האם בעל דין זכאי לקבל החזר אגרת בית המשפט כאשר ההליך מסתיים בהסכם פשרה? בהחלט כן. בעל דין זכאי לקבל החזר אגרת בית המשפט אם הצדדים גיבשו פשרה בשלב מוקדם. למעשה, תקנה 6(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז-2007, מסדירה זכאות זו. בית המשפט מורה על השבת האגרה. הצדדים מסיימים את התיק לפני ישיבת קדם המשפט השלישית. מנגנון זה מעניק תמריץ כלכלי משמעותי. הוא מעודד את הצדדים לסיים מחלוקות בהסכמה.
תביעות שיבוב מסחריות כרוכות לעיתים קרובות בהוצאות משפטיות משמעותיות ובדיונים סבוכים. לפיכך, קבלת החזר אגרת בית המשפט מהווה שיקול כלכלי כבד משקל. זהו גורם חשוב בעת גיבוש הסכמות. מאמר זה מנתח החלטה שיפוטית. ההחלטה ממחישה את יישום הפשרה וחלוקת העלויות בין מספר נתבעות.
ניהול תביעה כספית דורש תכנון אסטרטגי קפדני של הסיכונים והעלויות. לפיכך, הבנת התנאים להשבת כספי האגרה מאפשרת לצדדים לחסוך משאבים רבים. בנוסף, בהמשך המאמר נבחן את פרטי ההליך. לפיכך, המאמר בוחן גם את חלוקת ההוצאות ואת המשמעויות המעשיות לבעלי דין.
תביעת שיבוב היא הליך שבו מבטחת נכנסת בנעלי מבוטחה. עם זאת, החברה דורשת פיצוי מצדדים שלישיים אשר גרמו לנזק למבוטח. בנוסף, במקרה הנדון, חברת הפניקס חברה לביטוח בע״מ שילמה תגמולי ביטוח למבוטחה. הובלה ושינוע גרמו לנזק לציוד.
בעקבות תשלום התגמולים, הפניקס פתחה בהליך משפטי נגד שלושה גורמים שונים. כתוצאה מכך, הנתבעת הראשונה הייתה היצרנית הגרמנית Linde Material Handling GmbH. עם זאת, הנתבעת השנייה הייתה חברת ישראל קרגו לוגיסטיקס בע״מ. לפיכך, הנתבעת השלישית הייתה חברת השילוח Dachser GmbH & Co.
KG Air & Sea Logistics.
התובעת טענה כי הנתבעות נושאות באחריות משותפת או נפרדת לנזקי המטען. לעומת זאת, כל אחת מהנתבעות העלתה קווי הגנה שונים לגבי אחריותה לשילוח. בנוסף, מורכבות ההליך נבעה ממעורבותם של גורמים בינלאומיים. הדבר קשור לדיני תובלה ולוגיסטיקה.
פרטי ההליך המשפטי בבית משפט השלום
ההליך התנהל בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. הוא היה במסגרת ת״א (תל-אביב-יפו) 45406-02-14. לדוגמה, כב' השופטת נועה גרוסמן, סגנית נשיא, ניהלה את התיק. במהלך ההליך, הצדדים ניהלו משא ומתן אינטנסיבי.
מטרתם הייתה לייתר את המשך ההתדיינות.
בסופו של דבר, הצדדים גיבשו הסכם פשרה מפורט. ההסכם החזיק שלושה עמודים. לדוגמא, הצדדים הגישו את ההסכם ישירות לעיונו של בית המשפט. בית המשפט סימן את המסמך כמוצג במ/1.
הוא הפך לחלק בלתי נפרד מתיק בית המשפט.
הסכמות אלו הובילו לחיסכון משמעותי בזמן שיפוטי יקר עבור כל המעורבים. בנוסף, הצדדים מנעו את הצורך בשמיעת עדים. הם גם נמנעו מניהול ישיבות הוכחות ממושכות. כלומר, השופטת נתנה תוקף שיפוטי מלא להסכמות אלו בפסק דינה מיום 26.01.2016.
הסכם הפשרה וחלוקת תשלום ההוצאות בין הנתבעות
במסגרת פסק הדין, השופטת נועה גרוסמן הורתה על דחיית התביעה. אולם, צעד זה נבע מהודעת הצדדים ומההסדר שהם הגישו. לצד דחיית התביעה, בית המשפט קבע חיובים כספיים נפרדים בגין הוצאות התובעת.
לפיכך, פסק הדין חילק את נטל תשלום ההוצאות באופן שונה בין שלוש הנתבעות:
- נתבעת 1 (Linde): חויבה לשלם לתובעת סכום של 7,500 אירו.
- נתבעת 3 (Dachser): חויבה לשלם לתובעת סכום של 24,000 אירו.
- נתבעת 2 (ישראל קרגו לוגיסטיקס): לא חויבה כלל בהוצאות התובעת.
חלוקה זו שיקפה את ההסכמות המסחריות הפנימיות בין החברות השונות. אמנם, יתרה מכך, ההסדר הבהיר כי כל נתבעת נושאת בחבותה בנפרד. כתוצאה מכך, בית המשפט ביטל את ישיבת קדם המשפט. היא נועדה להתקיים יומיים לאחר מכן.
המסגרת החוקית לקבלת החזר אגרת בית המשפט
בית המשפט הכריע בסוגיית החזר אגרת בית המשפט. הוא עשה זאת על פי הוראות הדין הברורות. ואולם, השופטת הפעילה את סמכותה לפי תקנה 6(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז-2007. תקנה זו מעניקה לבית המשפט שיקול דעת. היא מאפשרת לו להורות על השבת כספים לתובע.
השופטת נועה גרוסמן ציינה בהחלטתה את סעיף קטן 6(ב)(2) לתקנות האגרות. הסעיף קובע כי הצדדים סיימו את ההליך בפשרה. תנאי נוסף הוא שהסיום התרחש בטרם בית המשפט קיים שלוש ישיבות קדם משפט בתיק.
משום כך, התובעת עמדה בכל התנאים המזכים אותה בהשבת האגרה. היא שילמה את האגרה. השופטת הורתה לגזברות להחזיר את האגרה לידי התובעת בהתאם לדין. החלטה זו הקטינה עוד יותר את העלות הכוללת של ניהול ההליך עבור המבטחת.
שימו לב: תקנות האגרות מבדילות בין שני מצבים. האחד הוא סיום הליך לפני ישיבת קדם המשפט השלישית. השני הוא סיום מאוחר יותר. פשרה בשלב מאוחר עלולה לשלול את הזכות להחזר אגרה.
כיצד החזר אגרה מתמרץ סיום סכסוכים מוקדם
תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז-2007, נועדו לעודד פשרות מוקדמות בין יריבים משפטיים. החזר אגרת בית המשפט מעניק פרס כספי מיידי לתובע המוכן להתפשר. כאשר סכום התביעה גבוה, האגרה עשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים.
בנוסף, סיום הסכסוך בהסכמה חוסך מהצדדים הוצאות שכר טרחה ומומחים. מערכת המשפט נהנית אף היא מפינוי יומן הדיונים ומהפחתת העומס השיפוטי. במקרה זה, השופטת ביטלה את הדיון הקבוע. הדיון היה ביום 28.1.2016, והיא עשתה זאת מיד לאחר שנתנה את פסק הדין.
יתרה מכך, פשרה מונעת חשיפה לסיכונים משפטיים בלתי צפויים בהכרעה שיפוטית כפויה. חברות מסחריות מעדיפות ודאות עסקית על פני התדיינות ממושכת בערכאות. לפיכך, מנגנון השבת האגרה משתלב היטב באינטרס הכלכלי של כל בעלי הדין.
אזהרה: ניסוח לקוי של הסכם הפשרה עלול להשמיט את ההוראה בדבר השבת האגרה. ודאו תמיד כי הסכם הפשרה כולל בקשה מפורשת. הבקשה מיועדת לבית המשפט להורות על החזרת האגרה.
השוואת חיובי הצדדים והחלטות השיפוט
| בעל דין בהליך | מעמד בתיק | החיוב הכספי שנפסק | הכרעת בית המשפט |
|---|---|---|---|
| הפניקס חברה לביטוח בע״מ | תובעת | זכאות להחזר אגרה וקבלת הוצאות | דחיית התביעה עקב פשרה |
| Linde Material Handling GmbH | נתבעת 1 | תשלום הוצאות בסך 7,500 אירו | דחיית התביעה נגדה |
| ישראל קרגו לוגיסטיקס בע״מ | נתבעת 2 | ללא חיוב בהוצאות התובעת | דחיית התביעה נגדה |
| Dachser GmbH & Co. KG | נתבעת 3 | תשלום הוצאות בסך 24,000 אירו | דחיית התביעה נגדה |
הנתונים בטבלה ממחישים את ההבדלים המשמעותיים בעמדותיהן של הנתבעות השונות. בית המשפט דחה את התביעה במלואה. עם זאת, נתבעות 1 ו-3 שילמו סכומים ניכרים. מנגד, נתבעת 2 הצליחה לסיים את התיק ללא חיוב כספי כלל.
מה עושים כדי להבטיח החזרת אגרה בהסכם פשרה
- בדיקת מניין ישיבות קדם המשפט. ודאו כי בית המשפט טרם קיים את ישיבת קדם המשפט השלישית בתיק. זה יבטיח עמידה בתנאי התקנות.
- ניסוח תנאי הפשרה באופן ברור. הגדירו במדויק את חיובי כל צד, לרבות הוצאות ושכר טרחת עורכי דין.
- הכללת סעיף החזר אגרה בהסכם. ציינו במפורש כי הצדדים מבקשים מבית המשפט להורות על החזרת האגרה לתובע לפי תקנה 6(ב).
- הגשת ההסכם לאישור שיפוטי. הגישו את המסמך החתום לבית המשפט. צרפו בקשה למתן תוקף של פסק דין וביטול דיונים קרובים.
- מעקב מול מזכירות בית המשפט. ודאו כי מזכירות בית המשפט מעבירה את פסק הדין לגזברות. זה יבטיח את ביצוע ההחזר הכספי בפועל לחשבון הבנק.
נקיטה בצעדים אלו מבטיחה סיום מהיר ויעיל של ההליך ללא אובדן זכויות. לפיכך, אנו ממליצים לתכנן את סיום ההליך מבעוד מועד בליווי משפטי מקצועי.
שאלות ותשובות
מתי זכאי תובע לקבל החזר אגרת בית המשפט?
התובע זכאי להשבת האגרה. זאת כאשר הצדדים מסיימים את ההליך בפשרה, בגישור או במחיקה מוקדמת. התנאי המרכזי הוא סיום התיק לפני ישיבת קדם המשפט השלישית בהתאם לתקנות.
מה קובעת תקנה 6(ב) לתקנות האגרות לגבי פשרה?
התקנה מסמיכה את בית המשפט להורות על החזרת סכום האגרה. היא מורה גם על ניכוי הסכום שקובעת התוספת. הוראה זו חלה כאשר הצדדים הודיעו על הסדר מוסכם. הם עשו זאת בשלבים המוקדמים של התיק.
כיצד משפיע מספר הדיונים על החזר אגרה?
מספר הדיונים הוא תנאי סף מכריע. אם בית המשפט כבר קיים שלוש ישיבות קדם משפט, או ששלב ההוכחות החל. במקרה כזה, בית המשפט לא יורה בדרך כלל על השבת האגרה.
האם דחיית התביעה פוגעת בזכות להשבת האגרה?
כאשר הצדדים עושים את דחיית התביעה כחלק מהסכם פשרה כולל. מצב זה אינו פוגע בזכות להחזר. בית המשפט בוחן את מהות סיום ההליך. הוא אינו בוחן רק את המינוח הפורמלי שבחרו הצדדים.
מי נושא בהוצאות כאשר נתבעים מרובים מגיעים לפשרה?
חלוקת ההוצאות תלויה לחלוטין בהסכמת הצדדים במסגרת המשא ומתן. הצדדים רשאים לחייב נתבע אחד בסכום מסוים. הם יכולים לחייב נתבע אחר בסכום שונה. בנוסף, הם רשאים לפטור נתבע שלישי לחלוטין.
סיכום ההליך וההשלכות המעשיות
פסק הדין שנתנה השופטת נועה גרוסמן ממחיש את היתרונות הגלומים בניהול משא ומתן יעיל. התובעת, הפניקס חברה לביטוח בע״מ, סיימה תביעת שיבוב מורכבת. היא גם קיבלה החזר אגרת בית המשפט. בנוסף, הנתבעות הגיעו להסדרי חלוקה מוסכמים ומנעו התדיינות יקרה וממושכת.
בית המשפט דחה את התביעה בהתאם להסכמות. הוא חייב את הנתבעות בהוצאות בהתאם לחלקן היחסי. לסיכום, סיום מוקדם של הליכים משפטיים מייצר יתרון כלכלי מובהק לכל הצדדים המעורבים.


