תביעות קופות החולים נגד חברות סיגריות: דחה בית המשפט

בית המשפט העליון דחה את תביעות קופות החולים נגד חברות הסיגריות, בהיקף של מיליארדי ש״ח. הוא קבע כי לקופות החולים אין עילת תביעה ישירה כלפי חברות הסיגריות על העלויות הרפואיות שהן השקיעו בטיפול בחולי עישון. בית המשפט הורה למחוק על הסף את התביעות, וקבע כי הן לוקות ב״פגם גנטי״ יסודי. פסיקה זו מציבה גבולות ברורים לסוג תביעות מסוג זה. להרחבה ראו: עורך דין נזיקין תאונות עבודה: מדריך מקיף למיצוי זכויות.

רקע והליכים משפטיים: תביעות קופות החולים נגד הסיגריות

תביעות קופות החולים נגד חברות הסיגריות הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, שתי תביעות מרכזיות עמדו במרכז הדיון בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. מכבי שירותי בריאות הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה לסעד הצהרתי. היא טענה כי חברות הסיגריות דובק, החברה הישראלית לסיגריות (ח.י.ס.) ואסקוט. אחראיות לפצותה על הוצאותיה בטיפול בחבריה שחלו עקב עישון. נושא קשור: עורך דין תאונות דרכים: מדריך לזכויות ופיצויים לאחר פגיעה.

שירותי בריאות כללית הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה כספית בהיקף של כ-7.6 מיליארד ש״ח. בנוסף, היא דרשה פיצוי בגין עלויות טיפול בחבריה שחלו במחלות עישון בין השנים 1990-1998. בנוסף, שירותי בריאות כללית דרשה פיצויים עונשיים, סעד הצהרתי לעתיד, וצווי מניעה ועשה. צווי המניעה והעשה נועדו לאסור הכללת חומרים מסוכנים בסיגריות, להפסיק את שיווקן, לחייב אזהרה לציבור.

ולמנוע פרסומים המעודדים עישון.

קופות החולים טענו כי חברות הסיגריות פעלו כתעשייה מתואמת. עם זאת, הן גרמו במכוון להתמכרות המונית והטעו את הציבור לגבי סכנות העישון. לטענתן, חברות הסיגריות ביצעו עוולות נזיקין ישירות כלפי הקופות, וכן פעלו בעשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט המחוזי בתל אביב מחק את תביעת מכבי על הסף. בנושא זה קראו גם: תביעת רשלנות רפואית: מתי אפשר לתבוע פיצויים?.

לעומת זאת, בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשת המחיקה והורה לדון בתביעה לגופה. כתוצאה מכך, על החלטות אלו הוגשו הערעורים ובקשות רשות הערעור לבית המשפט העליון.

השאלה המשפטית והכרעת בית המשפט העליון

השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה האם קופות החולים זכאיות להגיש תביעה ישירה. לעומת זאת, ועצמאית נגד חברות הסיגריות. השאלה הייתה אם הן יכולות לעשות זאת ללא צורך להוכיח את אחריות החברות כלפי כל ניזוק ספציפי. ואת נזקו הפרטני.

לחלופין, האם מעמדן הוא כ״מיטיבות נזק״ ו״ניזוקות משניות״ בלבד. לדוגמה, במקרה כזה, תביעותיהן תלויות בהוכחה פרטנית של אחריות החברות כלפי כל מעשן וניזוק שנזקו טופל.

במסגרת זו, נדונה גם השאלה אם סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד-1994. לדוגמא, קובע הסדר שלילי. סעיף זה עשוי למצות את עילות התביעה של קופות החולים. כמו כן, בית המשפט בחן אם קיימת ״קרבה״ מספקת בין קופות החולים לחברות הסיגריות.

קרבה זו נדרשת כדי לבסס עוולת רשלנות ישירה.

בית המשפט העליון, בהרכב השופטות מ' נאור, א' פרוקצ'יה וא' חיות. כלומר, דחה את ערעורה של מכבי שירותי בריאות. הוא קיבל את ערעוריהן של חברות הסיגריות, וביטל את החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט פסק כי דינן של שתי התביעות, במתכונתן שהוגשה.

להימחק על הסף מפאת היעדר עילה. אולם, בית המשפט מצא כי התביעות לוקות ב״פגם גנטי״ היורד לשורשן.

נימוקי ההחלטה: מדוע נדחו תביעות קופות החולים

בית המשפט העליון קבע כי סעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו מהווה הסדר שלילי. אמנם, הוא אינו חוסם את דרכן של קופות החולים להגיש תביעות נזיקין או תביעות בגין עשיית עושר. ולא במשפט. עם זאת, בית המשפט ציין. לעיון נוסף: תביעות ביטוח נזקי גוף: מדריך מקיף לעורך דין נזיקין.

כי חלק הארי של נזקי קופות החולים הוא ״נזק עקיף״ או ״נזק מישנה״. ואולם, נזקים אלו נגזרים מנזקי הגוף של חברי הקופות שהם חולי עישון.

לפיכך, בית המשפט קבע שיש לראות את קופות החולים כ״ניזוקות משניות״. יחד עם זאת, תביעותיהן תלויות במהותן בנזקי מבוטחיהן. בית המשפט הסביר כי בתביעות הללו חסרים מרכיבים בסיסיים חיוניים לביסוס העילות. הם חסרים היעדר הגדרה של היקפי האחריות של כל מזיק כלפי כל ניזוק.

כמו כן, חסרה הטבת הנזק של כל ניזוק, אשר משמשת יסוד לתביעת השיפוי.

עוד קבע בית המשפט כי התבססות על נתונים סטטיסטיים ומדגמיים בלבד אינה מספקת. מאידך, תביעה ישירה במתכונת כזו שוללת מהנתבעים, שלא כדין, טענות הגנה פרטניות. טענות אלו כוללות אשם תורם והסתכנות מרצון. בית המשפט הפנה גם לפסיקה אמריקאית.

שם ערכאת הערעור קבעה. מצד שני, כי אין קרבה מספקת בין ארגוני הבריאות לחברות הסיגריות כדי לבסס תביעה ישירה.

המשמעות המעשית: גבולות תביעות שיפוי רוחביות

פסק הדין של בית המשפט העליון מציב מחסום עקרוני בפני תביעות שיפוי רוחביות. לסיכום, מחסום זה חל על גופים מיטיבים, ובהם קופות החולים, נגד יצרני מוצרים מסוכנים. המחסום תקף כל עוד התביעות מבוססות על אומדנים סטטיסטיים. הן אינן מפרטות את האחריות והנזק ביחס לכל ניזוק ספציפי.

בית המשפט הבהיר כי מחיקה על הסף אינה ״נעילת שערים״. לאור, הדרך הפתוחה לתביעות שיפוי היא הגשת תביעות אישיות של הניזוקים עצמם. לחלופין, אפשר לנהל תביעה קולקטיבית או ״המונית״. תביעה כזו צריכה לכלול מנגנונים דיוניים מתאימים, שבהם יוכחו הפלוגתאות המשותפות לצד ההוכחה האינדיבידואלית הנדרשת.

הכרעה זו מדגישה את גבולות השימוש בסעיף 22 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ככלי לשיפוי. בנוסף, היא מדגישה כי שינוי המצב המשפטי לטובת תביעות מסוג זה מצריך הסדרה של המחוקק. בהתאם, זאת אומרת, המחוקק צריך ליצור פתרון חקיקתי כדי לאפשר תביעות המוניות במקרים כאלה. השופטות הדגישו את חשיבות הצורך בהסדרה חקיקתית לנושא תביעות בגין נזקים המוניים.

התמודדות עם נזקים המוניים: מבט לעתיד

המשפט הקיים מתקשה להתמודד עם עוולות המוניות, כגון נזקי עישון. בהן מספר רב של ניזוקים נחשפים למקור סיכון משותף. הקושי טמון בהוכחה פרטנית של אחריות המזיק כלפי כל ניזוק. בנוסף, קיימת בעיה בהוכחת היקף הנזק האינדיבידואלי.

בתי המשפט מתמודדים עם דילמה. מצד אחד, קיימת חשיבות לצדק מתקן והרתעת מזיקים. מצד שני, יש להימנע מפגיעה בלתי מידתית בנתבעים והצפת בתי המשפט. פתרונות שהוצעו, כמו תובענות ייצוגיות או שימוש בראיות סטטיסטיות, לא תמיד הצליחו בארצות הברית.

שם רוב התביעות נדחו.

השופטות בפסק הדין מציינות כי פתרון הולם לדילמה זו דורש התערבות חקיקתית. חקיקה כזו צריכה לעצב תשתית כללים. היא צריכה לאזן בין האינטרסים של הצדדים המעורבים והאינטרס הציבורי. בנוסף, היא צריכה להסדיר את כללי הראיות וההוכחה למצבים מיוחדים אלו.

סיכום: גבולות האחריות בתביעות נזקי עישון

בית המשפט העליון קבע כי תביעות קופות החולים נגד חברות הסיגריות אינן יכולות להתקבל במתכונתן הנוכחית. הוא הבהיר כי קופות החולים נחשבות ל״מיטיבות נזק״ או ״ניזוקות משניות״. לפיכך, תביעותיהן תלויות בהוכחה פרטנית של אחריות חברות הסיגריות כלפי כל מעשן וניזוק. בנוסף, הן תלויות בהוכחת הנזק הספציפי שנגרם לו.

בית המשפט הדגיש כי נתונים סטטיסטיים בלבד אינם מספיקים לבסס עילות תביעה אלו. הוא ציין כי דרך זו אף פוגעת בזכויותיהן של חברות הסיגריות להעלות טענות הגנה. כמו אשם תורם והסתכנות מרצון. פסק הדין מדגיש את הצורך בהסדרה חקיקתית כדי להתמודד עם מורכבותן של תביעות נזקים המוניים.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.