כן, בית המשפט קבע כי המוסד לביטוח לאומי חב חובת זהירות כלפי אזרחים הפונים לקבלת מידע במוקד הטלפוני. כאשר נציגי המוסד מספקים מידע שגוי או רשלני והאזרח מסתמך עליו ומשנה את מצבו לרעה, קמה עילת תביעה בנזיקין. במקרה שנדון בפסיקה, בית המשפט חייב את המוסד לפצות חיילת משוחררת בסכום המענק שנשלל ממנה בצירוף פיצוי על עוגמת נפש.
חיילים משוחררים רבים מסתמכים על המענק הכספי הניתן בתום שירותם הצבאי בעד עבודה נדרשת. לפיכך, כדי להבטיח את קבלת התשלום, צעירים רבים פונים למוקדי השירות הטלפוניים של המוסד לביטוח לאומי. במסגרת זו, פסק הדין בהליך תא״מ (תל אביב) 33470-03-13 נופר אייזמן נ' המוסד לביטוח לאומי עסק בשאלה עקרונית של רשלנות במתן מידע.
פסק דין זה ממחיש כיצד הטעיה מצד מוקדנים של רשות ציבורית יכולה להוביל לחיוב הרשות בתשלום פיצויים בגין אובדן מענק עבודה מועדפת לפי החוק.
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ״ה-1995 מסדיר את התנאים לקבלת מענקים שונים לחיילים משוחררים. עם זאת, סעיף 174 לחוק קובע את הכללים המזכים במענק כספי בגין עבודה מועדפת. המחוקק הגדיר עבודה נדרשת או מועדפת כעבודה בענפים מוגדרים, כגון תחנות דלק. בתי מלון ואתרי בנייה.
הזכאות לקבלת מענק עבודה מועדפת מותנית בהתקיימותם של מספר תנאים מצטברים עיקריים הקבועים בחוק:
-
זכאות עקרונית לדמי אבטלה: החייל המשוחרר נחשב כזכאי לדמי אבטלה גם ללא השלמת מלוא תקופת האכשרה הרגילה.
-
תקופת עבודה מינימלית: עבודה של שישה חודשים מלאים לפחות בעבודה המוגדרת כמועדפת.
-
מסגרת הזמן: ביצוע העבודה בתוך תקופה של שנתיים מיום השחרור משירות סדיר.
-
חלופת ימי עבודה: צבירת 150 ימי עבודה בענפים מסוימים בתוך תקופה מוגדרת ורציפה לפי הכללים המנהליים.
לשון החוק בנושא זה מורכבת ביותר ומפנה לסעיפים ולוחות שונים. בשל כך, חיילים משוחררים רבים מתקשים להבין בכוחות עצמם את דרישות הרציפות המדויקות.
משום כך, המוסד לביטוח לאומי מפעיל מוקדי שירות טלפוניים ייעודיים. כתוצאה מכך, מטרת מוקדים אלה היא להנגיש לאזרחים את המידע המלא, הברור והמדויק ביותר לגבי זכויותיהם.
עובדות התביעה: תא״מ 33470-03-13 נופר אייזמן נ' המוסד לביטוח לאומי
התובעת, נופר אייזמן, שירתה שירות סדיר בצה״ל כתומכת לחימה וסיימה את שירותה ביום 16.09.09. לעומת זאת, לקראת שחרורה השתתפה בקורס משתחררים, שבו שמעה על האפשרות להשתלב בעבודה מועדפת. לאחר שחרורה עבדה כמלצרית בבתי מלון באילת ולאחר מכן בתחנת דלק ברמלה.
התובעת שילבה לימודים עם עבודתה וצברה 150 ימי עבודה בתוך שנתיים ממועד שחרורה. עם זאת, היא לא עבדה חודשים מלאים ורצופים בכל תקופת ההעסקה. לדוגמה, משהגישה את תביעתה. פקיד התביעות דחה את הבקשה לקבלת מענק עבודה מועדפת מחמת היעדר שישה חודשים מלאים.
ערעור שהגישה התובעת לבית הדין האזורי לעבודה נמחק בהמלצת בית הדין. לדוגמא, התובעת הבינה כי בהתאם ללשון החוק היבשה, היא אינה זכאית לקבלת המענק. בשל כך, פנתה התובעת לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בתביעה נזיקית כספית נגד המוסד לביטוח לאומי.
התובעת טענה כי נציגי המוסד הטעו אותה באופן רשלני לפני תחילת עבודתה ובמהלכה. כלומר, לטענתה, המוקדנים מסרו לה במפורש כי די בצבירת 150 ימי עבודה במשך שנתיים. ללא דרישת רציפות חודשית.
להוכחת טענותיה, הגישה התובעת תמלילי שיחות עם ארבעה מוקדנים שונים במוקד הטלפוני של המוסד. אולם, התמלילים הראו בבירור כי המוקדנים שבו ואישרו את המידע השגוי. מנגד, הנתבע טען. כי השיחות הוקלטו בדיעבד וכי המידע המופיע באתר ובחוברות הרשמיות תאם את הדין.
הכרעת בית המשפט: אחריות נזיקית בגין שלילת מענק עבודה מועדפת
ביום 26.12.2013 נתן כב' השופט עדי הדר פסק דין מנומק שקיבל את תביעת החיילת. אמנם, בית המשפט בחן את שאלת קיומה של עוולת הרשלנות לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין. השופט דחה את עילת התרמית משום שלא הוכחה כוונה מכוונת להטעות. אך קבע כי המוסד התרשל באופן חמור.
בית המשפט ביסס את פסק דינו על מספר נימוקים משפטיים מרכזיים:
-
קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית: חוק הביטוח הלאומי מחייב את המוסד ליידע חיילים משוחררים על זכויותיהם וחובותיהם בסמוך לשחרור. חובה סטטוטורית זו מבססת חובת זהירות מוגברת כלפי חיילים משוחררים.
-
חובת זהירות באספקת מידע: בהסתמך על הלכת עמידר (ע״א 86/76) והלכת עיריית קריית אתא (ע״א 209/85), רשות ציבורית חבה חובת זהירות סבירה כשהיא מוסרת מידע לאזרח. חובה זו חלה גם על מידע הנמסר בעל פה בשיחה טלפונית.
-
הסתמכות סבירה של האזרח: לנוכח מורכבות ניסוח החוק, בית המשפט קבע כי אין לצפות מחיילת צעירה לפענח את הכללים לבדה. הסתמכותה על דברי המוקדנים הייתה סבירה ומתבקשת.
-
קבילות הקלטות שבוצעו בדיעבד: בית המשפט דחה את טענת המוסד נגד ההקלטות המאוחרות. השופט ציין כי אין לצפות מאזרח להצטייד מראש במכשיר הקלטה בעת פנייה שגרתית לרשות.
כתוצאה מכך, בית המשפט קבע. ואולם, כי המוסד לביטוח לאומי הפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובעת. בית המשפט חייב את המוסד לשלם לתובעת פיצוי בסך 10,059 ש״ח בגין מענק עבודה מועדפת שנשלל ממנה. וכן פיצוי בסך 1,000 ש״ח בגין עוגמת נפש.
בסך הכול חויב הנתבע לשלם 11,059 ש״ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.
מה עושים כאשר רשות ציבורית מוסרת מידע מטעה
כאשר אתם מסתמכים על מידע מרשות ציבורית ומגלים כי נפגעתם כלכלית. חשוב לפעול בצורה שיטתית ומדויקת כדי למצות את זכויותיכם:
-
תיעוד מיידי של כל פנייה. רשמו את תאריך השיחה, שעת הפנייה המדויקת ושמו של הנציג שמסר לכם את המידע.
-
הקלטת שיחות בירור נוספות. בצעו שיחות בירור נוספות למוקד והקליטו אותן כדי להוכיח כי זהו המידע השגרתי שנמסר לפונים.
-
איסוף מסמכי העסקה והוכחות נזק. שמרו תלושי שכר, דוחות נוכחות וכל תיעוד המעיד על העבודה שביצעתם בפועל.
-
הגשת תביעה מסודרת לרשות. פנו תחילה בהליך השגה או ערר פנימי כדי לאפשר לרשות לתקן את ההחלטה המנהלית.
-
בחינת תביעת נזיקין אזרחית. אם מסלול בית הדין לעבודה נחסם בשל לשון החוק, בחנו הגשת תביעת פיצויים בבית משפט השלום.
אזהרה: תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי כפופות למועדי התיישנות קצרים ומוגדרים, ולכן אין להשתהות בנקיטת הצעדים הנדרשים.
שאלות ותשובות
האם טעות בעל פה של מוקדן מחייבת את המוסד לביטוח לאומי?
הטעות כשלעצמה אינה משנה את הוראות החוק המהותיות. עם זאת, כאשר אזרח מסתמך על מידע רשלני ומשנה את מצבו לרעה. קמה לו עילת תביעה בנזיקין לקבלת פיצוי כספי בגובה הנזק שנגרם לו.
האם בית הדין לעבודה מוסמך לפסוק פיצויים בגין רשלנות של מוקדנים?
בית הדין לעבודה בוחן זכאות לפי הוראות החוק היבשות. ואינו נוטה לפסוק מענק בניגוד ללשון החוק. לפיכך, תביעות נזיקין המבוססות על עוולת הרשלנות מתבררות בדרך כלל בבית משפט השלום.
כיצד ניתן להוכיח הטעיה אם השיחה המקורית לא הוקלטה?
ניתן להציג תמלילי שיחות שנערכו בדיעבד עם נציגים שונים באותו נושא. להציג תרשומות שיחה מהמערכת הממוחשבת של הרשות ולהעיד על תוכן הדברים באופן מהימן.
האם חובה לבדוק את החוק בעצמך לפני הסתמכות על מוקד שירות?
בית המשפט קבע כי נוסח החוק הינו מורכב ומסועף. ולכן הסתמכות של אזרח סביר על נציגי שירות מקצועיים הינה סבירה. ואינה מטילה עליו חובה לבצע בדיקה משפטית עצמאית.
אילו ראשי נזק ניתן לתבוע בתביעת רשלנות נגד רשות ציבורית?
התובע רשאי לתבוע את מלוא הנזק הממוני הישיר שנגרם לו, דוגמת אובדן המענק הכספי. וכן פיצוי לא ממוני בגין עוגמת נפש, טרחה והוצאות משפט.
סיכום והמלצות מעשיות למבוטחים
פסק הדין בעניין נופר אייזמן הציב רף מחמיר של אחריות. וזהירות על רשויות ציבוריות המפעילות מוקדי מידע. כאשר רשות בוחרת להעמיד מענה טלפוני לאזרחיה, עליה לוודא כי המידע מקצועי ומדויק לחלוטין. אם נשלל מכם מענק עבודה מועדפת עקב מידע מטעה, אינכם חסרי אונים מול המערכת.
מומלץ לאסוף ראיות באופן יסודי ולפנות לייעוץ משפטי מקצועי לבחינת זכויותיכם הכספיות.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
