בקצרה: בפסק דין תקדימי מיום 12.9.2016 (עא 8465/15) קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את ערעורי ג'קי בן זקן ואיתן אלדר, שהורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע, בהשפעה בדרכי תרמית על שער מניית מנופים לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין. בית המשפט הפחית את עונשי המאסר שהוטלו על השניים, אך במקביל קיבל את ערעור המדינה והגדיל משמעותית את הקנסות, בהתאם לעקרון מניעת טובת ההנאה מהעבירה.
פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון קובע רף חדש בכל הנוגע להחמרת עונשים בעבירות ניירות ערך. המקרה של ג'קי בן זקן ואיתן אלדר, שהורשעו בתרמית ובמניפולציה בשוק ההון, מדגיש את גישת מערכת המשפט ביחס לפגיעה באמון הציבור. המאמר מסביר את ההליך המשפטי, טענות הצדדים והכרעת הדין, ומזכיר מקרים דומים של גניבת כספים, כפי שניתן לראות בניתוח משפטי של פסק הדין בנושא גניבת כספים על ידי מוכר בולים.
ההליך המשפטי והצדדים המעורבים
בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים בתיק עא 8465/15, בהרכב השופטת א' חיות, השופט א' שהם והשופטת ע' ברון, נתן את פסק דינו ביום 12.9.2016. המערערים העיקריים בתיק היו ג'קי בן זקן, מנופים פיננסיים לישראל (מפל) בע"מ, איתן אלדר וארנה קפיטל זירת מסחר (2009) בע"מ. המדינה שימשה כמשיבה בערעורי המערערים, וכמערערת בעצמה בעניין הקנסות.
השופטת א' חיות כתבה את פסק הדין המרכזי, ואליה הצטרפו השופטים א' שהם וע' ברון. המערערים הגישו ערעורים על הכרעת דינם וגזר דינם של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, והמדינה הגישה ערעור נגדי על קולת הקנסות שהוטלו על בן זקן, אלדר ומנופים. להרחבה ראו דחיית ערעור על הרשעה: פסק דין תקדימי.
רקע הפרשה והטענות המרכזיות
הרקע לפרשה החל כאשר חברת מנופים, שהייתה חברה ציבורית, ביקשה להיכנס למדד תל אביב 100. בן זקן, שהיה אחד מבעלי השליטה ודירקטור במנופים, יחד עם אלדר, פעיל בשוק ההון, קשרו קשר להשפיע במרמה על שער מניית מנופים, באמצעות רכישת מניות החברה במהלך המסחר בבורסה ופרסום מידע כוזב.
בית המשפט המחוזי הרשיע את בן זקן ואלדר בקשירת קשר לביצוע פשע, ובשבע עבירות של השפעה בדרכי תרמית לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968. בנוסף, בית המשפט הרשיע את בן זקן, אלדר, מנופים וארנה בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז 1977.
בית המשפט המחוזי גזר על בן זקן ואלדר 36 חודשי מאסר בפועל וקנס של 250,000 ש"ח לכל אחד, ועל מנופים וארנה קנס בסך 250,000 ש"ח.
| הנאשם | גזר הדין בבית המשפט המחוזי | פסיקת בית המשפט העליון |
|---|---|---|
| ג'קי בן זקן | 36 חודשי מאסר בפועל, קנס 250,000 ש"ח | 26 חודשי מאסר בפועל, קנס 800,000 ש"ח או עשרה חודשי מאסר תמורתו |
| איתן אלדר | 36 חודשי מאסר בפועל, קנס 250,000 ש"ח | 22 חודשי מאסר בפועל, קנס 500,000 ש"ח או שישה חודשי מאסר תמורתו |
| מנופים וארנה (התאגידים) | קנס 250,000 ש"ח | ערעור המדינה על הקנס נדחה, הקנס נותר בעינו |
מדיניות הענישה בעבירות ניירות ערך
דיני העונשין לא כללו בעבר איסור מפורש על מעשי תרמית ומניפולציה בניירות ערך. במהלך השנים חלה מגמת החמרה בענישה בתחום זה, במיוחד מאז חקיקת חוק ניירות ערך בשנת 1968. כיום מאפשר חוק ניירות ערך, יחד עם חוק העונשין, להטיל על נאשמים עונש של עד 5 שנות מאסר וקנסות כבדים.
החמרה זו משקפת מגמה רחבה יותר להחמיר בענישה בגין עבירות כלכליות בכלל, ועבירות בשוק ההון בפרט. התכלית המרכזית העומדת בבסיס איסורים אלה היא הגנה על אמון הציבור, ועל ציבור המשקיעים בפרט, בשוק ניירות הערך ובהגינות המסחר בו. בית המשפט העליון ציין כי עבריינות כלכלית היא מתוחכמת וקשה לגילוי, ונזקיה קשים לחברה ולמשק הכלכלי.
ערעורי הצדדים: המאסר והקנסות
בן זקן ואלדר ערערו על חומרת עונשי המאסר שגזר בית המשפט המחוזי, וטענו כי מתחם העונש שנקבע היה חמור מדי וחורג ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, כולל עניין מליסרון. אלדר טען כי עונשו צריך להיות נמוך משמעותית מזה של בן זקן, שכן בן זקן היה הגורם המרכזי ש"משך בחוטים" והנחה אותו.
המדינה, לעומת זאת, ערערה על מיעוט הקנסות שהוטלו על בן זקן, אלדר ומנופים, וטענה כי סכומי הקנסות אינם הולמים את חומרת המעשים, וכי בית המשפט המחוזי לא ייחס מספיק משקל לטובת ההנאה שצמחה למערערים מהעבירות. המדינה הדגישה את הצורך להטיל סנקציות כספיות חמורות כדי לאיין את התמריץ הכלכלי לביצוע עבירות מסוג זה.
הכרעת בית המשפט העליון: איזון בענישה
בית המשפט העליון, מפי השופטת א' חיות, קיבל את ערעורי שני הצדדים באופן חלקי. בית המשפט קבע כי הקנסות ועונשי המאסר שהוטלו על המערערים על ידי בית המשפט המחוזי סוטים סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים: הקנסות לקולה ועונשי המאסר לחומרה.
השופטת א' חיות הסבירה כי העלאת רף הענישה צריכה להיעשות בהדרגתיות, תוך בחינה של רף הענישה הנוהג. היא ציינה גם שיש ליתן ביטוי בענישה להבדלים במעמדם וברמת מעורבותם של בן זקן ואלדר בפרשה.
הפחתת עונשי המאסר
בית המשפט העליון קבע כי יש להפחית את עונשי המאסר שהוטלו על בן זקן ואלדר. עונשו של בן זקן הופחת מ 36 חודשי מאסר ל 26 חודשים בפועל, ועונשו של אלדר הופחת מ 36 חודשי מאסר ל 22 חודשים בפועל. בהתאמה, הופחתו גם המאסרים המותנים שהוטלו עליהם, בגישה שבאה לידי ביטוי גם בפרשת הלבנת הון של ארגון פשיעה: הכרעת בית המשפט העליון.
בית המשפט העליון מצא כי מתחם העונש שקבע בית המשפט המחוזי, בין 30 ל 60 חודשים, היה חמור מדי ביחס למקרים דומים, ובמיוחד בהשוואה לעניין מליסרון, שם נקבע מתחם של 9 עד 24 חודשי מאסר. בית המשפט העליון הדגיש כי אין לגזור גזירה שווה ממקרים המשלבים גניבה בידי מורשה, עבירה הנושאת חומרה מיוחדת.
הגדלת הקנסות והרתעה כלכלית
בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה בנוגע לקנסות, וקבע שיש להגדיל אותם באופן משמעותי. הקנס שעל בן זקן לשלם הועמד על 800,000 ש"ח או עשרה חודשי מאסר תמורתו. הקנס שעל אלדר לשלם הועמד על 500,000 ש"ח או שישה חודשי מאסר תמורתו.
אזהרה: פסק הדין ממחיש שגם כאשר בית המשפט מקל בעונשי המאסר מטעמי הדרגתיות, הוא עשוי במקביל להחמיר משמעותית בקנסות הכספיים, כדי לאיין את התמריץ הכלכלי לביצוע עבירות ניירות ערך. הסתמכות על "הקלה צפויה" בהליך ערעור אינה מובטחת מראש.
לתשומת לב: בית המשפט העליון קבע שקנסות אלה מבטאים באופן ראוי יותר את רמת הענישה ההולמת בנסיבות המקרה, ומגשימים את תכלית מניעת טובת ההנאה ממעשה העבירה. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה בנוגע לקנס שהוטל על חברת מנופים, בהתחשב במצבה הכלכלי ובכך שהקנס המקורי היה בתחתית מתחם הענישה שהמדינה עצמה טענה לו.
השלכות פסק הדין והחשיבות הציבורית
פסק הדין מדגיש את החשיבות של עקרון ההרתעה, ואת הצורך להגן על אמון הציבור בשוק ההון. הוא מבהיר כי גם כאשר בית המשפט מכיר בצורך בהדרגתיות בענישה, הוא לא יהסס להחמיר בסנקציות כספיות משמעותיות. הפגיעה באמון הציבור בשוק ההון נחשבת לחמורה במיוחד כאשר מדובר בניסיון לעוות את הרכבו של מדד מרכזי כמו תל אביב 100.
ההחלטה ליצור מדרג ענישה בין בן זקן לאלדר, בהתחשב בתפקידו הדומיננטי של בן זקן, מבטאת עקרון של צדק יחסי. פסק הדין מהווה נדבך חשוב במאבק המתמשך של הרשויות נגד עבריינות כלכלית, ובהגנה על יציבות ושקיפות שוק ההון, ושולח מסר ברור לעבריינים פוטנציאליים בנוגע למחיר הכלכלי והאישי הכבד של מניפולציות מסוג זה.
שאלות ותשובות נפוצות על פסק הדין בעניין בן זקן ואלדר
במה הורשעו בן זקן ואלדר?
בית המשפט המחוזי הרשיע את השניים בקשירת קשר לביצוע פשע, בשבע עבירות של השפעה בדרכי תרמית על שער מניית מנופים לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
מה קבע בית המשפט העליון לגבי עונשי המאסר?
בית המשפט העליון הפחית את עונשי המאסר שהוטלו בבית המשפט המחוזי: עונשו של בן זקן הופחת מ-36 ל-26 חודשי מאסר בפועל, ועונשו של אלדר הופחת מ-36 ל-22 חודשי מאסר בפועל.
מדוע הגדיל בית המשפט העליון את הקנסות?
בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה וקבע שהקנסות המקוריים לא שיקפו את חומרת המעשים ואת טובת ההנאה שצמחה לנאשמים, ולכן העמיד את הקנס על בן זקן על 800,000 ש"ח ואת הקנס על אלדר על 500,000 ש"ח.
למה הוטל על אלדר עונש קל יותר מבן זקן?
בית המשפט העליון קבע כי יש ליתן ביטוי בענישה להבדלים במעמדם וברמת מעורבותם של השניים בפרשה, בהתחשב בכך שבן זקן היה הגורם המרכזי בפרשה ואלדר טען שפעל בהנחייתו.
מדוע נדחה ערעור המדינה בנוגע לקנס על חברת מנופים?
בית המשפט העליון דחה את הערעור בהתחשב במצבה הכלכלי של החברה ובכך שהקנס המקורי היה ממילא בתחתית מתחם הענישה שהמדינה עצמה טענה לו.
מה המשמעות הכללית של פסק הדין לעבירות ניירות ערך?
פסק הדין משקף מגמת החמרה בענישה בעבירות ניירות ערך, במיוחד בהיבט הקנסות שנועדו לאיין את התמריץ הכלכלי לביצוע עבירות, לצד עקרון של הדרגתיות והתחשבות בנסיבות האישיות בקביעת עונשי המאסר.
סיכום
פסק הדין בעניין בן זקן ואלדר ממחיש את המורכבות של מדיניות הענישה בעבירות כלכליות, תוך איזון בין שיקולי החמרה והדרגתיות. בית המשפט העליון הפחית את עונשי המאסר שהוטלו על המערערים, אך מנגד הגדיל באופן ניכר את הקנסות הכספיים, כאשר גם בנושא זה יש לבחון את הסדרי טיעון בעבירות כלכליות: מתי בית המשפט מתערב.
ההכרעה משקפת את חשיבות השמירה על טוהר שוק ההון ואמון המשקיעים, ומבקשת להרתיע עבריינים ולשמור על עקרונות הצדק וההגינות. תיקים כלכליים מסוג זה מחייבים ליווי של עורך דין פלילי המנוסה בעבירות ניירות ערך ועבירות כלכליות.
ככלל, מי שנחקר או מואשם בעבירת ניירות ערך או בעבירה כלכלית אחרת מוזמן לפעול לפי הצעדים הבאים:
-
לפנות מיד לעורך דין פלילי המתמחה בתחום הכלכלי: עוד בשלב החקירה, לפני מתן כל הודעה לרשויות.
-
לאסוף ולשמר מסמכים פיננסיים רלוונטיים: דוחות מסחר, התכתבויות ואסמכתאות לפעולות שבוצעו.
-
להימנע ממתן גרסה ללא ייעוץ מוקדם: כל אמירה בחקירה עשויה לשמש כראיה בהמשך ההליך.
-
לבחון עם עורך הדין את מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים: כפי שנעשה בפסק דין זה ביחס לעניין מליסרון.
עבירות ניירות ערך ועבירות כלכליות מלוות בענישה מחמירה ובקנסות גבוהים. לייעוץ מול עורך דין פלילי בתיקים כלכליים מורכבים, פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
