לא, שיפור טכני בלבד אינו מספיק כדי לזכות בהגנת פטנט. בתי המשפט דורשים להוכיח קיומו של ניצוץ אמצאתי ממשי, המכונה כיום התקדמות המצאתית. אם בעל מקצוע ממוצע יכול להגיע לאותו פתרון בקלות, הפיתוח ייחשב כעבודת בעל מלאכה בלבד ולא יזכה למונופול משפטי.
עולם הפיתוח והתעשייה רווי ברעיונות חדשים, אך האם כל שכלול מזכה במונופול משפטי? כדי שפיתוח יוכר כפטנט בר-תוקף, החוק והפסיקה דורשים הוכחה של ניצוץ אמצאתי אמיתי המבדיל אותו מהידע הקיים.
סוגיה זו עומדת במרכזו של פסק דין עקרוני שניתן על ידי בית המשפט העליון. לפיכך, פסק הדין מציב גבול ברור בין התקדמות הנדסית שגרתית לבין פריצת דרך אמצאתית.
במאמר זה נסקור את פסיקת השופטים, נבחן את מבחני הפסיקה להתקדמות המצאתית. בנוסף, וננתח את המשמעות המעשית עבור ממציאים ויצרנים.
חוק הפטנטים, תשכ״ז-1967, קובע בסעיף 3 כי אמצאה כשירת פטנט חייבת לכלול התקדמות המצאתית. עם זאת, סעיף 5 לחוק מגדיר התקדמות זו ככזו שאינה נראית כמובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע.
בעבר, תחת פקודת הפטנטים והמדגמים, השתמשו בתי המשפט בביטויים כמו צעד אמצאתי או ניצוץ אמצאתי. בית המשפט הבהיר כי מושגים אלה מבטאים למעשה את אותו העיקרון המהותי.
לפיכך, לא די בכך שהמוצר חדש מבחינה צורנית או פונקציונלית. כתוצאה מכך, החוק דורש כי הפתרון הטכנולוגי יחרוג ממה שבעל מלאכה רגיל היה מציע על בסיס הידע המקצועי הקיים.
פרטי ההליך: ע״א 259/71 משה רוטשילד נגד ישראל מישליבורסקי
המערער, משה רוטשילד, רשם פטנט על מסגרות ותמיכות למכונות תפירה המופעלות ביד או ברגל. לעומת זאת, בדצמבר 1968, הגיש המערער תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בטענה להפרת הפטנט על ידי המשיב. ישראל מישליבורסקי.
התמיכות שפיתח המערער נבדלו מהמוצרים הקודמים בשני מאפיינים עיקריים:
-
שימוש בפרופילים של פח במקום ברזל יציקה, דבר שהפך את המוצר לקל ויפה יותר.
-
חיבור שני פרופילים בזווית ישרה של 90 מעלות, להבדיל מכיפוף חומר ביציקה. לדוגמה, מה שהעניק חוזק ויציבות.
הנשיא ז' צלטנר בבית המשפט המחוזי דחה את התביעה. השופט צלטנר קבע כי הפטנט אינו תקף היות שאין בו ניצוץ אמצאתי, ועל כך הוגש הערעור לעליון.
טענות הצדדים: שכלול מסחרי מול עבודת מסגרות שגרתית
המערער טען כי תכנון התמיכות מביא לתוצאה תעשייתית עדיפה, המשלבת עמידות, משקל נמוך ומראה נאה. בנוסף, המערער הדגיש כי למוצר היה ביקוש רב בשוק, והצלחה מסחרית זו מוכיחה קיומו של ניצוץ אמצאתי.
לעומת זאת, המשיב טען. לדוגמא, כי השימוש בפרופילי פח היה ידוע ומקובל בענפי הבנייה והמכונות זמן רב לפני רישום הפטנט. לטענתו, חיבור פשוט של שתי קורות בזווית ישרה הוא צעד טריוויאלי עבור כל בעל מקצוע.
הכרעת בית המשפט העליון והמבחנים לקביעת ניצוץ אמצאתי
בית המשפט העליון, מפי השופט י' כהן ובהסכמת מ״מ הנשיא זוסמן והשופט ברנזון, דחה את הערעור ביום 25.07.1972. בית המשפט אישר את פסיקת המחוזי וקבע כי הפטנט נעדר ניצוץ אמצאתי.
בפסק דינו, הדגיש השופט כהן מספר כללים מנחים לבחינת תקפות אמצאה:
-
איסור בחינה בדיעבד: בית המשפט חייב להיזהר מלהשקיף על המוצר בחוכמה שלאחר מעשה, אלא לבחון את המצב כפי שהיה לפני תאריך הבקשה.
-
מבחן בעל המקצוע: בית המשפט בודק האם הגילוי חורג מהמוכר עד כדי כך שלא היה מתבקש באופן טבעי למומחה בתחום.
-
שיפור בעל מלאכה: שכלול מכני רגיל, פשוט ונפוץ, אינו מקנה זכות בלעדית בחוק.
בנוסף, בית המשפט חייב את המערער לשלם למשיב הוצאות ערעור בסכום כולל של 750 ל״י. השופטים קבעו כי עדות מומחה הראתה בבירור ששימוש בפרופילים לייצור תמיכות היה דבר פשוט ביותר.
| סוגיה לבחינה | טענת המערער | עמדת המשיב | הכרעת בית המשפט העליון |
|---|---|---|---|
| שימוש בפרופילי פח | יוצר מוצר קל ויפה יותר המהווה חידוש | חומר מוכר ונפוץ בתעשייה ללא ייחוד | שימוש ידוע שאין בו הפתעה לבעל מקצוע |
| חיבור בזווית 90 מעלות | מעניק יציבות וחוזק מיוחדים למבנה | חיבור מסגרות אלמנטרי שכל פחח מבצע | חיבור פשוט המהווה שיפור של בעל מלאכה בלבד |
| הצלחה מסחרית | ביקוש רב מעיד על קיום אמצאה | ביקוש אינו תחליף לצעד המצאתי מקורי | גורם בעל משקל אך אינו מכריע בשאלת התוקף |
שאלת ההצלחה המסחרית: האם ביקוש רב מוכיח ניצוץ אמצאתי?
טענה נפוצה של ממציאים היא כי מכירות בהיקף נרחב מעידות על כך שהציבור חיכה לפתרון. ומכאן שהתקיים חידוש של ממש. השופט י' כהן התייחס לנקודה זו בהרחבה בהסתמך על ספרות מקצועית ופסיקה אנגלית.
בית המשפט פסק כי הצלחה מסחרית מהווה אמנם שיקול עזר בעל משקל בעת הדיון. עם זאת, אין מדובר בשיקול מכריע או בלעדי.
לפיכך, כאשר המוצר מבוסס על שכלול טכני מובן מאליו, ההצלחה בשוק אינה יכולה להכשיר פטנט שאין בו ניצוץ אמצאתי מקורי. ביקוש מסחרי יכול לנבוע מפרסום, שינויי אופנה או ירידת מחירי חומרי גלם.
מה עושים לפני שמשקיעים ברישום פטנט?
-
בדיקת הידע הקודם. עורכים חיפוש מקיף במאגרי מידע עולמיים כדי לאתר פיתוחים דומים שפורסמו בעבר.
-
הערכת התקדמות טכנולוגית. בוחנים האם הפתרון שלכם מובן מאליו למהנדס ממוצע בתחום הרלוונטי.
-
בחינת חלופות הגנה. שוקלים הגנה באמצעות עיצוב רשום אם החידוש מתמקד בעיקר במראה החיצוני והאסתטי.
-
קבלת חוות דעת משפטית. פונים לעורך דין לקבלת ייעוץ יסודי בדבר סיכויי ההגנה בטרם פתיחה בהליכים.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין חידוש לבין ניצוץ אמצאתי?
חידוש דורש שהמוצר לא פורסם בעבר ברבים באותה תצורה בדיוק. לעומת זאת, דרישת ההתקדמות בוחנת האם השינוי לעומת הקיים דורש כישרון המצאה מיוחד או שמדובר בצעד טבעי ומתבקש.
כיצד בוחנים האם קיים ניצוץ אמצאתי בהמצאה?
בית המשפט שואל האם בעל מקצוע ממוצע, הבקיא בידע שפורסם לפני יום הגשת הבקשה. היה מגיע לאותו פתרון בקלות. אם התשובה חיובית, אין מדובר בהתקדמות כשירת פטנט.
האם כדאי לרשום עיצוב במקום פטנט במקרה של שינוי צורני?
כאשר השינוי העיקרי נוגע למראה המוצר, לקווי המתאר שלו או לחזותו החיצונית בלבד. מדגם או עיצוב רשום עשוי להעניק הגנה יעילה ומתאימה בהרבה מאשר רישום פטנט.
מדוע בית המשפט פסל את הפטנט בעניין רוטשילד?
השופטים קבעו כי מעבר לשימוש בפח וחיבור שני פרופילים ב-90 מעלות היו טכניקות נפוצות וידועות. בפעולות אלו לא היה שום חידוש החורג מכישוריו הרגילים של בעל מלאכה.
האם פטנט רשום יכול להתבטל במהלך תביעת הפרה?
כן, נתבע בהליך הפרת פטנט רשאי לטעון כטענת הגנה. כי הפטנט לא היה כשיר לרישום מלכתחילה. אם בית המשפט מקבל טענה זו, הפטנט מאבד את תוקפו המשפטי.
סיכום והמלצות מעשיות לבעלי עסקים
פסק הדין בעניין רוטשילד מציב תמרור אזהרה ברור בפני יצרנים ומפתחים. לא כל רעיון מועיל או מוצר מבוקש זכאי להגנה מונופוליסטית בדיני הפטנטים.
כדי לבסס זכות בלעדית, נדרש חידוש מהותי המבטא ניצוץ אמצאתי אמיתי שאינו מובן מאליו. שכלול הנדסי גרידא יישאר נחלת הכלל ולא יזכה בהגנה.


