בית הדין האזורי לעבודה פסק כי המוסד לביטוח לאומי אינו רשאי להסתמך על הכנסה חסומה בתקנה 15 לצורך שלילת הגדלת הנכות. בחינת הפגיעה הכלכלית בעובד עצמאי תיעשה בהתאם לשומת המס הסופית המשקפת את המציאות הכלכלית בפועל, ולא על בסיס המקדמות ששולמו טרם התאונה.
עובדים עצמאים רבים מתמודדים עם אתגרים מורכבים לאחר פגיעה בעבודה. לפיכך, כאשר מבוטח עצמאי מאבד מכושר השתכרותו. הוא מבקש לעיתים קרובות להפעיל את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז-1956. סוגיית השימוש במנגנון הכנסה חסומה בתקנה 15 מעוררת שאלות כבדות משקל.
שכן המוסד לביטוח לאומי נוטה לעיתים לחסום את הגדלת הנכות על בסיס מקדמות בלבד.
תקנה 15 לתקנות הנכות מאפשרת לוועדה רפואית להגדיל את נכותו היציבה של מבוטח עד מחצית מדרגת הנכות שנקבעה לו. עם זאת, הוראה זו נועדה לאזן בין המבחן הרפואי האובייקטיבי לבין הפגיעה התפקודית. והסובייקטיבית בפרנסתו של הנפגע הספציפי. כאשר הנכות מונעת מהנפגע לחזור לעיסוקו וגורמת לירידה ניכרת בהכנסותיו.
הוועדה מוסמכת להעלות את דרגת הנכות.
לעומת זאת, סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995. כתוצאה מכך, ותקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד-1984, קובעים מנגנון אחר לחלוטין. מנגנון זה יוצר ״הכנסה חסומה״ לצורך תשלום הגמלה השוטפת. ומקבע את בסיס השכר בהתאם למקדמות ששולמו עד מועד הפגיעה.
המוסד לביטוח לאומי ניסה להחיל עקרון זה גם כאשר נבחנה שאלת הכנסה חסומה בתקנה 15. לעומת זאת, ובכך חסם את הגדלת הנכות.
בפועל, יישום שגוי זה פגע קשות בעצמאים שהכנסתם עלתה באופן ממשי טרם התאונה. לדוגמה, אך טרם עודכנה בפנקסי הגבייה. לפיכך, התעורר הצורך בהכרעה שיפוטית ברורה שתבחין בין חישוב גמלת הכסף לבין קביעת אחוזי הנכות הרפואית-תפקודית.
פרטי ההליך: ב״ל 55135-11-10 נועם בן מויאל נגד המוסד לביטוח לאומי
במסגרת תיק ב״ל (תל-אביב-יפו) 55135-11-10, אשר התברר בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו. לדוגמא, עמדה לדיון סוגיה זו בדיוק. פסק הדין ניתן ביום 04.10.2011 על ידי כב' השופט אילן איטח. ועסק בערעורו של עצמאי כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 04.10.2010.
המערער, יליד 1967, עבד כטכנאי מיזוג אוויר וכמנהל עסק להתקנת מזגנים. כלומר, ביום 21.6.2006 נפגע המערער בתאונת עבודה במרפק ידו השמאלית. הוועדה הרפואית קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 24% עקב המגבלה בידו.
בהמשך לכך, נדרשה הוועדה לבחון את הפעלת תקנה 15 בעניינו. אולם, ועדת הרשות המליצה שלא להגדיל את הנכות. בטענה שמחלקת הגבייה מצביעה על עלייה בהכנסות ולא על ירידה. הוועדה הרפואית לעררים אימצה עמדה זו וסירבה לקבל את דוחות מס ההכנסה שהציג המבוטח.
המערער הגיש ערעור ראשון לבית הדין. אמנם, וכב' השופטת חנה בן יוסף החזירה את עניינו לוועדה ביום 15.12.2009. הוועדה התבקשה לנמק מדוע אינה מקבלת את נתוני שומות המס. למרות זאת, הוועדה שבה ודחתה את הבקשה בהחלטתה מיום 04.10.2010.
תוך הישענות עיוורת על עמדת מחלקת הגבייה.
טענות הצדדים בשאלת הכנסה חסומה בתקנה 15
המערער טען באמצעות בא כוחו כי הוועדה הרפואית שגתה בפרשנות הדין. ואולם, לטענתו, דוחות רואה החשבון ושומות מס ההכנסה הצביעו בבירור על קריסה כלכלית עקב התאונה:
-
במחצית הראשונה של שנת 2006 עמדה הכנסתו ברוטו על סך 1,558,963 ש״ח.
-
במחצית השנייה של שנת 2006, לאחר הפציעה, צנחה הכנסתו ל-482,284 ש״ח ברוטו בלבד.
-
תקנה 11 לתקנות המקדמות נועדה לקביעת שיעור דמי הפגיעה בלבד. יחד עם זאת, ואינה חלה על שאלת הפעלת תקנה 15.
מנגד, המוסד לביטוח לאומי טען. מאידך, כי יש לבחון את השינוי הכלכלי ביחס לאותה הכנסה חסומה שנקבעה על פי המקדמות. לטענת המוסד, נתוני שנת 2006 היו חריגים בהשוואה לשנים קודמות. המוסד גרס כי אין לחרוג מהוראות תקנה 11, שתכליתה למנוע מניפולציות בדיווחים לאחר אירוע התאונה.
הכרעת בית הדין לעבודה: השומה הסופית קובעת
כב' השופט אילן איטח קיבל את ערעורו של המבוטח ודחה את עמדת המוסד לביטוח לאומי. מצד שני, בית הדין קבע כי אין להחיל מנגנון של הכנסה חסומה בתקנה 15. ופירט שורה של נימוקים משפטיים מהותיים.
היעדר הגדרה כובלת בתקנות הנכות
בית הדין הדגיש כי תקנות הנכות אינן כוללות הגדרה ספציפית למונח ״הכנסה״ במסגרת תקנה 15. לעומת זאת, תקנה 12(1) לתקנות הנכות, העוסקת בצירוף נכויות, כוללת הפניה מפורשת להגדרות החוק. מכאן למד השופט כי מחוקק המשנה לא התכוון לכבול את תקנה 15 לחישובי הגמלה החסומה.
תכליתה הסובייקטיבית של תקנה 15
בית הדין הבהיר. לסיכום, כי תקנה 15 נועדה להסיט את הזרקור מן הנכות הפיזיולוגית האובייקטיבית אל הנכה עצמו. ואל נזקו האישי. מטרת התקנה היא לבצע התאמה אישית למצבו התפקודי והכלכלי האמיתי של הנפגע.
הסתמכות מלאכותית על מקדמות גבייה מסכלת את התכלית הסוציאלית הבסיסית שלשמה נועדה התקנה.
יתרה מכך, בית הדין פסק. לאור, כי החשש מפני מניפולציות בדיווחים אינו מצדיק פגיעה אוטומטית בזכויות סוציאליות. בעידן שבו כבוד האדם מהווה ערך יסוד. אין לחסום מבוטחים על בסיס חשדות גורפים ללא בדיקה עובדתית אמיתית.
הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים המרכזיים בין עמדות הצדדים לבין פסיקת בית הדין לעבודה:
| הפרמטר לבחינה | עמדת המוסד לביטוח לאומי | עמדת המערער (המבוטח) | הכרעת בית הדין לעבודה |
|---|---|---|---|
| בסיס ההכנסה להשוואה | הכנסה חסומה לפי מקדמות הגבייה | הכנסה ממשית לפי שומת מס סופית | השומה הסופית המשקפת את המציאות |
| תחולת תקנה 11 לתקנות המקדמות | חלה באופן גורף על כלל ענפי הנכות | מוגבלת לתשלום דמי פגיעה וגמלה בלבד | אינה חלה על תקנה 15 לתקנות הנכות |
| התכלית המנחה | מניעת הגדלה מלאכותית של דיווחים | פיצוי על אובדן כושר השתכרות אישי | התאמת דרגת הנכות לנזק הסובייקטיבי |
| תוצאה מעשית בתיק | שלילת הפעלת תקנה 15 עקב אי-ירידה | הפעלת התקנה עקב צניחה של כמיליון ש״ח | החזרת התיק לוועדה לבחינה לפי השומה |
מה עושים כאשר הוועדה הרפואית מתעלמת מהשומה הסופית?
עצמאים רבים שחווים ירידה בהכנסות נתקלים בסירוב של הוועדות הרפואיות לעררים. בהתאם, להלן הצעדים הנדרשים למיצוי הזכויות מול המוסד לביטוח לאומי:
-
איסוף דוחות מס הכנסה ושומות סופיות. יש להצטייד בדוחות שנתיים מאושרים ובשומות מס סופיות המתייחסות לתקופה שקדמה לתאונה ולתקופות שלאחריה.
-
הפקת אישור רואה חשבון מפורט. חשוב להציג לוועדה פילוח הכנסות תקופתי (למשל, חציון טרום התאונה מול חציון שלאחר התאונה) להוכחת הפגיעה הישירה.
-
העלאת טענה משפטית מפורשת בפני הוועדה. יש לדרוש פרוטוקול מסודר שבו יירשם כי בחינת הירידה בהכנסות חייבת להיעשות מול השומה הסופית.
-
הגשת ערעור לבית הדין האזורי לעבודה. אם הוועדה הרפואית לעררים מתבצרת בסירובה ונשענת על נתוני מחלקת הגבייה, יש להגיש ערעור בשאלה משפטית תוך 60 ימים.
שאלות ותשובות
מה המשמעות של הכנסה חסומה בביטוח לאומי?
הכנסה חסומה היא מונח המתאר קיבוע של בסיס השכר של עצמאי לצורך גמלאות. בהתאם לגובה המקדמות ששילם בפועל לפני קרות הפגיעה בעבודה.
מדוע המוסד לביטוח לאומי משתמש במנגנון המקדמות?
המוסד לביטוח לאומי מבקש למנוע מצב שבו מבוטחים יגדילו באופן רטרואקטיבי. למעשה, ומלאכותי את דיווחיהם לאחר התאונה, במטרה לזכות בקצבאות מנופחות שלא כדין.
האם הוועדה הרפואית מחויבת לדוחות רואה חשבון?
הוועדה מחויבת לבחון את הנתונים המשקפים את מצבו הכלכלי האמיתי של הנפגע. ראשית, ועליה לנמק היטב מדוע מסמכים חשבונאיים רשמיים אינם מקובלים עליה.
כיצד משפיעה הפעלת תקנה 15 על גובה הפיצוי?
הפעלת התקנה מאפשרת להגדיל את דרגת הנכות שנקבעה למבוטח בשיעור של עד 50%. שנית, דבר שעשוי להפוך מענק חד-פעמי לקצבה חודשית קבועה לכל החיים.
האם פסק הדין חל גם על שכירים?
פסק הדין עוסק באופן ממוקד בעובדים עצמאים. שכן אצל עובדים שכירים חישוב השכר נעשה לפי תלושי השכר בפועל. ולא על פי מנגנון מקדמות שנתי.
סיכום פסק הדין ומשמעותו המעשית
פסק דינו של כב' השופט אילן איטח בתיק ב״ל 55135-11-10 מהווה אבן דרך בהגנה על זכויותיהם הסוציאליות של עובדים עצמאים. בית הדין קיבל את הערעור והורה להחזיר את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים. על מנת שתבחן את קיומה של ירידה ניכרת בהכנסות על בסיס השומה הסופית לשנת 2006. פסיקה זו מלמדת.
כי אין להשלים עם קביעות שרירותיות של ועדות רפואיות הנשענות על נתונים מנהליים חלקיים. התמודדות מול ועדות הביטוח הלאומי דורשת בקיאות רבה. ולכן מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הביטוח הלאומי למיצוי מלא של הזכויות.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


