דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / משפט מנהלי ורשויות / נוהל עובדת זרה שילדה: ביטול הגירוש וזכויות ההורות בבג״ץ
משפט מנהלי ורשויות

נוהל עובדת זרה שילדה: ביטול הגירוש וזכויות ההורות בבג״ץ

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 6 דקות קריאה
האם מותר למדינה לחייב עובדת זרה לעזוב את הארץ רק משום שילדה תינוק?
בית המשפט העליון קבע באופן חד-משמעי כי המדינה אינה רשאית לחייב עובדת זרה לעזוב בעקבות לידה. נוהל עובדת זרה שילדה חייב בעבר עזיבה תוך 90 יום או פרידה מהילד. השופטים ביטלו נוהל זה משום שהוא פוגע באופן בלתי-מידתי בזכות היסוד להורות ובכבוד האדם. כיום עובדת ששוהה כדין רשאית להמשיך בעבודתה עד תום תוקף הרישיון המקורי יחד עם תינוקה.

פסק הדין המכונן בעניין נוהל עובדת זרה שילדה שינה את פני המשפט החוקתי והמנהלי. לפיכך, במשך שנים רבות החזיקה רשות האוכלוסין וההגירה בעמדה נוקשה. לפיה, לידת תינוק ביטלה למעשה את רישיון השהייה של האם. במאמר זה נסקור את פרטי ההליך המשפטי החשוב.

נסביר מדוע בית המשפט פסל את מדיניות הרשות. לבסוף, נציג את הכללים המעשיים החלים כיום על עובדות זרות ומעסיקיהן.

רשות האוכלוסין וההגירה גיבשה בעבר נוהל מנהלי נוקשה. בנוסף, הנוהל עסק בעובדת בהריון ובעובדת אשר ילדה בארץ. לפי אותו נוהל, אישה בהריון מתקדם נדרשה לעזוב את מקום העבודה. בנוסף לכך, המדינה העניקה לה רישיון ישיבה לתקופה קצרה בלבד.

תוקף האשרה עמד על 90 ימים בלבד ממועד הלידה. עם זאת, בתוך פרק זמן זה, הרשות חייבה את האם לעזוב את גבולות המדינה יחד עם תינוקה. יתרה מכך, הרשות אפשרה לאם לשוב לעבודה רק בתנאי קשה ואכזרי. האם נדרשה להשאיר את תינוקה מחוץ לגבולות הארץ.

חוק הכניסה לישראל, התשי״ב-1952 מעניק לשר הפנים שיקול דעת רחב. כתוצאה מכך, השר מוסמך להסדיר כניסה ושהייה של זרים. למרות זאת, סמכות זו אינה מוחלטת. לפיכך, כל החלטה מנהלית כפופה לעקרונות היסוד של כבוד האדם.

פרטי ההליך וטענות הצדדים בפני בית המשפט

ההליך התנהל בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. לעומת זאת, במסגרת בג״ץ 11437/05 קו לעובד ואח' נ' משרד הפנים ואח'. פסק הדין ניתן ביום 13.4.2011. הרכב השופטים כלל את כבוד השופטת א' פרוקצ'יה.

כבוד השופט א' רובינשטיין וכבוד השופט ס' ג'ובראן. לדוגמה, חמישה ארגוני זכויות אדם יזמו עתירה ציבורית נגד המדינה:

  • קו לעובד.

  • האגודה לזכויות האזרח.

  • נעמ״ת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות.

  • מוקד סיוע לעובדים זרים.

  • רופאים לזכויות אדם.

העותרות טענו כי הנוהל פוגע אנושות בזכויות היסוד של האישה. ראשית, הנוהל כופה בחירה בלתי אפשרית בין אמהות לבין פרנסה. שנית, המדיניות סותרת את חוקי העבודה המגנים, ובהם חוק עבודת נשים, התשי״ד-1954. לבסוף, ההוראה עומדת בניגוד גמור לאמנות בינלאומיות המגינות על עובדות מפני אפליה.

לעומת זאת, נציגי המדינה ביקשו לדחות את העתירה. לדוגמא, המדינה טענה כי המדיניות נועדה למנוע השתקעות בלתי חוקית. לטענת המשיבים, נוכחות ילד מגבירה את התמריץ להישאר בארץ ללא היתר. בנוסף, המדינה טענה כי לעובד זר אין זכות מוקנית לחיי משפחה בתחומי המדינה.

שימו לב: עתירה זו הוגשה כעתירה ציבורית עקרונית. השופטים בחרו להכריע בה לגופה חרף היעדר עותרת קונקרטית, נוכח חשיבותה החוקתית העליונה.

הכרעת השופטים: הזכות להורות של עובדת זרה שילדה

בית המשפט הפך את הצו על-תנאי למוחלט וביטל את הנוהל הפוגעני. כלומר, כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כתבה את פסק הדין המרכזי ביום פרישתה מכס השיפוט. השופטת קבעה כי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו פורש הגנה על כל אדם השוהה כדין. הגנה זו אינה מוגבלת לאזרחים בלבד.

הזכות להורות מהווה זכות טבעית, יסודית וראשונית. אולם, השופטת פרוקצ'יה הדגישה כי נוהל עובדת זרה שילדה מעמיד את האם בפני שתי גזירות קשות. עזיבה מוקדמת פוגעת בציפיותיה הכלכליות הלגיטימיות ומהווה פגיעה בקניין. מנגד, חזרה בגפה קורעת את התינוק מאמו.

כתוצאה מכך, בית המשפט פסל את הנוהל לפי מבחני פסקת ההגבלה. אמנם, האמצעי שנבחר לא היה מידתי. הרשות יכולה להשתמש באמצעים פוגעניים פחות, כגון ערבויות כספיות או חובת דיווח תקופתית. כבוד השופט ס' ג'ובראן הוסיף כי המטרה אינה מקדשת את האמצעים.

כבוד השופט א' רובינשטיין הדגיש את חובת החברה לנהוג בהגינות כלפי הגר.

השוואה בין עמדת המדינה להכרעת בג״ץ בבג״ץ 11437/05
נושא המחלוקת עמדת משרד הפנים (המדינה) קביעת בית המשפט העליון
תחולת זכויות יסוד לזרים אין זכות חוקתית להורות בתחומי המדינה כבוד האדם והזכות להורות חלים על כל אדם השוהה כדין
עזיבה תוך 90 יום אמצעי הכרחי למניעת השתקעות בלתי חוקית אמצעי בלתי מידתי הפוגע אנושות באוטונומיה של המשפחה
התניית חזרה לעבודה חזרה מותרת רק בגפה וללא הילד תנאי פסול המאלץ פרידה אכזרית בין אם לתינוקה
אינטרס ההגירה הציבורי גובר באופן מוחלט על נסיבות הפרט אינו מוחלט; ניתן להשיגו באמצעות מנגנוני פיקוח מידתיים

ההשלכות המעשיות על עובדת זרה שילדה ומעסיקיה

פסק הדין יצר שינוי מהותי בהתנהלות מול מהגרות עבודה. ואולם, עובדת אשר נכנסה לארץ כדין זכאית להישאר עם תינוקה. השהייה מותרת עד לתום תקופת הרישיון המרבית, הקבועה בחוק על 63 חודשים. כלל זה חל כיום גם על עובדות בענף הסיעוד.

עם זאת, המשך השהייה מותנה ביכולת המעשית של העובדת לבצע את עבודתה. יחד עם זאת, עליה לשלב בין מטלות הטיפול בילד לבין דרישות המעסיק. אם המעסיק אינו מאפשר מגורי תינוק, על הרשות לתת לעובדת שהות הוגנת למצוא מעסיק חלופי.

בנוסף, המשך השהייה עם הילד אינו מעניק זכויות אזרחות נוספות. מאידך, הילד והאם אינם רוכשים מעמד קבע מעצם השהות המשותפת. המדינה רשאית לדרוש ערבויות מתאימות כדי להבטיח עזיבה מסודרת בבוא העת.

אזהרה: פסק הדין מגן אך ורק על עובדת ששהתה כדין במועד הלידה מכוח אשרה בת-תוקף. ההגנה אינה חלה על מי ששהתה בארץ שלא כחוק.

שלבים למימוש הזכויות לאחר הלידה

  1. הסדרת הרישום הרפואי. יש לקבל תעודת לידה רשמית מבית החולים עבור היילוד.

  2. הודעה למעסיק ולחברת ההשמה. העובדת תעדכן את הגורמים הממונים על כוונתה להמשיך בעבודה.

  3. הסדרת אשרת שהייה לתינוק. יש לפנות ללשכת רשות האוכלוסין להנפקת רישיון נלווה לילד.

  4. התאמת תנאי ההעסקה. הצדדים יגדירו סידור טיפולי שיאפשר עבודה תקינה ומסורה.

  5. בחינת חלופות תעסוקה בעת הצורך. אם ההעסקה מסתיימת, יש לדרוש פרק זמן סביר למציאת מעסיק חדש.

שאלות ותשובות

האם מעסיק רשאי לפטר עובדת זרה שילדה תינוק?

מעסיק אינו רשאי לפטר עובדת בשל הריון או לידה. מצד שני, חוקי העבודה המגנים חלים באופן מלא גם על עובדים זרים. פיטורים בתקופה מוגנת מחייבים היתר מיוחד ממשרד העבודה.

מהי תקופת השהייה המרבית המותרת לאם ולילדה?

העובדת וילדה רשאים לשהות בארץ עד תום תוקף הרישיון המקורי. ככלל, התקופה הכוללת מוגבלת לעד 63 חודשים לפי חוק הכניסה לישראל. הארכה מעבר לכך תיתכן רק במקרים הומניטריים נדירים.

האם התינוק שנולד מקבל אזרחות ישראלית אוטומטית?

התינוק אינו מקבל אזרחות ישראלית מעצם לידתו בארץ. מעמדו נגזר ישירות מאשרת השהייה הזמנית של אמו. בתום תקופת הרישיון של האם, עליהם לעזוב יחד את גבולות המדינה.

מה קורה כאשר המעסיק הסיעודי מסרב למגורי התינוק בביתו?

מצב זה שכיח במיוחד בקרב מטופלים סיעודיים. על המדינה להעניק לעובדת פרק זמן הוגן כדי לאתר מקום עבודה מתאים. במהלך תקופת החיפוש, הרשות אינה רשאית לגרש את האם וילדה.

האם המדינה רשאית לדרוש ערבות כספית להבטחת עזיבה?

בית המשפט קבע כי המדינה מוסמכת לקבוע מנגנוני פיקוח סבירים. דרישת ערבות כספית מידתית מהווה אמצעי לגיטימי. אמצעי זה עדיף בהרבה על פני גירוש גורף או פגיעה בזכות להורות.

סיכום והמלצות מעשיות

פסיקת בג״ץ ביססה את העיקרון המוסרי כי מהגרי עבודה אינם רק ״ידיים עובדות״. אלא בני אדם בעלי זכויות יסוד. ביטול הנוהל הכיר בזכות להורות כערך חוקתי עליון שאינו נעצר בגבולות האזרחות. מעסיקים ועובדות נדרשים לפעול כיום ברגישות, בהגינות ובהתאם להוראות החוק.

כאשר מתעוררת מחלוקת מול רשות האוכלוסין בנושאי אשרות, הריון או פיטורים. מומלץ להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום לצורך הגנה מלאה על הזכויות.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום מנהלי ורשויות?

מידע וייצוג במנהלי ורשויות