האם בית המשפט יתערב בעיכוב הליכים בשל תניית בוררות?
במקרה של עיכוב הליכים בשל תניית בוררות, בית המשפט נוטה לנהוג בריסון. הוא אינו מתערב, במיוחד כאשר התניה ברורה ומקיפה. רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים. בית המשפט המחוזי חיזק גישה זו כשדחה בקשת רשות ערעור. הוא הדגיש את הריסון השיפוטי הנדרש בנושא.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה בקשת רשות ערעור. לפיכך, זאת, על החלטת בית משפט השלום לעכב תביעה כספית. התביעה קבלן הגישה. העיכוב נבע מתניית בוררות מפורשת בהסכם ההתקשרות.
פסק הדין ניתן על ידי השופטת יהודית שיצר ב-10.04.2016 (רע״א 54064-12-15).
פסק דין זה ממחיש היטב את גישת הריסון השיפוטי. בנוסף, גישה זו מנחה את בתי המשפט בענייני בוררות. הוא מתמקד בבקשות לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ״ח-1968.
חשיבות תניית בוררות במצבים של עיכוב הליכים
החלטת בית המשפט מדגישה את חשיבותן של תניות בוררות בהסכמים. עם זאת, היא גם מבהירה את נטיית המערכת לכבד את רצון הצדדים. הצדדים מעוניינים לפתור סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. במאמר זה נבחן את נסיבות המקרה.
נפרט את טענות הצדדים ואת נימוקי בית המשפט. בנוסף, נבין את המשמעות המעשית של פסק הדין עבור קבלנים ומזמיני עבודה.
רקע עובדתי
ב-10 באפריל 2012 חתמו מג'די מזאריב (הקבלן) והחברה ח.ד. כתוצאה מכך, הנדסת מיגון אש בע״מ (המשיבה). הם חתמו על הסכם בנייה ושיפוץ בהיכל התרבות בתל אביב. סעיף 22 בהסכם קובע: "כל מקרה של סכסוך או חילוקי דעות שיתגלו בין הצדדים בקשר עם חוזה זה או כל עניין הנובע ממנו, ושאינו ניתן להכרעה במשא ומתן, יובא להכרעת בורר".
בנוסף, הקבלן הסכים לקבל כבורר יחיד את האדריכל. לעומת זאת, האדריכל יהיה לפי בחירת המזמין או בורר אחר שיוסכם על שני הצדדים.
הקבלן טען כי לא שולמה לו מלוא התמורה על תוספות בנייה. לכן, הוא הגיש תביעה כספית בסך 300,000 ש״ח. לדוגמה, התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב ב-25.06.2015. המשיבה הגיבה בבקשה לעיכוב הליכים.
היא טענה לקיומה של תניית בוררות. לדוגמא, בית משפט השלום קיבל את הבקשה ב-02.12.2015. ההחלטה ניתנה ללא דיון בעל פה.
ההחלטה התבססה על כתבי טענות.
טענות הצדדים וליבת הסוגייה המשפטית
המבקש, מג'די מזאריב: הוא טען שתניית הבוררות מציינת אדריכל כבורר. לכן, לטענתו, היא מוגבלת לשאלות טכניות-מקצועיות בלבד. המבקש הוסיף כי לא הכיר במשמעות מוסד הבוררות בעת חתימת ההסכם. הוא טען שהתנייה חוסמת את דרכו לבית המשפט. בנוסף, הוא טען לפגיעה בזכותו לדיון. זאת, מכיוון שבית המשפט קיבל את ההחלטה ללא דיון.
המשיבה: היא הדגישה שהתנייה ברורה וחד משמעית. התניה אף מאוזנת. היא ציינה שהבורר יהיה אדריכל "או בורר אחר שיוסכם על שני הצדדים". בנוסף, המשיבה ציינה שההחלטה האם לקיים דיון בבקשה לעיכוב היא לשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט.
הסוגייה המרכזית הייתה האם קיימות נסיבות חריגות. כלומר, נסיבות אלו יצדיקו מתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום. החלטה זו עיכבה הליכים בשל תניית בוררות רחבה.
המסגרת המשפטית: עיכוב הליכים ובקשת רשות ערעור
סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ״ח-1968, מאפשר לבית המשפט לעכב הליכים בתביעה. אולם, זאת, כאשר קיימת תניית בוררות. עם זאת, הרשות לערעור ניתנת רק במקרים חריגים ונדירים. הריסון השיפוטי נועד לצמצם ביקורת ערעורית על החלטות בתי המשפט בענייני בוררות.
לכן, כאשר תניית בוררות רחבה וברורה, בית המשפט נוטה לכבד אותה. אמנם, הוא אינו מקפיא את ההליך ללא צורך. רק כאשר עולה שאלה משפטית עקרונית או חשש לעיוות דין, בית המשפט יתערב.
הכרעת בית המשפט ונימוקיו
השופטת יהודית שיצר דחתה את בקשת רשות הערעור. ואולם, היא ציינה שהריסון השיפוטי בנושא בוררות מצמצם את האפשרות לערעור. הדבר נכון במיוחד בענייני עיכוב הליכים. בנוסף, היא הדגישה את לשון תניית הבוררות.
הלשון הייתה רחבה מאוד, ולכן היא כוללת גם מחלוקות כספיות.
היא הוסיפה כי כאשר קיימים פירושים שונים לתנייה, יש לתת עדיפות לפירוש המאפשר עיכוב הליכים. זאת, למען חיזוק מוסד הבוררות. בנוסף, היא ציינה כי על פי תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט רשאי להחליט על בסיס כתבי טענות בלבד.
אין צורך בדיון בעל פה.
לבסוף, השופטת קבעה כי המבקש לא הוכיח טעם מיוחד. הוא גם לא הציג שאלה עקרונית המצדיקה רשות ערעור. כתוצאה מכך, הוא חויב לשלם 10,000 ש״ח על הוצאות המשיבה.
המשמעות המעשית של דחיית רשות הערעור
פסק הדין מחזק את ההלכה לפיה תניית בוררות רחבה תפורש ככוללת גם מחלוקות כספיות. לפיכך, בית המשפט לא ימהר להתערב בעיכוב הליכים. הדבר מדגיש את החשיבות של ניסוח ברור של תניית בוררות בחוזים.
הצדדים צריכים להבין שההסכם מחייב אותם לפתור את הסכסוכים דרך בוררות. אין זה דרך בתי משפט רגילים. בנוסף, פסק הדין מצביע על כך שאין חובה לקיים דיון בעל פה בבקשת עיכוב הליכים. בית המשפט יכול להחליט על בסיס כתבי טענות ותצהירים בלבד.
המלצות פרקטיות למצב של עיכוב הליכים בשל תניית בוררות
- בדיקת ההסכם: יש לבחון בקפידה את תניית הבוררות. חשוב להבין את היקפה ולזהות את הבורר המיועד.
- פנייה לייעוץ משפטי: מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני בוררות וחוזים.
- הכנת כתבי טענות: אם החלטתם להתנגד לעיכוב, יש לנסח מסמכים קונסיסטנטיים. שמרו על אמינות.
- היערכות לבוררות: אם בית המשפט מאשר את העיכוב, אספו את כל המסמכים הרלוונטיים. הכינו אסטרטגיה לדיון.
- שקילת פשרה: במהלך הבוררות ניתן לנסות להגיע להסכמה. זאת, על מנת להפחית זמן ועלויות.
שאלות ותשובות
האם תמיד ניתן לערער על החלטה לעכב הליכים בשל תניית בוררות?
לא. רשות ערעור תינתן רק במקרים חריגים. זאת, כאשר עולה שאלה משפטית עקרונית או חשש לעיוות דין.
מהי תניית בוררות רחבה?
תנייה כזו קובעת שכל סכסוך או חילוקי דעות הקשורים להסכם יועברו לבוררות. זה כולל גם מחלוקות כספיות.
האם בית המשפט חייב לקיים דיון בבקשה לעיכוב הליכים?
לא. לפי תקנות סדר הדין האזרחי, בית המשפט רשאי להחליט על סמך כתבי טענות בלבד.
האם ניתן לטעון שלא ידעתי על קיומה של תניית בוררות?
טענה כזו עלולה לפגוע באמינותכם. הדבר נכון במיוחד אם קיימת סתירה בגרסאות שהצגתם.
כיצד תניית בוררות משפיעה על פתרון סכסוכים?
התניה מחייבת את הצדדים ליישב את הסכסוכים דרך בוררות. זהו תהליך מהיר ויעיל יותר מהליך משפטי רגיל.
