בית המשפט העליון קבע באופן חד-משמעי כי עבירות התחמקות ממס מחייבות הוכחת יסוד נפשי של כוונה ומזיד. קיומה של חבות מס אפשרית במישור האזרחי אינו מספיק כדי להרשיע אדם בפלילים. כאשר צדדים פועלים בליווי משפטי צמוד ואינם מסתירים עובדות, קשה מאוד לייחס להם מחשבה פלילית.
ניהול עסקאות בינלאומיות ומבני תאגידים מורכבים מעורר שאלות כבדות משקל מול רשויות המס. לפיכך, במקרים רבים, הגבול בין תכנון מס לגיטימי לבין עבירות פליליות עלול להיראות מטושטש למדי. בפרשה מרכזית זו. בתי המשפט בחנו האם פיצול פעילות עסקית בין חברה מקומית לתאגיד זר מקים אחריות פלילית.
המאמר סוקר את הכללים המהותיים שהתווה בית המשפט העליון ואת השלכותיהם על אנשי עסקים וחברות.
סעיף 220 לפקודת מס הכנסה מגדיר שורה של מעשים חמורים אשר נועדו להשתמט מתשלום מס. בנוסף, בין היתר, הסעיף כולל השמטת הכנסה מתוך דוח, מסירת אמרה כוזבת ושימוש במרמה או תחבולה. יחד עם זאת, הסעיף מציב דרישה מחמירה לקיומה של כוונה מיוחדת: פעולה ״במזיד. בכוונה להתחמק ממס״.
ללא יסוד נפשי זה, המעשה אינו מגבש עבירה פלילית לפי סעיף זה.
לפיכך, המשפט הפלילי מבחין היטב בין מחלוקת שומתית לבין כוונה פלילית מובהקת. עם זאת, לפקיד השומה עומדות סמכויות אזרחיות נרחבות. לרבות הסמכות להתעלם מעסקה מלאכותית או בדויה לפי סעיף 86 לפקודה. לעומת זאת, המשפט הפלילי דורש רמת הוכחה מעבר לכל ספק סביר לקיומו של מזיד.
משכך, קיומה של חבות מס תיאורטית אינו גורר באופן אוטומטי סנקציה פלילית.
השתלשלות ההליך בפרשת רכישת חברת פרמינגר
הפרשה נדונה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, במסגרת ע״פ 1182/99. כתוצאה מכך, ע״פ 1493/99 וע״פ 2606/99. ההליכים התנהלו בין אליהו הורביץ, פרומדיקו בע״מ, בנימין יסלזון ואלכס אייזנברג לבין מדינת ישראל. פסק הדין ניתן ביום 07.09.2000 על ידי כבוד השופטים ת' אור, י' טירקל וי' אנגלרד.
הפרשה נסבה סביב עסקת רכישה משנת 1980 של חברת הפצת התרופות ד״ר ניסן פרמינגר בע״מ. לעומת זאת, החברה ייצגה כ-120 יצרני תרופות בינלאומיים והפיצה מוצרים לשוק הפרטי והמוסדי. באותה עת, קבוצת טבע בראשות אלי הורביץ ושני משקיעים זרים רכשו את הפעילות. לצורך המבנה העסקי הוקמו שתי ישויות נפרדות:
-
פרומדיקו בע״מ: חברה ישראלית בבעלות טבע שרכשה את הנכסים המוחשיים וזכויות ההפצה בישראל.
-
ארוטף אנשטאלט: ישות שהוקמה בליכטנשטיין בבעלות המשקיעים הזרים ורכשה את זכויות הסוכנות מול היצרנים.
בהתאם להסכמים, עמלות היצרנים בחו״ל שולמו במישרין לחברת ארוטף. לעומת זאת, פרומדיקו הפיקה רווחים מהפרשי מחירים בשוק המקומי בישראל. לדוגמה, המדינה טענה כי ארוטף שימשה צינור כספי בלבד. וכי כלל העמלות היו למעשה הכנסתה של פרומדיקו שהועלמה מרשויות המס.
שימו לב: עסקאות המשלבות ישויות זרות נבחנות בקפדנות יתרה על ידי הרשויות. עם זאת, עצם השימוש במבנה בינלאומי אינו מעיד כשלעצמו על כוונה פלילית לבצע עבירות התחמקות ממס.
טענות הצדדים ופסיקת בית המשפט המחוזי
המדינה טענה בכתב האישום. לדוגמא, כי הנאשמים יצרו מצג כוזב וקשרו קשר להעלמת הכנסות בהיקף של כ-18.2 מיליון דולר. בנוסף, המדינה טענה כי פרומדיקו נמנעה מניכוי מס במקור מהכספים שהועברו לחו״ל. בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע חלק מהנאשמים בעבירות מרמה והשמטת הכנסה.
וקבע כי ארוטף לא הייתה סוכנת אמיתית.
מנגד, הנאשמים טענו כי המבנה העסקי שיקף נאמנה את חלוקת ההשקעות בין השותפים. בנוסף, הנאשמים הדגישו כי פעלו באופן גלוי לחלוטין וקיבלו ליווי משפטי צמוד וחוות דעת מקצועיות. לפיכך, הנאשמים שללו כל כוונה לרמות או להשתמט מתשלום מס כדין. כלומר, כתוצאה מהרשעתם החלקית במחוזי, הגישו הנאשמים ערעור לבית המשפט העליון.
ובמקביל ערערה גם המדינה על זיכויים מאישומים אחרים.
הכרעת בית המשפט העליון: זיכוי בשל היעדר מחשבה פלילית
בית המשפט העליון קיבל את ערעורי הנאשמים ודחה את ערעור המדינה. השופט י' אנגלרד, בהסכמת השופטים ת' אור וי' טירקל. הורה על זיכוי מלא של כל הנאשמים. בית המשפט קבע.
כי המדינה לא הוכיחה את היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בעבירות לפי סעיף 220 לפקודה.
השופט אנגלרד הדגיש כי העסקה עוצבה על ידי עורכי דין מומחים ולא נועדה להסתיר הכנסות. יתרה מכך, השופט ת' אור ציין. כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר שלל את האפשרות של ״סוכן פסיבי״. השופטים הסבירו את עיקרי ההכרעה באמצעות הנימוקים הבאים:
-
היעדר כוונת מרמה: הצדדים דיווחו על פעולותיהם, קיבלו היתרים מבנק ישראל ופעלו לפי ייעוץ משפטי מתמיד.
-
תושבי חוץ: המשקיעים הזרים היו בעלי ארוטף, ומבחינת הדין לא הייתה משמעות להזרמת הכספים לחברה בליכטנשטיין.
-
הפרדה בין אזרחי לפלילי: בית המשפט הבהיר כי שאלת החבות במס צריכה להתברר בכלים אזרחיים של פקיד השומה, ולא בהליך פלילי.
השופט י' טירקל הצטרף למסקנה זו. והדגיש כי אין צורך להכריע בשאלת החבות השומתית כאשר ברור שלא התקיימה מחשבה פלילית.
השוואה בין תכנון מס אזרחי לבין עבירות פליליות לפי פסיקת העליון מאפיין לבחינה הליך שומתי אזרחי (סעיף 86 לפקודה)אישום פלילי (סעיף 220 לפקודה)יסוד נפשי נדרש אין דרישה לכוונה פלילת חובה להוכיח כוונה מיוחדת הוכחה מאזן הסתברויות אזרחי מעבר לכל ספק סבירה סמכות על ייעוץ אינה מונעת סיווג העסקה כמלאכותית עשויה לשלול מחשבה פלילית ותומכת בתום לב תוצאה אפשרית חיוב במס, ריבית והפרשי הצמדה הרשעה בפלילים, מאסר בפועל וקנסות כבדים
אזהרה: הסתמכות על ייעוץ מקצועי חייבת להישען על פריסת מלוא העובדות בפני עורך הדין. הצגת נתונים חלקיים תשלול את הגנת תום הלב ותחשוף את הנישום לסיכון פלילי.
השלכות מעשיות על עבירות התחמקות ממס
פסק הדין יצר הלכה מובילה בדיני העונשין והמיסים. בית המשפט קבע. כי פעולה שנעשית בעקבות ייעוץ משפטי מעמיק מעידה לרוב על היעדר כוונה פלילית. על כן, נישומים הפועלים בשקיפות אינם צריכים לחשוש מאישום פלילי גם.
אם המבנה העסקי ייפסל אזרחית בעתיד.
בנוסף לכך, ההלכה חידדה את גבולות סמכותו של פקיד השומה. הרשות אינה רשאית להמיר מחלוקת פרשנית באישום פלילי חמור. לפיכך, מומלץ לכל תאגיד הפועל במבנה בינלאומי לתעד בקפידה את הנימוקים המסחריים לכל צעד עסקי.
שלבים לניהול מבנה מס ומזעור סיכונים פליליים
-
קבלת חוות דעת מראש. פנו למומחי מיסים עוד בשלבי המשא ומתן העסקי ובחנו את כל היבטי החבות.
-
גילוי עובדתי מלא. מסרו ליועצים את כל המידע הרלוונטי כדי להבטיח חוות דעת תקפה שתוכל להגן עליכם בעתיד.
-
עיגון היגיון מסחרי. ודאו כי לכל חברה ומבנה יש מטרה כלכלית ממשית מעבר לחסכון במיסים.
-
דיווח שקוף לרשויות. הגישו דוחות מדויקים ופעלו בהתאם לדרישות החוק למניעת טענות בדבר מרמה או הסתרה.
שאלות ותשובות
מתי מחלוקת עם פקיד השומה הופכת לחקירה פלילית?
חקירה פלילית נפתחת כאשר עולה חשד להעלמת הכנסות מכוונת, זיוף מסמכים או שימוש בחברות קש. לעומת זאת, כאשר המחלוקת נוגעת לפרשנות הדין והדיווח היה מלא, הדיון נותר לרוב במישור האזרחי.
האם הסתמכות על עורך דין מגנה מפני עבירות התחמקות ממס?
הסתמכות בתום לב על ייעוץ משפטי עשויה לשלול את קיומה של כוונה פלילית. עם זאת, ההגנה תחול רק. אם הנישום הציג בפני היועץ את התמונה המלאה ולא פעל במטרה לייצר כיסוי פיקטיבי.
מה ההבדל בין עסקה מלאכותית לעסקה בדויה?
עסקה בדויה היא עסקה פיקטיבית שאין מאחוריה ממשות, ומטרתה העיקרית היא הונאה והסתרת אמת. לעומת זאת, עסקה מלאכותית היא עסקה אמיתית מבחינה משפטית. אך היא נעדרת טעם מסחרי ממשי מלבד הפחתת מס.
כיצד משפיעה הגדרת ״סוכן פסיבי״ על חבות המס?
בית המשפט העליון הבהיר. כי חברה זרה יכולה להחזיק בזכויות סוכנות ולקבל עמלות גם. אם פעולות ההפצה מתבצעות על ידי אחר. לפיכך, אין לראות בפסיביות של חברה הוכחה לכך שמדובר במצג שווא פלילי.
לסיכום, בית המשפט העליון קיבל את ערעורי הנאשמים ודחה את ערעור המדינה. תוך זיכויים המלא מכל עבירה פלילית. ההכרעה מדגישה כי המשפט הפלילי דורש הוכחה מוצקה של כוונה ומזיד. מחלוקות מיסוי מורכבות מחייבות בחינה זהירה ומקצועית.
אם אתם עומדים בפני בדיקת רשויות או מתכננים עסקאות סבוכות. פנו בהקדם לייעוץ משפטי פרטני ומיומן.
