בתביעת לשון הרע ניתן לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 50,000 ₪ לכל פרסום, סכום בסיס משנת 1998 הצמוד למדד ועומד על כ-80,000 ₪ נכון ל-2023. אם יוכיח התובע שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, ניתן לפסוק כפל הסכום, כלומר עד כ-160,000 ₪. הפיצוי מעוגן בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. אין בדין הישראלי קטגוריה של "פיצויים עונשיים" בלשון הרע: ההכפלה בשל כוונה לפגוע היא המנגנון היחיד להחמרה. הודעה בקבוצת ווטסאפ מקיימת את דרישת הפרסום בדיוק כמו פוסט פומבי בפייסבוק.
מתי פרסום ברשת מהווה לשון הרע
לשון הרע בווטסאפ ובפייסבוק עלולה לגרום נזק ממשי לשם הטוב של אדם או עסק. לפני הגשת תביעה יש להראות שהפרסום עולה כדי לשון הרע, כלומר שהוא עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו, לפגוע במשרתו או בעסקו או לייחס לו מעשים או תכונות שליליות. המבחן אובייקטיבי, לפי האופן שבו אדם סביר היה מבין את הפרסום, ולא לפי כוונת המפרסם או תחושת הנפגע בלבד. תופעה זהה מוכרת גם בין שכנים, כמפורט במדריך לשון הרע בין שכנים: סיכונים משפטיים וכיצד להתמודד.
התנאי השני הוא פרסום. לפי החוק, פרסום מתקיים כאשר הדברים הגיעו לאדם אחד לפחות זולת הנפגע. די בכך שהודעה נשלחה לאדם אחד כדי לקיים את הדרישה בתביעה אזרחית. הודעה בקבוצת ווטסאפ, פוסט פומבי או תגובה תחת פוסט של אחר, כולם מקיימים את דרישת הפרסום.
| הסעד | ההיקף | המקור |
|---|---|---|
| פיצוי ללא הוכחת נזק | עד 50,000 ₪ לכל פרסום, סכום בסיס משנת 1998 הצמוד למדד. כ-80,000 ₪ נכון ל-2023 | סעיף 7א(ב) לחוק |
| כפל פיצוי בכוונה לפגוע | עד כפל הסכום, כ-160,000 ₪ נכון ל-2023 | סעיף 7א(ג) לחוק |
| פיצוי בגין נזק שהוכח | לפי הנזק הממוני והלא ממוני שהוכח בפועל, ללא תקרה | דיני הנזיקין הכלליים |
| פרסום תיקון או הכחשה | בהוראת בית המשפט, בנוסף לפיצוי או במקומו | סעיף 9 לחוק |
| איסור הפצה והחרמת עותקים | בהוראת בית המשפט | סעיף 9 לחוק |
| הליך פלילי בקובלנה | מאסר, מאסר על תנאי וקנס, בנוסף לפיצוי לנפגע | סעיף 6 לחוק |
הבהרה חשובה: בישראל אין "פיצויים עונשיים" בתביעת לשון הרע. בתי המשפט אינם מוסמכים להוסיף רכיב עונשי נפרד. מנגנון ההחמרה היחיד הוא ההכפלה שבסעיף 7א(ג) לחוק, החלה כאשר הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. כמו כן, הסכומים צמודים למדד ומתעדכנים מעת לעת, ולכן אין להסתמך על מספר שפורסם לפני שנים.
ההגנות שעומדות למפרסם
החוק מעמיד למפרסם מספר הגנות, ונטל ההוכחה לגביהן מוטל עליו. ההגנה המרכזית היא "אמת בפרסום": חשוב להדגיש שאינה מספיקה אמת בלבד. סעיף 14 לחוק דורש שני תנאים במצטבר, שהדבר שפורסם היה אמת ושהיה בפרסום עניין ציבורי. פרסום אמיתי שאין בו עניין ציבורי אינו חוסה תחת הגנה זו.
הגנה שנייה היא פרסום בתום לב, החלה בנסיבות שהחוק מונה, בהן הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי, תלונה לרשות מוסמכת או פרסום שנעשה מתוך חובה חוקית או מוסרית. לצד אלה קיימים "פרסומים מותרים" החסינים לחלוטין מפני תביעה, כמו דברים שנאמרו בהליך שיפוטי. ההיבטים האזרחיים נדונים לרוב במסלול המתואר בעמוד עורך דין משפט אזרחי: חוזים, לשון הרע ותביעות.
ההבדל בין ווטסאפ לפייסבוק
העקרונות המשפטיים זהים בשתי הפלטפורמות, אך היקף הפרסום משפיע על גובה הפיצוי. פוסט פומבי בפייסבוק נגיש לכלל הציבור וניתן לשיתוף מהיר, ולכן הנזק בו נוטה להיות רחב יותר. הודעה בקבוצת ווטסאפ סגורה מגיעה למספר מצומצם של אנשים, אך כאשר מדובר בקבוצה מקצועית, בוועד בית או בקבוצת עבודה, דווקא הקרבה לנפגע עשויה להעצים את הפגיעה. שיתוף או "לייק" של פרסום פוגעני עלולים אף הם להקים אחריות, ולכן יש להיזהר גם מהפצה משנית.
לתשומת לב: לצד המסלול האזרחי קיים מסלול פלילי. פרסום לשון הרע לשני אנשים או יותר מהווה עבירה פלילית, שאותה ניתן להעמיד לדין בדרך של קובלנה פלילית פרטית. בית המשפט מוסמך לגזור מאסר, מאסר על תנאי וקנס, ובנוסף לחייב את הנאשם בפיצוי לנפגע. עקרונות ההליך מוסברים בעמוד עורך דין פלילי: חקירה, כתב אישום ומעצר.
איך לפעול בפועל
- תעדו מיד ובאופן מלא. צילום מסך שכולל את הטקסט, את שם המפרסם, את תאריך ושעת הפרסום ואת שם הקבוצה או העמוד. רצוי גם לתעד את מספר חברי הקבוצה.
- שמרו את ההקשר. ההודעות שקדמו לפרסום ושבאו אחריו, וכן תגובות של אחרים המעידות על היקף ההפצה ועל אופן ההבנה שלו.
- אל תגיבו ברשת. תגובה נזעמת עלולה להפוך אתכם למפרסמי לשון הרע ולשמש ראיה נגדכם בהליך.
- שקלו דרישת הסרה והתנצלות. מכתב התראה מעורך דין משיג לעיתים קרובות הסרה מהירה, והתנצלות היא שיקול שבית המשפט לוקח בחשבון בקביעת הפיצוי.
- אספו ראיות לנזק. אם נפגעה פרנסתכם, אספו נתונים על ביטולי הזמנות, ירידה במחזור או פנייה של לקוחות בעקבות הפרסום.
- פנו לייעוץ מוקדם. ראיות ברשת נמחקות, ולכן עיכוב עלול לרוקן את התיק מתוכן.
מה משפיע על גובה הפיצוי
- היקף הפרסום, חומרתו והאמינות שיוחסה לו.
- מעמדו של הנפגע לפני הפרסום ואחריו.
- ההשפלה, הכאב והסבל שנגרמו, וההשלכות הצפויות בעתיד.
- התנהגות שני הצדדים לפני הפרסום ואחריו, לרבות הסרה או התנצלות.
- קיומה של כוונה לפגוע, המאפשרת הכפלת הפיצוי ללא הוכחת נזק.
פורסם עליכם דבר פוגעני ברשת? ככל שהתיעוד נאסף מוקדם יותר, כך משתפרים סיכויי התביעה. לבדיקת המקרה שלכם פנו אל עורך דין תקשורת ומדיה: לשון הרע, ספאם והסרת תכנים.
שאלות ותשובות
כמה פיצוי אפשר לקבל בלי להוכיח נזק?
סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע קובע פיצוי של עד 50,000 ₪ לכל פרסום, סכום בסיס משנת 1998 הצמוד למדד ועומד על כ-80,000 ₪ נכון ל-2023. אם יוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, ניתן לפסוק כפל הסכום. אם הוכח נזק ממשי, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי גבוה יותר לפי הנזק.
הודעה בקבוצת ווטסאפ נחשבת פרסום?
כן. הדרישה בחוק היא שהדברים הגיעו לאדם אחד לפחות זולת הנפגע. הודעה בקבוצה, ואף הודעה פרטית לאדם שלישי, מקיימות את התנאי. גודל הקבוצה משפיע על גובה הפיצוי, לא על עצם קיום העילה.
כתבתי את האמת. זו הגנה מספקת?
לא בפני עצמה. סעיף 14 לחוק מציב שני תנאים במצטבר: שהדבר שפורסם היה אמת, ושהיה בפרסום עניין ציבורי. פרסום אמיתי בעניין פרטי לחלוטין, שאין בו עניין לציבור, אינו חוסה תחת הגנה זו. נטל ההוכחה מוטל על המפרסם.
שיתפתי פוסט של מישהו אחר. אני חשוף לתביעה?
ייתכן. שיתוף או הפצה של פרסום פוגעני עשויים להיחשב לפרסום עצמאי מצד המשתף. הפסיקה בנושא מתפתחת ומבחינה בין פעולות שונות ברשת, ולכן כדאי להימנע מהפצה של תוכן שאינכם יודעים אם הוא נכון.
המפרסם הסיר את הפוסט והתנצל. עדיין אפשר לתבוע?
כן. ההסרה וההתנצלות אינן מוחקות את העילה, אך הן שיקול שבית המשפט לוקח בחשבון להקלה בגובה הפיצוי. לכן חשוב לתעד את הפרסום לפני שהוא נמחק, וכן לתעד את מועד ההסרה ואת נוסח ההתנצלות.
אפשר לנקוט גם בהליך פלילי?
כן. פרסום לשון הרע לשני אנשים או יותר מהווה עבירה פלילית, וניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית. בית המשפט מוסמך לגזור מאסר, מאסר על תנאי וקנס, ובנוסף לחייב בפיצוי לנפגע. זהו מסלול תובעני, ולכן יש לשקול אותו בייעוץ מקצועי.
הערה משפטית: מאמר זה מספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני המותאם לנסיבות של כל מקרה. הפסיקה בנושא לשון הרע אינה אחידה, והסכומים צמודים למדד ומתעדכנים מעת לעת. לפני נקיטת צעד משפטי יש להיוועץ בעורך דין.
