היועץ המשפטי לממשלה רשאי להורות על פתיחת חקירה פלילית בגין הפרת הוראה חוקית נגד סרבן גט או מסייע לסרבנות, גם כאשר מתנהלים הליכי ביזיון בית דין מקבילים. בית המשפט העליון קבע כי שיקול הדעת של רשויות האכיפה בענייני חקירה והעמדה לדין הוא רחב ביותר. לכן, נוהלי עבודה פנימיים של המשטרה אינם כובלים את סמכותו העצמאית של היועץ המשפטי לממשלה.
סרבנות גט היא תופעה קשה הפוגעת בזכויות יסוד של נשים. לפיכך, ומעגנת אותן במעמד אישי שאינו מאפשר להן להמשיך בחייהן. לעיתים קרובות, גורמים שלישיים, שאינם בני הזוג עצמם, מעורבים בסרבנות ומעכבים את מתן הגט. ראשית, מערכת המשפט מתמודדת עם תופעה זו באמצעות מגוון כלים.
בהם הליכי ביזיון בית דין רבני ואף חקירות פליליות. בנוסף, במאמר זה נדון בהחלטה תקדימית של בית המשפט העליון בבג״ץ 308/17. פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'. אשר דחה עתירה לביטול חקירה פלילית נגד אב של סרבן גט.
והבהיר את גבולות שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בהפעלת כלים אלו.
סרבנות גט היא מצב שבו אחד מבני הזוג, בדרך כלל הבעל, מסרב לתת גט לבן הזוג השני, למרות שבית הדין הרבני מחייב אותו לעשות זאת. כתוצאה מכך, בן הזוג השני נותר עגון. בית הדין הרבני מוסמך להטיל סנקציות שונות על סרבני גט, כולל הגבלות כלכליות, עיכוב יציאה מן הארץ ואף מאסר, בהתאם לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט״ז-1956, ולפקודת בזיון בית המשפט. בנוסף לכך, סעיף 287 לחוק העונשין, התשל״ז-1977, קובע עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית. עבירה זו מאפשרת פתיחה של חקירה פלילית נגד מי שמפר צו שיפוטי, ובכלל זה צו למתן גט. כאשר קיימת חקירה פלילית סרבן גט עלולה להתמודד עם מגוון רחב של השלכות.
אזהרה: סרבנות גט חושפת את הסרבן להליכים משפטיים מורכבים, הן בבתי הדין הרבניים והן במישור הפלילי, העלולים לגרור סנקציות חמורות ואף מאסר. יש להימנע מכל פעולה העלולה להתפרש כסרבנות גט או סיוע לה.
פרטי המקרה בבג״ץ 308/17: אב סרבן גט והליכים מקבילים
ההליך שהתנהל בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בג״ץ 308/17. כתוצאה מכך, פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', לפני כבוד השופטים י' דנציגר, י' עמית וד' מינץ. התמקד במקרה חריג ומורכב. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו חייב את בנו של העותר לתת גט לאשתו.
בהמשך, קבע בית הדין. לעומת זאת, כי העותר עצמו עומד מאחורי סירובו של בנו וכי הוא מעכב את מתן הגט. בית הדין הטיל על העותר מאסר לפי פקודת בזיון בית המשפט. נוכח ממצאים אלה.
היועץ המשפטי לממשלה הורה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד העותר בחשד לשידול בנו להפרת הוראה חוקית. לדוגמה, עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין.
העותר, תושב ארצות הברית, נותר בישראל בשל צווי עיכוב יציאה שהוצאו נגדו. הוא עתר לבג״ץ בבקשה לבטל את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית. העותר טען כי פתיחת חקירה פלילית במקביל להליכי ביזיון בית הדין הרבני מהווה ענישה כפולה. עוד טען כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם נוהלי המשטרה, אשר אוסרים פתיחת חקירה כזו כאשר קיימת תרופה חלופית לפי פקודת הבזיון. בית המשפט העליון נדרש לשאלת גבולות ההתערבות השיפוטית בשיקול דעתם של גורמי האכיפה במקרים של חקירה פלילית סרבן גט.
השאלה המשפטית וטענות הצדדים
השאלה המשפטית המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם היועץ המשפטי לממשלה רשאי להורות על פתיחת חקירה פלילית בגין הפרת הוראה חוקית, במקביל להליכי ביזיון בית דין שכבר ננקטו נגד אותו אדם. בנוסף, נדרש בית המשפט לבחון את מידת ההתערבות הראויה בשיקול דעת רשויות האכיפה בענייני חקירה. לדוגמא, והעמדה לדין, במיוחד לנוכח נוהל משטרתי המצביע לכאורה על הימנעות מכפל הליכים כאלה. העותר הדגיש את טענתו לענישה כפולה ואת הסתירה הנטענת לנוהלי המשטרה.
ואף העלה טענות לפגיעה בעקרון הגינות המנהל, אכיפה בררנית וחוסר סבירות קיצוני.
מנגד, היועץ המשפטי לממשלה והמשיבים טענו. כלומר, כי העתירה צריכה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בשיקול דעתם המקצועי. הם הדגישו כי החלטתם עניינית ושקולה. ומבטאת מדיניות אכיפה שמטרתה להיאבק בתופעת סרבנות הגט גם במישור הפלילי.
מדיניות זו כוללת תיוג והפללה של סרבני גט וצדדים שלישיים המעורבים בסרבנות. אולם, המשיבים ציינו כי החקירה נפתחה נוכח ממצאים חמורים של בתי הדין הרבניים. שקבעו כי העותר הוא הגורם הדומיננטי מאחורי עיגונה של האישה. וכי ההחלטה תואמת את הנחיות פרקליט המדינה 2.24 בנושא סרבנות גט.
הכרעת בית המשפט ונימוקיו
בית המשפט העליון דחה את העתירה פה אחד. אמנם, והבהיר את עמדתו בנוגע לגבולות שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בנושא חקירה פלילית סרבן גט. השופט ד' מינץ, אשר כתב את פסק הדין. קבע כי שיקול הדעת של רשויות האכיפה בתחום החקירה והעמדה לדין הוא רחב ביותר.
ומתחם ההתערבות השיפוטית בו מצומצם. ואולם, בית המשפט הדגיש. כי נוהל פנימי של המשטרה אינו כובל את סמכותו העצמאית של היועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחת חקירה. בפרט, הדבר נכון כאשר מדובר בשיקולים שאינם מכוונים רק למתן תרופה לנפגע.
אלא להעמדה לדין על עבירה פלילית כשלעצמה.
כמו כן, בית המשפט קבע. יחד עם זאת, כי אין סתירה בין הנחיית היועץ המשפטי לבין הנחיות פרקליט המדינה בנושא סרבנות גט. ממצאי בית הדין הרבני, שקבעו כי העותר הוא הגורם המרכזי בעיגון האישה. הצדיקו לכאורה את פתיחת החקירה.
השופט י' דנציגר הוסיף. מאידך, כי יש להפעיל זהירות מיוחדת בהפעלת סמכות זו כלפי תושב זר שחופש התנועה שלו נפגע. אך לא מצא בכך עילה להתערב בהחלטה הקונקרטית. השופט י' עמית הדגיש כי התנהלותו של העותר בבתי הדין הרבניים.
אשר התאפיינה בעזות מצח ובניסיון להלך אימים על בית הדין, היא בלתי נסבלת.
המשמעות המעשית: הגברת האכיפה נגד סרבנות גט
הפסיקה מדגישה את הסמכות העצמאית של היועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחת חקירה, גם כאשר קיימים נוהלי עבודה פנימיים של המשטרה העשויים להצביע על דרכי פעולה אחרות. בנוסף לכך, הוא מדגיש את הצורך בזהירות מוגברת כאשר מדובר בפגיעה בזכויות יסוד כמו חופש התנועה של תושב זר, אך קובע כי זהירות זו אינה שוללת את האפשרות לפתוח בחקירה פלילית במקרים המתאימים. לכן, כל אדם, ובמיוחד תושב זר, המעורב בסרבנות גט, צריך להיות מודע לכך שחקירה פלילית סרבן גט היא אפשרות ממשית, גם אם מתנהלים נגדו הליכים אחרים.
שימו לב: קיום הליכי ביזיון בית דין נגד סרבן גט אינו שולל אוטומטית את האפשרות לפתוח בחקירה פלילית נגדו, והיועץ המשפטי לממשלה רשאי להורות על כך בשיקול דעת רחב.
שאלות ותשובות
האם ניתן להטיל ענישה כפולה על סרבן גט?
בית המשפט העליון קבע. מצד שני, כי הפעלת הליכים מקבילים – אזרחיים-דתיים (ביזיון בית דין). ופליליים – אינה מהווה ענישה כפולה אסורה. מדובר בשני מישורים משפטיים שונים בעלי מטרות שונות: האחד מכוון לאכיפת צו בית הדין הרבני.
והשני להעמדה לדין על עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית.
האם נוהלי המשטרה מחייבים את היועץ המשפטי לממשלה?
נוהלי עבודה פנימיים של המשטרה אינם כובלים את סמכותו העצמאית של היועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחת חקירה פלילית. לסיכום, שיקול הדעת של היועץ רחב. במיוחד כאשר מטרת החקירה היא העמדה לדין על עבירה פלילית ולא רק מתן תרופה לנפגע.
האם קיימת חקירה פלילית סרבן גט כאשר הוא תושב זר?
בית המשפט קבע. לאור, כי יש להפעיל זהירות מיוחדת בעת פתיחת חקירה. והטלת סנקציות על תושב זר שחופש התנועה שלו נפגע. עם זאת, זהירות זו אינה מונעת פתיחת חקירה במקרים קיצוניים בהם קיימים ממצאים חמורים.
כמו במקרה זה.
מהי עבירת ״הפרת הוראה חוקית״ בסרבנות גט?
עבירת ״הפרת הוראה חוקית״ לפי סעיף 287 לחוק העונשין. בהתאם, חלה על מי שמפר צו שיפוטי כדין. במקרה של סרבנות גט, מדובר בהפרה של צו בית הדין הרבני המחייב מתן גט. או בשידול אדם אחר להפר צו כזה.
כיצד ממצאי בית הדין הרבני משפיעים על חקירה פלילית סרבן גט?
ממצאי בית הדין הרבני, שקובעים כי אדם מסוים הוא הגורם המרכזי בעיגון האישה. למעשה, מהווים עילה חזקה המצדיקה לכאורה את פתיחת החקירה הפלילית נגדו בחשד לשידול להפרת הוראה חוקית. ממצאים אלו מחזקים את שיקול דעת היועץ המשפטי לממשלה.
מהם הצעדים הננקטים נגד סרבן גט?
נגד סרבן גט ניתן לנקוט מגוון צעדים, בהם:
-
הליכי ביזיון בית דין: הטלת קנסות, עיכוב יציאה מן הארץ ואף מאסר אזרחי.
-
חקירה פלילית: פתיחת חקירה בגין הפרת הוראה חוקית, העלולה להוביל להגשת כתב אישום.
-
הגבלות נוספות: שלילת רישיון נהיגה, אי מתן דרכון, הגבלת חשבון בנק ועוד.
סיכום
פסק הדין בבג״ץ 308/17, פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', מהווה אבן דרך חשובה במאבק בסרבנות גט, ובאופן ספציפי בעניין חקירה פלילית סרבן גט. בית המשפט העליון אישר את סמכותו הרחבה של היועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד מי שמעורב בעיגון, גם אם מתנהלים נגדו הליכי ביזיון בית דין. פסק הדין מחזק את העיקרון כי לא תהיה חסינות לסרבני גט ולמסייעים להם, וכי המערכת המשפטית תפעיל מגוון כלים, לרבות כלים פליליים, כדי להבטיח את מתן הגט ולמנוע את עגינותן של נשים. מקרים מורכבים אלה דורשים ידע וניסיון משפטי רב, ולכן חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי המתמחה בדיני משפחה ובמשפט פלילי, במיוחד כאשר מדובר במעורבות של צדדים שלישיים או תושבים זרים.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
