בית המשפט העליון קבע כי עומס עבודה של עורכי דין אינו מצדיק שחרור מייצוג. החוק מחייב לנהל שמיעת ראיות ברציפות יום-יום כדי למנוע עינוי דין ולייעל את ההליך השיפוטי. ערכאת הערעור אינה מתערבת בניהול היומן של הערכאה הדיונית, ולכן בקשת הסנגורים נדחתה.
עקרון שמיעה רציפה בפלילים נועד להבטיח הכרעה צודקת, שמיעת עדים רציפה ומניעת סחבת שיפוטית. לפיכך, בהליך ע״פ 4865/09 עו״ד אביגדור פלדמן. עו״ד ציון אמיר ועו״ד אברהם לביא נ' מדינת ישראל (משה קצב – משיב פורמלי). בחן בית המשפט העליון מתח מהותי.
מצד אחד עומדת חובת הדיון הרציף, ומצד שני עומדים אילוצי היומן של עורכי הדין. בנוסף, פסק הדין מסביר מדוע האינטרס הציבורי מחייב היצמדות ללוח זמנים אינטנסיבי.
סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב-1982, קובע חובה מפורשת. עם זאת, ברגע שבית המשפט מתחיל בגביית הראיות, השופט ימשיך בה ברציפות יום יום עד גמירא. הוראה מקבילה קיימת גם בתקנה 152(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד-1984.
בפועל, בתי המשפט שומעים לעיתים תיקים במקוטעין עקב עומסי מערכת. אולם, שיטת המשפט אינה מכירה בביטול חוק רק משום שלא נהגו לפעול לפיו. כתוצאה מכך, השופט א' גרוניס הדגיש כי שמיעה רציפה בפלילים משרתת מטרות מרכזיות:
-
שימור התרשמותו הבלתי אמצעית של השופט מעדויות העדים באולם.
-
מניעת עיוות דין עקב עינוי דין והתמשכות הליכים על פני שנים.
-
חיסכון בזמן שיפוטי יקר של כלל הצדדים המעורבים בתיק.
-
הקלה משמעותית על עדים הנמנעים מהתייצבויות חוזרות ונשנות.
הרקע להליך: בקשת הסנגורים להשתחרר מייצוג
פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום חמור נגד משה קצב ביום 19.3.09. לעומת זאת, בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו קבע כי שמיעת הראיות תחל ביום 1.9.09. ההרכב קבע דיונים ארבעה ימים בכל שבוע.
בעקבות החלטה זו. לדוגמה, הגישו שלושת עורכי הדין בקשה להשתחרר מן הייצוג לפי סעיף 17 לחוק סדר הדין הפלילי. הסנגורים טענו כי לוח הזמנים יפגע בהגנת הנאשם. הם הוסיפו כי הלוח יפגע בהתחייבויותיהם ללקוחות אחרים ובחייהם האישיים.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם, ועל כך ערערו.
שימו לב: סנגור רשאי לערער בעצמו על דחיית בקשת שחרור מייצוג, אך אין הוא יכול להעלות טענות השמורות לנאשם עצמו.
ההכרעה בערעור: ע״פ 4865/09 עו״ד אביגדור פלדמן נ' בית המשפט המחוזי
בית המשפט העליון דחה את הערעור פה אחד. לדוגמא, השופט א' גרוניס כתב את פסק הדין, והשופטים א' חיות וי' דנציגר הסכימו עמו. בית המשפט קבע כי החלטת המחוזי מוצדקת ומעוגנת בלשון החוק.
לפיכך, בית המשפט העליון הבהיר כי ערכאת הערעור אינה מנהלת את יומנם של בתי המשפט הדיוניים. כלומר, השופטים בערכאה הדיונית מכירים את העומסים ואת סדרי העדיפויות באולמם. לפיכך, התערבות בקביעת מועדי הדיון תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד.
איזון אינטרסים: שמיעה רציפה בפלילים מול עומס עבודה
כלל 14 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו-1986. אולם, אוסר על עורך דין לקבל ייצוג כאשר קיים עומס עבודה המונע טיפול נאות. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין מטיל חובה לסייע לבית המשפט לעשות משפט.
בית המשפט העליון שקל את טענות הסנגורים מול האינטרס הציבורי:
-
קיומם של שלושה סנגורים מאפשר חלוקת עבודה יעילה בדיונים.
-
הסנגורים ידעו מראש על מועדי הדיון ויכלו להיערך בהתאם.
-
חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות חייב בירור מהיר ויעיל.
-
עומס עבודה אישי אינו מבטל את הוראת סעיף 125 לחוק.
אזהרה: עורך דין הנוטל על עצמו ייצוג בתיק פלילי מורכב חייב לקחת בחשבון אפשרות של קביעת דיונים יום-יומיים.
מה עושים עורכי דין במקרה של קביעת שמיעה רציפה בפלילים
-
היערכות מוקדמת. הסנגור בוחן את היקף הראיות מיד עם קבלת חומר החקירה.
-
בניית צוות הגנה. עורך הדין מצרף עורכי דין נוספים כדי לאפשר חלוקת עבודה בדיונים.
-
הודעה מראש לערכאות אחרות. עורך הדין מעדכן שופטים בתיקים מקבילים על לוח הזמנים שנקבע.
-
הגשת בקשות נקודתיות. הצוות מבקש התאמות ממוקדות במועדים שבהם קיימת מניעה מוחלטת.
שאלות ותשובות
האם בית משפט מחויב תמיד לשמוע ראיות ברציפות?
החוק דורש שמיעה רציפה יום יום כברירת מחדל מרגע תחילת גביית הראיות. עם זאת, השופט רשאי לדחות מועדים מטעמים מיוחדים שיירשמו בפרוטוקול.
האם עורך דין יכול לערער על החלטה הדוחה בקשת שחרור מייצוג?
כן, ההלכה מכירה בזכותו של עורך הדין להגיש ערעור עצמאי על החלטה שדחתה את בקשתו להשתחרר מייצוג. אמנם, הערעור מתמקד בפגיעה האישית בעורך הדין בלבד.
מדוע דחה בית המשפט העליון את הערעור בעניין קצב?
בית המשפט מצא כי שמיעה רציפה תואמת את הדין ומשרתת את האינטרס הציבורי. ואולם, נוכחות שלושה סנגורים בצוות ההגנה מאפשרת היערכות הולמת לדיונים האינטנסיביים.
האם הנאשם עצמו רשאי לערער על קצב שמיעת המשפט?
לא, הנאשם אינו יכול להגיש ערעור ביניים על החלטות בדבר מועדי דיונים בהליך פלילי. יחד עם זאת, הנאשם רשאי להעלות טענות בעניין זה רק במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי.
האם נוהג של שנים מבטל הוראת חוק שמחייבת שמיעה רציפה?
בשיטת המשפט אין תוקף לביטול חוק מכוח מנהג סותר. אף שבתי המשפט שומעים תיקים במקוטעין, לשון החוק נותרת שרירה וקיימת ומחייבת שמיעה רציפה.
סיכום פסק הדין והשלכותיו המעשיות
פסק הדין בעניין ע״פ 4865/09 קבע מסר עקרוני וברור. האינטרס הציבורי בניהול הליך הוגן, מהיר ויעיל גובר על נוחות היומן של מייצגים. השופטים א' גרוניס. א' חיות וי' דנציגר הבהירו כי שמיעה רציפה בפלילים אינה עילה לשחרור מייצוג.
הערעור נדחה במלואו. החלטה זו מזכירה לכל באי כוח כי חובתם המקצועית כוללת התאמת יומנם להוראות הדין. ניהול נכון של הגנה פלילית דורש ראייה רחבה. היערכות קפדנית וסיוע לבית המשפט לעשות משפט צדק.
