חילוט מכונות מזל ללא הרשעה: מתי המשטרה מחויבת להשיב

האם המשטרה מוסמכת לבצע חילוט מכונות מזל ללא הרשעה פלילית?

בית המשפט מוסמך להורות על חילוט מכונות מזל ללא הרשעה רק כאשר המשטרה מציגה תשתית ראייתית קונקרטית. השוטר חייב להחזיק ביסוד סביר להניח שהמכונות שימשו בפועל במשחק אסור. חשד כללי בלבד או כוונה לשימוש עתידי אינם מספיקים לביטול הקניין. בנוסף, אם חלפו שישה חודשים ממועד התפיסה ללא הגשת כתב אישום או הארכה שיפוטית, המשטרה מחויבת להחזיר את הציוד לבעליו.

הליכי תפיסה וחילוט של ציוד אלקטרוני ומשחקים מעוררים שאלות משפטיות כבדות משקל. על כן, חילוט מכונות מזל פוגע באופן דרמטי בזכות הקניין של בעלי העסק ומשכירי הציוד. זכות הקניין זוכה להגנה חוקתית מפורשת; ולכן, רשויות האכיפה אינן רשאיות להחזיק בציוד ללא גבול.

המחוקק קבע כללים ברורים שמגבילים את כוחה של המשטרה. לפיכך, אזרחים רבים מוצאים עצמם חסרי אונים מול תפיסת ציוד יקר ערך. לפיכך, במאמר זה ננתח את החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין מאיר בוחבוט. ונבהיר את הרף הראייתי הנדרש לשלילת רכוש.

הצעדים המעשיים להשבת הציוד התפוס

• תיעוד מלא של החיפוש – דרשו מהשוטרים עותק מצו החיפוש ודוח התפיסה.
• בדיקת עילת התפיסה – בררו תחת איזה סעיף החוק פעלו השוטרים.
• מעקב אחר לוח הזמנים – רשמו את מועד התפיסה ועקבו אחר תום תקופת ששת החודשים.
• פנייה מהירה לייעוץ – עורך דין פלילי יגיש בקשה להחזרת הציוד לבית משפט השלום.
• התנגדות לבקשות חילוט – התייצבו לכל דיון ודעו לדרוש הוכחת שימוש בפועל.

מקורות החוק הרלוונטיים

המשטרה פועלת מכוח שני מקורות סמכות שונים: פקודת סדר הדין הפלילי (תשכ״ט-1969) וחוק העונשין (תשע״ז-1977). בנוסף, לפי סעיף 32 לפקודה, שוטר רשאי לתפוס חפץ אם עברו בו עבירה. כולל כוונה לעבור עבירה בעתיד. לעומת זאת, סעיף 39 מתיר חילוט רק לאחר הרשעה פלילית של בעל הרכוש.

במקביל, סעיף 235(א) לחוק העונשין מציב דרישה מחמירה יותר: השוטר חייב להראות יסוד סביר להניח שהמכשירים שימשו בפועל במשחק אסור. עם זאת, סעיף 235(ג) מאפשר חילוט לאוצר המדינה ללא הרשעה פלילית, אך רק במסגרת הליך מנהלי מוקפד.

פרשת מאיר בוחבוט: הרקע העובדתי וההליך בבית המשפט

פסק הדין המרכזי ניתן במסגרת ב״ש (נצרת) 364/03, מאיר בוחבוט נ' מדינת ישראל. כתוצאה מכך, השופט נסים ממן גיבש את ההחלטה בבית המשפט המחוזי בנצרת ב-20.04.2003. לאחר ערעור על החלטת בית משפט השלום מ-06.02.2003.

העורר החזיק בחנות בטבריה ושימש יבואן של מכונות משחק. לעומת זאת, בחודש יוני 2002 ערכה המשטרה חיפוש בעסק ותפסה 15 מכונות. ללא כתב אישום או צו חילוט. באוגוסט 2002 פשטה המשטרה שוב ותפסה 15 מכונות נוספות.

לאחר מכן המדינה פנתה לבית משפט השלום וביקשה צו חילוט והשמדה.

העורך הגיש בקשה לביטול הצו ולהשבת כל המכונות. לדוגמה, בית המשפט המחוזי בחן את בקשת החיפוש והחליט. כי אין תשתית ראייתית מספקת שהמכונות שימשו בפועל במשחק אסור.

הגדרת משחק אסור ובחינת מכונות מזל

סעיף 224 לחוק העונשין מגדיר משחק אסור כתוצאה המלווה בגורל יותר מאשר ביכולת. לדוגמא, המבחן המרכזי בוחן האם תוצאת המשחק נקבעת על ידי אלגוריתם או מזל. במקרה הנדון, מומחה מעבדת מז״פ קבע כי המכונות כוללות פוקר, רולטה אלקטרונית ומזלות נוספים. והזכייה תלויה בעיקר במזל.

מכאן, בית המשפט קבע כי המכונות עומדות במבחן של משחק אסור.

החזקת תפוס מעבר לשישה חודשים ופגיעה בזכות הקניין

סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי קובע מגבלת זמן של שישה חודשים לתפיסת חפצים ללא צו שיפוטי. כלומר, אם המשטרה לא מגישה כתב אישום עד תום התקופה, עליה להחזיר את הציוד לבעליו. השופט נסים ממן התבסס על הלכת עובדיה של בית המשפט העליון. שהדגישה את החשיבות של הקפדה מדויקת על הוראות החוק.

במקרה הראשון חלפו תשעה חודשים ללא פעולה משטרתית. אולם, ולכן בית המשפט קבע שהמשטרה החזיקה בציוד שלא כדין.

ההכרעה השיפוטית: מדוע בוטל צו חילוט מכונות מזל?

בית המשפט המחוזי מצא. אמנם, כי המשטרה לא הציגה תשתית ראייתית מספקת שהמכונות שימשו בפועל במשחק אסור. סעיף 235(ג) לחוק העונשין דורש הוכחה מפורשת של שימוש בעבר; חשש עתידי אינו מספיק. מכאן, השופט ממן קיבל את ערעורו של מאיר בוחבוט וביטל את הצו.

המשטרה נדרשת להחזיר את כל 30 המכונות לעורר תוך שלושים יום. ואולם, למעט אם יוגש כתב אישום.

השוואת מסלולי התפיסה והחילוט בדין הפלילי

שאלות ותשובות