כמעט שלא. עתירה כזו אינה ערעור, ולכן אין בה בחינה מחודשת של שיטת ההערכה או של המספרים שקבע המומחה. התערבות אפשרית רק כשהערכאה הדתית חרגה מסמכותה או פגעה בכללי הצדק הטבעי, למשל כשצד לא קיבל הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו. טענות על שיטת החישוב או על טעות חשבונאית מקומן בערעור הרגיל. מי שלא מסר למומחה מסמכים ונתונים מלאים יתקשה לתקוף אחר כך את חוות הדעת, כי חוסר שיתוף הפעולה נזקף לחובתו.
האם בג״ץ יתערב בקביעת הערכת שווי עסק בבית הדין הרבני?
בית המשפט העליון דחה על הסף עתירה נגד הערכת שווי עסק שקבע בית הדין הרבני. שופטי בג״ץ הבהירו כי הערכאה הגבוהה לצדק אינה מהווה ערכאת ערעור על בתי הדין הדתיים. לכן, התערבות שיפוטית תתרחש רק במקרים נדירים של חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי. בנוסף, בעל דין שמסרב לשתף פעולה עם מומחה מטעם הערכאה השיפוטית אינו יכול לבטל בדיעבד את חוות הדעת שנערכה.
סכסוכי גירושין רבים כוללים מחלוקות עמוקות סביב איזון משאבים כלכליים ונכסים עסקיים. במסגרת זו, הליך הערכת שווי עסק בבית הדין הרבני מהווה לעיתים קרובות את מוקד ההתדיינות העיקרי בין בני הזוג. במאמר זה נסקור פסק דין מרכזי של בית המשפט העליון. פסק הדין מדגים את היקף הביקורת השיפוטית על החלטות דיינים ואת חובת תום הלב המוטלת על הצדדים.
הבסיס החוקי
סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973, קובע הסדר של איזון משאבים שווה עם פקיעת הנישואין. בנוסף, ההסדר חל על כלל הנכסים שנצברו במהלך חיי הנישואין, כולל עסקים, מניות ומוניטין עסקי. כאשר לאחד מבני הזוג יש פעילות עסקית, הערכאה השיפוטית נדרשת לקבוע את הערכת שווי עסק המדויק למועד הקרע.
ההליך והסמכויות של המומחה
בתי הדין הרבניים ממנים בדרך כלל אקטואר או רואה חשבון מומחה לצורך ביצוע הבדיקה הכלכלית. המומחה מקבל סמכויות נרחבות לדרוש מסמכים, דוחות כספיים ונתוני בנק. בנוסף, עבודת המומחה תלויה במידה רבה בשיתוף פעולה מלא של בעל העסק. לפיכך, ללא אסמכתאות אמינות, המומחה נאלץ לפעול באמצעות שיטות אמידה חלופיות.
הצדדים מנהלים לעיתים מאבקים ממושכים סביב שיטת החישוב הנבחרת. יש המבקשים שיטת היוון תזרימי מזומנים, בעוד שאחרים מעדיפים מכפיל רווח או מחזור. כאשר בעל דין בוחר להסתיר מסמכים, הערכאה השיפוטית עלולה לזקוף את הדבר לחובתו.
עובדות המקרה: בג״ץ 3793/21 פלוני נ’ בית הדין הרבני האזורי בירושלים ואח'
במסגרת הליך בג״ץ 3793/21, פלוני נ’ בית הדין הרבני האזורי בירושלים, כבוד השופט י’ עמית, כבוד השופט ע’ גרוסקופף וכבוד השופט א’ שטיין דנו בעתירה. פסק הדין ניתן ביום 16.06.2021, כאשר השופט גרוסקופף כתב את ההכרעה.
העותר והמשיבה נישאו כדת משה וישראל בשנת 1978. בית הדין הרבני האזורי בירושלים קבע את מועד הקרע לתאריך 12.4.2006. המחלוקת המרכזית בין בני הזוג נסבה סביב הערכת שווי עסק בשם “שירן תעשיות”, מפעל בענף העץ. בית הדין מינה את רו״ח יוסי אנג׳ל כמומחה מטעמו להערכת השווי.
בחוות דעת ראשונה המומחה העריך את השווי ב-2,737,004 ש״ח. הוא התבסס על מכפיל מחזור הכנסות שנתי אחד עקב היעדר אסמכתאות מספקות. בשנת 2016 הוא הגיש חוות דעת משלימה וקבע כי המחזור השנתי הממוצע עומד על 3,987,150 ש״ח.
לאחר 14 שנות התדיינות, בית הדין הרבני הגדול הכריע ביום 6.9.2020 בערעור וקבע כי חלקה של האישה בעסק עומד על 1,993,575 ש״ח. בית הדין נתן פסק דין משלים סופי ביום 19.1.2021.
טענות העותר והפגמים בחוות הדעת
העותר פנה לבית המשפט העליון וביקש לבטל את פסק דין בתי הדין הרבניים. במסגרת העתירה, הוא דרש לפסול לחלוטין את חוות דעת המומחה אנג׳ל ולמנות מומחה כלכלי חלופי שיערוך הערכת שווי עסק חדשה.
- שיטת החישוב של מכפיל המחזור אינה מתאימה למאפייני המפעל בענף העץ.
- חוות הדעת מקפחת את זכויותיו ויוצרת שווי מלאכותי מופרז.
- בית הדין האזורי חרג מסמכותו בכך שהתייעץ עם רואה חשבון חיצוני שהזהות שלו הוסתרה.
- בית הדין לא אפשר לעותר לחקור את רואה החשבון או להציג שאלות הבהרה.
לפיכך, העותר טען כי נפגעו עקרונות הצדק הטבעי והליך ההוגן בניהול ענייניו הרכושיים.
הכרעת בג״ץ: דחיית העתירה על הסף
בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף ללא צו להוצאות. השופט גרוסקופף חזר על ההלכה הפסוקה: בג״ץ אינו פועל כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים. הוא יתערב רק במקרי קיצון של חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי.
ראשית, בית המשפט הצביע על כשלים מנהליים ודיוניים בעתירה. העותר צירף נספחים שאינם תואמים את הכתוב והציג ניסוח שאינו מוקפד. בנוסף, הוא הגיש את העתירה אחרי יותר מארבעה חודשים ממועד פסק הדין הסופי.
שנית, בית המשפט בחן את התנהלות העותר מול המומחה. העותר נמנע באופן שיטתי מהצגת מסמכים ואסמכתאות חשבונאיות נאותות. בעקבות זאת, המומחה נאלץ לפעול בשיטת מכפיל מחזור מחוסר ברירה.
השופט גרוסקופף הזכיר את הכלל הראייתי הוותיק: בעל דין שמנשא ראיה המצויה בהישג ידו מקים חזקה כי הראיה פועלת לרעתו. בנוסף, בית המשפט דחה את הטענה בדבר ההתייעצות עם המומחה החיצוני, מאחר שהעותר עצמו ביקש מהדיינים להיוועץ בגורם מקצועי ללא חקירה.
אזהרה: סירוב לשתף פעולה עם מומחה מטעם ערכאה שיפוטית עלול להוביל לשימוש בשיטות הערכה מחמירות. בתי המשפט ובתי הדין לא יאפשרו לבעל דין ליהנות ממחדליו הראייתיים.
השוואת עילות התערבות בבג״ץ מול טענות ערעוריות רגילות
| מאפיין ההליך | ערעור בזכות / רשות (בית הדין הגדול) | עתירה לבג״ץ |
|---|---|---|
| עילת ההתערבות | טעות בקביעת עובדות, פגם בשומת מומחה או פרשנות משפטית | חריגה מסמכות מהותית או פגיעה קיצונית בכללי הצדק הטבעי |
| בחינת שיטת החישוב | בחינה עניינית של מתודולוגיית הערכת שווי עסק | אי-התערבות בשיקול דעת מקצועי או בממצאי מומחה |
| התנהלות הצדדים | שקילת תום לב במסגרת פסיקת הוצאות ואיזון | שיהוי וחוסר ניקיון כפיים מובילים לדחייה על הסף |
שימו לב: בית המשפט העליון בוחן תמיד האם העותר נהג בניקיון כפיים. העלמת עובדות מהותיות בעתירה מובילה בדרך כלל לסילוק המיידי.
מה עושים בעת מינוי מומחה כלכלי: שלבים מומלצים
- איסוף מסמכים שוטף. בעל העסק מרכז מאזנים מבוקרים, דוחות מס, כרטסות הנהלת חשבונות ודפי חשבון בנק עד מועד הקרע.
- שיתוף פעולה מלא. הצדדים מעבירים כל דרישת מידע למומחה בזמן כדי למנוע טענות על הסתרת מידע ושימוש באומדנים עונשיים.
- הצגת שאלות הבהרה מקצועיות. לאחר קבלת טיוטת חוות הדעת, הם מפנים שאלות מנומקות ומגובות בנתונים חשבונאיים.
- חקירת המומחה בערכאה הדיונית. ככל שנשארות מחלוקות, חובה למצות את חקירת המומחה בפני הדיינים לפני מתן פסק הדין.
סיכום והשלכות מעשיות
פסק הדין בבג״ץ 3793/21 מחדד את חשיבות הניהול האסטרטגי בעת הערכת שווי עסק בבית הדין הרבני. בתי המשפט לא יעניקו סעד לבעל דין אשר פעל בחוסר שיתוף פעולה. לכן, מומלץ לפעול בשקיפות, לאסוף אסמכתאות סדורות ולהסתייע בליווי משפטי מקצועי מתחילת ההליך.
שאלות ותשובות
האם ניתן לערער לבג״ץ על טעות בחישוב הערכת שווי עסק?
לא, בג״ץ אינו ערכאת ערעור על בתי דין רבניים. טענות לגבי שיטת הערכה שגויה או טעות חישובית יש להעלות במסגרת ערעור לבית הדין הרבני הגדול בלבד.
מה המשמעות של אי-הצגת מסמכים למומחה בית הדין?
צד שמסרב למסור מסמכים מקים נגדו חזקה ראייתית לפיה הנתונים פועלים לחובתו. במצב כזה, המומחה ובית הדין רשאים לאמץ שיטות שומה מחמירות כגון מכפילי מחזור.
מהו מועד הקרע לצורך הערכת שווי עסק?
מועד הקרע הוא התאריך שבו בני הזוג נפרדו בפועל או פתחו הליכים משפטיים. כל הנכסים, הזכויות והחובות העסקיים מוערכים נכון למועד זה לפי חוק יחסי ממון.
האם דיינים רשאים להיוועץ במומחה חיצוני ללא חקירה?
ככלל, זכותם של צדדים לחקור כל מומחה המגיש חוות דעת. כאשר בעל דין מבקש שבית הדין יתייעץ עם גורם מקצועי ללא חקירה, הוא מושתק מלטעון נגד כך בעתיד.
בתוך כמה זמן יש להגיש עתירה לבג״ץ?
עתירה לבג״ץ יש להגיש ללא שיהוי, בדרך כלל סמוך מאוד למתן ההחלטה הפסולה. שיהוי של מספר חודשים ללא הצדק סביר עלול להוביל לסילוק העתירה על הסף.
