כן, בית המשפט העליון קבע כי איסור יציאה מהארץ לעובד שירות חל לאורך כל תקופת ריצוי העונש. מעמדו של עובד שירות מקביל במהותו למעמדו של אסיר המרצה עונש מאסר בפועל. לכן, עובד השירות אינו נחשב בן-חורין בסופי שבוע או מחוץ לשעות העבודה. הממונה תאפשר יציאה מגבולות המדינה רק במקרים חריגים ומיוחדים.
ראשית, סעיף 51ב(א) לחוק העונשין, התשל״ז-1977. לפיכך, מאפשר המרת מאסר בפועל של עד תשעה חודשים בעבודות שירות. מוסד זה מעניק פריבילגיה מיוחדת לנידון. הסדר זה מאפשר לאדם לרצות את עונשו מחוץ לחומות הכלא, בסביבתו הטבעית.
עם זאת, אין מדובר בעונש עצמאי. בנוסף, זו גם אינה הקלה מוחלטת בענישה.
שנית, הפסיקה קובעת כי עובד שירות נחשב לאסיר לכל דבר ועניין. בנוסף לכך, החוק מטיל עליו שורה ארוכה של חובות וסנקציות. לדוגמה, סעיף 51ז(ג) לחוק העונשין אוסר היעדרות מהעבודה ללא היתר מפורש. עם זאת, שירות בתי הסוהר גם מפקח באופן הדוק על עובד השירות לאורך כל התקופה.
יתרה מכך, תיקון 116 לחוק העונשין משנת 2012 עיגן את איסור יציאה מהארץ לעובד שירות. עם זאת, המחוקק ביקש למנוע מצב שבו מורשעים יתחמקו מריצוי עונשם. כתוצאה מכך, אי לכך, עובד השירות נותר כפוף למרות החוק והפיקוח המנהלי בכל שעות היממה.
פרטי ההליך: רע״ב 8220/19 מדינת ישראל נ' מרואן הישאם
בית המשפט נתן את פסק הדין העקרוני בהליך רע״ב 8220/19 מדינת ישראל נ' מרואן הישאם. לעומת זאת, ההרכב כלל את כבוד השופט ע' פוגלמן, כבוד השופט ד' מינץ וכבוד השופט ע' גרוסקופף. כבוד השופט ע' גרוסקופף כתב את פסק הדין המרכזי. גם כבוד השופט ע' פוגלמן והשופט ד' מינץ הצטרפו לפסיקתו.
בית המשפט העליון הכריע בהליך ביום 13.7.2020.
המשיב הורשע בעבירות תעבורה חמורות. הוא הורשע בנהיגה בשכרות ונהיגה בזמן פסילה. לעומת זאת, בית משפט השלום לתעבורה גזר עליו ארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. זמן קצר לאחר תחילת ריצוי העונש, המשיב פנה לממונה.
הוא ביקש לצאת מהארץ בכל סוף שבוע לטורקיה לצרכים עסקיים.
החלטת בית המשפט המחוזי והמחלוקת המשפטית
הממונה על עבודות השירות דחתה את בקשתו של המשיב על הסף. היא קבעה כי עניינו אינו מהווה מקרה חריג ויוצא דופן. בתגובה לכך, המשיב הגיש עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי בנצרת (עת״א 39692-10-19).
השופט יוסף בן-חמו קיבל את העתירה של המשיב ביום 11.11.2019. לדוגמה, בית המשפט המחוזי קבע כי עובד שירות הינו בן-חורין בשעות שבהן אינו עובד. לשיטתו, איסור היציאה מהארץ נועד להבטיח אך ורק את רציפות ביצוע העבודה. משכך, בית המשפט המחוזי התיר את היציאות בסופי שבוע.
זאת נעשה בכפוף להפקדת ערובה.
טענות המדינה ועמדת הסנגוריה הציבורית
המדינה לא השלימה עם קביעה זו. לכן היא הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. כלומר, המדינה טענה כי בית המשפט המחוזי שגה. הוא צמצם את האיסור רק לשעות העבודה.
המדינה הדגישה כי מדובר במאסר בפועל. לכן, ההגבלה חלה לאורך כל תקופת המאסר. כמו כן, קיים חשש מובנה מהימלטות מהדין.
מנגד, הסנגוריה הציבורית תמכה בגישתו המקלה של בית המשפט המחוזי. אולם, הסנגוריה טענה כי יש להגן על הזכות החוקתית לתנועה. לשיטתה, שיקולי שיקום ופרנסה גוברים. זה קורה כאשר אין פגיעה ברציפות העבודה.
במהלך ההליך, המדינה אישרה למשיב לצאת באופן חד-פעמי לפנים משורת הדין.
אך בית המשפט העליון בחר להכריע בשאלה העקרונית.
הכרעת בית המשפט העליון בסוגיית איסור יציאה מהארץ לעובד שירות
בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה. הוא גם קבע הלכה מחייבת ואחידה. אמנם, כבוד השופט ע' גרוסקופף, בהסכמת השופטים ע' פוגלמן וד' מינץ. פסק כי איסור יציאה מהארץ לעובד שירות עומד בתוקפו לאורך כל תקופת העונש.
איסור זה חל גם בשעות הפנאי, בימי מנוחה ובסופי שבוע.
בית המשפט הדגיש כי מעמדו של עובד השירות הוא מצב משפטי מתמשך. ואולם, כשם שאסיר שיצא לחופשה קצרה אינו הופך לאדם חופשי. כך גם עובד השירות אינו בן-חורין מחוץ לשעות העבודה. שלילת חופש התנועה לחו״ל נובעת במישרין מגזר הדין הפלילי אשר הטיל עליו מאסר.
בנוסף לכך, השופטים הבהירו כי יציאה מהארץ במהלך עבודות שירות מהווה חריג בלבד. יחד עם זאת, הממונה שומרת את סמכותה לאשר יציאה לחו״ל לנסיבות נדירות ביותר. לפיכך, בתי המשפט אינם רשאים להפוך את שיקול הרציפות להיתר גורף עבור איסור יציאה מהארץ לעובד שירות.
שיקולי הממונה בבחינת יציאה מהארץ בעבודות שירות
בפסק הדין התווה בית המשפט העליון רשימת שיקולים ברורה עבור הממונה. מאידך, שיקולים אלה מתחלקים לשתי קטגוריות מרכזיות:
- נחיצות ודחיפות הנסיעה: האם קיים צורך דחוף שאינו סובל דיחוי? האם אדם אחר יכול למלא את המשימה במקום הנידון?
- משך השהות המבוקשת: ככל שהנסיעה ארוכה יותר, הממונה תדרוש הצדקה כבדת משקל יותר לאישורה.
- תרומת הנסיעה לשיקום: באיזו מידה היציאה לחו״ל מסייעת באופן ממשי להליך שיקומו של עובד השירות?
- חשש מהימלטות או איחור: הממונה בודקת את יתרת תקופת המאסר. היא בודקת גם קיומם של תמריצים לבריחה. בנוסף, היא בוחנת אפשרות להבטחת החזרה בערובה כספית.
- שמירה על רציפות העבודה: יש להימנע מקטיעת רצף הריצוי של עבודות השירות. זהו תנאי יסוד להסדר.
- התנהגות הנידון בעבודה: יש לעמוד בכללי המשמעת. יש להימנע מהיעדרויות בלתי מוצדקות. חשוב גם לציית מלא להוראות המפקחים.
| סוגייה לבחינה | עמדת בית המשפט המחוזי | הכרעת בית המשפט העליון |
|---|---|---|
| מעמד הנידון בשעות הפנאי | בן-חורין לכל דבר ועניין בימי מנוחה | אסיר המרצה עונש מאסר מתמשך לכל אורך התקופה |
| תכלית איסור היציאה מהארץ | שמירה בלעדית על רציפות ימי העבודה | הגשמת מטרות הענישה ומניעת חשש הימלטות מהדין |
| מתן היתר יציאה לחו״ל | נטייה לאשר כל עוד העבודה אינה נפגעת | החלטה חריגה בלבד השמורה למקרים נדירים ומוצדקים |
אזהרה: יציאה מהארץ ללא היתר מפורש או אי-התייצבות בזמן עלולים להוביל להפקעת עבודות השירות. במצב כזה, הנידון יישא את יתרת עונשו מאחורי סורג ובריח בבית סוהר.
שימו לב: הצורך העסקי או הכלכלי כשלעצמו אינו מהווה בהכרח עילה מספקת לקבלת היתר יציאה לחו״ל במהלך עבודות שירות.
מה עושים כאשר מתעורר צורך דחוף ביציאה לחו״ל?
- איסוף תיעוד מקיף. עליכם להצטייד באישורים רשמיים. אישורים אלה מעידים על נחיצותה הדחופה של הנסיעה. הם יכולים להיות מסמכים רפואיים או הוכחות לנזק בלתי הפיך.
- פנייה מקדימה לממונה. יש להגיש בקשה מנומקת בכתב לממונה על עבודות השירות. יש לעשות זאת זמן מספיק מראש לפני מועד הטיסה המשוער.
- הצעת ערבויות כספיות. כדאי להציע ביוזמתכם הפקדת ערבויות מתאימות. גם ערבים אמינים יסייעו. מטרתם להפיג כל חשש מאי-חזרה.
- שמירה על משמעת קפדנית. הקפידו על ביצוע ללא דופי של שעות השירות. זאת כדי להציג רקע חיובי בפני הממונה.
- פנייה לערכאות משפטיות. אם הממונה דוחה את הבקשה, הנידון יכול להגיש עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי באמצעות עורך דין.
שאלות ותשובות
האם עובד שירות רשאי לצאת לחופשה פרטית בחו״ל בסוף שבוע?
לא. בית המשפט העליון קבע זאת מפורשות. עובד שירות אינו רשאי לצאת מהארץ לצרכי פנאי או חופשה. מעמדו, כמי שמרצה עונש מאסר בפועל, שולל פריבילגיה זו לאורך כל תקופת הריצוי.
באילו מקרים עשויה הממונה לאשר יציאה לחו״ל?
הממונה מוסמכת לאשר יציאה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן. מקרים אלו כוללים, בין היתר, אירועים משפחתיים דחופים מדרגה ראשונה כמו אבל. הם כוללים גם טיפולים רפואיים חיוניים שאותם לא ניתן לדחות.
מה ההבדל בין מעמד עובד שירות לאסיר בבית סוהר לעניין איסור יציאה מהארץ לעובד שירות?
מבחינה עקרונית, שניהם מרצים עונש מאסר שנגזר עליהם בדין. אף שעובד השירות לן בביתו, מעמדו המשפטי שולל את זכותו לצאת מגבולות המדינה באופן חופשי. זאת בדומה לאסיר בכלא.
האם ניתן לעתור נגד החלטת הממונה המסרבת לאשר נסיעה?
כן. הנידון יכול להגיש עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי בהתאם לפקודת בתי הסוהר. עם זאת, בית המשפט יתערב בשיקול דעת הממונה רק כאשר נפל פגם מנהלי חמור בהחלטה. זה קורה גם במקרה של חוסר סבירות קיצוני.
סיכום והשלכות פסק הדין על עובדי שירות
פסק דינו של בית המשפט העליון ברע״ב 8220/19 יצר הלכה אחידה וברורה בכל הערכאות. בית המשפט קיבל את ערעור המדינה וקבע. כי איסור יציאה מהארץ לעובד שירות חל באופן רציף ומלא. עובד השירות אינו אדם חופשי.
אין באפשרותו לנהל שגרת נסיעות בינלאומית במהלך ריצוי עונשו.
החלטה זו מחייבת כל אדם שנידון לעבודות שירות לכלכל את צעדיו בתבונה ובאחריות. הבנת המגבלות מראש מונעת הפרת תנאים והסתבכות משפטית מיותרת. במקרים שבהם מתעורר צורך דחוף ויוצא דופן, מומלץ להיוועץ בגורם מקצועי הבקיא בדין הפלילי. זאת לשם בחינת הסיכויים להשגת היתר מיוחד עבור איסור יציאה מהארץ לעובד שירות.
מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


