות לקבלת סעד כספי. ראשית, ומספק תקווה וצדק למי שנכלאה במצב מורכב ופוגעני. מקרים כגון זה מחזקים את מעמד הערכאה האזרחית בהגנה על זכויות היסוד של נשים במשפחה. קבלת ייעוץ משפטי מקצועי היא חיונית לכל אישה המתמודדת עם סרבנות גט.

על מנת למקסם את זכויותיה ולפעול בדרך הנכונה ביותר עבורה.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.