האם התקף לב כתוצאה מריב בעבודה יוכר כתאונת עבודה?
התקף לב לאחר ריב בעבודה יוכר כתאונת עבודה רק אם הריב היווה 'אירוע חריג' או 'מאמץ מיוחד', שהיווה טריגר ישיר לאירוע הלבבי. בית הדין בוחן אם האירוע חרג באופן מהותי מדפוסי המתח הרגילים במקום העבודה. מתח מתמשך או ויכוחים תכופים, שאינם חריגים בעוצמתם, לרוב אינם מספיקים להכרה.
התקף לב תאונת עבודה הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים מדגיש את הקריטריונים המחמירים להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה. המקרה עסק בעובד שלקה בליבו לאחר ריב סוער עם עמית לעבודה. בית הדין קבע כי לא הוכח שהריב היווה אירוע חריג החורג משגרת המתחים הקיימת, ובכך דחה את תביעתו לזכאות.
התובע, מישה ציונוב, עבד כאחראי על מחלקת הבשר במטבח בית החולים הדסה. בנוסף, הוא ניהל במשך כשבע שנים מערכת יחסים מתוחה עם עובד אחר, ג'לאל. אשר התאפיינה בוויכוחים חוזרים ונשנים על רקע תפוקתו האיטית. ביום 17.1.2013 התרחש בין השניים ריב, במהלכו התובע צעק, רעד ואיבד עשתונות בנוכחות המנהל.
זמן קצר לאחר מכן, התובע לקה בליבו. עם זאת, הוא הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי. בטענה כי אירוע לבבי זה מהווה תאונת עבודה שנגרמה כתוצאה מהריב. עדותו שלו, יחד עם עדויות עמיתו לעבודה ומנהלו, אישרו את תדירות המריבות בין השניים.
אך הן היו חלוקות בשאלה אם האירוע האחרון היה חריג בעוצמתו לעומת קודמיו.
חשוב לציין כי כשבוע לפני האירוע, ביום 9.1.2013. כתוצאה מכך, התובע כבר פנה לטיפול רפואי בשל כאבי חזה. הוא קישר בעצמו את הכאבים ל״סטרס במקום העבודה״. נתון זה הווה גורם מכריע בהכרעת בית הדין.
המבחן המשפטי להכרה בהתקף לב תאונת עבודה
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (ב״ל 14900-06-14, מישה ציונוב נ' המוסד לביטוח לאומי. לעומת זאת, בפני כב' השופטת יפה שטיין ונציגי הציבור שרה פנסו ואסתר סלנט. ביום 26.04.2015) דן בשאלה המרכזית: האם האירוע מיום 17.1.2013 היווה ״אירוע חריג״ בעבודה. האם הוא חרג במהותו מהמתח והוויכוחים השגרתיים שאפיינו את יחסי העבודה בין התובע לעמיתו.
כנדרש לצורך הכרה בליקוי הלב כתאונת עבודה.
בית הדין קבע. לדוגמה, כי המבחן הנוהג להכרה באירוע לבבי כתאונת עבודה הוא מבחן ״האירוע החריג״ או ״המאמץ המיוחד״. מבחן זה דורש מאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי יוצא דופן. הוא משמש כ״טריגר״ להופעת אוטם שריר הלב.
מתח מתמשך על פני ימים או שבועות, לעומת זאת, אינו מספיק לביסוס קשר סיבתי. בנוסף, הוא אינו נתפס במסגרת הלכת המיקרוטראומה.
הבחנה בין אירוע חריג למתח מתמשך
ההלכה הפסוקה, ובכלל זה פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה (עניין גנטוס ועניין גוטדינר). לדוגמא, מבחינה בין מתח רגיל ושגרתי לבין אירוע חריג. מתח נפשי ותנאי עבודה קשים המשתרעים על פני תקופה ארוכה, גם של שבועות. אינם מקימים קשר סיבתי בין העבודה לבין האוטם.
למרות זאת, בית הדין יכול להכיר ב״אירוע חריג״ גם על רקע של מתח מתמשך. כלומר, זאת בתנאי שבסמוך לאירוע נוצר ״שיא״ או ״עליית מדרגה״ חריגים באותו מתח. והם אלו שהיוו את הטריגר הרפואי.
הכרעת בית הדין ונימוקים לדחיית התביעה
בית הדין דחה את תביעתו של התובע. אולם, מתוך העדויות עלה כי בין התובע לבין עמיתו לעבודה שררה מתיחות קבועה לאורך שנים. אכן, התוצאה של האירוע האחרון הייתה חמורה יותר. אך בית הדין קבע כי לא הוכח שהאירוע עצמו היה חריג במהותו לעומת קודמיו.
משקל מכריע ניתן לעובדה שהתובע פנה לטיפול רפואי בשל כאבי חזה כבר שבוע לפני האירוע הנטען. אמנם, הוא קישר זאת לעצבנות בעבודה. נתון זה לימד כי מצבו הרפואי של התובע החל להתדרדר עוד קודם למריבה הספציפית. בהיעדר הוכחת חריגות האירוע.
בית הדין קבע כי דין התביעה להידחות מבלי להיזקק כלל למינוי מומחה רפואי.
אזהרה: תלונות רפואיות קודמות על כאבים בחזה או מתח הקשור לעבודה עלולות להשפיע לרעה על הסיכוי להכרה בהתקף לב תאונת עבודה. הקפידו לתעד כל אירוע ולפעול בהתאם.
המשמעות המעשית לעובדים ולמעסיקים
פסק הדין מדגיש את הרף הראייתי הגבוה הנדרש מתובעים המבקשים הכרה באירוע לבבי כתאונת עבודה על רקע סכסוך במקום העבודה. ואולם, קיומו של ריב, ואף ריב חריף, אינו מספיק כשלעצמו. יש להוכיח כי האירוע חרג במובהק מדפוס המתחים והוויכוחים הרגיל בין הצדדים.
בנוסף, יש להראות כי האירוע החריג, ולא מתח מצטבר קודם, הוא שהיווה את הטריגר הרפואי. יחד עם זאת, עדויות רפואיות עכשוויות המתעדות תלונות דומות עוד לפני האירוע הנטען עשויות להכריע את הכף נגד הכרה בתביעה.
עובדים החווים מתחים בעבודה או אירועים בריאותיים על רקע זה צריכים להיות מודעים לחשיבות התיעוד. מאידך, תיעוד מסודר של אירועים חריגים, פניות למעסיק, וכל מסמך רפואי. עשויים להיות קריטיים במקרה של תביעה. מעסיקים, מצדם, צריכים לפעול לפתרון סכסוכים ומתיחויות במקום העבודה.
פתרון סכסוכים אלה עשוי למנוע הידרדרות למצבים חמורים יותר, הן לעובד והן לחברה.
שאלות ותשובות
מהו ״אירוע חריג״ לצורך הכרה בהתקף לב תאונת עבודה?
אירוע חריג הוא מאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי יוצא דופן. מצד שני, המשמשים ״טריגר״ מיידי להופעת האוטם. הוא חייב לחרוג באופן מהותי מהמתח והוויכוחים השגרתיים במקום העבודה.
האם מתח מתמשך בעבודה מספיק להכרה כתאונת עבודה התקף לב?
לרוב, מתח מתמשך על פני ימים או שבועות אינו מספיק. לסיכום, בית הדין מחפש אירוע נקודתי וחריג בעוצמתו, ששינה את דפוס המתח הקיים. רק ״שיא״ או ״עליית מדרגה״ חריגים באותו מתח מתמשך עשויים להיחשב כאירוע חריג.
מדוע עדות רפואית קודמת חשובה במקרים של התקף לב תאונת עבודה?
עדות רפואית המעידה על תלונות דומות (כאבי חזה, עצבנות) לפני האירוע הנטען. לאור, מצביעה על כך שהמצב הרפואי החל להתדרדר עוד קודם. זה מחליש את הטענה שהאירוע הספציפי היה הגורם היחיד או העיקרי לאוטם.
האם הלכת המיקרוטראומה חלה על אירועי לב?
לא. בהתאם, בית הדין הארצי קבע באופן מפורש שאוטם שריר הלב אינו יכול להיות תוצאה של מיקרוטראומה. לכן, טענה בדבר פגיעה מצטברת לא תתקבל במקרים אלו.
מה צריך לעשות עובד שחווה אירוע לבבי לאחר מתח בעבודה?
יש לתעד באופן מיידי את האירוע, את הנסיבות שקדמו לו ואת התלונות הרפואיות. למעשה, יש לפנות לטיפול רפואי ולדאוג שכל הפרטים יירשמו בתיק הרפואי. חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתאונות עבודה וביטוח לאומי.
האם פיטורי העובד המעורב בריב משפיעים על ההכרה בהתקף לב תאונת עבודה?
במקרה זה, פיטורי העובד ג'לאל לאחר האירוע לא הפכו את האירוע עצמו לחריג בעיני בית הדין. ראשית, התוצאה של הריב אינה קובעת את חריגותו המהותית של האירוע.
מה עושים במקרה של אירוע לבבי על רקע עבודה?
התמודדות עם אירוע לבבי, במיוחד כשהוא קשור לסביבת העבודה, דורשת פעולה מהירה ונכונה. שנית, אלו הצעדים המומלצים:
-
פנייה מיידית לטיפול רפואי. קבלו עזרה רפואית בהקדם האפשרי. ספרו לצוות הרפואי על כל הנסיבות שקדמו לאירוע, כולל מתחים או ריבים במקום העבודה. ודאו שהמידע נרשם בתיק הרפואי.
-
תיעוד מקיף של האירוע. רשמו את כל הפרטים: תאריך, שעה, מקום, זהות המעורבים, ותיאור מדויק של הריב או המתח. ציינו מי נכח במקום.
-
דיווח למעסיק. דווחו על האירוע למעסיק בהקדם האפשרי ובכתב. ודאו שהדיווח כולל את הקשר בין האירוע למצבכם הבריאותי.
-
איסוף עדויות. בקשו מעובדים אחרים שהיו עדים לאירוע לכתוב תצהירים. תצהירים אלה צריכים לפרט את טיב היחסים ואת חריגותו של האירוע הספציפי לעומת אירועים קודמים.
-
שמירה על תיעוד רפואי. שמרו את כל המסמכים הרפואיים, כולל הפניות, סיכומי אשפוז, בדיקות, וכל תיעוד של תלונות קודמות או נוכחיות.
-
התייעצות עם עורך דין. פנו לעורך דין המתמחה בדיני עבודה ובביטוח לאומי. עורך הדין יוכל לבחון את נסיבות המקרה, להעריך את סיכויי התביעה, ולסייע באיסוף הראיות ובהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי.
שימו לב: גם אם המצב נראה מורכב, ייעוץ משפטי מקצועי יכול לסייע בהבנת הזכויות ובבחירת דרך הפעולה הנכונה.
סיכום
הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה היא סוגיה מורכבת. שלישית, המחייבת הוכחה של ״אירוע חריג״ שאינו חלק משגרת המתח בעבודה. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה תביעה זו, בין היתר. על רקע היעדר הוכחה לחריגות האירוע.
והוכחות לקיומן של תלונות רפואיות קודמות שקושרות את מצבו של העובד למתח בעבודה.
הערה: פסק הדין מדגיש את החשיבות בתיעוד מדויק. ובהבחנה ברורה בין מתח מתמשך לבין אירוע טראומטי נקודתי וחריג. מומלץ לכל עובד החווה אירוע דומה לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לבחינת נסיבות המקרה ומימוש זכויותיו.
