דלג לתוכן הראשידלג לתפריט נגישות
ראשי אודותינו צור קשר
בית / חברות / מסחרי / תביעה ייצוגית נגד בולוס גד: פשרת מחזיקי האג״ח אושרה
חברות / מסחרי

תביעה ייצוגית נגד בולוס גד: פשרת מחזיקי האג״ח אושרה

ע
עו״ד ליאור מלכא | | 7 דקות קריאה
כיצד הכריע בית המשפט בהסדר הפשרה בתביעה הייצוגית נגד בולוס גד?
בית המשפט המחוזי אישר את הסדר הפשרה לאחר 17 שנות התדיינות מורכבת. השופטת קבעה כי ההסדר ראוי והוגן נוכח חדלות הפירעון של הנתבעים. בנוסף, בית המשפט קבע כי הכספים יועברו לקרן ציבורית להגנת משקיעים. החלטה זו מונעת הוצאות סרק באיתור מחזיקי האג״ח הוותיקים.

ניהול הליך משפטי ממושך מעמיד אתגרים כבדים בפני ציבור המשקיעים. לפיכך, במסגרת תביעה ייצוגית נגד בולוס גד התמודדו התובעים עם קריסת החברה. המקרה ממחיש את המורכבות של גביית פיצוי כאשר הנתבעים חסרי אמצעים. במאמר זה נסקור את פרטי פסק הדין ואת השלכותיו.

ההליך התנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד במסגרת ת״צ (מרכז) 5286-08-07 יוסף פרייברון נ' בולוס גד תיירות ומלונאות בע״מ (בפירוק) ואח'. בנוסף, פסק הדין ניתן ביום 29.7.2019 על ידי כבוד השופטת מיכל נד״ב. השופטת בחנה את מכלול הנסיבות שנוצרו לאורך השנים. לבסוף, בית המשפט הכריע לטובת אישור הפשרה וסיום המחלוקת.

בשנת 2000 פרסמה חברת בולוס גד תיירות ומלונאות בע״מ תשקיף לגיוס הון. עם זאת, החברה הייתה חברת בת בבעלות מלאה של חברת בולוס גד בע״מ. מטרת ההנפקה הייתה מימון הפעלתה של ״אניית שעשועים״ ששימשה למעשה כאניית הימורים. החברה הציעה לציבור הרחב אגרות חוב בערך נקוב של 31 מיליון ש״ח.

בעקבות פרסום התשקיף גייסה החברה מן הציבור סכום של כ-25 מיליון ש״ח. כתוצאה מכך, מחזיקי אגרות החוב קיבלו תשלום ריבית ראשון בלבד בחודש מאי 2001. אולם, כבר בשנת 2002 התברר כי גורמים שונים רוקנו את החברה מנכסיה. החברה קרסה לחלוטין ומחזיקי האג״ח נותרו ללא מענה וללא כספם.

לפיכך, הגיש מר חיים רוזנברג בשנת 2002 בקשה לאישור תובענה כייצוגית. לעומת זאת, הבקשה הופנתה נגד החברה, חברת האם ובעלי השליטה והדירקטורים בה. התובע טען לקיומם של פרטים מטעים בתשקיף ובדוחות הכספיים. בנוסף, התובע טען להפרת חובות אמון, זהירות וחובות חקוקות שונות.

ימים ספורים לפני הגשת הבקשה מינה בית המשפט מפרק זמני לחברה. כתוצאה מכך, עוכבו ההליכים המשפטיים הישירים נגד החברה עצמה. לדוגמה, בשנת 2006 הגיש המבקש בקשה מתוקנת בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006. ההליך המשפטי המשיך להתנהל כנגד בעלי השליטה והדירקטורים.

השתלשלות ההליך המשפטי לאורך 17 שנים

ההתדיינות בתיק זה הייתה ממושכת ומורכבת במיוחד עבור כל המעורבים. לדוגמא, ביום 13.3.2011 אישר בית המשפט את התובענה כייצוגית באופן חלקי. השופטת אישרה עילה אחת בלבד שעניינה פרט מטעה בתשקיף לגבי ייעוד התמורה. התביעה אושרה נגד החברה, חברת האם וארבעה דירקטורים.

בנוסף, קבע בית המשפט כי יש להחליף את התובע המייצג המקורי. כלומר, בהמשך לכך, מונה מר יוסף פרייברון כתובע חלופי לייצוג הקבוצה. הנתבעים הגישו ערעורים לבית המשפט העליון על החלטת האישור. במקביל, ניהלו הצדדים הליכי ערעור נוספים סביב שאלת מינוי התובע המייצג.

במהלך הדיונים בבית המשפט העליון הגיעו הצדדים לפשרה חלקית עם דירקטור אחד. אולם, הדירקטור, ד״ר כמיל משעור, הפקיד בקופת בית המשפט סך של 40,000 ש״ח. שאר הערעורים נדחו או נמחקו בהסכמת הצדדים עד לשנת 2018. התביעה נגד עזבון המנוח איברהים בולוס ז״ל נותרה תלויה ועומדת.

  • שנת 2000: פרסום תשקיף וגיוס 25 מיליון ש״ח מהציבור.

  • שנת 2002: קריסת החברה והגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

  • שנת 2011: אישור חלקי של התביעה בעילה של פרט מטעה בתשקיף.

  • שנת 2015: השגת הסדר פשרה נפרד עם אחד הדירקטורים.

  • שנת 2019: אישור הסדר הפשרה הכולל וסיום ההתדיינות בתיק.

טענות הצדדים וקשיי הגבייה בהליך תביעה ייצוגית נגד בולוס גד

התובע הייצוגי דרש במקור השבה של מלוא הסכום שגויס, בסך 25 מיליון ש״ח. אמנם, התובע טען כי הנתבעים הטעו את המשקיעים בנוגע לשימוש בכספי ההנפקה. לטענתו, מנהלי החברה פעלו בחוסר תום לב והפרו חובות זהירות. כתוצאה מכך, נגרם לרוכשי האג״ח נזק כספי ישיר ומוחלט.

לעומת זאת, טענו הנתבעים כי אין באפשרותם לפרוע סכומים משמעותיים כלשהם. מר עזמי נשאשיבי הצהיר כי אין ברשותו נכסים כלל. הנתבעים יעקב בולוס ונזאר בולוס הצהירו אף הם על היעדר נכסים. יורשי איברהים בולוס ז״ל הבהירו כי המנוח לא הותיר אחריו עיזבון בעל ערך.

משכך, הבינו באי כוח הצדדים כי סיכויי הגבייה בפועל אפסיים. המשך ניהול המשפט היה מחייב השקעת משאבים כספיים ניכרים נוספים. לפיכך, גיבשו הצדדים הסדר פשרה שנועד למצות את יכולת התשלום הקיימת. נציג היועץ המשפטי לממשלה בחן את ההסכם ולא התנגד לאישורו.

שימו לב: קיומו של פסק דין הצהרתי או כספי אינו מבטיח גבייה ממשית כאשר הנתבעים מצויים במצב של חדלות פירעון.

הכרעת בית המשפט ואישור הסדר הפשרה

כבוד השופטת מיכל נד״ב בחנה את הוראות סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות. השופטת קבעה כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בנסיבות העניין. בית המשפט הדגיש כי רק עילה אחת אושרה מתוך מכלול הטענות המקוריות. בנוסף, חלוף הזמן הממושך היקשה מאוד על המשך בירור העובדות.

בהתאם להסדר, מר עזמי נשאשיבי ישלם סך כולל של 300,000 ש״ח בתשלומים. יעקב בולוס, נזאר בולוס ויורשי איברהים בולוס ז״ל ישלמו כל אחד 300,000 ש״ח. ההסכם קבע סנקציה של מיליון ש״ח למי שלא ישלים את התשלום במועד. לסכומים אלו הצטרף הסך של 40,000 ש״ח שכבר הופקד בקופה.

בית המשפט פטר את הצדדים ממינוי בודק מקצועי לפי סעיף 19(ב) לחוק. השופטת קבעה כי מינוי בודק יגרור עלויות כבדות ללא תועלת מעשית. שיקולי הפשרה התבססו על חדלות פירעון ולא על תחשיב כלכלי מורכב. לפיכך, אישר בית המשפט את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין.

מנגנון הפיצוי באמצעות הקרן לניהול כספי סעד

סוגייה מרכזית שעמדה להכרעה נגעה לאופן חלוקת הכספים לחברי הקבוצה. חברי הקבוצה הוגדרו ככל מי שרכש אג״ח של החברה קודם ליום 5.5.2002. בשל חלוף 17 שנים, איתור המחזיקים הפך למשימה בלתי מעשית מבחינה כלכלית. עלויות האיתור והחלוקה היו צפויות לבלוע את מרבית כספי הפשרה.

משכך, החליט בית המשפט להפעיל את סעיף 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות. סעיף זה מאפשר להעביר את הפיצוי לקרן ייעודית לתועלת הציבור. בית המשפט הורה להעביר את יתרת הכספים לקרן לניהול ולחלוקת כספים. הכספים יועדו במפורש לצורך סיוע והגנה על ציבור המשקיעים בשוק ההון.

בנוסף, אישר בית המשפט ניכוי הוצאות שונות מתוך הקופה המשותפת. סך של 20,856 ש״ח הועבר לרשות ניירות ערך כהחזר הוצאות. שכר טרחת באי כוח הקבוצה הועמד על 15% בתוספת מע״מ. גמול התובע המייצג נקבע על 4% בתוספת מע״מ מהגבייה בפועל.

אזהרה: ניהול תביעה ייצוגית נגד גורמים חדלי פירעון עלול להסתיים בפיצוי סמלי בלבד המועבר לקרן ציבורית ולא לכיסם של הנפגעים.

השוואת נתוני התביעה מול תוצאות הפשרה

הטבלה הבאה מרכזת את עיקרי הפערים בין התביעה המקורית לבין תוצאת הפשרה המאושרת:

השוואה בין תביעת האג״ח המקורית לבין הסדר הפשרה המאושר
רכיב בהליך דרישת התביעה המקורית תוצאת הסדר הפשרה
היקף הפיצוי הנתבע כ-25,000,000 ש״ח בגין מלוא הגיוס עד כ-940,000 ש״ח מכלל הנתבעים
זהות מקבלי הכספים חלוקה ישירה למחזיקי האג״ח העברה לקרן ציבורית להגנת משקיעים
עילות תביעה מאושרות תרמית, הפרת חובות אמון וזהירות פרט מטעה בתשקיף לגבי ייעוד התמורה
משך ניהול ההליך הוגש בשנת 2002 הסתיים בפסק דין סופי בשנת 2019

מה עושים כאשר חברה מפרה התחייבויות באגרות חוב?

משקיעים הנתקלים בכשל פירעון של תאגיד ציבורי נדרשים לפעול בשיקול דעת מהיר. להלן השלבים המרכזיים למיצוי הזכויות המשפטיות:

  1. בדיקת תשקיף ודיווחים. יש לבחון האם החברה פרסמה פרטים מטעים או הסתירה מידע מהותי מהציבור.

  2. פנייה לנאמן האג״ח. הנאמן מחזיק בסמכויות לפעול בשם המחזיקים ולדרוש העמדת החוב לפירעון מיידי.

  3. בחינת עילות נגד נושאי משרה. במקרי חדלות פירעון יש לבדוק קיומה של אחריות אישית מצד הדירקטורים.

  4. הגשת תובענה ייצוגית. במקרים מתאימים ניתן לאחד נפגעים רבים להליך אחד לפי חוק תובענות ייצוגיות.

  5. בדיקת יכולת גבייה. מומלץ להעריך מראש את מצבם הכלכלי של הנתבעים למניעת ניהול הליכי סרק.

צריכים עזרה בחברות?

לבדיקת המקרה שלכם

שאלות ותשובות

מדוע נמשך ההליך המשפטי במשך 17 שנים?

ההליך כלל חילופי תובעים מייצגים, הליכי פירוק מקבילים וערעורים מרובים לבית המשפט העליון. בנוסף, מות בעל השליטה יצר קשיים דיוניים שעיכבו את המשך הבירור המשפטי.

מדוע אישר בית המשפט סכום נמוך משמעותית מסכום התביעה?

בית המשפט נוכח כי הנתבעים חסרי יכולת כלכלית ממשית ולא אותרו נכסים ברי מימוש. לפיכך, המשך ההתדיינות היה גורם להוצאות כבדות נוספות ללא כל תועלת לקבוצה.

מדוע הכספים לא חולקו ישירות למחזיקי האג״ח?

חלוף הזמן הרב הפך את איתור הרוכשים המקוריים לבלתי מעשי וליקר ביותר מבחינה תפעולית. על כן, הורה בית המשפט על הפניית הכספים לקרן ציבורית בהתאם לסעיף 20(ג) לחוק.

מה היה חלקה של רשות ניירות ערך בהסדר זה?

הרשות לניירות ערך סייעה במימון ההליך לאורך השנים בהתאם לסמכויותיה בחוק ניירות ערך. במסגרת אישור הסדר הפשרה, נפסק לרשות החזר הוצאות חלקי מקופת ההסדר.

האם ניתן להגיש כעת תביעות נוספות נגד הדירקטורים בפרשה זו?

פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה מהווה מעשה בית דין סופי ומוחלט. משמעות הדבר היא שלא ניתן לתבוע שוב את הנתבעים בעילות שנכללו בבקשת האישור.

הערה: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
עד כמה העמוד הזה עזר לך?
טרם דורג — היו הראשונים!
שתפו:
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא
עו״ד ליאור מלכא, עורך דין מוסמך משנת 2009 (מ.ר. 53193), עם 18 שנות ותק בייצוג לקוחות פרטיים ועסקיים. מתמחה בדיני חוזים, משפט אזרחי, בנקאות, ליטיגציה וייפוי כוח מתמשך. הכותב והעורך המשפטי של המדריכים באתר Law-Tip.

צריכים ייעוץ משפטי?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

* הפנייה נשלחת ישירות לוואטסאפ

מסירת הפרטים תלויה ברצונך ואינה חובה על פי דין. הפרטים ישמשו לצורך טיפול בפנייתך ויצירת קשר עמך, והפנייה תועבר באמצעות WhatsApp. למידע על אופן השימוש במידע, על מסירתו לצדדים שלישיים ועל זכויותיך לעיון ולתיקון - מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.

עקבו אחרינו

בנושא הזה

צריכים ליווי משפטי בתחום משפט אזרחי?

מידע וייצוג במשפט אזרחי