פסק בוררות סופי יוצר השתק עילה מלא ומונע הגשת תביעה חוזרת באותה עילה. בית המשפט העליון קבע כי הכלל חל גם כאשר בעל הדין מציג ראיות חדשות בבית המשפט. לפיכך, הכרעת בורר שדחתה את הטענה חוסמת לחלוטין התדיינות נוספת בין אותם צדדים.
סוגיית התביעה החוזרת בגין גרם הפרת חוזה לאחר בוררות מעסיקה רבות את עולם העסקים. צדדים לסכסוך מסחרי מורכב פונים לעיתים לבוררות כדי לסיים מחלוקות ביעילות. עם זאת, כאשר צד חש קיפוח מתוצאות ההליך, עולה הפיתוי לפתוח בהליך שיפוטי חדש. בית המשפט העליון הבהיר את גבולות ההתדיינות החוזרת וקבע כללים נוקשים להגנה על סופיות הדיון.
דוקטרינת מעשה בית דין מונעת התדיינות שיפוטית כפולה באותו עניין. לפיכך, הכלל נועד לשמור על משאבי שיפוט יקרים ולמנוע הכרעות סותרות. בנוסף לכך, הכלל מגן על בעלי דין מפני הטרדה חוזרת ונשנית. סעיפים 21 ו-23 לחוק הבוררות, תשכ״ח-1968.
מעניקים לפסק בורר מעמד מחייב כפסק דין של בית משפט.
הדוקטרינה מתפצלת לשני ענפים מרכזיים בעלי דרישות שונות לחלוטין:
-
השתק עילה: חוסם הגשת תביעה חדשה המבוססת על אותה עילה מהותית שהוכרעה.
-
השתק פלוגתא: מונע מחלוקת מחודשת בשאלה עובדתית ספציפית שהוכרעה בממצא פוזיטיבי.
לפיכך, השתק עילה אינו דורש קביעה עובדתית חיובית ומפורשת. בנוסף, די בכך שהסמכות הייתה נתונה לבורר, שהפסק סופי ושהעילות זהות במהותן.
ע״א 2634/09: סכסוך הפטנטים וההמצאה בתחום ההשקיה
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים דן בהליך ע״א 2634/09 (ערעור וערעור שכנגד). עם זאת, ההליך התנהל בין גדעון רוטנברג. וחברת Developed Research for Irrigation Products inc לבין אלגו השקיה בע״מ ונועם למשטרייך. פסק הדין ניתן ביום 06.01.2011 מפי השופט י' עמית.
בהסכמת השופטת מ' נאור והשופט ח' מלצר.
המערער, מהנדס השקיה, המציא את ״הפולסטור״ ורשם עליו פטנט כדין. כתוצאה מכך, מדובר במכשיר הממיר זרימת מים רצופה לספיקה מקוטעת בפולסים. בשנת 1992 התקשרו הצדדים בהסכם ייצור ושיווק משותף של מוצרים אלה. בהמשך התגלעו מחלוקות חריפות בנוגע לחלוקת הרווחים וקצב הפיתוח.
בשנת 1995 פנו המערערים להליך בוררות ותבעו פיצוי בסך 7.8 מיליון דולר. לעומת זאת, במהלך הבוררות הודיעו המערערים על ביטול החוזה עקב הפרת התחייבויות הפיתוח. הבורר קבע כי המשיבה הפרה את החוזה, אך פסק פיצוי בסך 36,293 דולר בלבד. בנוסף, הבורר דחה את טענת גרם הפרת חוזה ביחס לחברת Irridelco מחוסר הוכחת זיקה ישירה.
טענות הצדדים סביב גרם הפרת חוזה לאחר בוררות
לאחר אישור פסק הבוררות, הגישו המערערים תביעה חדשה לבית המשפט המחוזי. לדוגמה, התביעה כללה פיצויים בגין הפרת פטנט, נזקים נמשכים ועוולות מסחריות שונות. בית המשפט המחוזי פסק למערערים 800,000 ש״ח בגין רווחי הפטנט. ועוד 30,000 ש״ח בגין ההתערבות ביחסים עם Irridelco.
המערערים טענו בערעור כי סכום הפיצוי בגין ההתערבות החוזית קופח ועמד על סכום נמוך מדי. לדוגמא, לטענתם, הבורר חרג מסמכותו כשדן בעילה שהתגבשה לאחר המועד הקובע. מנגד, המשיבים טענו בערעור שכנגד כי פסק הבורר יצר השתק עילה מלא. לשיטת המשיבים, בית המשפט המחוזי שגה כאשר פתח מחדש עילה שהוכרעה ונדחתה בבוררות.
שימו לב: מבחן זהות העילה לעניין מעשה בית דין אינו נצמד לנוסח המדויק של כתב התביעה. המבחן בוחן את התשתית העובדתית והאינטרס המוגן, ולא את הראיות החדשות שהוצגו.
הכרעת בית המשפט העליון ונימוקי השופטים
בית המשפט העליון קיבל את הערעור שכנגד ודחה את הערעור העיקרי של המערערים. כלומר, השופט י' עמית קבע כי פסק הבוררות מקים השתק עילה ביחס לעילת ההתערבות ביחסים החוזיים. הבורר דן בסוגיית חברת Irridelco לגופה והכריע בה באופן סופי ומחייב.
השופטים הדגישו כי בית המשפט המחוזי בחן את הנושא בטעות דרך מבחני השתק פלוגתא. אולם, השתק עילה אינו דורש קביעה עובדתית פוזיטיבית, אלא די בדחיית התביעה בידי בעל סמכות. יתרה מכך, המערערים לא טענו לחריגה מסמכות במסגרת ההליכים לתיקון הפסק. ומשכך איבדו את זכותם להעלותה.
מעבר לנדרש, בית המשפט העליון בחן את יסודות סעיף 62 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. אמנם, השופטים מצאו כי המערערים לא הרימו את נטל ההוכחה הנדרש להוכחת העוולה. כתוצאה מכך, בית המשפט ביטל את הפיצוי בסך 30,000 ש״ח שנפסק במחוזי. והותיר על כנו את הפיצוי בגין הפרת הפטנט.
בית המשפט פסק בעניין ראשי הנזק הנוספים כדלקמן:
-
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל״א-1971: תביעה להשבת רווחים אינה יכולה להצטבר לתביעת נזק ישיר היוצרת כפל פיצוי.
-
פיצויים עונשיים לפי חוק הפטנטים: סעד זה ייפסק במשורה רק במקרים של הפרה זדונית לאחר התראה מפורשת בכתב.
-
אחריות אישית והרמת מסך: התנהגות מנהל שלא חרגה מפעילות עסקית רגילה אינה מקימה חבות אישית.
השוואת עילות התביעה וההכרעות בערכאות
השוואת הטיפול בעילות התביעה השונות במסגרת פסק הבורר וערכאות בית המשפט עילת התביעה הכרעת הבורר פסיקת המחוזי הכרעת בית המשפט העליון התערבות ביחסי נדחתה בהיעדר זיקה סיבתית פיצוי בסך 30,000 עקב השתק עילה רווחי הפרת פטנט לא נדונה לתקופה המאוחרת פיצוי בסך 800,000 ללא התערבות פגיעה במוניטין עסקי פיצוי סמלי של 1,000 דולר נדחתה בהיעדר ראיות אושר (ממצאי עובדה)פיצויים עונשיים לא נפסקו נדחו בהיעדר התראה בכתב אושר, ייפסקו במשורה בלבד
אזהרה: ניסיון לנהל תביעה מחודשת בעילה שכבר נדונה בבוררות חושף את התובע לחיוב בהוצאות משפט כבדות ולדחייה על הסף.
מה עושים לפני פנייה לערכאות לאחר הליך בוררות?
-
ניתוח כתבי הטענות בבוררות. עורכי הדין בודקים את כלל העילות, הסעדים וההסכמות הדיוניות שהוצגו בפני הבורר.
-
בחינת מועד גיבוש העילה. הצוות המשפטי מוודא האם העילה החדשה צמחה במלואה לאחר המועד הקובע בהליך הקודם.
-
מיצוי הליכי ביטול ותיקון פסק בורר. בעל הדין מעלה טענות של חריגה מסמכות אך ורק במסגרת סעיפים 24 או 22 לחוק הבוררות.
-
כימות מדויק של הנזק בחוות דעת. מומחה פיננסי עורך חוות דעת מקצועית המבססת את החשבונות ומונעת טענות ספקולטיביות.
שאלות ותשובות
מתי פסק בוררות מקים השתק עילה?
פסק בוררות יוצר השתק עילה כאשר הוא ניתן בסמכות. ואולם, מהווה הכרעה סופית ועוסק באותה עילה מהותית שהובאה לדיון. אין צורך שהבורר יקבע ממצא עובדתי חיובי. ודי בכך שהעילה נדונה ונדחתה לגופה כדי לחסום תביעה נוספת.
האם הצגת ראיות חדשות מאפשרת עקיפה של גרם הפרת חוזה לאחר בוררות?
הצגת ראיות חדשות אינה פותחת מחדש עילה שכבר הוכרעה ונדחתה. מבחן זהות העילה מתמקד בתשתית העובדתית הבסיסית של הסכסוך. לפיכך, גילוי מסמכים מאוחר אינו גובר על עקרון מעשה בית דין. אלא במקרים חריגים של תרמית מוכחת.
כיצד יש להעלות טענה בדבר חריגה מסמכות של בורר?
בעל דין הטוען לחריגה מסמכות חייב להעלות את הטענה במסגרת בקשה לביטול פסק בורר או בקשה לתיקונו. בעל דין שנמנע מלטעון לחריגה מסמכות במועד מושתק מלהעלות טענה זו בהליכים משפטיים מאוחרים.
מתי פוסקים פיצויים עונשיים בגין הפרת פטנט?
בית המשפט מוסמך לפסוק פיצויים עונשיים לפי סעיף 183(ג) לחוק הפטנטים במקרים נדירים וחריגים. על התובע להוכיח כי הזהיר את המפר בכתב ודרש ממנו לחדול. וכי המפר המשיך בפעולתו המפרה ביודעין ובחוסר תום לב מובהק.
