כן, נפגע עבירה רשאי להגיש תביעת נזיקין נגררת להליך פלילי כדי להיפרע מהתוקף על נזקי הגוף שספג. פסק הדין המרשיע משמש ראיה חלוטה לעובדות התקיפה ומקל על הוכחת האחריות. עם זאת, כאשר בית המשפט כבר הטיל עונש במסגרת ההליך הפלילי, הוא יימנע לרוב מפסיקת פיצויים עונשיים נוספים בהליך האזרחי. בית המשפט יעניק פיצוי על נזקים מוכחים כגון כאב וסבל, הפסדי שכר והוצאות רפואיות.
אירועי אלימות במקומות בילוי מותירים לעיתים קרובות פגיעות גופניות ונפשיות קשות אצל עובדים ונותני שירות. לפיכך, תביעת נזיקין נגררת להליך פלילי מהווה כלי משפטי מרכזי שנועד לאפשר לנפגעים לממש את זכויותיהם הכספיות ביעילות. במסגרת זו, פסק הדין הפלילי שניתן נגד התוקף חוסך את הצורך להוכיח מחדש את עצם ביצוע המעשים. ומאפשר להתמקד בכימות הנזק.
במאמר זה נסקור את פסק דינו של בית משפט השלום בקרית גת בת״א (קרית גת) 24105-05-12 ר' א' נ' בן זגורי. בנוסף, כבוד השופט אבישי זבולון הכריע בתביעה זו ביום 16.09.2015. נבחן את המשמעות של ממצאי ההליך הפלילי, ננתח את ראשי הנזק השונים. ונסביר מדוע דחה בית המשפט את הדרישה לפיצויים עונשיים.
סעיף 77 לחוק בתי המשפט, תשי״ז-1957. עם זאת, מעניק לנפגע עבירה אפשרות מיוחדת להגיש תביעה אזרחית בסמוך להכרעת הדין הפלילית. בנוסף לכך, סעיף 42ד לפקודת הראיות קובע. כי הממצאים והמסקנות של פסק הדין הפלילי מחייבים בהליך הנגרר כראיה חלוטה שאינה ניתנת לסתירה.
הוראה זו מונעת מהנתבע לטעון טענות עובדתיות הסותרות את הודאתו בהליך הפלילי.
עם זאת, כאשר עובדות כתב האישום המתוקן אינן כוללות את מלוא הנזקים, נדרש שילוב עילות. כתוצאה מכך, במקרים אלה, בית המשפט בוחן את הפגיעות הנוספות לפי פקודת הנזיקין כתביעה אזרחית רגילה. התובע נדרש להוכיח את הקשר הסיבתי לפגיעות אלו באמצעות ראיות עצמאיות ומסמכים רפואיים.
נסיבות המקרה: תקיפת מלצר באולם אירועים
התובע עבד כמלצר באולם האירועים ״בית האצולה״ בקרית גת. לעומת זאת, ביום 5.1.2010 סירב התובע להגיש משקאות חריפים לשולחנו של הנתבע, שהיה באותה עת קטין. בעקבות הסירוב, הנתבע תקף את המלצר והכה אותו בראשו באמצעות בקבוק וודקה.
בעקבות האירוע, המשטרה פתחה בהליכים פליליים נגד התוקף בבית המשפט לנוער. לדוגמה, הנתבע הודה בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. גמר הדין הסתיים ללא הרשעה נוכח שירותו הצבאי והמלצות שירות המבחן. ובית המשפט הטיל עליו התחייבות ופיצוי בסך 4,000 ש״ח למלצר.
לאחר מכן, הגיש המלצר תביעת נזיקין נגררת להליך פלילי ודרש פיצוי על נזקיו. לדוגמא, וכן פיצויים עונשיים בסך 200,000 ש״ח.
טענות הצדדים בשאלת האחריות והאשם התורם
התובע טען כי הכרעת הדין בהליך הפלילי מהווה ראיה חלוטה לתקיפה. בנוסף, הצדדים הסכימו על נכות רפואית בשיעור 10% בגין צלקת כפי שקבע המוסד לביטוח לאומי. כלומר, לטענתו, הוא סבל מסחרחורות, חרדות וצלקות בראשו ובזרועו, אשר הגבילו את כושר עבודתו. התובע דרש פיצויים עונשיים עקב חומרת המעשה והאלימות הקשה.
מנגד, הנתבע טען כי פעל מתוך הגנה עצמית מאחר שהתובע הוא שיזם את העימות. לפיכך, הנתבע ביקש להטיל על התובע אשם תורם בשיעור מלא. אולם, יתרה מכך, הנתבע טען כי כתב האישום המתוקן הזכיר חבלה בראש בלבד ולא בזרוע. לבסוף, טען הנתבע כי אין הצדקה לפסוק פיצויים עונשיים לאור ההליך הפלילי שהתנהל.
שימו לב: נתבע שהודה בעובדות כתב אישום במסגרת הסדר טיעון אינו יכול לטעון לאחר מכן בהליך האזרחי כי פעל מתוך הגנה עצמית, שכן הודאתו מהווה מחסום ראייתי חלוט.
הכרעת בית המשפט: דחיית טענות ההגנה ואימוץ גרסת התובע
השופט אבישי זבולון דחה לחלוטין את גרסת הנתבע וקבע. אמנם, כי התובע לא תרם כל אשם לאירוע. השופט ציין סתירות מהותיות בין דברי הנתבע והעד מטעמו במשטרה לבין תצהיריהם בבית המשפט. הנתבע הודה במפורש בעובדות כתב האישום המתוקן.
ולכן לא יכול היה להעלות טענת הגנה עצמית בהליך זה.
לגבי הפגיעה בזרוע, בית המשפט קבע כי הראיות הרפואיות מוכיחות פציעה זו מעבר לכל ספק. ואולם, הדוחות מחדר המיון מליל האירוע תיעדו דימום בראש ובזרוע שמאל כאחד. על כן, בית המשפט העמיד את נכותו הרפואית של המלצר על 10% לצמיתות בגין הצלקת.
כימות הנזק ודחיית הפיצויים העונשיים
בית המשפט בחן את השפעת הנכות על כושר השתכרותו של המלצר. יחד עם זאת, השופט מצא כי הנכות הרפואית בגין הצלקת אינה יוצרת נכות תפקודית מלאה. שכן התובע שב לעבודתו כמלצר למשך חודשים ספורים ואף השביח את שכרו בעבודתו במוסך. לפיכך, בית המשפט פסק פיצויים גלובליים על בסיס מכלול הראיות.
פירוט הסכומים שפסק בית המשפט כולל את ראשי הנזק הבאים:
-
כאב וסבל: 50,000 ש״ח נוכח הטראומה, החתכים, הטיפול הרפואי והצלקות שנותרו בגופו.
-
הפסד שכר לעבר: 5,000 ש״ח בגין ימי מחלה והיעדרויות לצורך טיפולים.
-
הפסד שכר לעתיד: 30,000 ש״ח פיצוי גלובלי המבטא מגבלה אפשרית בעבודה עקב הפגיעה בזרוע.
-
הפסד תנאים סוציאליים: 3,600 ש״ח הנגזרים מהפסדי השכר לעתיד.
-
הוצאות רפואיות ונסיעות: 3,000 ש״ח לעבר ולעתיד.
-
עזרת הזולת: 2,000 ש״ח בגין סיוע בני משפחתו בתקופת ההחלמה הראשונית.
בית המשפט דחה את התביעה לפיצויים עונשיים בסך 200,000 ש״ח. מאידך, השופט הסתמך על ההלכה שנפסקה ברע״א 9670/07 פלונית נ' פלוני. לפי הלכה זו. פסיקת פיצוי עונשי בהליך אזרחי שמורה למקרים חריגים שבחריגים כאשר התוקף כבר נשא בעונש פלילי.
מכיוון שהנתבע היה קטין ונשא בסנקציה פלילית, תכלית ההרתעה והגמול הושגה בהליך הפלילי.
בסיכומו של דבר, בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי כולל בסך 93,600 ש״ח. מצד שני, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 20% בתוספת מע״מ.
השוואת נתוני התביעה לפיצויי נזיקין מול הכרעת בית המשפטראש נזק / רכיב תביעהדרישת התובעפסיקת בית המשפטכאב וסבל100,000 ש״ח50,000 ש״חהפסדי שכר לעבר ולעתיד280,821 ש״ח35,000 ש״חפיצויים עונשיים200,000 ש״חנדחו במלואםסך הפיצוי הכוללמעל 500,000 ש״ח93,600 ש״ח בתוספת הוצאות ושכ״ט
אזהרה: הגשת תביעה לפיצויים עונשיים מופרזים עלולה להגדיל את אגרת בית המשפט ללא הצדקה ממשית, בייחוד כאשר התוקף כבר הועמד לדין פלילי.
מה עושים לאחר פגיעה באירוע אלימות: שלבי פעולה
-
קבלת טיפול רפואי ותיעוד מיידי. פנו לחדר מיון או למרפאה וודאו כי הרופאים רושמים במדויק את כל מוקדי הפגיעה ונסיבות התקיפה.
-
הגשת תלונה במשטרה. מסרו עדות מפורטת שתשמש תשתית לפתיחת הליך פלילי נגד התוקף.
-
מעקב אחר התיק הפלילי. בקשו עדכונים מיחידת התביעות או הפרקליטות לגבי הגשת כתב אישום והכרעת הדין.
-
מיצוי זכויות במוסד לביטוח לאומי. אם התקיפה אירעה בעבודה, הגישו תביעה להכרה בתאונת עבודה ולקביעת דרגת נכות.
-
הגשת תביעה אזרחית. הגישו תביעת נזיקין נגררת להליך פלילי בתוך המועדים הקבועים בדין כדי להיפרע מהמזיק.
שאלות ותשובות
מהו היתרון המרכזי של תביעת נזיקין נגררת להליך פלילי?
היתרון המרכזי הוא ההסתמכות הישירה על הכרעת הדין הפלילית. התובע אינו נדרש להוכיח מחדש את עצם ביצוע התקיפה או את אחריות הנתבע. העובדות שנקבעו בהליך הפלילי מהוות ראיה חלוטה. מה שמקצר את ההליך ומפחית את עלויות ניהול המשפט.
האם אי הרשעה של הנאשם בבית המשפט לנוער מונעת תביעה נגררת?
אי הרשעה אינה מונעת הגשת תביעה נגררת כאשר הנאשם הודה בעובדות. ונקבעו ממצאים ברורים לגבי מעשיו. פסק הדין הפלילי שקבע את ביצוע העבירה מהווה בסיס מוצק לתביעה האזרחית. גם אם בית המשפט נמנע מהרשעה פורמלית משיקולי שיקום.
מדוע בית המשפט דוחה בדרך כלל פיצויים עונשיים בהליך אזרחי?
מטרת הפיצויים העונשיים היא ענישה והרתעה, שהן תכליות מובהקות של המשפט הפלילי. כאשר המדינה כבר הענישה את התוקף בהליך פלילי. הטלת פיצוי עונשי נוסף בהליך אזרחי תיעשה רק במקרים נדירים במיוחד כדי למנוע כפל ענישה.
כיצד משפיעה קביעת המוסד לביטוח לאומי על התביעה האזרחית?
הצדדים בהליך אזרחי רשאים להסכים לאמץ את קביעת המוסד לביטוח לאומי לגבי שיעור הנכות הרפואית. הסכמה זו חוסכת זמן ומשאבים של מינוי מומחים רפואיים מטעם הצדדים או מטעם בית המשפט. ומאפשרת מעבר מהיר לשלב הערכת הנזק.
האם צלקת שאינה מגבילה תנועה מזכה בפיצוי בגין אובדן כושר עבודה?
צלקת מהווה נכות רפואית, אך לרוב אינה יוצרת נכות תפקודית ממשית. עם זאת, בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי גלובלי מסוים בגין הפסדי שכר עתידיים. אם קיים חשש סביר שהצלקת תפגע בסיכויי ההשתכרות בעבודות הדורשות מגע עם קהל או הרמת משאות.
