דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / כללי / בג״ץ דחה עתירה ניגוד עניינים: הלכה חדשה
כללי

בג״ץ דחה עתירה ניגוד עניינים: הלכה חדשה

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 4 דקות קריאה
האם עיסוק של היועץ המשפטי לממשלה בחקיקה שנוגעת לסמכויותיו הוא ניגוד עניינים?
לא. כשנושא משרה ציבורית מטפל בעניין שנמצא בליבת תחום אחריותו, אין זה ניגוד עניינים אלא חלק מתפקידו. ניגוד עניינים אישי נוצר כשאינטרס פרטי מתנגש באינטרס הציבור, וניגוד מוסדי נוצר כששני תפקידים ציבוריים מתנגשים באותו אדם. הבעת עמדה על הצעת חוק שמשנה את סמכויות הייעוץ המשפטי היא חובה מקצועית, בדומה לראש גוף ציבורי שמחווה דעה על שינוי בתחומו. מי שטוען לניגוד עניינים צריך להראות חשש ממשי וסביר, ולא די בכך שההחלטה נוגעת לתפקיד עצמו.

בגץ דחה עתירה ניגוד עניינים בנושא היועצת המשפטית לממשלה, והחלטה זו ניתנה ב-22 במרץ 2023. בנוסף, השופטים י' עמית, ע' גרוסקופף וא' שטיין חקרו את המקרה לעומק. לעומת זאת, העותרות טענו כי מעורבות היועצת בחקיקה יוצרת ניגוד מוסדי. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין כאן ניגוד עניינים, אלא חובת מקצועית. בהקשר של דחיית עתירות מנהליות, חשוב להבין עתירה מנהלית: מתי, למי ואיך מגישים – מדריך מעשי.

בגץ דחה עתירה ניגוד עניינים – השאלה המשפטית המרכזית

הסוגיה המרכזית עסקה בקביעת גבולות תפקיד היועצת המשפטית. לפיכך, בית המשפט בחן אם היא חויבת להימנע מהצעת חוק המשפיעה על סמכויותיה. בנוסף, נדרש לבחון אם מדובר בניגוד עניינים מוסדי או אישי. עם זאת, ההגדרה של ניגוד עניינים נותרה מורכבת.

הכרעת בית המשפט ונימוקיו המשפטיים

השופט ע' גרוסקופף דחה את העתירה על הסף. בנוסף, הוא חילק ניגוד עניינים לשלושה מצבים. ראשית, ניגוד עניינים אישי מתאר חיכוך בין אינטרס פרטי לציבורי. שנית, ניגוד עניינים מוסדי מתאר חיכוך בין תפקידים ציבוריים שונים.

שלישית, עיסוק בסמכויות תפקיד אינו ניגוד עניינים. עם זאת, הוא ציין כי העותרות לא הציגו חשש סביר.

  • ניגוד עניינים אישי: אינטרס פרטי של נושא המשרה מתנגש עם אינטרס הציבור.
  • ניגוד עניינים מוסדי: שני תפקידים ציבוריים שונים מתנגשים באותו אדם.
  • עיסוק בסמכויות תפקיד: נושא המשרה מטפל בנושא השייך לתחום אחריותו.

המשפט קבע כי היועצת חייבת להביע עמדה בחקיקה המשפיעה על תפקידה. בנוסף, הוא השווה זאת לתפקיד הרמטכ״ל או נגיד בנק ישראל. שאינם מנועים מלהביע דעה בנושאים הרלוונטיים להם.

המשמעות המעשית של פסק הדין

פסק הדין קובע הלכה ברורה בנוגע לניגוד עניינים. לעומת זאת, הוא מאפשר לנושאי תפקיד ציבורי לפעול במלוא סמכויותיהם. בנוסף, הוא מדגיש שחובה על פקידים להיות מקצועיים ואובייקטיביים. עם זאת, כל החלטה חייבת לשרת את טובת הציבור.

מתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי?

במקרים של ספק או חשש לניגוד עניינים, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה. לפיכך, עורך דין יבדוק את הנסיבות המיוחדות של המקרה. בנוסף, הוא ייתן ייעוץ מקצועי וימנע טעויות יקרות. עם זאת, פנייה לייעוץ מאפשרת להבטיח ניהול תקין של הליך משפטי. עם זאת, פנייה לייעוץ מאפשרת להבטיח ניהול תקין של הליך משפטי, ולשם כך ניתן להיעזר במידע מקיף במדריך בנושא פנייה לבג"ץ: מדריך מקיף ושלבי פעולה לבית המשפט העליון.

סיכום פסק הדין בגץ 1893/23

בגץ דחה עתירה ניגוד עניינים, ובכך חיזק את סמכויות היועצת המשפטית. בנוסף, פסק הדין מדגיש כי חובת מקצועיות חורגת מניגוד אישי. עם זאת, העותרות נדרשו לשלם הוצאות של 5,000 ש״ח. לבסוף, ההחלטה משפיעה על כל נושא משרה ציבורית העוסק בחקיקה.

צריכים עורך דין מנהלי?

לבדיקת המקרה שלכם

או התקשרו: 1-700-555-996

שאלות ותשובות

מהו ניגוד עניינים אישי?

ניגוד עניינים אישי נוצר כאשר לנושא משרה ציבורית יש אינטרס פרטי שמתנגש באינטרס הציבורי שהוא אמור לשרת. במצב כזה קיים חשש שההחלטות שלו יושפעו משיקולים זרים ולא ענייניים. לכן, מי שנמצא בניגוד עניינים אישי צריך בדרך כלל להימנע מטיפול בעניין, כדי לשמור על אמון הציבור ועל תקינות ההחלטה.

מהו ניגוד עניינים מוסדי?

ניגוד עניינים מוסדי נוצר כאשר אדם אחד ממלא שני תפקידים ציבוריים שונים, והאינטרסים של שני התפקידים מתנגשים זה בזה. אין מדובר בטובת הנאה אישית, אלא בחשש שהמחויבות לתפקיד אחד תשפיע על ההחלטות בתפקיד האחר. גם במצב כזה יש לבחון אם החשש ממשי ואם אפשר לנטרל אותו בהסדר מתאים.

האם טיפול בנושא שבתחום התפקיד הוא ניגוד עניינים?

לא. כשנושא משרה עוסק בנושא ששייך ישירות לתחום אחריותו, הוא ממלא את תפקידו ואינו נמצא בניגוד עניינים. הבעת עמדה מקצועית על הצעת חוק שמשנה את סמכויות התפקיד היא דוגמה לכך. בדומה לראש גוף ציבורי שמחווה דעה על שינוי בתחומו, אין מניעה לכך, ולעיתים אף יש בכך חובה מקצועית.

מה צריך להראות כדי לטעון לניגוד עניינים של נושא משרה?

מי שטוען לניגוד עניינים צריך להצביע על חשש סביר וממשי שהשיקולים של נושא המשרה יושפעו מאינטרס זר, אישי או מוסדי. אין די בכך שההחלטה נוגעת לתפקיד או לסמכויות של מי שמקבל אותה. טענה כללית, שאינה נשענת על עובדות קונקרטיות, לא תספיק כדי למנוע מנושא המשרה לפעול בתחומו.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום מנהלי ורשויות?

מידע וייצוג במנהלי ורשויות