בית המשפט המחוזי בתל‑אביב‑יפו קבע בפסק‑דין דרמטי כי שלושה שיקים לבטחון על סך 13.1 מיליון ש״ח, שהוצגו לפרעון במסגרת הליך הוצאה לפועל, ניתנו כבטחון בלבד. בנוסף, הקביעה ניתנה במחלוקת שטרית בין חברת אלומיניום החזקות בע״מ לבין איש העסקים דוד אפל, והדגישה את אופיים האמיתי של השטרים. עם זאת, בית המשפט בחן האם השיקים שיקפו הלוואות עצמאיות או מקדמות על חשבון עמלת תיווך בעסקת מכירת חברת הסלולר הבולגרית מובילטל. במסגרת דיון על קביעת אופיים האמיתי של שיקים שניתנו כבטחון בלבד, חשוב להבין את התהליך המלא של ביצוע שטר שיק שטר חוב.
שיקים לבטחון הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, פסק‑הדין נמסר ביום 21.01.2009 על‑ידי כבוד השופטת ד״ר דרורה פלפל, סגנית נשיא. וקבע כי תביעת הביצוע של השיקים תידחה. בנוסף, ההכרעה משפיעה על אופן הוכחת אופיים של שטרות בעסקאות מסחריות מורכבות. ובמיוחד על מעמד ״אוחז כשורה״ בדיני שטרות. הכרעה זו, המשפיעה גם על אופן הוכחת אופיים של שטרות בעסקאות מורכבות, רלוונטית במיוחד למימוש זכויות זוכים בהוצאה לפועל, כפי שמפורט במדריך המלא למימוש גביית חוב.
השאלה המשפטית המרכזית – שיקים לבטחון
השאלה העיקרית עמדה בפני בית המשפט: האם השיקים שהוצגו לפירעון ניתנו כבטחון למקדמות על חשבון עמלת תיווך. ולכן אינם ניתנים לתשלום לאחר שהעסקה מומשה. לעומת זאת, נבחנה האפשרות שהשיקים משקפים הלוואות נפרדות שיש לפרוע.
לכן, בית המשפט נדרש לקבוע אם התובעת רשאית לגבות את השיקים כאוחזת כשורה. וכן לבחון אילו טענות הגנה עומדות לנתבע במצב של צד קרוב לשטר.
הכרעת בית המשפט ונימוקיה
בית המשפט המחוזי בתל‑אביב‑יפו, בראשות השופטת דרורה פלפל. קיבל את טענות הנתבע ודחה את התביעה במלואה. בנוסף, הקביעה הייתה שהשיק הראשון והשיק השני ניתנו כבטחון בלבד. והשלישי החליף אותם לאחר שנתפסו בידי המשטרה.
בנוסף, השופטת ציינה. כי העדר ציון ״לבטחון״ על גבי השיקים אינו שולל את המסקנה שהם ניתנו ככאלה. עם זאת, ראיותיה של מר רום חיזקו את גרסתו של הנתבע.
לפיכך, נקבע כי התובעת אינה אוחזת כשורה בשיקים, והצדדים נחשבים לצדדים קרובים לשטר. ולכן חלה עליהם הדין הרגיל של חוזה. לפיכך, נקבע כי התובעת אינה אוחזת כשורה בשיקים, והצדדים נחשבים לצדדים קרובים לשטר, ולכן חלה עליהם הדין הרגיל של חוזה, כפי שמפורט במדריך משפטי מקיף בנושא ביטול חוזה.
הגנות הנתבע – טענות חוץ‑שטריות
- הוכחת קיום העסקה והקבלה של המקדמות.
- הצגת הוכחות שהשיקים נועדו לבטחון בלבד.
- הדגשת הקשר הכלכלי הקרוב בין הצדדים.
בנוסף, בית המשפט פרש את ההסכמות ביניהם בפרשנות רחבה: די בכך שהעסקה מומשה. ולכן הכספים ששולמו לנתבע היוו מקדמה על חשבון עמלה ולא הלוואה.
המשמעות המעשית של פסק הדין
פסק הדין מדגיש עיקרון חשוב בדיני שטרות: במחלוקות שטריות בין צדדים קרובים. בית המשפט אינו נצמד רק ללשון הפורמלית של השטר. לכן, הוא נדרש לבחון את נסיבות עריכת השטר ואת העסקה שבבסיסו.
עם זאת, מעמד ״אוחז כשורה״ אינו ניתן להקניה אוטומטית כאשר קיימת קרבה משפטית. וכלכלית בין הצדדים. בנוסף, העדר ציון ״לבטחון״ על גבי השיק אינו מונע בירור של נסיבות השיק באמצעות ראיות חיצוניות ועדות.
לפיכך, עסקים צריכים להקפיד בעריכת שטרות המשמשים כביטחון, ולתעד במפורש את מטרתם. בנוסף, עליהם לוודא שהצדדים מודעים למעמד המשפטי של השטר.
הערה: מאמר זה נועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. במקרים ספציפיים יש להתייעץ עם עורך דין מוסמך. לכן, במקרים ספציפיים ועל מנת לקבל ייעוץ משפטי פרטני, מומלץ להיעזר בעורך דין דיני חוזים: מדריך מקיף, שאלות ותשובות חשובות.
