כאשר נתבע אינו מתייצב לדיון לאחר שקיבל זימון כדין, בית המשפט מוסמך לתת נגדו פסק דין בהיעדר התייצבות. במצב זה, התובע נדרש להוכיח את תביעתו ואת גובה נזקו על יסוד ראיותיו שלו בלבד. לאחר שמיעת הראיות, השופט יפסוק פיצוי מלא המשקף את הפגיעה והנזקים שהוכחו.
הליך משפטי בתחום הנזיקין עשוי להסתיים במתן פסק דין בהיעדר התייצבות נגד נתבע שבוחר להתעלם מהדיונים. לפיכך, מצב זה מאפשר לתובע להוכיח את נזקיו באמצעות ראיותיו שלו בלבד. פסק הדין המרתק שניתן בבית משפט השלום בצפת ממחיש זאת היטב.
במקרה זה, אישה שנפלה מסולם ושברה את ברכה ניהלה מאבק משפטי ממושך. בנוסף, הנתבע התחמק מלהופיע בבית המשפט פעם אחר פעם. לבסוף, השופט הכריע על סמך עדותה והמסמכים שהציגה.
סדר הדין האזרחי קובע כללים ברורים להתנהלות הצדדים בערכאות השיפוטיות. עם זאת, כאשר נתבע בוחר שלא להתייצב לדיון שנקבע, בית המשפט לא יעצור את ההליך. תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי העניקה מענה מפורש לתרחיש זה.
בהתאם לתקנה זו, התובע רשאי להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה מוטלת עליו. כתוצאה מכך, משמעות הדבר היא כי היעדרות הנתבע אינה מעניקה פיצוי אוטומטי. לעומת זאת, היא מונעת ממנו לחקור את עדי התובע או להציג גרסה נגדית.
בנוסף, הנתבע מאבד את ההזדמנות לערער על חוות הדעת הרפואיות. כתוצאה מכך, בית המשפט מבסס את פסיקתו על תצהירי התובע בלבד. לעומת זאת, הדבר מוביל לרוב לקבלת מרבית דרישות הפיצוי שהוכחו כראוי.
נסיבות המקרה: נפילה מסולם ופציעה קשה
התובעת, עזיזה זנגריה, נפגעה ביום 6.2.2009 בעת שנפלה מסולם. לדוגמה, הנפילה גרמה לשבר חמור בברכה ולתקופת החלמה ממושכת. בעקבות הפציעה, היא הגישה תביעה כספית במסגרת ת״א 31669-02-10 נגד מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית. ונגד זאב הרמן.
ההליך המשפטי התנהל בבית משפט השלום בצפת. לדוגמא, בית המשפט החליט לפצל את הדיון לשני שלבים נפרדים: שאלת החבות ושאלת גובה הנזק. שאלת האחריות נדונה תחילה בפני כב' השופט א' גולדקורן.
בשלב הראשון, הנתבע 2 בחר שלא להתייצב לדיון ההוכחות בשאלת האחריות. לפיכך, ביום 10.11.2013 נתן השופט א' גולדקורן פסק דין חלקי. כלומר, בפסק הדין הוא קבע כי זאב הרמן נושא באחריות בלעדית לתאונה. מנגד, התביעה נגד המושב נדחתה לחלוטין.
התנהלות הנתבע שהובילה לקבלת פסק דין בהיעדר התייצבות הנתבע
לאחר ההכרעה בשאלת החבות, התיק הועבר לטיפולו של כב' השופט דניאל קירס. אולם, השופט קבע ישיבת קדם משפט ליום 7.1.2014 כדי לקדם את הערכת הנזק. אולם, הנתבע 2 הודיע כי הגיש ערעור ולכן הוא רואה עצמו פטור מהגעה.
השופט הבהיר כי הגשת ערעור אינה פוטרת מהתייצבות. למרות זאת, הנתבע המשיך להיעדר תוך העלאת שורה של נימוקים ודחיות:
-
הגשת בקשה לעיכוב ביצוע שנדחתה בבית המשפט המחוזי.
-
פיטורי בא כוחו שבועיים בלבד לפני הדיון הנדחה.
-
טענות בדבר מחלה קשה וצורך באיתור עורך דין חלופי במשך חודשים.
-
הימנעות מהתייצבות לדיון הנדחה ביום 22.4.2014 למרות זימון אישי כדין.
בשלב זה, השופט דניאל קירס קבע כי כלו כל הקיצים. הוא החליט לתת פסק דין בהיעדר התייצבות הנתבע הן בתביעה העיקרית. והן בהודעות צד שלישי ששלח. בית המשפט הורה לתובעת להגיש ראיות להוכחת נזקיה בלבד.
הכרעת בית המשפט: חישוב ראשי הנזק
מאחר שהנתבע לא התייצב, התובעת נדרשה להוכיח את נזקיה באופן חד-צדדי. חוות הדעת הרפואית היחידה בתיק קבעה נכות רפואית בשיעור 10%. המומחה המליץ להפעיל את תקנה 15 ולהעמיד את הנכות על 15%.
בית המשפט קיבל את חוות הדעת במלואה וקבע נכות תפקודית של 15%. בנוסף לכך, השופט קירס בחן את עדותה של התובעת לגבי הפסדי ההשתכרות. שכרה המשוערך של התובעת עמד על 6,027 ש״ח לחודש.
השופט שקלל את כלל הרכיבים, לרבות הפסדי פנסיה, עזרת הזולת והוצאות ניידות. החישוב נעשה באמצעות מקדמי היוון מקובלים ונתונים אקטואריים מבוססים.
| ראש הנזק | פירוט וחישוב בית המשפט | סכום שנפסק (ש״ח) |
|---|---|---|
| הפסד השתכרות לעבר | 18 חודשי היעדרות לפי שכר משוערך | 108,486 |
| עזרת הזולת לעבר | פיצוי מוגבר לשנה ראשונה וסכום מתון לאחר מכן | 43,000 |
| הוצאות וניידות לעבר | על בסיס קבלות ואסמכתאות שהוצגו | 1,400 |
| כאב וסבל | התחשבות ב-11 ימי אשפוז ובגיל התובעת | 55,000 |
| הפסד שכר לעתיד | נכות של 15% ומקדם היוון של 85.2 | 77,025 |
| הפסדי פנסיה לעתיד | 12% מהפסד השכר לעתיד | 9,243 |
| עזרת הזולת לעתיד | 500 ש״ח לחודש לפי מקדם היוון 197.46 | 98,730 |
| ניידות לעתיד | 200 ש״ח לחודש בגין נסיעות מוגברות | 39,492 |
| סך הנזק לפני ניכוי | סיכום כלל ראשי הנזק | 423,133 |
| ניכוי תגמולי מל״ל | תגמולים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי | -27,396 |
| סך פיצוי לתשלום | הסכום הסופי שנפסק לטובת התובעת | 395,737 |
השופט הכריע גם בהוצאות שבין שאר הצדדים. הנתבע 2 חויב לשלם למושב 2,000 ש״ח בגין עלות מומחה. מנגד, התובעת חויבה לשלם למושב שכר טרחת עורך דין בסך 22,000 ש״ח. מאחר שתביעתה נגדו נדחתה.
שלבים למיצוי זכויות לאחר פגיעה גופנית
-
תיעוד רפואי ראשוני. פנו מיד לקבלת טיפול רפואי ושמרו כל מסמך או סיכום אשפוז.
-
איסוף קבלות והוצאות. שמרו קבלות בגין נסיעות, תרופות ועזרים רפואיים להוכחת הוצאות עבר.
-
בדיקת שכר ותלושים. רכזו תלושי שכר טרם הפציעה ולאחריה לצורך הוכחת הפסדי שכר.
-
קבלת חוות דעת מומחה. פנו למומחה רפואי מוסמך לקביעת אחוזי הנכות הצמיתה.
-
הגשת תביעה מסודרת. הגישו תביעה נזיקית מפורטת נגד כל הגורמים האחראים לתאונה.
שאלות ותשובות
האם פסק דין בהיעדר התייצבות מעניק פיצוי אוטומטי לתובע?
לא, פסק הדין אינו מעניק פיצוי באופן אוטומטי. התובע עדיין נושא בנטל להוכיח את גובה הנזק באמצעות ראיות וחוות דעת רפואיות. בית המשפט בוחן את המסמכים לפני קביעת הסכום הסופי.
האם הגשת ערעור מעכבת את הדיון בבית המשפט?
הגשת ערעור אינה מעכבת דיונים כשלעצמה. על בעל הדין להגיש בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע ולקבל החלטה שיפוטית המורה על כך במפורש. בהיעדר החלטה כזו, חובה להתייצב לדיונים.
מה המשמעות של ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי?
דיני הנזיקין קובעים עיקרון של מניעת פיצוי כפול. לפיכך, בית המשפט מנכה מהפיצוי הכולל כל סכום שהנפגע קיבל או זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין אותו אירוע.
כיצד משפיעים פיטורי עורך דין על מועדי הדיון?
פיטורי מייצג אינם מקנים זכות אוטומטית לדחיית מועדים. בית המשפט מעניק פרק זמן סביר לאיתור מייצג חדש. עם זאת, התמהמהות ממושכת תוביל לקיום הדיון ללא ייצוג או למתן פסק דין בהיעדר התייצבות.


