האם ניתן לבקש מעבר למסגרת שיקום בעת חזרה מערעור פלילי.
כן, מערער בהליך פלילי יכול לבקש סיוע שיקומי באמצעות חזרה מערעור פלילי. לפיכך, במצב זה, בית המשפט אינו דן בהכרעת הדין לגופה. במקום זאת, השופטים מתעדים את רצון המערער. הם רושמים כי המערער רוצה להשתלב בתוכנית שיקום לקראת שחרורו.
שיתוף פעולה מצד המדינה מאפשר לקדם פנייה אל הגורמים המוסמכים.
הליך ערעור פלילי בבית המשפט העליון מעורר לעיתים שאלות אנושיות כבדות משקל. לפיכך, במקרים מסוימים אסיר בוחר לזנוח את המאבק המשפטי. בנוסף, הוא עושה זאת כדי להבטיח מעבר למסגרת שיקום. צעד זה מאפשר לו להתמקד בהשתלבות מחדש בקהילה.
פסק הדין בעניין ע״פ 243/88 דוד אלבז נגד מדינת ישראל ממחיש גישה מעשית זו. בנוסף לכך, המערער העדיף להתרכז בבניית עתידו. עם זאת, הוא לא רצה להמשיך בניהול ההליך המשפטי. החלטה זו הובילה לדיאלוג חיובי בין הצדדים באולם בית המשפט.
מאמר זה סוקר את ההחלטה השיפוטית. כתוצאה מכך, כמו כן הוא בוחן את משמעותה עבור אסירים. עם זאת, אנו בוחנים כיצד נסיגה מבירור אשמה עשויה לשרת את האינטרס האישי של הכלוא. בנוסף, אנו מציגים את הכלים המעשיים העומדים לרשות נאשמים בסיום תקופת מאסרם.
בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את דוד אלבז בתיק פ. לעומת זאת, 310/87. כתוצאה מכך, השופטים פרידמן, סולוצקי וקליינברגר נתנו את הכרעתם ביום 20.3.88. בעקבות תוצאה זו, אלבז הגיש ערעור לבית המשפט העליון.
המותב דן בערעור ביום 04.01.1989. לדוגמה, זה היה בפני שלושה שופטים. לעומת זאת, המותב כלל את המשנה לנשיא מ' אלון ואת השופטים א' ברק וש' לוין. במהלך הדיון, עמדת המערער עברה תפנית בלתי שגרתית.
המערער הודיע לשופטים כי הוא חוזר בו מן הערעור הפלילי. לדוגמא, במקום זאת, הוא ביקש את עזרת בית המשפט בהסדרת המשך ריצוי עונשו. באותה עת, אלבז ריצה עונש מאסר בפועל בבית הסוהר בבאר שבע.
אלבז הציג בפני בית המשפט רקע תעסוקתי ולימודי חיובי בין כותלי הכלא:
- רכישת מקצוע מעשי: הוא למד בעבר מסגרות ונגרות במסגרת בית הסוהר.
- לימודים תורניים: לאחרונה, הוא החל ללמוד בישיבה הפועלת בתוך בית הסוהר בבאר שבע.
- אופק שחרור קרוב: ועדת השחרורים עמדה לדון בעניינו לצורך ניכוי שליש. דיון זה היה לקראת סוף יולי 1989.
- בקשה שיקומית מוגדרת: המערער ביקש העברה למוסד שיקומי לקראת שחרורו המלא.
חזרה מערעור פלילי וקידום מעבר למסגרת שיקום
המערער ביקש מבית המשפט להורות לשלב אותו במסגרת ״נוה העמק״ ליד עפולה. כלומר, מסגרת זו פעלה בפיקוחו של הרב גרוסמן, רבה של משמר העמק. מטרת המוסד הייתה לאפשר לאסירים לעבוד וללמוד באופן מוסדר.
לפי דברי המערער, הרשויות נהגו לאפשר מעבר למסגרת שיקום בתקופה מוגדרת. כלומר, פרק זמן זה נמשך שישה עד שמונה חודשים לפני מועד השחרור הצפוי. אלבז ביקש למצות אפשרות זו. הוא רצה להקל על חזרתו לחברה.
חזרה יזומה מערעור דורשת שיקול דעת מעמיק. גם המערער וגם באי כוחו צריכים לשקול זאת היטב. אולם, במקום להסתכן בדחיית טענות משפטיות, המערער בוחר ביציבות. צעד כזה ממקד את כל המאמצים בתוכנית השיקום העתידית.
שימו לב: חזרה מערעור פלילי סוגרת את הגולל על בחינת פסק הדין המרשיע. על כן, יש לנקוט בצעד זה רק לאחר גיבוש תוכנית פעולה ברורה.
עמדת נציגת המדינה ושיתוף הפעולה השיקומי
נציגת המשיבה הפגינה הגינות רבה במהלך הדיון בבית המשפט העליון. לאחר שהמערער פירש את בקשתו, היא הודיעה כי תסייע לו במימוש המהלך. עמדה זו שינתה את אופי הדיון. הוא הפך מעימות משפטי לשיתוף פעולה.
נציגת המדינה התחייבה ליצור קשר ישיר עם הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר. ואולם, מטרת הפנייה הייתה לבחון את התאמת האסיר למוסד ״נוה העמק״. מהלך זה העניק משקל מוסרי ומעשי רב לבקשת האסיר.
שיתוף פעולה בין התביעה להגנה בנושאי שיקום מניב תועלת חברתית רבה. יחד עם זאת, המדינה אינה פועלת רק לשם ענישה והרחקה מן החברה. מנגד, היא שואפת לקדם עבריינים לעבר דרך חיים עצמאית ותקינה.
התנהלות המדינה במקרה זה משקפת מספר עקרונות חשובים:
- הגינות דיונית: נכונות המדינה להקשיב לצרכי האסיר גם בעת שמיעת ערעור בעליון.
- התגייסות למען שיקום: סיוע המדינה ביצירת קשר עם מערכי הטיפול והרווחה הרלוונטיים.
- תמיכה בהשתלבות: הכרה בחשיבותם של מוסדות תורניים ומקצועיים במניעת פשיעה חוזרת.
פסיקת בית המשפט העליון ומשמעותה המעשית
המשנה לנשיא מ' אלון ניסח את פסק הדין הקצר והתמציתי. מאידך, השופטים ציינו את הודעת המערער בדבר חזרתו מן הערעור. בנוסף, השופטים רשמו לפניהם את התחייבות נציגת המדינה לסייע לו.
בסיום פסק הדין, קבע בית המשפט העליון: ״לאור האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור״. מצד שני, בית המשפט דחה את הערעור מרצונו המפורש של המערער. דחייה זו לא נבעה מקביעה שיפוטית לגוף התיק. בית המשפט כיבד את הבחירה השיקומית של האסיר.
החלטה זו מלמדת כי בית המשפט העליון אינו מנותק מן השטח. לסיכום, השופטים העניקו לפרוטוקול תפקיד מעשי. הוא סייע בקידום ענייני רווחה. תיעוד ההסכמות בפסק הדין סלל את הדרך לפנייה רשמית לשירות בתי הסוהר.
אזהרה: בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתם של גורמי המקצוע בשב״ס. פסק הדין מהווה המלצה ותיעוד בלבד. הוא אינו צו שיפוטי המחייב העברה מיידית.
טבלת השוואה: בירור ערעור מול פנייה לשיקום
| פרמטר להשוואה | המשך ניהול הערעור הפלילי | חזרה מערעור למען מסגרת שיקום |
|---|---|---|
| היעד המרכזי | זיכוי או הקלה בעונש המאסר | שילוב מהיר בהליכי שיקום ועבודה |
| מידת הוודאות | סיכון לדחיית הערעור ללא הישג | וודאות לגבי יתרת תקופת המאסר |
| עמדת התביעה | התנגדות משפטית לטיעוני ההגנה | נכונות לסייע בפנייה לגורמי הטיפול |
| השפעה על שחרור מוקדם | ההליך עשוי לעכב את ועדת השחרורים | הכנה מיטבית לקראת דיון קיצור שליש |
שלבים מעשיים להגשת בקשה עבור מעבר למסגרת שיקום
אסיר המעוניין לצעוד במסלול דומה צריך לפעול בצורה מדורגת. לאור זאת, ההליך דורש תיאום הדוק בין עורך הדין לבין גורמי הטיפול בכלא. להלן השלבים המרכזיים בדרך להשגת הסכמה שיקומית:
- איסוף נתונים על התנהגות חיובית. האסיר מציג מסמכים המעידים על השתלבות בלימודים או בעבודה בכלא.
- בחינת לוחות הזמנים לשחרור. הצוות צריך לוודא כי האסיר מתקרב לתקופת ששת החודשים האחרונים למאסרו.
- איתור מסגרת קולטת מתאימה. ההגנה פונה למוסד שיקומי מוכר. מטרתה היא לקבל אישור עקרוני לקליטה.
- הידברות מקדימה עם נציגי המדינה. עורך הדין מציג לתביעה את התוכנית כדי לרתום אותה לסיוע.
- הודעה מסודרת לבית המשפט. הצדדים מצהירים בפני השופטים על חזרה מערעור פלילי לטובת הטיפול.
הגורמים המשפיעים על החלטות ועדת השחרורים
ועדת השחרורים בוחנת בקשות לניכוי שליש על פי קריטריונים מקצועיים. בהתאם לכך, השתלבות במסגרת מחוץ לכלא מעידה על מוכנות לחיים אזרחיים. אסיר המוכיח רצינות רוכש את אמון חברי הוועדה.
המערער דוד אלבז הפגין התמדה בלימודי מקצוע ולימודים תורניים. למעשה, נתונים אלה מהווים שיקול נכבד בהערכת מסוכנותו של המבקש. אסיר שרכש מקצוע נגרות או מסגרות מחזיק בכלים מעשיים כדי להתפרנס בכבוד.
בנוסף, פיקוח של גורמים מוכרים כמו רבנים ומדריכים מעניק רשת ביטחון. ראשית, המסגרת מציבה גבולות ברורים לאסיר בשלבי המעבר לחופשי. שילוב זה מפיג חששות בקרב גורמי האכיפה והמשפט כאחד.
שאלות ותשובות
כיצד משפיע מעבר למסגרת שיקום על ועדת השחרורים?
מעבר למוסד טיפולי מלמד על כוונות חיוביות של האסיר. הוועדה רואה בעין יפה אסירים שעוברים הכשרה תעסוקתית או לימודים תורניים. עובדה זו מגדילה באופן ממשי את הסיכוי לזכות בשחרור מוקדם.
האם בית המשפט מחייב את שירות בתי הסוהר לקלוט אסיר בשיקום?
בית המשפט אינו כופה על שב״ס החלטות מנהליות בעניין שיבוץ. עם זאת, עמדה אוהדת של השופטים יוצרת רושם חיובי ומקבלת משקל רב. שירות בתי הסוהר בוחן את הבקשה ברוח הדברים שכתבו בפרוטוקול.
מתי נכון לוותר על ערעור לטובת הליכי שיקום?
כאשר סיכויי הערעור נמוכים ותקופת המאסר קרובה לסיומה, עדיף להשקיע בשיקום. מאבק משפטי עקר עלול להאריך את אי הוודאות. לעומת זאת, שיתוף פעולה מקדם את האסיר לעבר פתיחת דף חדש.
מה תפקידה של המדינה בהסכמה לשיקום האסיר?
נציגי המדינה יכולים להתנגד להליך או לתמוך בו בהתאם לנסיבות. כאשר הפרקליטות מודיעה על נכונות לסייע, הדרך לטיפול נסללת ביתר קלות. תמיכת המדינה מסירה חסמים מול רשויות שירות בתי הסוהר.
סיכום ההליך והמשמעות לקראת שחרור
פסק הדין בעניין דוד אלבז מדגיש את הפן האנושי בהליך השיפוטי הפלילי. המערער השכיל להבין כי עתידו תלוי ביכולתו. עתידו קשור ליכולתו להשתלב מחדש בחברה. הוא בחר לזנוח את הערעור על הרשעתו לטובת אופק שיקומי מעשי.
נכונות המדינה לסייע למערער ראויה לכל שבח. מהלך זה הוכיח כי האינטרס הציבורי כולל גם שיקום אסירים. הוא אינו כולל נקמה בלבד. בית המשפט העליון נתן גושפנקה להסכמות אלו.
הוא דחה את הערעור לבקשת אלבז.
אסירים העומדים בפני שחרור חייבים להכיר את כלל הזכויות העומדות לרשותם. ייעוץ משפטי מקצועי מסייע לבחור בין מאבק בערעור לבין השתלבות בתוכניות טיפול. פנייה נכונה לגורמים המוסמכים יכולה לשנות את מסלול חייו של האסיר.
אנו מגישים מאמר זה כשירות לציבור. הוא מהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.


