ככלל לא. בית המשפט העליון קבע בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, מיום 29.04.2012, שהביטוי ״בן זוגו״ בהגדרת ״בן משפחה״ שבחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה-1995, אינו כולל ״בן זוג לשעבר״. משמעות הדבר היא שתביעה נגד אח או אחות של בן הזוג שממנו התגרשתם אינה נחשבת סכסוך בתוך המשפחה, ואינה נופלת לסמכות הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה. תביעה כזו מוגשת לבית משפט אזרחי רגיל, לפי סכומה ולפי מהותה.
סמכות בית המשפט למשפחה קרובי גיס לשעבר הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, אחרי גירושין הקשרים לא תמיד נגמרים בבית המשפט למשפחה. אנשים נשארים עם חוב כספי לגיס, עם עסק משותף שנבנה עם גיסה. ראשית, או עם ייעוץ מקצועי שקיבלו מקרוב משפחה של בן הזוג ושהתברר כשגוי. כשמגיע הרגע להגיש תביעה, השאלה הראשונה אינה מה טוענים אלא איפה מגישים.
טעות בבחירת הערכאה מסתיימת במחיקת התביעה, באובדן אגרה ובחודשים שנשרפים לריק. בנוסף, פסק הדין שקבע את הכלל בסוגיה הזו ניתן בבית המשפט העליון. והוא מחייב את כל הערכאות מאז.
מה בדיוק קבע בית המשפט העליון
ההכרעה נסבה על מילה אחת בחוק. עם זאת, סעיף 1(2)(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה מגדיר כ״בן משפחה״ גם ״אחיו ואחיותיו. שלו או של בן זוגו״. השאלה הייתה אם הביטוי ״בן זוגו״ בסעיף הזה חובק גם בן זוג שהקשר עמו כבר נותק.
בית המשפט העליון השיב בשלילה, וקבע שיש לפרש את הביטוי לפי משמעותו המילולית הרגילה. כתוצאה מכך, שאינה כוללת בן זוג לשעבר.
הנימוק המרכזי נעוץ בהשוואה פנימית בתוך אותו חוק. לעומת זאת, בסעיף 1(2)(א) המחוקק כתב במפורש ״בן זוגו לשעבר״, ובשאר הסעיפים נמנע מכך. העובדה שהמחוקק טרח להוסיף את המילים האלה בסעיף אחד בלבד מלמדת שההשמטה בסעיפים האחרים מכוונת. ולא פליטת קולמוס שבית המשפט אמור להשלים בדרך פרשנית.
לצד זה הפעיל בית המשפט כלל פרשני ותיק: הוראה שמקנה סמכות ייחודית לערכאה מיוחדת. לדוגמה, על חשבון בתי המשפט האזרחיים הכלליים, מתפרשת בצמצום. הכלל הזה מכריע במיוחד כשלשון החוק סובלת שני פירושים אפשריים, וזה בדיוק היה המצב כאן.
רקע המקרה: תביעה נגד אחותה של הגרושה
המקרה הגיע מסכסוך בין גבר לבין אחותה של אשתו לשעבר. לדוגמא, בני הזוג היו נשואים עשרים ושש שנים. לאחר הגירושין הגיש הגבר תביעה לבית המשפט לענייני משפחה נגד האחות, שהיא עורכת דין במקצועה. לטענתו היא שימשה כפרקליטתו האישית והעסקית לאורך שנות הנישואין, ייעצה לו עצות כושלות.
ניצלה לרעה את יחסי האמון והקשר המשפחתי, ופעלה בקנוניה עם אחותה כשנקלע לקשיים כלכליים.
האחות טענה מנגד שלבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדון בתביעה. כלומר, משום שאינה ״בת משפחה״ של התובע במובן החוק. היותה אחות של בת זוגו לשעבר, ולא של בת זוגו הנוכחית. מוציאה אותה לשיטתה מגדרי ההגדרה.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את הטענה, ואחריו גם בית המשפט המחוזי. אולם, ושניהם אימצו פרשנות תכליתית ומרחיבה שנועדה לרכז בערכאה אחת את כלל המחלוקות בתוך התא המשפחתי. בית המשפט העליון הפך את ההחלטות האלה.
מי נחשב בן משפחה ומי כבר לא
| הצד שנגדו מוגשת התביעה | הערכאה המוסמכת | הבסיס |
|---|---|---|
| בן או בת זוג לשעבר | בית המשפט לענייני משפחה | סעיף 1(2)(א) נוקב במפורש ב״בן זוגו לשעבר״ |
| אח או אחות של בן הזוג הנוכחי | בית המשפט לענייני משפחה | סעיף 1(2)(ו) חל על ״אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו״ |
| גיס או גיסה לשעבר | בית משפט אזרחי רגיל | ״בן זוגו״ בסעיף 1(2)(ו) אינו כולל בן זוג לשעבר |
| תביעת מזונות או מדור | בית המשפט לענייני משפחה | סעיף 1(3) לחוק |
| משמורת והסדרי שהות | בית המשפט לענייני משפחה | סעיף 1(6)(ג) לחוק |
| ענייני ירושה | בית המשפט לענייני משפחה | סעיף 1(6)(ה) לחוק |
למה דווקא צומצמה הסמכות
בית המשפט לענייני משפחה הוקם כדי לרכז את הטיפול במה שכונה ״הגרעין הקשה״ של סכסוכי משפחה. אמנם, אלה סכסוכים שדורשים מומחיות מיוחדת ומצדיקים גמישות דיונית וראייתית שאין לה מקבילה בהליך האזרחי הרגיל. ככל שרכיב ה״משפחתיות״ בסכסוך פוחת, כך גדלה ההצדקה לאפשר לצדדים למצות את זכויותיהם במסלול הרגיל. על כללי הראיות והסדרי הדין המלאים שלו.
במקרה שנדון הסכסוך נסב במהותו על יחסי עורך דין ולקוח, בין צדדים שהקשר המשפחתי הפורמלי ביניהם כבר נותק. אין בו את המאפיינים שבגללם הוקמה הערכאה המיוחדת. הגדרת ״בן משפחה״ היא הצומת שקובעת אם תיק כזה יגיע לערכאה המתמחה בדיני משפחה או יתברר במסלול האזרחי. תביעה שהוצאה מגדרי הסמכות הייחודית מתבררת בבית משפט השלום או המחוזי לפי סכומה, כתביעה אזרחית רגילה לכל דבר.
איך בודקים לאיזו ערכאה להגיש
- מיפוי הזהות המדויקת של הנתבע. לא ״קרוב משפחה״ באופן כללי, אלא הקשר הפורמלי המדויק: אח של בת הזוג הנוכחית, אח של בת הזוג לשעבר, הורה, ילד. הסיווג הזה קובע יותר מכל שיקול אחר.
- בדיקת מעמד הקשר הזוגי במועד הגשת התביעה. ההלכה מבחינה בין בן זוג לבין בן זוג לשעבר, ולכן צריך לקבע את התמונה העובדתית נכון ליום שבו התביעה מוגשת בפועל.
- הצלבה מול רשימת הסעיפים בחוק. החוק מונה את סוגי התובענות ואת מעגלי הקרבה. אם הנתבע והעילה אינם נופלים לאחת הקטגוריות המפורשות, הסמכות אינה סמכות בית המשפט למשפחה.
- אפיון מהות העילה, לא רק הקרבה. חוב עסקי, רשלנות מקצועית או סכסוך שותפים נושאים אופי אזרחי מובהק גם כשהצדדים מכירים מהמשפחה. שני הרכיבים נבדקים יחד.
- הכרעה על הערכאה לפני ניסוח כתב התביעה. הסעדים, גובה האגרה, סדרי הדין ואפילו אופן הצגת הראיות משתנים בין הערכאות. כתב תביעה שנכתב לערכאה אחת אינו מועתק כמות שהוא לערכאה אחרת.
מה כן נשאר בבית המשפט לענייני משפחה
צמצום הסמכות בעניין קרובים לשעבר אינו מרוקן את הערכאה המשפחתית מתוכן. ואולם, תביעות מזונות של קטין ממשיכות להתברר שם מכוח סעיף 1(3) לחוק. העוסק בתובענות למזונות או למדור, גם כשהקשר הזוגי בין ההורים נותק מזמן. עניינים של משמורת והסדרי שהות נשארים בסמכות מכוח סעיף 1(6)(ג), וענייני ירושה מכוח סעיף 1(6)(ה).
המקרה שנדון בבית המשפט העליון עסק בבני זוג שכבר סיימו את הליך הגירושין, ובמהלך הרגיל שלבי הליך הגירושין מסתיימים בפסק דין שמנתק את הקשר הפורמלי בין בני הזוג ומייצר בדיוק את נקודת הזמן שההלכה נשענת עליה.
שאלת הסמכות נסגרת בשלב אחד: בדיקה של זהות הנתבע, מעמד הקשר הזוגי ומהות העילה. יחד עם זאת, בדיקה מוקדמת חוסכת חודשים של עיכוב ואגרה שנשרפת.
שאלות ותשובות
אפשר לתבוע את הגיס לשעבר על חוב כספי בבית משפט למשפחה?
לא. מאידך, לפי ההלכה בבע"מ 164/11. אח של בת הזוג לשעבר אינו ״בן משפחה״ לעניין סעיף 1(2)(ו) לחוק. תביעת חוב נגדו מוגשת לבית משפט השלום או המחוזי, לפי סכום התביעה.
מה קורה אם כבר הגשתי תביעה לערכאה הלא נכונה?
הצד שכנגד צפוי להגיש בקשה לסילוק על הסף מחוסר סמכות. מצד שני, גם בית המשפט רשאי להעיר על כך מיוזמתו. התוצאה היא עיכוב ניכר בהליך, ולעיתים גם הפסד חלקי של האגרה ששולמה.
מתי בדיוק הופך גיס לגיס לשעבר?
המבחן נגזר מהקשר הזוגי שיצר את הקרבה מלכתחילה. לסיכום, כשהקשר בין בני הזוג מנותק. הזיקה המשפחתית שנשענה עליו אינה מקימה עוד סמכות לפי סעיף 1(2)(ו). את מעמד הצדדים בוחנים נכון למועד הגשת התביעה.
ומה לגבי תביעה נגד בן הזוג לשעבר עצמו?
שם המצב הפוך. לאור, סעיף 1(2)(א) לחוק נוקב במפורש ב״בן זוגו לשעבר״. ולכן תביעה נגד גרוש או גרושה נשארת בסמכות בית המשפט לענייני משפחה. ההבחנה הזו היא בדיוק מה שהוביל את בית המשפט העליון למסקנתו.
אם הסכסוך באמת צמח מתוך המשפחה, יש סיכוי לשכנע?
דעת המיעוט בנימוקים של השופט רובינשטיין תמכה במבחן מהותי הבוחן את שורש הסכסוך. בהתאם, זו אינה ההלכה המחייבת, אך במקרה שבו הסכסוך משפחתי במהותו ולא עסקי. אפשר לבסס עליה טענה. נדרש ביסוס עובדתי חזק.
תביעת מזונות של הילדים נפגעת מההלכה הזו?
לא. למעשה, מזונות ומדור נמצאים בסמכות בית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 1(3) לחוק. ללא תלות בשאלה אם ההורים עדיין נשואים. אותו דבר נכון למשמורת ולהסדרי שהות לפי סעיף 1(6)(ג).
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
