דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / דיני נאמנויות / דיבידנד מנאמן פושט רגל: מי חייב להשיב כספים?
דיני נאמנויות

דיבידנד מנאמן פושט רגל: מי חייב להשיב כספים?

מ
מערכת Law-Tip | | 6 דקות קריאה

פסק הדין ע״א 3760/03 עזר עמרן נ' עו״ד מיכה צמיר (נאמן על נכסי אייפרמן יוסף). לפיכך, ואח' , שניתן בבית המשפט העליון ביום 24.02.2005. עוסק בשאלה משפטית מורכבת. ורגישה בדיני חדלות פירעון: מה דינו של נושה שקיבל כדין דיבידנד מנאמן פושט רגל. במקרה זה, חשוב להבין את גבולות האחריות של הנאמן, שכן במצבים של התנהלות כושלת עשויה לעלות תביעת נזיקין נגד נאמן: התנאים וההשלכות.

כאשר מתברר בדיעבד שהנאמן מעל בתפקידו ולא חילק את יתרת הכספים לשאר הנושים.

השאלה המרכזית היא האם עקרון השוויון בין נושים גובר על אינטרס ההסתמכות של הנושה שקיבל את כספו בתום לב. בנוסף, כמו כן, בית המשפט בחן כיצד יש לאזן בין השניים במקרים בהם המקבל פעל בתום לב. ולא היה אשם במעילה. המאמר יפרט את הרקע, ההכרעה, והמשמעות המעשית של פסק הדין החשוב. נושא זה עולה גם בהקשר של השבה רטרואקטיבית ממצילי עיריית תל אביב: פסיקת בית הדין, שם נבחנה שאלת הזכאות להשבת כספים.

רקע והעובדות המהותיות בתיק דיבידנד מנאמן פושט רגל

עו״ד שמחה איתן מונה כנאמן על נכסי יוסף אייפרמן, אשר הוכרז פושט רגל בשנת 1989. עם זאת, הנאמן חילק לנושים דיבידנד בשתי הזדמנויות. בשנת 1999, העביר כונס הנכסים הרשמי לנאמן סך של 240,000 ש״ח. כספים אלו נועדו לחלוקת דיבידנד שלישי לנושים.

הנאמן חילק מתוכם רק 48,887 ש״ח למערער עזר עמרן, שבאת כוחו פעלה במרץ להשגת הכספים.

את יתרת הכספים ניכס הנאמן לעצמו. כתוצאה מכך, רק בשנת 2002, לאחר שנושה אחר התלונן כי לא קיבל דיבידנד. התגלה כי הנאמן הראשון נקלע בעצמו לחדלות פירעון וכי הוא מעל בכספי הנאמנות. עו״ד מיכה צמיר מונה כנאמן חדש וביקש מבית המשפט הוראות בעניין השבת הכספים שקיבל המערער.

בית המשפט המחוזי, מפי השופטת ו' אלשיך, קבע כי נוצר מצב של העדפת נושים. לעומת זאת, וחייב את המערער להשיב לקופה את מלוא הסכום בצירוף ריבית והצמדה ממועד ההחלטה. מכאן הגיש המערער את ערעורו לבית המשפט העליון. ניתן לבחון מקרים דומים בהם העליון מקל בקנס: מדריך מקיף להקלות ופריסת חובות, המציגים גישה רחבה יותר בנוגע להסדרי חובות וסנקציות כספיות.

השאלה המשפטית המרכזית: עקרון השוויון מול אינטרס ההסתמכות

השאלה המשפטית המרכזית אשר בית המשפט העליון נדרש להכריע בה הייתה: האם נושה שקיבל דיבידנד מנאמן פושט רגל כדין. לדוגמה, בלא כל אשם מצדו, חייב להשיבו לקופת הנשייה. זאת, כאשר מתברר שהנאמן מעל בתפקידו. ולא חילק דיבידנד דומה לשאר הנושים בעלי אותה דרגת נשייה.

השאלה עמדה אל מול עקרון השוויון בין נושים הקבוע בסעיף 76 לפקודת פשיטת הרגל.

עוד עמדה השאלה אל מול אינטרס ההסתמכות של המקבל ודיני עשיית עושר ולא במשפט. לדוגמא, בבסיס הסוגייה עמד הצורך לאזן בין שני עקרונות יסוד: עקרון השוויון. אשר מורה כי נושים באותה דרגה צריכים לקבל יחס שווה, ואינטרס ההסתמכות. המגן על ציפיות סבירות של אדם שקיבל כספים בתום לב.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיה

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. כלומר, קיבל את הערעור ברוב דעות של השופטים י' טירקל וא' גרוניס. כנגד דעתו החולקת בחלקה של השופט א' רובינשטיין. בית המשפט קבע כי אין להורות למערער להשיב דבר לקופת פשיטת הרגל.

השופט גרוניס, שדעתו נתקבלה. אולם, קבע כי יש להחיל בהיקש את הכלל שבסעיף 133 לפקודת פשיטת הרגל.

היקש מסעיף 133 לפקודת פשיטת הרגל

השופט גרוניס הסביר כי סעיף 133 עוסק בנושה שחובו הוכר רק לאחר חלוקת דיבידנד קודם. אמנם, לפי סעיף זה, אין לשנות למפרע חלוקת דיבידנד שכבר בוצעה. גם אם נושים אחרים לא קיבלו את חלקם. התשלום לנושה המקופח ייעשה רק מתוך כספים עתידיים בקופה.

לפיכך, השופט גרוניס החיל היקש דומה גם כאשר הפגיעה בשוויון נבעה ממעילת הנאמן. ואולם, ולא מאיחור בהכרת החוב. הוא קבע כי הרציונל דומה.

הרציונל הוא הגנה על הסתמכות הנושה שקיבל דיבידנד מנאמן פושט רגל. בנוסף, מניעת פגיעה בתמריץ החיובי של נושים לפעול באופן אקטיבי בהליכי חדלות פירעון. יחד עם זאת, בית המשפט הדגיש כי חיוב המערער בהשבה, חרף פעילותו הנמרצת להשגת הכספים ותום ליבו. ייצור תמריץ שלילי ותופעת ״טרמפיסט״ בין הנושים.

מי שנמנע מלהיות מעורב ירוויח על חשבון מי שפעל בנמרצות.

דיני עשיית עושר ולא במשפט ותום הלב

באשר לדיני עשיית עושר ולא במשפט. מאידך, בית המשפט קבע כי גם אם מתקיימים תנאי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט. התשל״ט-1979, יש לפטור את המערער מהשבה מכוח סעיף 2 לאותו החוק. הפטור ניתן נוכח תום ליבו, פעילותו האקטיבית, שיהוי הנושים האחרים וההסתמכות ששינתה את מצבו לרעה.

השופט טירקל הצטרף לתוצאה. מצד שני, הוא הוסיף כי המילה ״העדפה״ בסעיפים 76. ו-98 לפקודת פשיטת הרגל מרמזת על כוונה פסולה להעדיף נושה. במקרה דנן, מדובר ב״העדפה בפועל״ שנוצרה בדיעבד ללא כל כוונה פסולה.

ולכן אינה נכנסת לגדרי האיסור.

השופט רובינשטיין, בדעת מיעוט חלקית, סבר כי יש לחייב את המערער בהשבת מחצית הסכום בלבד. לסיכום, הוא הציע איזון בין עקרון השוויון לבין אינטרס ההסתמכות. והשעין את עמדתו גם על דיני עשיית עושר ולא במשפט ועל מקורות מהמשפט העברי.

המשמעות המעשית של פסק הדין

פסק הדין של בית המשפט העליון קובע כלל חשוב בדיני חדלות פירעון. לאור, נושה שקיבל כדין דיבידנד מנאמן פושט רגל. במקום שבו הפגיעה בשוויון בין הנושים נבעה ממעילת הנאמן ולא מהתנהלות פסולה של הנושה עצמו. אינו חייב להשיב את הכספים שקיבל.

כלל זה חל גם אם הדבר פוגע בעקרון השוויון בין הנושים. בהתאם, פסיקה זו מרחיבה את תחולת ההיקש מסעיף 133 לפקודת פשיטת הרגל למצבים שאינם נמנים במפורש עליו.

יתרה מכך, היא מעניקה משקל משמעותי לשיקולי מדיניות הנוגעים לתמרוץ מעורבות נושים בהליכי חדלות פירעון. למעשה, ולמניעת תופעת ה״טרמפיסט״. פסק הדין משמש אסמכתא חשובה בדיני חדלות פירעון. הוא נוגע לשאלות של השבת דיבידנדים, איזון בין עקרון השוויון לאינטרס ההסתמכות.

ותחולת דיני עשיית עושר ולא במשפט על נמעני תשלומים שהתבררו כבעייתיים בדיעבד. ראשית, ההחלטה סייעה לשרטט קווים מנחים ברורים יותר לנושים ולנאמנים כאחד.

כיצד נכון לפעול במקרים דומים?

פסק הדין מדגיש את החשיבות של פעילות אקטיבית מצד נושים בהליכי חדלות פירעון. שנית, נושים המגלים מעורבות ושואפים לקבל את חלקם עשויים לזכות להגנה טובה יותר על זכויותיהם. גם אם מתברר מאוחר יותר שהנאמן מעל בתפקידו. לכן, חשוב כי נושים יעקבו אחר התקדמות הליכי חדלות הפירעון ויפנו לנאמן במידת הצורך.

ייעוץ משפטי מקצועי יכול לסייע לנושים להבין את זכויותיהם וחובותיהם.

עורך דין מנוסה יכול להכווין את הנושים לפעול בצורה נכונה ולהגיש תביעות חוב במועד. שלישית, מה שעשוי למנוע בעיות עתידיות. הוא יכול גם לסייע בהבנת האפשרויות המשפטיות העומדות בפניהם במקרה של חשד למעילה או לאי סדרים אחרים מצד הנאמן. נושים צריכים להיות ערניים ולפעול במהירות כאשר הם חושדים באי תקינות.

סיכום: השבת דיבידנד מנאמן פושט רגל והאיזונים הנדרשים

פסק הדין ע״א 3760/03 קבע הכרעה חשובה ובעלת השלכות משמעותיות בתחום חדלות הפירעון. מכאן, הוא מדגיש את הצורך לאזן בין עקרון השוויון בין הנושים לבין אינטרס ההסתמכות של נושה שפעל בתום לב. בית המשפט העליון קבע כי נושה שקיבל דיבידנד מנאמן פושט רגל כדין. ואף נהג בערנות להשגתו, אינו חייב להשיב את הכספים שקיבל. ניתן לבחון את הקשר בין עקרונות תום הלב לבין זכויות החייב בכתבה הפטר בפשיטת רגל: האם התנהלות בחוסר תום לב שוללת אותו?.

זאת, גם אם בדיעבד התברר שהנאמן מעל בתפקידו.

ההחלטה מהווה תמריץ חיובי לנושים להיות מעורבים ופעילים בהליכי חדלות פירעון. לכן, היא מונעת מצב שבו נושים אקטיביים ייפגעו עקב מעשיהם של נאמנים. מקרים מורכבים כאלה מחייבים הבנה מעמיקה של הדין. לכן, מומלץ תמיד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי להבטיח את מיצוי הזכויות.

והגנה על האינטרסים שלכם.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

4.8 (7 דירוגים)
דרגו מאמר זה:
שתפו:
מ
מערכת Law-Tip
כותב/ת באתר Law-Tip – פורטל המידע המשפטי המוביל בישראל.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

עקבו אחרינו

פרסומת