לא. בית הדין הארצי לעבודה קבע בעב"ל 19745-05-15 כי לידת תאומים היא אירוע לידה אחד, גם כאשר כל אחד מבני הזוג הוא האב הביולוגי של אחד התאומים. לפיכך מוקנית זכאות אחת בלבד למענק אשפוז, למענק לידה ולדמי לידה. בית הדין נימק שהשוואת תנאי הזכאות בין תא משפחתי חד מיני לתא משפחתי מסורתי היא המחייבת, ושבתא מסורתי הריון ולידה אחת מקנים זכאות אחת. הליך רישום האבהות והבאת הילדים לארץ אינו משפיע על מספר הגמלאות.
פסק הדין נוגע בשאלה שחורגת מהמקרה הפרטני: כיצד מתרגמים דיני ביטוח לאומי, שנכתבו סביב מודל משפחתי אחד, למציאות של פונדקאות והורות חד מינית. התשובה שניתנה בו מבוססת דווקא על עקרון השוויון, וכדאי להבין את ההיגיון שלה לפני שמגישים תביעה.
העובדות שנדונו בתיק
בני הזוג נישאו בחו"ל בשנת 2009 ונרשמו במרשם האוכלוסין. ביום 30.12.2010 נולדו להם תאומים באמצעות פונדקאות, כאשר כל אחד מבני הזוג הוא האב הביולוגי של אחד מהם. אחד מבני הזוג הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, קיבל דמי לידה ומענק לידה, וכן הארכה של דמי הלידה בשל אשפוז.
בן הזוג השני הגיש תביעה נפרדת משלו. המוסד לביטוח לאומי דחה אותה בנימוק שמדובר באותה לידת תאומים, ולכן אין מקום לזכאות כפולה. מכאן החל ההליך המשפטי.
שתי הערכאות ושתי התוצאות
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו קיבל את התביעה. הנימוק היה שהליך רישום האבהות והבאת הילדים לארץ, על מורכבותו, מצדיק מתן גמלאות נפרדות לכל הורה.
המוסד לביטוח לאומי ערער לבית הדין הארצי לעבודה. ההרכב, בראשות הנשיא יגאל פליטמן ובהשתתפות השופטים אילן איטח ומשה טוינה, קיבל את הערעור וביטל את פסק הדין של בית הדין האזורי.
| הגמלה | מהותה | התוצאה בפסק הדין |
|---|---|---|
| מענק אשפוז | תשלום המועבר לבית החולים בגין האשפוז הכרוך בלידה | זכאות אחת בלבד לאירוע הלידה |
| מענק לידה | תשלום חד פעמי בעקבות הלידה | זכאות אחת בלבד לאירוע הלידה |
| דמי לידה | תשלום המחליף שכר בתקופת ההיעדרות מהעבודה | זכאות אחת, ולא ישולמו דמי לידה נוספים כאשר כבר שולמו לבן או בת הזוג |
ההיגיון שמאחורי ההכרעה
בית הדין נשען על שלושה נדבכים. הראשון הוא עקרון השוויון: זכותו החוקתית של זוג חד מיני מחייבת השוואת תנאי הזכאות שלו לאלה של תא משפחתי מסורתי, ולא יצירת מסלול נבדל.
השני הוא מבנה הזכאות בחוק. בתא משפחתי מסורתי, הריון ולידה אחת מקנים זכאות אחת בלבד למענק אשפוז, למענק לידה ולדמי לידה, והחוק קובע במפורש שאין לשלם דמי לידה נוספים כאשר כבר שולמו לבן או בת הזוג.
השלישי הוא זיהוי האירוע המזכה. האירוע שקובע את מספר הגמלאות הוא הלידה עצמה, ולא מספר ההורים הביולוגיים או מורכבות הליך הרישום. משום שלידת תאומים בפונדקאות דומה במהותה ללידת תאומים רגילה, התוצאה זהה.
מה עושים בפועל כשמגישים תביעה
- הסדרת המעמד ההורי. צווי הורות, רישום האבהות והבאת הילדים לארץ הם תנאי מקדים לכל תביעה, וההליך הזה מתנהל במקביל ולא אחרי הלידה.
- איסוף המסמכים. תעודות לידה, אישורי אשפוז, מסמכי הפונדקאות והמסמכים שמעידים על הקשר ההורי.
- בחירת ההורה המגיש. משום שהזכאות אחת, יש להחליט מראש מי מבני הזוג מגיש את התביעה, בהתחשב בשכר, בהיקף המשרה ובתקופת ההיעדרות המתוכננת.
- הגשה למוסד לביטוח לאומי. הגשה מסודרת בצירוף כל האסמכתאות, ושמירת עותקים ואישור מסירה.
- טיפול בדחייה. החלטה דוחה מנומקת ניתנת לתקיפה בערעור לבית הדין האזורי לעבודה, במועד ובאופן שנקבעו.
מה המשמעות המעשית של התקדים
מעבר לתוצאה בתיק הקונקרטי, פסק הדין מספק למוסד לביטוח לאומי כלל הכרעה ברור לתביעות מורכבות. הכלל אינו מבחין בין סוגי משפחות אלא בין אירועי לידה, ולכן הוא פועל לשני הכיוונים: הוא מונע הענקת יתרון לתא משפחתי חד מיני, אך באותה מידה הוא מונע גריעה מזכויותיו.
לכך יש שתי השלכות מעשיות. הראשונה נוגעת לתכנון: משפחה שמתכננת פונדקאות צריכה לבנות את התקציב ואת חלוקת ההיעדרות מהעבודה על בסיס גמלה אחת, ולהחליט מראש מי מבני הזוג מגיש. השנייה נוגעת לצפי מההליך: משמוצה הכלל בפסיקה של בית הדין הארצי, תביעה שמבקשת כפל גמלאות באותן נסיבות תיתקל בהחלטה דוחה, וההליך המשפטי סביבה יהיה קשה.
עם זאת, תקדים אינו סוגר את הדלת בפני כל טענה. נסיבות שונות באופן מהותי, למשל לידות נפרדות במועדים שונים, אינן נופלות בגדרי אותה הכרעה, ויש לבחון אותן בנפרד ולפי לשון החוק.
למי פסק הדין רלוונטי
בראש ובראשונה לזוגות חד מיניים שמתכננים פונדקאות, ובפרט כשמדובר בתאומים ובשני אבות ביולוגיים. הוא רלוונטי גם למי שמלווה משפחות כאלה מבחינה משפטית, ולנציגי המוסד לביטוח לאומי שבוחנים תביעות מורכבות. הוא רלוונטי גם למעסיקים, שנדרשים להיערך לתקופת היעדרות של עובד שאינו יולד בעצמו.
בה בעת, כל תיק נבחן לגופו. נסיבות של אשפוז ממושך, של פערי מעמד תעסוקתי בין ההורים או של הסדרים חוזיים מיוחדים עשויות להשפיע על היקף הגמלה או על אופן חלוקתה, גם כשמספר הגמלאות אינו משתנה. הליכי הורות, צווי הורות ורישום מעמדם של הילדים מתנהלים במסגרת ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה, במקביל להליך מול הביטוח הלאומי.
ההיבט התעסוקתי
לצד הגמלה מהמוסד לביטוח לאומי קיימות זכויות מול המעסיק: הודעה מוקדמת על תקופת ההיעדרות, שמירה על מקום העבודה והגנות מפני פגיעה בתנאי ההעסקה. אלה מוסדרות בנפרד, ומחלוקות בעניינן נדונות בבית הדין לעבודה. הורה שנתקל בקושי מול המעסיק בשל ההיעדרות פועל במישור של זכויות עובדים והגנות בדיני עבודה, ולא במישור של דיני הביטוח הלאומי.
בדיקה של נימוקי הדחייה, של המסמכים שהוגשו ושל זהות ההורה המגיש מגלה אם מדובר בליקוי טכני או במחלוקת מהותית.
שאלות ותשובות
שני אבות לתאומים מפונדקאות זכאים לשתי גמלאות לידה?
לא. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי לידת תאומים היא אירוע לידה אחד, ולכן קיימת זכאות אחת בלבד למענק אשפוז, למענק לידה ולדמי לידה.
מה היה הנימוק המרכזי של בית הדין?
עקרון השוויון. תא משפחתי חד מיני זכאי לאותם תנאים כמו תא משפחתי מסורתי, ובתא מסורתי הריון ולידה אחת מקנים זכאות אחת בלבד.
העובדה שכל אב הוא ביולוגי של תאום אחר משנה משהו?
לא לעניין מספר הגמלאות. האירוע הקובע הוא הלידה עצמה, ולא מספר ההורים הביולוגיים.
מה קרה בבית הדין האזורי?
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו קיבל את התביעה, בנימוק שהליך רישום האבהות והבאת הילדים לארץ מצדיק גמלאות נפרדות. בית הדין הארצי הפך את התוצאה.
מי מבני הזוג כדאי שיגיש את התביעה?
משום שהזכאות אחת, ההחלטה נעשית מראש בהתחשב בשכר, בהיקף המשרה ובתקופת ההיעדרות המתוכננת של כל אחד מההורים.
אפשר לערער על דחיית התביעה?
כן. החלטה דוחה של המוסד לביטוח לאומי ניתנת לתקיפה בערעור לבית הדין האזורי לעבודה, במועד ובאופן שנקבעו.
