דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / דין פלילי / פטור ממס מעסיקים לחברות מחשוב: הכרעת בית המשפט העליון
דין פלילי

פטור ממס מעסיקים לחברות מחשוב: הכרעת בית המשפט העליון

ע
עו״ד ארגוב ארצי | | 9 דקות קריאה

האם חברות עיבוד נתונים זכאיות לקבל פטור ממס מעסיקים כ״מפעל תעשייתי״?
בית המשפט העליון קבע כי חברות עיבוד נתונים אינן נחשבות ״מפעל תעשייתי״. לפיכך, הן אינן זכאיות לקבל פטור ממס מעסיקים. השופטים הבהירו: עיבוד נתונים מהווה אספקת שירות. הוא אינו ייצור של מוצר מוחשי חדש. בנוסף לכך, הנישום נושא תמיד בנטל הראיה כאשר הוא מבקש הטבת מס.

סוגיית הזכאות לקבלת פטור ממס מעסיקים עוררה מחלוקות רבות. לפיכך, המחלוקות היו בין רשויות המס לבין חברות טכנולוגיה ומחשוב. לפיכך, מעסיקים רבים קיוו לזכות בהקלות מס משמעותיות. הקלות אלה מיועדות במקור למפעלי תעשייה מסורתיים.

במרכז הדיון עמדה השאלה. בנוסף, האם פעולות של עיבוד נתונים ופיתוח תוכנה מהוות ״פעילות ייצורית״ המזכה בהטבה.

פסק הדין המנחה של בית המשפט העליון הכריע בסוגייה זו. עם זאת, מדובר בתיק ע״א 852/86. הוא עסק בפקיד שומה ירושלים נ' מ.ל.ל. חיפה עיבוד נתונים אלקטרוניים בע״מ ואח'.

השופט י' מלץ קיבל את ערעורו של פקיד השומה. כתוצאה מכך, השופטים ד' לוין וא' מצא הסכימו עמו. עם זאת, בית המשפט ביטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה. השופט ביין נתן את ההחלטה.

כתוצאה מכך, בית המשפט קבע הלכה ברורה. לעומת זאת, היא שוללת את הפטור מחברות עיבוד נתונים.

מאמר זה מנתח את נסיבות התיק. כתוצאה מכך, הוא מנתח את המבחנים המשפטיים. לדוגמה, כמו כן, הוא מנתח את ההשלכות המעשיות על עולם העסקים והמיסוי.

חוק מס מעסיקים, תשל״ה-1975, הטיל בעבר חובת תשלום מס על שכר עבודה. לדוגמא, מעסיקים שילמו מס זה לעובדיהם. לעומת זאת, סעיף 2א(א)(1) לחוק קבע פטור ממס מעסיקים בתנאים מוגדרים. החוק העניק את הפטור למפעל תעשייתי.

עיקר פעילותו בשנת המס היא ״פעילות ייצורית״.

לשם פרשנות המונח, הפנה החוק להגדרות. כלומר, ההגדרות מופיעות בחוק עידוד התעשייה (מיסים), תשכ״ט-1969. לדוגמה, מטרת המחוקק הייתה לעודד את התעשייה היצרנית. הוא רצה להגדיל את התוצרת המקומית.

כמו כן, הוא ביקש לתמוך בצמיחה כלכלית. עם זאת, החוק לא הגדיר במפורש את גבולות הפעילות הייצורית בעידן המחשוב.

בתי המשפט נדרשו לאורך השנים לפרש מונחים אלו. אולם, הם עסקו בהם ביחס למגוון רחב של ענפים. לדוגמא, הפסיקה בחנה בעבר פעילויות שונות. אלה כללו הפקת מפות מצילומי אוויר, הקפאת מזון, שירותי מכבסה והוצאה לאור של ספרים.

בכל המקרים הללו, בית המשפט בחן שאלה. אמנם, האם הפעילות יוצרת מוצר מוחשי חדש.

עובדות המקרה: המחלוקת בין פקיד השומה לחברות המחשוב

שתי חברות מחשוב עמדו במרכז המחלוקת. ואולם, המחלוקת הייתה מול פקיד שומה ירושלים. כלומר, המשיבה הראשונה הייתה חברת מ.ל.ל. חיפה עיבוד נתונים אלקטרוניים בע״מ.

המשיבה השנייה הייתה חברת ניקוב מחשבים (1976) בע״מ.

שתי החברות טענו כי הן זכאיות לפטור מלא ממס מעסיקים. אולם, לטענתן, פעילותן הטכנולוגית עולה כדי פעילות ייצורית. יחד עם זאת, היא מתבצעת במפעל תעשייתי. פקיד השומה דחה טענה זו.

הוא קבע כי החברות מספקות שירותי מחשוב בלבד.

בעקבות זאת, החברות פנו לבית המשפט המחוזי בחיפה. מאידך, הן הגישו ערעורי מס הכנסה (עמ״ה 12/85 ועמ״ה 18/85). אמנם, השופט ביין קיבל את עמדת החברות. הוא פסק כי הדין עמן.

השופט קבע כי עיבוד נתונים מהווה פעילות ייצורית. מצד שני, היא מזכה בהטבת מס. על החלטה זו, פקיד השומה הגיש ערעור לבית המשפט העליון.

שימו לב: טענה לקבלת פטור ממס מעסיקים מחייבת תשתית ראייתית מוצקה. זאת, שכן הנישום נושא תמיד בנטל השכנוע.

טענות הצדדים בערעור בפני בית המשפט העליון

פקיד השומה ביסס את ערעורו על הלכה קודמת. לסיכום, זו הייתה הלכה של בית המשפט העליון בפרשת ״ניקוב״ (ע״א 798/85). ואולם, באותה פרשה, בית המשפט פסק. הוא קבע כי עיבוד נתונים שייך לתעשיית השירותים.

לכן, הוא אינו מהווה תעשייה ייצורית. לפיכך, פקיד השומה דרש להחיל הלכה זו גם על המשיבות.

מנגד, בא כוח המשיבות העלה שתי טענות מרכזיות. לאור, הוא עשה זאת להגנת פסק דינו של בית המשפט המחוזי:

  • טענה עובדתית בדבר ייצור תוכנה: המשיבות טענו כי עיקר פעילותן אינו מתמצה בעיבוד נתונים. במקום זאת, הוא מתמצה בייצור תוכנות למחשבים. לטענתן, ייצור תוכנה מהווה ייצור תעשייתי לכל דבר ועניין.
  • טענה משפטית בדבר היעדר רוב: המשיבות טענו כי פסק דין ניקוב אינו מהווה הלכה מחייבת. לשיטתן, השופטים באותו פסק דין הציגו נימוקים שונים. הם לא גיבשו דעת רוב ברורה ביחס למבחן הקובע.

המבחנים המשפטיים: מהו ״מפעל תעשייתי״ ומהי ״פעילות ייצורית״?

במשך עשרות שנים שלט בפסיקה מבחן מרכזי אחד. בהתאם, הוא בחן פעילות ייצורית. יחד עם זאת, כינו את המבחן הזה: ״עשיית יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר״. לפי מבחן זה, תהליך ייצור מחייב נטילת חומרי גלם מוחשיים.

תהליך זה דורש הפיכתם למוצר מוחשי חדש במהותו.

בפסק הדין בעניין מסדה (בג״צ 441/86) הבהיר בית המשפט העליון דברים חשובים. מאידך, הוא קבע כי מבחן היש המוחשי הוא מבחן טוב ומרכזי. עם זאת, בית המשפט קבע כי הוא אינו מהווה מבחן בלעדי. בית המשפט רשאי לבחון היבטים נוספים.

הוא רשאי לפסוק על פי מכלול הנתונים של כל מקרה ומקרה.

בפרשת ניקוב, שופטי העליון הציגו זוויות ראייה שונות לסוגייה זו. מצד שני, השופט ד' לוין דבק במבחן המהותי. הוא בחן יצירת ״יש חדש״. מנגד, השופט א' גולדברג הציע מבחן נוסף.

הוא מבוסס על היקף שימושו של המוצר.

מבחן יצירת יש מוחשי חדש

השופט ד' לוין קבע כי עיבוד נתונים אינו מניב מוצר חדש במהותו. לסיכום, בתום התהליך המחשבי, הלקוח מקבל נתונים ערוכים. הם מסודרים בצורה נאותה יותר. הלקוח סיפק את הנתונים עצמם מראש.

לכן, מדובר בשינוי צורה בלבד. זה אינו שינוי מהותי.

מבחן היקף שימושו של המוצר

השופט גולדברג הבחין בין מוצר שנועד לשרת לקוח ספציפי לבין מוצר המיועד לציבור הרחב. לאור זאת, לדעתו, כאשר עיבוד הנתונים מיועד להפצה לציבור הרחב, אפשר לראות בו פעילות ייצורית. לעומת זאת, כאשר הפעילות משרתת נהנה ראשוני בודד, מדובר במתן שירות בלבד.

הכרעת בית המשפט העליון: שלילת פטור ממס מעסיקים

בית המשפט העליון, מפי השופט י' מלץ, דחה את שתי טענות המשיבות. בהתאם, הוא קיבל את ערעור פקיד השומה. השופט מלץ הדגיש. כי הנטל להוכחת תנאי הפטור ממס מעסיקים רובץ תמיד על כתפי הטוען לו.

המשיבות כשלו בהבאת ראיות. הן לא הוכיחו כי עיקר עיסוקן היה ייצור תוכנה.

ביחס למשיבה 2, ניקוב מחשבים: למעשה, מנהל החברה הודה בעדותו בבית המשפט. הוא ציין כי עיקר הפעילות היה עיבוד נתונים. מכירת התוכנות היוותה חלק קטן בלבד מפעילות החברה. לפיכך, בית המשפט דחה את טענתה באופן מוחלט במישור העובדתי.

ביחס למשיבה 1, מ.ל.ל. חיפה: ראשית, ניתוח החשבוניות שהגיש סגן פקיד השומה הוכיח נתון חשוב. הוא הוכיח כי עיקר פעילותה היה עיבוד נתונים. החברה לא הציגה כל ראיה נגדית.

היא לא סתרה את הממצאים האלו. משכך, השופט מלץ קבע. הוא פסק כי שתי החברות עסקו בעיקר בעיבוד נתונים.

בנוסף לכך, בית המשפט דחה את הטענה בדבר היעדר הלכה מחייבת. שנית, השופט מלץ הבהיר כי גם לפי המבחן הצר של השופט גולדברג. המוצר נועד לשרת לקוח יחיד בלבד. על כן, גם לפי גישה זו, מדובר בתעשיית שירותים.

היא אינה זכאית לקבל פטור ממס מעסיקים.

השופט מלץ הביע הסתייגות אישית ממבחנו של השופט גולדברג. שלישית, הוא ציין כי היקף קהל היעד אינו משנה את אופייה היצרני של הפעולה. השופט ד' לוין הסכים לתוצאה. השופט א' מצא הסכים לקבלת הערעור.

הוא השאיר את ההכרעה בין המבחנים השונים בצריך עיון.

אזהרה: הסתמכות על טענות אגב משפטיות ללא תשתית ראייתית חשבונאית עלולה להוביל לחיובים. מדובר בריביות והוצאות משפט כבדות.

השוואת עמדות הצדדים והכרעת בית המשפט

הטבלה הבאה מסכמת את עיקרי המחלוקת המשפטית בין פקיד השומה לבין חברות עיבוד הנתונים:

הנושא שבמחלוקת עמדת המשיבות (החברות) עמדת המערער (פקיד השומה) הכרעת בית המשפט העליון
מהות הפעילות העיקרית טענו כי עיקר הפעילות הוא ייצור תוכנה תעשייתי. טען כי עיקר הפעילות הוא עיבוד נתונים שוטף. נקבע כי החברות לא הוכיחו שייצור תוכנה הוא עיקר הפעילות.
סיווג עיבוד נתונים נחשב פעילות ייצורית המזכה בהטבות מס. מהווה תעשיית שירותים שאינה זכאית להטבה. עיבוד נתונים סווג כמתן שירות ולא כייצור מוצר חדש.
תוקפה של הלכת ניקוב אינה מחייבת בהיעדר נימוק רוב אחיד. מהווה תקדים מחייב השולל מתן פטור. ההלכה מחייבת, שכן לפי כל המבחנים הפטור נשלל.
תוצאה אופרטיבית קבלת פטור מלא ממס מעסיקים. חיוב מלא במס מעסיקים ותשלום הוצאות. הערעור התקבל, הפטור בוטל והוטלו הוצאות בסך 3,500 ש״ח.

המשמעות המעשית: השלכות על חברות תוכנה וטכנולוגיה

פסק הדין ביסס הלכה איתנה. הוא מבדיל בין אספקת שירותי מידע לבין פעילות ייצור תעשייתית. חברות העוסקות בעיבוד נתונים אינן נחשבות כמפעל תעשייתי. זה תקף לצורכי מס.

קביעה זו חלה גם כאשר החברה משלבת בעבודתה פיתוח תוכנות פנימיות. היא עושה זאת לייעול השירות.

עם זאת, בית המשפט העליון השאיר פתח תיאורטי מסוים. השופטים נמנעו מלהכריע בשאלה. האם חברה שעיקר עיסוקה המוכח הוא מכירת תוכנה תיחשב למפעל תעשייתי. סוגייה זו נותרה בצריך עיון לעתיד.

הסיבה לכך היא היעדר הוכחה עובדתית בתיק זה.

יתרה מכך, פסק הדין ממחיש את החשיבות המכרעת של דיני הראיות בהליכי מיסוי. בית המשפט הבהיר כי תצהירים כלליים אינם מספקים. על הנישום להציג נתונים כספיים, סיווג הכנסות וניתוח חשבוניות. הם צריכים להוכיח מהו עיקר עיסוקו בפועל.

מה עושים כאשר בוחנים זכאות להטבות מס לפעילות טכנולוגית?

ניהול נכון של סיווג פעילות החברה עשוי למנוע חשיפות מס. הוא יכול גם למנוע קנסות מיותרים. להלן הצעדים המומלצים:

  1. מיפוי פעילויות החברה. החברה צריכה לבצע הפרדה חשבונאית ברורה. הפרדה זו תהיה בין מתן שירותי עיבוד נתונים לבין פיתוח ומכירת מוצרי תוכנה עצמאיים.
  2. ניתוח מקורות ההכנסה. כדאי לבחון את החשבוניות והחוזים. זה כדי לוודא איזה חלק מהווה את עיקר הפעילות העסקית של התאגיד.
  3. בחינת תנאי החוק והפסיקה. החברה צריכה לבדוק האם הפעילות עומדת במבחן יצירת ״יש מוחשי חדש״. כמו כן, עליה לבדוק האם היא עומדת במבחנים העדכניים שנקבעו בדין.
  4. איסוף ראיות תומכות בזמן אמת. כדאי לתעד שעות עבודה, עלויות פיתוח והסכמי התקשרות. אלה מוכיחים פעילות ייצורית מובהקת.
  5. קבלת ייעוץ משפטי מקצועי. רצוי להיוועץ בעורכי דין המתמחים בדיני מיסים. זאת לפני הגשת דוחות הכוללים דרישה לקבלת פטור ממס מעסיקים.
צריכים עזרה בדין פלילי?

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות ותשובות

מדוע בית המשפט העליון סירב להכיר בעיבוד נתונים כפעילות ייצורית?

בית המשפט קבע כי עיבוד נתונים משנה את צורת המידע בלבד. הוא אינו יוצר מהות חדשה. בסוף התהליך, הלקוח מקבל את המידע שמסר מראש. המידע מסודר יותר.

לפיכך, מדובר בשירות ולא במוצר תעשייתי.

על מי מוטל נטל ההוכחה בעת דרישת פטור ממס מעסיקים?

הנישום הדורש את הפטור ממס מעסיקים נושא תמיד בנטל הוכחת הזכאות לו. החברה נדרשת להציג תשתית ראייתית ברורה. אלה יכולים להיות דוחות כספיים וניתוח חשבוניות. הם צריכים ללמד על עמידה מלאה בכל תנאי הפטור.

האם ייצור תוכנה עשוי להיחשב בעתיד כמפעל תעשייתי המזכה בפטור ממס מעסיקים?

בית המשפט העליון השאיר שאלה זו בצריך עיון. הסיבה היא שהחברות לא הוכיחו שזהו עיקר עיסוקן. עם זאת, בפסיקה בית המשפט רמז. פעילות שעיקרה ייצור ומכירת מוצרי תוכנה עשויה לקבל סיווג שונה.

זה שונה מעיבוד נתונים גרידא.

מה החליט בית המשפט העליון לגבי פסק הדין של בית המשפט המחוזי?

בית המשפט העליון קיבל את ערעור פקיד השומה. הוא ביטל לחלוטין את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט קבע כי החברות חייבות בתשלום מס מעסיקים. כמו כן, בית המשפט הטיל עליהן הוצאות משפט בסך 3,500 ש״ח כל אחת.

לסיכום, פסק הדין בעניין מ.ל.ל. וניקוב מחשבים חידד את גבולות הפטור ממס מעסיקים למפעלים תעשייתיים. ההלכה קובעת כי עיבוד נתונים מהווה שירות. הוא אינו מעניק הטבות מס.

הטבות אלה מיועדות לתעשייה יצרנית. נישומים המבקשים להסתמך על פטורים בחוק נדרשים לעמוד בנטל ראייתי קפדני.

בחינה משפטית מוקדמת בליווי מומחי מיסים מהווה צעד חיוני. צעד זה נועד להבטיח התנהלות חוקית. הוא נועד גם למנוע שומות מס כבדות.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ארגוב ארצי
עו״ד ארגוב ארצי
עו"ד ארגוב ארצי (מ.ר. 56611), מומחה לדין הפלילי - מעצרים, חקירות, עבירות אלימות וסמים וערעורים. הכותב והעורך של מדריכי הדין הפלילי ב-Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום פלילי?

מידע וייצוג בפלילי