טענה להיעדר עילה או יריבות נבחנת לפי כתב התביעה כפי שהוגש, ולא לפי בירור עובדתי מוקדם. טענות תניית שיפוט ופורום לא נאות נבחנות לפי הראיות, והנטל בהן על הנתבע. מי שנשען על תניית שיפוט זרה צריך להוכיח שהיא הובאה בפועל לידיעת הצד השני. תנאי שמודפס בעמוד האחרון של קטלוג, בלי הפניה מפורשת אליו במסמכי העסקה, אינו מחייב. גם טענת פורום לא נאות נבחנת לפי מירב הזיקות: היכן העדים, היכן נוצרה ההתקשרות והיכן סופקה הסחורה. כשרוב הזיקות מובילות לישראל, הדיון נשאר כאן.
מתי תידחה בקשה לסילוק תביעה על הסף בטענת תניית שיפוט זרה או פורום לא נאות?
בת״א (מחוזי חיפה) 23058-11-10 אורות העמקים חב׳ לשווק ויבוא חומרי חשמל בע״מ ואח׳ נ׳ גוויס ס.פ.אי (GEWISS S.P.A), החלטת כב׳ הרשמת תמר שרון נתנאל מיום 22.2.2012, נדחתה הבקשה לסילוק התביעה על הסף, על כל חלקיה, ולכן ניתוח המקרה מסייע להבין מתי ניתן לצפות לדחיית בקשה כזו. המאמר מציג את העיקרים החשובים של ההחלטה ומדגיש את ההשלכות המעשיות למפיצים וליצרנים חוצי-גבולות.
מתי תידחה בקשה לסילוק תביעה על הסף בטענת סמכות?
הבקשה תידחה אם הנתבע לא יוכיח שתניית השיפוט הזרה הובאה בפועל לידיעת הצד השני, וכן אם לא ישכנע שמירב הזיקות מפנות את התביעה, בבירור, לפורום הזר. מקום הפגישות שבהן סוכמו תנאי העסקה הוא אחת הזיקות שבית המשפט שוקל.
עובדות המקרה
חברת גוויס S.p.A., יצרנית איטלקית של מוצרי חשמל, ביקשה לסלק על הסף תביעה שהגישו נגדה אורות העמקים, חברה ישראלית שמשרדיה באום אל פחם, ואל-ביין, חברה שהתאגדה בשטח הרשות הפלסטינית. גוויס טענה, בין היתר, לעילות הסילוק הבאות:
- פורום לא נאות והעדר סמכות מקומית, בשל תניית שיפוט ייחודית לבית המשפט בברגמו שבאיטליה.
- העדר יריבות עם אורות העמקים, העדר עילה, התיישנות ושיהוי.
טענות התובעות
הן טענו שהן פעלו כמפיצות בלעדיות של מוצרי גוויס מאז שנת 2000. לדבריהן, תנאי ההסכם סוכמו בעל-פה בפגישות שנערכו במשרדי אורות באום אל פחם, ולא נחתם הסכם הפצה בכתב. החברה אל-ביין שימשה רק כ״חזית פורמלית״. הן טענו כי גוויס הפרה את התחייבותה לבלעדיות ומכרה סחורה גם באמצעות מפיצים אחרים.
בעקבות זאת, בשנת 2005 הופסק הקשר העסקי, ובשנת 2010 הגישו התובעות תביעה בגין הפרת חוזה, חוסר תום לב במשא ומתן ואובדן רווחים.
טענות הנתבעת
גוויס הדגישה כי היא התקשרה רק עם אל-ביין, ולכן אין יריבות עם אורות העמקים. היא גם הציגה תניית שיפוט באיטליה, המופיעה בעמוד האחרון של קטלוגי המוצרים תחת הכותרת “STANDARD SALES CONDITIONS”. בנוסף, היא טענה שמירב הזיקות, ובהן מקום מושב הצדדים, מקום יצירת ההתחייבות, מקום העדים והראיות ואספקת הסחורה בנמל באיטליה, קושרות את התביעה לאיטליה, ושכתובת המשלוח הייתה של אל-ביין בשטחי הרשות.
ההכרעה של בית המשפט
הרשמת דחתה את הבקשה על כל חלקיה, וחייבה את גוויס לשלם לתובעות הוצאות בסך 5,000 ש״ח, בלי קשר לתוצאות ההליך.
היעדר יריבות ועילה
טענה להיעדר עילה או יריבות נבחנת מתוך כתב התביעה. בשלב זה בית המשפט אינו בוחן ראיות או את מהימנותן, ואינו מכריע במחלוקות עובדתיות. די היה בכתב התביעה ובתצהיר מנהל אורות, שלפיו הקשר העסקי היה בפועל עם אורות ואל-ביין שימשה רק חזית פורמלית. עדות נציג גוויס לא הפריכה את הדברים, כי הוא לא נכח בפגישות שבהן נכרת ההסכם. לכן נדחתה הטענה להיעדר עילה או יריבות.
התיישנות ושיהוי
טענות ההתיישנות והשיהוי לא הוכרעו לגופן. גוויס לא חזרה עליהן בסיכומיה, והרשמת קבעה שיש לראותה כמי שוויתרה עליהן. היא הוסיפה שבכל מקרה לא הייתה מכריעה בהן בשלב זה, וראוי היה להשאירן לסיום שמיעת הראיות.
ההזדמנות הראשונה לטעון נגד הסמכות
התובעות טענו שגוויס איחרה, כי הגישה קודם בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה בלי לטעון נגד הסמכות. הטענה נדחתה. בקשה להארכת מועד, שמוגשת לפני כל בקשה אחרת בתיק, אינה ״ההזדמנות הראשונה״ לטעון נגד הסמכות, שאם הוחמצה הנתבע מאבד את הטענה. לכן נדונו הטענות לגופן.
תניית השיפוט
גוויס לא הגישה תצהיר של הנציגים שניהלו את המשא ומתן, ולא טענה שתניית שיפוט סוכמה במפורש. היא נשענה רק על התנאים הסטנדרטיים שבעמוד האחרון של הקטלוג. הרשמת קבעה שעמוד התנאים לא היה חלק מהמשא ומתן, ולא הוכח שהובא בפועל לידיעת התובעות. משלוח קטלוג או פרסום באתר אינטרנט אינם מספיקים. אילו נכתבה התנייה במסמכי התנאים המסחריים שנשלחו לתובעות, היא הייתה מחייבת. בכך הובחן המקרה מעניין אדרת שומרון (ע״א 65/88), שבו התנייה הופיעה במסמך אישור ההזמנה. נדחתה גם הטענה שהתובעות קיבלו את התנאים בהתנהגות, כי קיבול בהתנהגות מחייב להוכיח שההצעה הובאה לידיעת הצד השני. המסקנה: התנייה אינה מחייבת את התובעות.
בשולי ההחלטה ציינה הרשמת כי, ככל שהתנאים הסטנדרטיים הם חוזה, מדובר בחוזה אחיד, ועל פני הדברים התנייה נופלת בגדר החזקה שבסעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים. גוויס לא הוכיחה, אפילו לכאורה, שאין מדובר בתנאי מקפח. זו הערה נוספת. הנימוק העיקרי לדחייה היה שהתנייה לא הובאה לידיעת התובעות.
פורום לא נאות
הנטל בטענה זו על הנתבע, ואין מדובר במאזן נוחות רגיל. עליו לשכנע שהמאזן נוטה ״בבירור ובמובהק״ לפורום הזר. הרשמת לא שוכנעה שהפורום הנאות הוא באיטליה, וקבעה שיש די זיקות לישראל. אורות היא שהתקשרה בפועל עם גוויס, ואל-ביין הייתה רק ״חזית פורמלית״. מקום מושבה של אורות בישראל. הפגישות שבהן סוכמו תנאי העסקה, וגם ״לחיצת היד״ שבה נכרת ההסכם, התקיימו במשרדי אורות בישראל. הסחורה סופקה בנמל באיטליה, אבל נשלחה לנמל בישראל. לעניין העדים ״אין עדיפות למי מהצדדים״: עדי התביעה מישראל ועדי ההגנה מאיטליה. למקור הראיות יש היום חשיבות מופחתת, כי רוב המסמכים נשלחים בדואר אלקטרוני. עניין אלביט (רע״א 3144/03) הובחן, כי שם הוכחה תניית שיפוט ייחודית. לכן נדחתה גם טענת הפורום הלא נאות.
המשמעות המעשית של ההחלטה
ההחלטה מדגישה שני עקרונות מרכזיים:
- יצרן או ספק שמעוניין להטיל תניית שיפוט זרה חייב להציג אותה בצורה ברורה ומפורשת ללקוח.
- נטל ההוכחה בטענה לפורום לא נאות נושא על הנתבע. אם הוא אינו מצליח להראות שהזיקות מצביעות על פורום זר, בית המשפט יישאר במקומו.
לכן, חברות זרות המפיצות מוצרי צריכה בחו"ל צריכות לערוך הסכמים מפורטים ולהימנע מהסתמכות על קטלוגים בלבד. בנוסף, מומלץ לכלול סעיף שמבהיר את תנאי השיפוט במפורש ולתעד את קבלת התנאים על ידי הצד השני.
בדיקה ראשונית של המקרה תבהיר מה מגיע לכם ומה הצעד הבא.
עורך דין משפט אזרחי · או פנו אלינו בטלפון 1-700-555-996
שאלות נפוצות
האם תניית שיפוט בקטלוג מחייבת תמיד?
לא. אם הספק לא הוכיח שהתנייה הובאה בפועל לידיעת הלקוח, למשל במסמך התנאים המסחריים שנשלח אליו, היא אינה מחייבת. פרסום בקטלוג או באתר אינטרנט בלבד אינו מספיק.
מתי בית המשפט דוחה טענה של פורום לא נאות?
כאשר הנתבע לא מצליח להציג ראיות ברורות שמצביעות על כך שהזיקות למחלוקת חזקות יותר בפורום זר. במקרה כזה בית המשפט ישמע את התביעה בעצמו.
האם חוק החוזים האחידים חל על תניית שיפוט בינלאומית?
כן, בחוזה אחיד. סעיף 4(9) לחוק קובע חזקה שתנאי המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט הוא תנאי מקפח.
מדוע מקום כריתת ההסכם משפיע על השאלה היכן תידון התביעה?
מקום כריתת ההסכם הוא אחת הזיקות במבחן מירב הזיקות, גם כשההסכם נכרת בעל-פה ולא נחתם. בית המשפט שוקל גם את מושב הצדדים, יעד משלוח הסחורה ומקום העדים, כדי להכריע אם הפורום הישראלי הוא הפורום הטבעי לדיון.


