נאשם שזוכה בדין אינו רשאי להגיש ערעור על זיכוי, גם כאשר בית המשפט זיכה אותו מחמת הספק בלבד. בית המשפט העליון הבהיר כי מבחינה משפטית אין כל הבדל בין זיכוי מוחלט לבין זיכוי מחמת הספק. לפיכך, לנאשם שזוכה אין מעמד של נפגע מההחלטה, והמערכת השיפוטית מוחקת הליכים כאלה על הסף.
נאשמים רבים המגיעים לסיום ההליך הפלילי מבקשים לנקות את שמם באופן מוחלט. כאשר בית המשפט מזכה אותם מתוך ספק בלבד, התחושה האישית עלולה להיות קשה ומורכבת. מסיבה זו, עולה לא פעם השאלה האם ניתן להגיש ערעור על זיכוי כדי להשיג הכרעה חד-משמעית. במאמר זה ננתח את פסיקת בית המשפט העליון אשר בחנה סוגייה זו, ונציג את המשמעויות המעשיות עבור מי שמתמודד עם הליך פלילי.
סדר הדין הפלילי מעניק לבית המשפט שיקול דעת מלא לקבוע את תוצאת המשפט. לפיכך, השופט רשאי להרשיע נאשם, או להורות על זיכויו המלא מהאישום. בנוסף, השופט יכול לזכות את הנאשם רק מחמת הספק הסביר.
במשך שנים רבות, שבו שופטים וקבעו הלכה ברורה בנושא זה. בנוסף, לפי ההלכה הפסוקה, זיכוי מחמת הספק שקול לחלוטין לזיכוי מוחלט. כתוצאה מכך, שתי התוצאות מעניקות לאדם מעמד זהה של אדם חף מפשע.
יתרה מכך, חוק סדר הדין הפלילי אינו מקנה זכות ערעור על נימוקי פסק הדין. עם זאת, זכות הערעור ניתנת רק כנגד תוצאת פסק הדין עצמה. משכך, אדם שאינו נושא בעונש אינו רשאי להשיג על קביעות בית המשפט.
שימו לב: בדין הפלילי אין דרגות שונות לחפות. כל אדם שבית המשפט זיכה אותו מוגדר כאדם חף מכל אשם.
פרטי ההליך בעניין ע״פ 8616/19 משה חברוני נ' מדינת ישראל
בית המשפט העליון נדרש להכריע בסוגיה זו במסגרת הליך ע״פ 8616/19 משה חברוני נ' מדינת ישראל. כתוצאה מכך, כבוד הרשמת שרית עבדיאן דנה בתיק זה ביום 15.03.2020. ההחלטה עסקה ישירות בניסיון להשיג על טיב הזיכוי.
ראשית, הפרקליטות הגישה נגד המערער כתב אישום לבית המשפט המחוזי. לעומת זאת, כתב האישום ייחס לו ביצוע עבירות כלכליות חמורות:
-
קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל״ז-1977.
-
רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין.
-
מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין.
ביום 11.11.2019 נתן בית המשפט המחוזי את הכרעת הדין. לדוגמה, השופטים זיכו את המערער מכל האישומים מחמת הספק. בעקבות כך, החליט הנאשם לפנות לערכאת הערעור.
טענות הצדדים בשאלת הגשת ערעור על זיכוי
המערער הגיש ערעור לבית המשפט העליון ודרש לשנות את פסק הדין. לדוגמא, הוא טען כי מגיע לו זיכוי מוחלט ולא זיכוי מתוך ספק. בנוסף, המערער הסביר. כי לנימוקי הזיכוי יש משקל מכריע לגבי תביעת פיצויים עתידית לפי סעיף 80 לחוק העונשין.
כמו כן, המערער טען כי בית המשפט העליון טרם קבע הלכה מחייבת בהרכב שלושה שופטים. כלומר, לשיטתו, החלטות קודמות ניתנו רק בדן יחיד. מנגד, מדינת ישראל הגישה בקשה מפורשת למחיקת הערעור על הסף.
המדינה טענה כי סדרי הדין אינם מאפשרים הגשת ערעור על זיכוי כלל. אולם, לטענת נציגי הפרקליטות, הנאשם השיג את התוצאה המיטבית במשפטו. לפיכך, אין לו מעמד משפטי המאפשר לו לבקש דיון נוסף בעניינו.
הכרעת הרשמת שרית עבדיאן ונימוקי בית המשפט העליון
הרשמת שרית עבדיאן שקלה את טיעוני הצדדים וקיבלה את עמדת המדינה במלואה. אמנם, כפועל יוצא, הרשמת הורתה על מחיקת ההליך על הסף. בהחלטתה, היא הפנתה לשורה ארוכה של תקדימים מחייבים.
לדוגמה, הרשמת ציטטה את פסק הדין ברע״פ 1568/99 גלעד נ' מדינת ישראל. בפסק דין זה נקבע כי משמעות שני סוגי הזיכויים זהה לחלוטין. בנוסף, הרשמת הסתמכה על רע״פ 6034/07 אוריאל נ' מדינת ישראל. שם הובהר כי אין כל נפקות משפטית בין הזיכויים.
יתרה מכך, הרשמת הביאה את דברי המשנה לנשיא מרים נאור ברע״פ 3655/12 צדקה נ' עיריית באר שבע. השופטת נאור קבעה מפורשות כי נאשם שזוכה אינו יכול לערער על הכרעת הדין. הרשמת ציינה גם את רע״פ 548/20 לב נ' מדינת ישראל התומך בעמדה זו.
לבסוף, בית המשפט דחה גם את הבקשה החלופית לתיקון הודעת הערעור לצורך תיקון כתב האישום. הרשמת הדגישה כי צעד כזה אינו מעניק תוחלת להליך. בהתאם לעקרונות ע״פ 6483/18 בנימין נ' בנימין.
פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין: המסלול הנכון לבירור
טענה מרכזית של המערער נגעה להשפעת טיב הזיכוי על פסיקת הוצאות ופיצויים. המערער חשש כי הגדרת הזיכוי ככזה שניתן מחמת הספק תפגע בסיכוייו לקבל פיצוי כספי מהמדינה. אולם, הרשמת דחתה טענה זו באופן חד-משמעי.
ראשית, בית המשפט קבע כי שאלת ההוצאות אינה מקנה זכות להגיש ערעור על זיכוי. השופטים שוקלים שיקולים רבים בעת בחינת בקשה לפי סעיף 80 לחוק העונשין. טיב הזיכוי הוא רק שיקול אחד מתוך מכלול רחב של נסיבות.
שנית, המחוקק קבע מנגנון ייעודי לתקיפת החלטות בנושא זה. לפי סעיף 80(ג) לחוק העונשין, הצדדים רשאים לערער ישירות על ההחלטה בעניין ההוצאות. לכן, הדרך הנכונה לפעול אינה תקיפת פסק הדין הפלילי המזכה.
אזהרה: ניסיון לתקוף זיכוי פלילי באמצעות ערעור רגיל יוביל למחיקה מיידית של ההליך ולחיוב בהוצאות מיותרות. יש למקד את המאמץ בבקשת ההוצאות הייעודית.
סמכות רשם בית המשפט למחוק ערעור על הסף
במהלך הדיון התעוררה שאלה משפטית ייחודית בנוגע לסמכות המחיקה. סעיף 213 לחוק סדר הדין הפלילי מגדיר את סמכויות הדיון בערעורים. השאלה הייתה האם רשם מוסמך למחוק הליך פלילי על הסף בנסיבות אלו.
הרשמת עבדיאן בחנה את העניין והגיעה למסקנה ברורה. מכיוון שלנאשם אין זכות בדין להגיש ערעור כזה. ההליך כלל לא היה צריך להיקלט במזכירות בית המשפט. לפיכך, לרשם יש סמכות טבועה למחוק את ההליך כאילו לא נרשם מעולם.
מסקנה זו נשענת על החלטות קודמות, דוגמת בש״פ 2567/19 ובש״פ 3027/19 כמאל נ' פרקליטות המדינה. על כן, המחיקה נעשתה כדין ובסמכות מלאה. מבלי שהיה צורך להביא את התיק בפני מותב שופטים מלא.
השוואת מסלולי תקיפה לאחר זיכוי פלילי
השוואה בין סוגי הליכים לאחר מתן פסק דין מזכה סוג ההליך האם ההליך אפשרי בדין? הבסיס המשפטי התוצאה הצפויה ערעור על זיכוי מחמת הספק לפסיקת בית המשפט העליון מחיקה על הסף בידי רשם בקשה לפיצויים והוצאות הגנה כן סעיף 80 לחוק העונשין דיון בערכאה שזיכתה ערעור על החלטת הוצאות הגנה כן סעיף 80(ג) לחוק העונשין דיון בערכאת הערעור.
מה עושים לאחר קבלת זיכוי מחמת הספק
-
קבלת פסק הדין המלא. עורך הדין לומד את כלל הנימוקים שכתבו השופטים בהכרעת הדין.
-
בחינת עילות הפיצוי. הצוות המשפטי בודק האם התביעה פעלה ללא יסוד, או שהתקיימו נסיבות מיוחדות אחרות.
-
הגשת בקשה לפי סעיף 80 לחוק העונשין. הסנגור מגיש בקשה מנומקת לאותה ערכאה שניהלה את המשפט הפלילי.
-
ניהול דיון בבקשת ההוצאות. הצדדים טוענים לעניין הנזק הכספי ועוגמת הנפש שנגרמו לנאשם.
-
שקילת ערעור ייעודי. אם בית המשפט דוחה את הבקשה הכספית, ניתן לערער על כך בנפרד לערכאה הגבוהה יותר.
שאלות ותשובות
מדוע המדינה אינה מאפשרת להגיש ערעור על זיכוי?
ערעור נועד לתקן טעות שגרמה לפגיעה ממשית באחד הצדדים. זיכוי מעניק לנאשם את התוצאה המיטבית ביותר. מערכת המשפט אינה מקיימת דיונים תיאורטיים כאשר התוצאה המעשית ברורה לחלוטין.
האם רישום הזיכוי מחמת הספק מופיע במרשם הפלילי?
לא, אדם שזוכה בדין אינו נושא רישום פלילי כלל. המרשם הפלילי כולל הרשעות בלבד. זיכוי מכל סוג מותיר את הגיליון הפלילי של האדם נקי לחלוטין.
האם זיכוי מחמת הספק מונע קבלת פיצויים מהמדינה?
לא בהכרח, שכן בית המשפט בוחן מגוון שיקולים במסגרת סעיף 80 לחוק העונשין. השופטים בודקים האם היה בסיס להגשת כתב האישום, ללא קשר בלעדי לנוסח הזיכוי.
מי מוסמך למחוק את הערעור אם הוגש בטעות?
רשם בית המשפט מוסמך למחוק את ההליך על הסף. הרשם קובע כי ההליך הוגש ללא סמכות שבדין, ומורה על סגירתו המיידית.
האם התביעה רשאית לערער על פסק דין מזכה?
כן, התביעה מייצגת את האינטרס הציבורי ורשאית להגיש ערעור כנגד זיכויו של נאשם. זכות זו נתונה למדינה בלבד, מכיוון שהיא הצד המפסיד בהליך.
סיכום הדברים ומשמעות ההכרעה
החלטת בית המשפט העליון בעניין משה חברוני שבה ומחדדת את עקרונות היסוד של המשפט הפלילי. אדם שזוכה במשפטו הגיע לקו הסיום של ההליך, ואין באפשרותו לפתוח מחדש את הדיון. זיכוי מחמת הספק מעניק מעמד של חפות מלאה, בדיוק כמו זיכוי מוחלט. כאשר עולה הצורך בפיצוי כספי או בכיסוי הוצאות המשפט.
יש לפעול אך ורק דרך המסלול של סעיף 80 לחוק העונשין. ולא דרך ניסיון לתקוף את הכרעת הדין המזכה.
