דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / דיני חוזים / הסתרת רטיבות בדירה: האם מוכר נכס חייב לחשוף נזילות עבר?
דיני חוזים

הסתרת רטיבות בדירה: האם מוכר נכס חייב לחשוף נזילות עבר?

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 8 דקות קריאה
האם מוכר דירה חייב לגלות על רטיבות שתוקנה בעבר?
מוכר דירה נושא בחובת גילוי אקטיבית ומוגברת כלפי הרוכש. עליו לגלות גם על ליקויי עבר שתוקנו אם מדובר בבעיה מהותית שעלולה לחזור. הסתרת רטיבות בדירה מהווה הפרה של חובת תום הלב במשא ומתן לפי סעיף 12 לחוק החוזים ושל סעיף 16 לחוק המכר. הרוכש עשוי לזכות בפיצוי כספי על עלויות התיקון ועוגמת הנפש שנגרמו לו.

רכישת דירה היא אחת העסקאות המשמעותיות ביותר בחייו של אדם. לפיכך, לעיתים קרובות, זמן קצר לאחר קבלת המפתח, מגלים הרוכשים מוקדי נזילות ורטיבות שהוסתרו מעיניהם. במקרים אלה עולה השאלה המשפטית לגבי גבולות אחריותו של המוכר. המוכר טוען לעיתים קרובות כי הליקוי כבר תוקן בעבר וכי הנכס נמכר במצבו הנוכחי.

יחד עם זאת, הדין מטיל על המוכר חובות גילוי קפדניות ובלתי מתפשרות.

בית משפט לתביעות קטנות בנתניה דן בסוגיה זו במסגרת ת״ק (נתניה) 25706-05-20 יאיר מילשטיין נ' אורי בן מנחם. בנוסף, כבוד הרשמת הבכירה אפרת רחלי מאירי נתנה את פסק הדין ביום 21.09.2020. פסק הדין ממחיש מדוע הסתרת רטיבות בדירה עלולה לעלות למוכר ביוקר. גם אם מדובר בנזילה שטופלה לפני המכירה.

חובת הגילוי המוטלת על מוכר דירה מעוגנת בשני חוקים מרכזיים. עם זאת, האדן הראשון הוא סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973. סעיף זה מחייב לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב בעת משא ומתן. חובה זו כוללת גילוי יזום של עובדות מהותיות.

הפרת החובה יכולה להיעשות במעשה אקטיבי או במחדל של שתיקה. כתוצאה מכך, סעיף 15 לחוק זה קובע כי אי-גילוי עובדות שהיה על הצד לגלותן מהווה הטעיה חוזית.

האדן השני והייחודי לעסקאות מסוג זה מצוי בחוק המכר, התשכ״ח-1968. לעומת זאת, סעיף 16 לחוק המכר מטיל אחריות מוגברת על המוכר. הסעיף קובע כי. אם אי-ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר ידע או שהיה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה.

והוא לא גילן, הקונה זכאי להסתמך עליה. לדוגמה, כלל זה גובר על כל הסכם נוגד בין הצדדים.

בפסיקה המובילה נקבע כי סעיף 16 הוא סעיף קוגנטי שלא ניתן להתנות עליו. לדוגמא, משמעות הדבר היא שתניות סטנדרטיות בחוזה. המצהירות כי הקונה בדק את הדירה ורוכש אותה ״כפי שהיא״ (As-Is). אינן פוטרות את המוכר מאחריות.

הדין מעדיף באופן מובהק את עקרון ״ייזהר המוכר״ על פני ״ייזהר הקונה״. כלומר, שכן למוכר יש נגישות טבעית ועדיפה למידע על הנכס.

ההליך בבית המשפט: יאיר מילשטיין נ' אורי בן מנחם

התובע רכש מהנתבע דירת יד שנייה ביום 11.10.2018. לאחר קבלת החזקה בדירה התגלתה רטיבות חמורה בשני מוקדים נפרדים. אולם, המוקד הראשון היה בקיר המזרחי של המבנה. לגבי מוקד זה הופיע סעיף מפורש בחוזה (סעיף 2.3).

לפיו הרוכש מודע לקיומה של רטיבות שטופלה ותוקנה, ומוותר על כל טענה בגינה.

אולם, התביעה נסובה סביב מוקד רטיבות שני ומהותי בחדר הילדים. אמנם, רטיבות זו נבעה מאיטום לקוי במרפסת הסלון וחלחלה עד לסלון של השכן שגר בקומה התחתונה. מוקד זה כלל לא צוין בחוזה המכר. התובע דרש פיצוי בסך 24,000 ש״ח בגין עלות עבודות האיטום.

בנוסף, עתר לפיצוי של 870 ש״ח על דלת ארון שנשברה בעת הפינוי. ואולם, בעוד הנתבע דרש קיזוז עבור חוב חשמל.

טענות הצדדים בשאלת הסתרת רטיבות בדירה

התובע טען כי הנתבע ידע היטב על ליקוי הרטיבות במרפסת ובחדר הילדים. יחד עם זאת, אך בחר להסתירו במכוון בעת המשא ומתן. התובע הדגיש כי שאל במפורש על בעיות רטיבות קודמות ואף ביקר בנכס בימי גשם. לדבריו, לו ידע על הליקוי החמור שחלחל לשכנים במשך שנים.

לא היה מתקשר בעסקה באותם תנאים.

הנתבע טען מנגד כי אין מדובר בהסתרה. מאידך, לטענתו, הרטיבות במרפסת טופלה באופן יסודי כחודשיים טרם חתימת ההסכם, ולכן מבחינתו הבעיה נפתרה. הנתבע הוסיף כי הדירה הייתה מצויה בתקופת אחריות קבלן. לשיטתו, ביצוע שיפוץ עצמאי של התובע שכלל פירוק מרצפות שלל את אחריות הקבלן.

כמו כן, טען כי דלת הארון נטרקה מרוח ושוויה 200 ש״ח בלבד. מצד שני, וכי התובע הותיר חוב חשמל.

הכרעת בית המשפט: היקף חובת הגילוי והפיצויים

בית המשפט קיבל את תביעת הרוכש בעיקרה ופסק כי המוכר הפר את חובת הגילוי. לסיכום, הרשמת הבכירה הדגישה. כי הנתבע הודה בעדותו שידע על בעיית הרטיבות שנמשכה כארבע שנים וגרמה נזק לשכנים. הוא אף הגדיר את הטיפול בה כ״מסובך״.

הנתבע אישר כי סעיף 2.3 לחוזה כלל לא התייחס למוקד זה.

בית המשפט קבע כי המוכר אינו רשאי לקבל החלטות במקום הקונה. לאור, חובתו הייתה להציג שקיפות מלאה כדי לאפשר לרוכש לבדוק את הליקוי או לתמחר את העסקה בהתאם. בהתאם לסעיף 16 לחוק המכר, אין צורך להוכיח כוונת מרמה או ידיעה ודאית שהליקוי יחזור. אלא די בהתרשלות ובכך שהיה על המוכר לדעת על ההיתכנות לקיום הפגם.

לפיכך, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). בהתאם, תשל״א-1970 מקנה לתובע זכות לפיצויים בגין הנזק שנגרם לו. בית המשפט קיבל את עמדת התובע. כי נדרש איטום של כל המרפסת בסך 24,000 ש״ח כדי לשרש את הבעיה.

עם זאת, בית המשפט הפחית 25% מהפיצוי מכיוון שהתובע המתין חודשים ארוכים. למעשה, ולא נתן למוכר הזדמנות לתקן בטרם ביצע שיפוץ, ובכך הפר את חובת הקטנת הנזק. בגין הארון נפסק פיצוי חלקי בסך 200 ש״ח. ובית המשפט הורה לנתבע להציג קבלות לתשלומי חשמל לצורך ביצוע קיזוז מדויק.

שימו לב: סעיף 16 לחוק המכר מגן על הרוכש גם אם רשלנותו מנעה ממנו לגלות את הליקוי בעצמו, כל עוד לא ידע עליו בפועל טרם הרכישה.
השוואת עמדות הצדדים והכרעת בית המשפט בת״ק 25706-05-20
סוגיה לבחינה טענת התובע (הרוכש) טענת הנתבע (המוכר) הכרעת בית המשפט
ליקוי הרטיבות במרפסת המוכר הסתיר ליקוי חמור שנמשך כארבע שנים וגרם נזק לשכנים. הרטיבות טופלה חודשיים לפני המכירה והסעיף בחוזה מכסה ליקויים. התביעה התקבלה. המוכר ידע על מוקד הרטיבות והפר את חובת הגילוי.
הזדמנות לתיקון והקטנת נזק הפרת הגילוי היא עילה עצמאית ואין חובה לפנות למוכר לאחר מעשה. הרוכש ביצע שיפוץ עצמאי ושלל את האפשרות לפנות לקבלן המקורי. הפיצוי הופחת ב-25% עקב מחדל הרוכש לפנות למוכר בסמוך לגילוי הליקוי.
נזק לדלת הארון דלת הארון נשברה בעת הפינוי ונאמדת ב-870 ש״ח. הדלת נטרקה מרוח ושוויה הכולל עומד על 200 ש״ח בלבד. נפסק פיצוי מופחת של 200 ש״ח עקב עמימות ראייתית לגבי נסיבות הנזק.
חוב חשמל שנותר בנכס אין יריבות לגבי התקופה שלפני קבלת החזקה בפועל בדירה. התובע לא העביר חשבון על שמו והצטבר חוב ששולם על ידי המוכר. התקבלה עקרונית טענת הקיזוז. על המוכר להציג אסמכתאות לתשלום בפועל.

השלכות מעשיות במקרי הסתרת רטיבות בדירה

פסק הדין מדגיש כללים חשובים עבור מוכרי ורוכשי דירות יד שנייה. ראשית, מוכרי דירות רבים סבורים בטעות כי תיקון קודם משחרר אותם מכל אחריות. גישה זו שגויה מיסודה ומקימה חשיפה לתביעות כספיות משמעותיות.

להלן חובות הגילוי העיקריות המוטלות על המוכר בעת המשא ומתן:

  • גילוי היסטוריית ליקויים: חובה לחשוף נזילות עבר חוזרות, גם אם בוצע בהן תיקון שנחזה כמוצלח.

  • נזקים לצדדים שלישיים: חובה לדווח על חלחול מים לדירות שכנים או לרכוש המשותף בבניין.

  • שקיפות לגבי אחריות קבלן: מסירת מידע מלא לגבי הליכים מול החברה הקבלנית וגבולות האחריות.

אי-גילוי של עובדות אלו שולל מהרוכש את היכולת להפעיל שיקול דעת אמיתי. שנית, הרוכש זכאי לדעת האם נדרשת בדיקת מומחה מעמיקה או האם יש מקום להפחית ממחיר התמורה החוזית.

אזהרה: ביצוע שיפוצים או תיקון עצמאי של רטיבות לפני מתן הודעה ותיעוד למוכר, עלול להוביל להפחתת הפיצוי בשל אי-הקטנת הנזק.

מה עושים כאשר מתגלה רטיבות שהוסתרה בדירה?

התנהלות נכונה בזמן אמת עשויה להכריע את תוצאות ההליך המשפטי ולשמור על מלוא זכויות הרוכש. שלישית, מומלץ לפעול לפי השלבים הבאים:

  1. תיעוד מקיף של הממצאים. צלמו בווידאו ובתמונות ברורות את מוקדי הרטיבות, קילופי הצבע וכל נזק שנגרם לדירה או לדירת השכנים.

  2. מתן הודעה מיידית למוכר הנכס. שלחו מכתב התראה בכתב המפרט את אי-ההתאמה שהתגלתה מיד עם גילויה, בהתאם לדרישות חוק המכר.

  3. מתן הזדמנות נאותה לבדיקה ותיקון. אפשרו למוכר לבקר בנכס עם בעל מקצוע מטעמו, בטרם תבצעו עבודות שיפוץ נרחבות בעצמכם.

  4. הזמנת חוות דעת הנדסית מקצועית. פנו למהנדס בדק בית או מומחה איטום לקבלת אומדן כספי מדויק ומבוסס של עלויות התיקון.

  5. שמירת קבלות ואסמכתאות תשלום. שמרו כל חשבונית והצעת מחיר המעידות על ההוצאות בפועל שנדרשו לתיקון הליקוי.

שאלות ותשובות

האם סעיף As-Is בחוזה מגן על המוכר מפני תביעות על נזילות?

סעיף As-Is אינו מגן על המוכר במקרה של מום נסתר שהוא ידע או היה עליו לדעת עליו. מכאן, סעיף 16 לחוק המכר הוא סעיף קוגנטי שאינו מאפשר ויתור על זכויות הקונה. אם המוכר הסתיר מידע על רטיבות חוזרת, תניית הפטור בחוזה תידחה בפני הוראות הדין.

האם מוכר חייב לספר על נזילה שתוקנה לפני מספר חודשים?

המוכר חייב לגלות על כל ליקוי מהותי שטופל בעבר. בייחוד אם מדובר בבעיה מורכבת שחזרה על עצמה לאורך זמן. על המוכר להציג שקיפות מלאה. ולהשאיר לקונה את הבחירה האם לבדוק את הדירה בעזרת מומחה טרם הרכישה.

מדוע הפחית בית המשפט 25% מהפיצוי שנפסק לרוכש?

בית המשפט הפחית מסכום הפיצוי כיוון שהקונה גילה את הרטיבות מיד לאחר המסירה. אך בחר לבצע שיפוץ נרחב ופנה למוכר רק מספר חודשים מאוחר יותר. בכך הפר הקונה את חובת תום הלב ואת הנטל להקטין את נזקו. ולאפשר למוכר הזדמנות נאותה לתקן את הפגם.

מה ההבדל בין חובת הגילוי לפי חוק החוזים לבין חוק המכר?

חוק החוזים מחייב תום לב במשא ומתן ואיסור הטעיה. בעוד סעיף 16 לחוק המכר קובע אחריות מוגברת על המוכר. בחוק המכר אין צורך להוכיח כוונת מרמה או ידיעה ממשית. אלא די בכך שהמוכר התרשל והיה עליו לדעת על עובדות אי-ההתאמה.

לסיכום, פסק הדין בת״ק (נתניה) 25706-05-20 ממחיש היטב כי הסתרת רטיבות בדירה אינה משתלמת. בתי המשפט מטילים אחריות כבדה על מוכרים המעלימים מידע אודות פגמים נסתרים. גם כאשר בוצע בהם תיקון קודם. במקביל, גם על הרוכשים לפעול בהגינות.

להודיע למוכר מיידית ולאפשר לו הזדמנות הוגנת לבחון את המצב. בחינה משפטית מוקדמת. וליווי מקצועי בעת עריכת החוזה או עם גילוי הליקויים יבטיחו הגנה מיטבית על הזכויות. והאינטרסים שלכם.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום משפט אזרחי?

מידע וייצוג במשפט אזרחי