מתי ניתן לפסול מומחה רפואי בבית הדין לעבודה?
פסילת מומחה רפואי בבית הדין לעבודה היא צעד קיצוני הננקט במקרים חריגים בלבד, כאשר קיימת עילה מהותית המצדיקה זאת. עילות אלו כוללות חריגה של המומחה מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין, הטיה שיטתית, טעות משפטית או אי-שיתוף פעולה מצדו. עצם חוסר שביעות רצון מחוות הדעת או הבעת דעה מקצועית שאינה נוחה לצד מסוים אינן מהוות עילה לפסילה.
פסילת מומחה רפואי בבית הדין לעבודה הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
הליכים משפטיים רבים בתחום הביטוח הלאומי. בנוסף, ובתיקי נזיקין נסמכים במידה רבה על חוות דעת של מומחים רפואיים. מומחים אלו, הממונים על ידי בתי הדין או בתי המשפט. מספקים הערכה מקצועית לגבי מצבו הרפואי של הנפגע.
היקף נזקיו והקשר הסיבתי בין האירוע שהתרחש לבין הפגיעות. עם זאת, חוות דעתם מהווה בדרך כלל בסיס להחלטות שיפוטיות, והסטייה ממנה תיעשה רק במקרים חריגים ומוצדקים.
המאמר שלפנינו ידון בסוגיית פסילת מומחה רפואי בבית הדין לעבודה. הוא יבחן את הקריטריונים המחמירים שנקבעו בפסיקה לצורך פסילה כזו. המאמר יתבסס על החלטה שניתנה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, ב״ל 34006-12-14, אייל שמואלי נ' המוסד לביטוח לאומי, על ידי כב' השופט תומר סילורה, מיום 05.02.2018.
מומחה רפואי בבית הדין לעבודה הוא בעל מקצוע רפואי הממונה על ידי בית הדין כדי לספק חוות דעת אובייקטיבית. כתוצאה מכך, וניטרלית בסוגיות רפואיות מסוימות. הוא מומחה יועץ רפואי אשר מסייע לבית הדין להבין היבטים רפואיים מורכבים. בית הדין מסתמך על מומחיותו כדי להכריע בשאלות של קשר סיבתי בין אירוע (כמו תאונת דרכים או תאונת עבודה) לבין הפגיעות הנטענות, וכן לצורך הערכת שיעור הנכות.
המומחה הרפואי בוחן את המסמכים הרפואיים שהוצגו לו. לעומת זאת, הוא גם בודק את הנפגע באופן פיזי. המומחה מנסח חוות דעת מקיפה ומנומקת. חוות הדעת שלו כוללת את ממצאיו, מסקנותיו והמלצותיו.
חוות דעתו של המומחה הרפואי היא ראיה חשובה בהליך המשפטי.
רקע והליך קודם: המקרה של אייל שמואלי
אייל שמואלי, התובע בתיק זה, נפגע בתאונת דרכים ביום 7.11.2012. לדוגמה, הוא תבע מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה בשל פגימות בצוואר, בגב התחתון ובמיניסקוס שבברך. לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו, התובע הגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
בית הדין מינה את ד״ר דוד אנג'ל כמומחה יועץ רפואי אורתופד. לדוגמא, ד״ר אנג'ל קבע בחוות דעתו כי ברך שמאל של התובע לא נפגעה בתאונה. הוא ביסס את קביעתו על היעדר תיעוד רפואי סמוך לאירוע. כמו כן, הוא ציין כי הקרע שהתגלה ב-MRI הוגדר כקרע ניווני ולא חבלתי.
בית הדין קיבל את חוות הדעת ודחה את התביעה ביחס לברך שמאל.
התובע הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. כלומר, הערעור התמקד בשאלה מדוע הוכרה פגיעה בברך ימין על דרך ההחמרה. על בסיס אותו מנגנון פגיעה, בעוד שברך שמאל לא הוכרה. בית הדין הארצי החזיר את התיק לבית הדין האזורי, וקבע שיש להפנות שאלת הבהרה למומחה. מקור: ערעור לבית הדין האזורי לעבודה.
שאלת ההבהרה ותשובת המומחה
בית הדין האזורי הפנה לד״ר אנג'ל שאלת הבהרה. אולם, שאלת ההבהרה התייחסה לאפשרות להכיר בפגיעה בברך שמאל. היא התייחסה לכך שגם ברך ימין נפגעה והוכרה כפגיעה בעבודה על דרך החמרה. כמו כן, היא התייחסה לקרע דו-צדדי במיניסקוס ולממצאים נוספים מ-MRI.
בתשובתו, חזר המומחה על עמדתו. אמנם, הוא ציין שאין קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה בברך שמאל. הוא ביסס את תשובתו על היעדר תיעוד רפואי סמוך לאירוע ועל כך שהקרע הוגדר כניווני. יתרה מכך, המומחה העלה ״תמיהה״ באשר לנכונות ההחלטה להכיר בפגיעה בברך ימין.
הוא ראה בכך הבעת דעה מקצועית עניינית. ואולם, הוא ביסס את דבריו על ממצאים כמו השמנת יתר. קרע ניווני זהה בשתי הברכיים ותלונות קודמות על כאבי ברכיים.
הבקשה לפסילת מומחה רפואי וטענות הצדדים
על יסוד אמירתו של המומחה בדבר ה״תמיה״ לגבי הכרת הפגיעה בברך ימין. יחד עם זאת, הגיש התובע בקשה לפסילת המומחה. התובע טען כי המומחה חרג מסמכותו. הוא טען שהמומחה גילה דעה משוחדת נגד הכרה בפגיעה.
לטענת התובע, אמירה זו מעידה על כך שדעתו של המומחה מוטה מראש. מאידך, היא אינה ניטרלית.
הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, התנגד לבקשה. מצד שני, הנתבע טען כי המומחה התייחס לכל העובדות בשאלת ההבהרה. הוא נשאר נאמן לעובדות ולדעתו המקצועית. כמו כן, הנתבע הדגיש.
כי המומחה עקבי בגישתו ולא מתנגד לאסכולה רפואית עליה מבוססת פסיקת בית הדין בתחום הפגימה. לסיכום, הנתבע סיכם שאין כל עילה והצדקה לפסילת מומחה רפואי אחר.
הכרעת בית הדין: דחיית הבקשה לפסילת המומחה
בית הדין האזורי לעבודה דחה את הבקשה לפסילת המומחה. לאור, השופט תומר סילורה קבע כי לא התקיימו העילות המוכרות לפסילת מומחה. בית הדין הסביר כי פסילת מומחה רפואי היא צעד חריג ביותר. הוא אינו ננקט בנקל.
השופט סילורה ביסס את החלטתו על הנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה (השופטת בדימוס נילי ארד). בהתאם, הנחיות אלו מתייחסות למינוי מומחים יועצים רפואיים. בנוסף, הוא התבסס על פסיקה קודמת בנושא. בית הדין מנה את העילות העיקריות לפסילת מומחה.
עילות אלו כוללות חוות דעת המבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין. למעשה, כמו כן, עילה היא מומחה הנוהג לתת חוות דעת התומכות דרך קבע בנתבע. עילה נוספת היא חוות דעת המבוססת על הנחה משפטית שגויה. לבסוף, מומחה שאינו מוכן או מסוגל להשיב לשאלות הבהרה.
בית הדין קבע כי המומחה השיב לכל השאלות שהופנו אליו. ראשית, הוא נותר עקבי וצמוד לעובדות. ההערה שבה הביע ״תמיהה״ לגבי ההחלטה להכיר בפגיעה בברך ימין נאמרה אגב אורחא. היא לא שיקפה חריגה מסמכות או נטייה פסולה.
זו הייתה הבעת דעה מקצועית עניינית. שנית, היא התבססה על הממצאים הרפואיים. הממצאים כללו השמנת יתר, קרע ניווני זהה בשתי הברכיים ותלונות קודמות על כאבי ברכיים. בית הדין הדגיש.
כי פסילת מומחה אינה כלי לתקיפת מסקנות מקצועיות שאינן נוחות לצד המבקש את הפסילה.
המשמעות המעשית של דחיית בקשה לפסילת מומחה רפואי
החלטת בית הדין מחדדת מספר נקודות חשובות למתדיינים בהליכי ביטוח לאומי. שלישית, היא מדגישה כי פסילת מומחה רפואי היא סעד קיצוני. סעד זה אינו מיועד ״לתקן״ חוות דעת שאינה משביעת רצון לצד מסוים. הוא שמור למקרים חריגים של פגם מהותי בחוות הדעת או בהתנהלות המומחה.
מקרים כאלו כוללים חריגה מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין, הטיה שיטתית של המומחה. מכאן, טעות משפטית מהותית בחוות הדעת, או אי-שיתוף פעולה מצד המומחה.
יתרה מכך, הפסיקה מבהירה כי מומחה רשאי להביע הסתייגות עניינית ביחס לקביעות רפואיות אחרות בתיק. לכן, הוא רשאי לעשות זאת כל עוד הוא נשאר נאמן לעובדות שהוצגו לו. הוא אינו חורג מהן. חוסר נוחות של צד עם מסקנה מקצועית אינו מהווה עילה לפסילה.
במקרה כזה, הצד יכול לטעון לגופה של חוות הדעת. משום כך, הוא יכול להציג חוות דעת נגדית. במקרה של אייל שמואלי, הבקשה לפסילת מומחה נדחתה. הוא ממחיש את המדיניות השיפוטית הנוקשה בנושא.
מצבים המצדיקים פסילת מומחה רפואי
על אף שהסף לפסילת מומחה גבוה. כן, קיימים מצבים ספציפיים שבהם בית הדין רשאי ואף יפסול מומחה רפואי. מצבים אלה אינם קשורים לאי שביעות רצון מתוצאות חוות הדעת. אלא לפגמים מהותיים בהליך או במומחה עצמו:
-
חריגה מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין: אם המומחה ביסס את חוות דעתו על עובדות שבית הדין לא קבע או על עובדות שאינן נכונות.
-
הטיה שיטתית: אם המומחה נוהג דרך קבע לתת חוות דעת התומכות בצד מסוים (למשל, תמיד בנתבע, כמו המוסד לביטוח לאומי).
-
הנחה משפטית שגויה: כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על הבנה משפטית שגויה של הדין.
-
אי-יכולת או אי-רצון להשיב לשאלות הבהרה: מומחה שאינו מסוגל או אינו מוכן לספק הבהרות לשאלות שהופנו אליו על ידי בית הדין או הצדדים, והשאלות חיוניות להכרעה.
-
פגם אישי במומחה: במקרים נדירים של חשש לניגוד עניינים, קשר אישי עם אחד הצדדים או כל פגם אחר המעיד על חוסר אובייקטיביות.
שאלות ותשובות
האם ניתן לפסול מומחה רפואי רק בגלל שחוות דעתו אינה לטובתי?
לא. בנסיבות, בית הדין דוחה בקשות לפסילת מומחה רפואי המוגשות רק בשל אי שביעות רצון מתוכן חוות הדעת. פסילת מומחה היא צעד קיצוני המיועד למקרים של פגם מהותי בחוות הדעת או בהתנהלות המומחה. ולא ככלי לתקיפת מסקנות מקצועיות שאינן נוחות לצד המבקש.
מהן העילות המרכזיות לפסילת מומחה רפואי?
העילות המרכזיות כוללות: חוות דעת המבוססת על עובדות שבית הדין לא קבע; מומחה שמספק דרך קבע חוות דעת התומכות בנתבע; חוות דעת המבוססת על הנחה משפטית שגויה; מומחה שאינו מוכן או מסוגל להשיב לשאלות הבהרה; או פגם אישי חמור במומחה עצמו.
האם מומחה רפואי יכול להביע דעה שחולקת על קביעה קודמת בתיק?
כן, מומחה רפואי רשאי להביע דעה מקצועית עניינית. בשל, ואף להביע ״תמיהה״ או הסתייגות ביחס לקביעות רפואיות קודמות בתיק. זאת בתנאי שהוא נשאר נאמן לעובדות שהוצגו לו ואינו חורג מסמכותו. הבעת דעה כזו, כשלעצמה, אינה עילה לפסילה.
מי מוסמך למנות מומחה רפואי בבית הדין לעבודה?
בית הדין לעבודה הוא זה המוסמך למנות מומחה יועץ רפואי. לאחר, מינוי זה נעשה בדרך כלל על פי הסכמת הצדדים, או בהיעדר הסכמה. על ידי בית הדין עצמו מתוך רשימת מומחים מאושרת.
האם ניתן לערער על החלטת בית הדין שלא לפסול מומחה?
כן, ניתן להגיש ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה לבית הדין הארצי לעבודה. עם זאת, יש לזכור שבית הדין הארצי נוטה שלא להתערב בהחלטות אלו. לפני, אלא אם נפלה בהן טעות מהותית ברורה.
האם ישנה חשיבות לתיעוד רפואי סמוך לאירוע?
כן, תיעוד רפואי סמוך לאירוע הפגיעה הוא בעל חשיבות מכרעת. מעבר לכך, היעדר תיעוד כזה, כמו במקרה של אייל שמואלי. עלול להקשות על הוכחת קשר סיבתי בין האירוע לבין הפגיעה הנטענת. ועלול לשמש בסיס לדחיית התביעה או חוות דעת המומחה.
מה עושים אם חוות דעת המומחה אינה מדויקת?
אם בית הדין מצא כי העובדות שנקבעו על ידיו אינן מדויקות. וזאת על סמך חוות דעת המומחה והחומר הרפואי. עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית במקום לפסול את המומחה. לצדדים ניתנת אפשרות להפנות שאלות הבהרה למומחה.
הם יכולים גם לטעון נגד חוות הדעת במסגרת הסיכומים.
מה עושים במקרה של חשש מפסילת מומחה רפואי?
-
בחינת העילות: יש לבדוק האם קיימת אחת מהעילות המפורטות לפסילת מומחה, כפי שנקבעו בפסיקה. יש לזכור כי חוסר שביעות רצון מתוכן חוות הדעת אינו מספיק.
-
הגשת שאלות הבהרה: צד שאינו מרוצה מחוות הדעת, או שחושב שהמומחה התבסס על עובדות שגויות, יכול להגיש שאלות הבהרה מפורטות למומחה.
-
טיעון לגופה של חוות הדעת: גם אם לא קיימת עילה לפסילת המומחה, ניתן לטעון נגד מסקנותיו המקצועיות במסגרת הסיכומים. ניתן גם להציג מומחה מטעמו (באישור בית הדין) כדי לסתור את חוות הדעת.
-
קבלת ייעוץ משפטי: חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הביטוח הלאומי או הנזיקין. עורך הדין יבחן את נסיבות המקרה, יסייע בהבנת חוות הדעת, וימליץ על הדרך הטובה ביותר לפעול.
פסילת מומחה רפואי בבית הדין לעבודה היא הליך חריג ומורכב. המתרחש רק כאשר קיימים פגמים מהותיים בחוות הדעת או בהתנהלות המומחה. בית הדין נוקט בגישה מחמירה. ואינו פוסל מומחים רק בשל חוסר שביעות רצון מתוכן חוות הדעת.
המקרה של אייל שמואלי נ' המוסד לביטוח לאומי. שבו נדחתה הבקשה לפסילת מומחה שהביע ״תמיהה״ על קביעה רפואית קודמת. מדגיש את העיקרון לפיו הבעת דעה מקצועית עניינית, גם אם אינה נוחה לצד מסוים. אינה עילה לפסילה.
מומלץ תמיד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי כדי לבחון את האפשרויות העומדות בפניכם בהליכים אלו.
הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
