בית המשפט לענייני משפחה לא יורה על סילוק ההליך כאשר בעת הגשת התביעה לא היה הליך פתוח ותלוי בבית הדין הרבני. כאשר הערכאה הרבנית סוגרת תיק עקב מחדלי בעל דין, פוקעת סמכותה הנמשכת לדון ברכוש. לפיכך, בית המשפט לענייני משפחה קונה סמכות שיפוט מלאה ומוסמך לדון בסוגיית הסמכות בעצמו.
בקשת סילוק תביעה רכושית על הסף עולה לעיתים קרובות במסגרת מאבקי גירושין מורכבים. בעלי דין מנסים לעיתים לחסום דיון בערכאה אחת באמצעות פנייה מקבילה לערכאה אחרת. עם זאת, בתי המשפט בוחנים בקפידה את תום הלב הדיוני ואת מצב ההליכים בפועל.
במאמר זה נסקור את החלטתו העקרונית של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו. לפיכך, נציג את הרקע העובדתי, את הנימוקים המשפטיים ואת הכללים המנחים. בנוסף, נפרט צעדים מעשיים להתמודדות נכונה עם התנגשות סמכויות בין ערכאות שיפוט.
סילוק על הסף מהווה סעד קיצוני במשפט האזרחי. בנוסף, משמעותו היא סיום הדיון בתביעה מבלי לברר את הטענות לגופן. בתי המשפט נוקטים משנה זהירות בטרם נעילת שערי הצדק בפני בעל דין.
במערכת היחסים המשפחתית קיים לעיתים מרוץ סמכויות מקביל. עם זאת, שני בני הזוג רשאים לפנות לערכאות שונות על פי הדין:
-
בית המשפט לענייני משפחה, המוסמך לדון בכל סכסוך אזרחי ורכושי.
-
בית הדין הרבני, המוסמך לדון בענייני נישואין וגירושין ובעניינים שנכרכו בהם כדין.
כאשר צד אחד מבקש לחסום את תביעת משנהו, הוא מעלה טענת חוסר סמכות. ואולם, לצורך קבלת טענה זו נדרש קיומו של הליך תלוי ועומד כדין. כתוצאה מכך, ללא הליך תקף, הבקשה צפויה להידחות.
פרטי ההליך: תמ״ש (תל-אביב-יפו) 24041-03-12 צ' נ' ס'
הסוגייה הוכרעה בהחלטה מפורטת של כב' השופט נפתלי שילה. לעומת זאת, ההליך עסק בבקשת בעל למחוק תביעה כספית שהגישה אשתו. האישה ביקשה פסק דין הצהרתי בנוגע לכספים משותפים.
רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים
ביום 17.4.2011 הגיש הבעל תביעת גירושין וכרך בה את ענייני הרכוש בבית הדין הרבני. לדוגמה, בהמשך לכך, בית הדין הטיל עיקולים שונים על זכויות האישה. הצדדים זומנו לדיון לבירור התביעה והסעדים הזמניים.
ביום 13.3.2012 התקיים דיון בבית הדין הרבני. אולם, הבעל ובא כוחו בחרו שלא להתייצב לדיון. לדוגמא, בית הדין דחה את בקשת הדחייה שהגיש הבעל יום קודם לכן.
בפסק דינו החריף קבע בית הדין הרבני כי הבעל עשה דין לעצמו. כלומר, בית הדין ראה בכך יצירת עובדות בשטח ופגיעה בסדרי הדין. כפועל יוצא, בית הדין הורה על סגירת תיקי התביעה של הבעל וביטל את כל העיקולים.
למחרת יום מתן פסק הדין, הגישה האישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה. אולם, האישה עתרה להצהרה על מחצית הכספים בחשבון בנק משותף. בית המשפט קבע דיון במעמד הצדדים לחודש מאי 2012.
בקשת סילוק על הסף וטענות הצדדים
לאחר הגשת תביעת האישה, פתח הבעל תביעה חדשה בבית הדין הרבני. בנוסף, הגיש הבעל בקשה דחופה לקביעת סמכות לבית הדין. אמנם, בית הדין קבע כי הבקשה תידון בחודש יולי 2012.
יום לפני הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, הגיש הבעל כתב הגנה. הבעל דרש סילוק תביעה רכושית על הסף בטענה של חוסר סמכות עניינית. לטענתו, לבית הדין הרבני נתונה סמכות נמשכת.
לטענת הבעל, סגירת התיק הקודם היוותה הקפאה בלבד ולא מחיקה מהותית. ואולם, כמו כן, טען. כי עקרון כיבוד הערכאות מחייב את בית המשפט להמתין להכרעת בית הדין הרבני. מנגד, טענה האישה כי התיק הקודם נמחק לחלוטין, וכי תביעתה הוגשה כדין.
הכרעת בית המשפט: מתי נדחית בקשת סילוק על הסף
כב' השופט נפתלי שילה דחה את בקשת הבעל מכל וכל. יחד עם זאת, בית המשפט בחן תחילה את המשמעות המשפטית של המונח ״סגירת תיק״. השופט קבע כי סגירת התיק במקרה זה שקולה למחיקה מלאה של התביעה.
בית המשפט ביסס את קביעתו על מספר נימוקים מרכזיים:
-
בית הדין ביטל את העיקולים עקב היעדר תיק תביעה ראשי עומד.
-
לפיכך, בית הדין עצמו הבהיר בהחלטתו כי על הבעל לפתוח תיק חדש.
-
מאחר שבית הדין לא דן לגופו של עניין, לא נוצרה לו סמכות נמשכת.
בהמשך לכך, דחה בית המשפט את טענת הבעל לעניין עקרון כיבוד הערכאות ההדדי. השופט שילה קבע. כי הערכאה האזרחית אינה מחויבת להמתין כאשר בעת הגשת התביעה לא היה הליך פתוח ברבני.
שימו לב: עקרון הכיבוד ההדדי מחייב המתנה רק כאשר קיים תיק פתוח ובית הדין כבר החל לדון בפועל בשאלת הסמכות בטרם פניית הצד השני.
יתרה מכך, בית המשפט הבהיר כי קבלת עמדת הבעל הייתה מעודדת חוסר תום לב דיוני. צד שמקבל תביעה אינו רשאי ״לרוץ״ לערכאה מקבילה כדי לחסום בירור לגיטימי. בית המשפט חייב את הבעל בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש״ח.
התוצאה האופרטיבית שנקבעה בהחלטה: בית המשפט דחה את בקשת הבעל לדחיית התביעה על הסף. וקבע כי תביעת האישה תידון במסגרת דיון ההוכחות הקבוע.
השוואת מעמד התביעה לפי מצב התיק בבית הדין
ההבחנה בין תיק פתוח לתיק סגור מכריעה את גורלן של בקשות מקדמיות. הטבלה הבאה ממחישה את ההבדלים המשפטיים בין המצבים השונים:
השוואת סמכות בית המשפט בהתאם למצב ההליך בבית הדין הרבני מצב ההליך בבית הדין מעמד הסמכות הנמשכת חובת המתנה לפי כיבוד ערכאות התוצאה בבקשת סילוק על הסף תיק סגור ונמחק אין סמכות נמשכת בית המשפט רשאי להכריע מיד דחיית הבקשה לסילוק התביעה תיק פתוח שבו נדונה הסמכות סמכות תלויה ועומדת חובה להמתין להחלטת בית הדין עיכוב הליכים או סילוק בכפוף לבג״ץ פלמן תיק שהוקפא זמנית בהסכמה תלויה בנסיבות ההקפאה נבחנת לפי שלב הדיון המהותי בחינה פרטנית של תום לב הצדדים
שלבים מעשיים לפעולה בעת התנגשות סמכויות
ניהול נכון של סכסוך משפחתי דורש פעולה מהירה וזהירה. כאשר מתעוררת מחלוקת על סמכות שיפוט, מומלץ לפעול לפי הצעדים הבאים:
-
בדיקת סטטוס התיק המקביל. יש לוודא במזכירות בית הדין האם התיק הקודם פתוח, סגור או מוקפא.
-
בחינת החלטות שיפוטיות קודמות. יש לבדוק האם ניתנו סעדים זמניים או החלטות מהותיות המעידות על סמכות נמשכת.
-
הגשת כתבי טענות במועד. יש להעלות טענת חוסר סמכות בהזדמנות הראשונה כדי למנוע טענת השתק ומניעות.
-
הצגת תום לב דיוני. יש לפרוש בפני בית המשפט את מלוא התמונה העובדתית ללא הסתרת הליכים מקבילים.
אזהרה: ניסיון להחיות תיק סגור באמצעות הגשת תביעה מאוחרת עלול להיחשב כשימוש לרעה בהליכי משפט ולגרור חיוב בהוצאות כבדות.
שאלות ותשובות
מתי תוגש בקשת סילוק תביעה רכושית על הסף?
בעל דין מגיש בקשה כזו כאשר הוא סבור. כי לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בתביעה. הדבר מתרחש בעיקר כאשר קיים הליך גירושין קודם שבו נכרכו ענייני הרכוש כדין בבית הדין הרבני.
האם סגירת תיק בבית הדין מונעת סילוק על הסף?
כן, במרבית המקרים סגירת התיק מפקיעה את הסמכות הנמשכת של בית הדין הרבני. כאשר התיק סגור ולא התקיים בו דיון מהותי. בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בתביעה חדשה ולא יסלק אותה.
מה קובע עקרון הכיבוד ההדדי בין ערכאות?
עקרון זה מורה כי ערכאה אחת תימנע מלהתערב בדיון התלוי בערכאה אחרת בעלת סמכות מקבילה. אולם, הכלל חל רק כאשר קיים הליך פעיל שבו החל בירור סוגיית הסמכות לפני פתיחת ההליך המקביל.
כיצד משפיעה התנהלות בחוסר תום לב על מרוץ הסמכויות?
בתי המשפט ובתי הדין מקפידים מאוד על תום לב דיוני. צד אשר אינו מתייצב לדיונים או מנסה לבצע מחטף סמכויות לאחר מחיקת תביעתו. עלול לאבד את יתרונו הדיוני ולשאת בהוצאות.
לסיכום, החלטת בית המשפט מבהירה את גבולות מרוץ הסמכויות. סילוק תביעה רכושית על הסף לא יוענק למי שמזניח את תביעתו בבית הדין ומנסה לעכב הליכים לגיטימיים. התנהלות נכונה ומהירה מבטיחה הגנה מיטבית על הזכויות הרכושיות של כל צד.
