ככלל, בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן לקבל תגמול נצרך רטרואקטיבית לתקופה שקדמה להגשת התביעה בפועל. תגמול זה מהווה תגמול קיום סוציאלי. לפיכך, משרד הביטחון בוחן את צורכי הנכה בזמן אמת ולא למפרע. בנוסף, גם כאשר חל עיכוב ממושך בהליכים, התגמול ישולם רק ממועד הגשת הבקשה הפורמלית.
נכי צה״ל רבים מתמודדים עם הליכים בירוקרטיים ורפואיים ממושכים מול אגף השיקום. לעיתים קרובות, הליכים אלה נמשכים שנים רבות עד להשגת ההכרה המיוחלת. במקרים שבהם הנכה אינו מסוגל לעבוד, עולה השאלה האם ניתן לדרוש תגמול נצרך רטרואקטיבית עבור אותן שנות המתנה. החלטת בית המשפט העליון בתיק רע״א 7645/19 פלוני נ' משרד הביטחון – אגף שיקום מבהירה היטב את גבולות הזכאות.
חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט-1959, מסדיר את זכויותיהם של נכי כוחות הביטחון. לפיכך, החוק מבחין בין תגמול בסיסי לבין תגמולי קיום מיוחדים. לפיכך, תגמול נצרך שייך לקטגוריה של תגמולי קיום מוגברים. תגמול זה נועד להחליף את התגמול הרגיל ולהבטיח קיום בסיסי בכבוד.
בנוסף, המחוקק ייעד את התשלום לנכים אשר פגיעתם הקשה מונעת מהם כל יכולת להשתכר למחייתם. משום כך, תגמול זה גבוה משמעותית מהתגמול השוטף. בנוסף, הוא משקף רשת ביטחון סוציאלית ייחודית שמעניקה המדינה לנפגעים חסרי הכנסה.
תנאי הסף המצטברים לקבלת תגמול נצרך
הוראות אגף שיקום נכים קובעות מספר תנאים מחמירים ומצטברים. עם זאת, על הנכה לעמוד בכולם יחד בעת הגשת הבקשה:
- דרגת נכות מוכרת בשיעור של 50% לפחות על חשבון השירות.
- היעדר יכולת ממשית להשתכר למחיה עקב הנכות המוכרת.
- היעדר סיכוי נראה לעין לשיקום מקצועי או תעסוקתי בעתיד.
- הוכחה כי אין לנכה הכנסה מספקת מכל מקור אחר.
שימו לב: אגף השיקום אינו דן בבקשה כל עוד הנכה אינו מחזיק בדרגת נכות מוכרת בשיעור 50% לפחות, גם אם מתקיימים שאר התנאים.
נסיבות המקרה: רע״א 7645/19 פלוני נ' משרד הביטחון
המבקש, יליד 1975, הוכר בעבר כנכה עקב מחלת הסכיזופרניה שפרצה במהלך שירותו הצבאי. כתוצאה מכך, ועדת הערעורים קבעה קשר סיבתי בשיעור של החמרה בלבד. בנוסף, וקבעה לו נכות של 17%.
ביום 19.7.2005 המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר לפי סעיף 35 לחוק הנכים. עם זאת, הבקשה התבססה על ראיות חדשות, כולל חוות דעת ותצהירים על היעדר עבר נפשי. לאחר מאבק משפטי ארוך שנמשך עשור, ועדת הערר קיבלה את עמדתו בשנת 2015. הוועדה הכירה בקשר של “גרימה מלאה” וקבעה למבקש 50% נכות רטרואקטיבית החל מחודש אוגוסט 2004.
המאבק על תשלום תגמול נצרך למפרע
לאחר קביעת הנכות החדשה, המבקש פנה ביום 24.3.2015 ודרש לקבל תגמול נצרך. כתוצאה מכך, צוות רב-מקצועי בדק אותו וקבע כי הוא איבד את כושר עבודתו לצמיתות. משרד הביטחון אישר את הזכאות, אך החיל אותה רק ממועד הגשת התביעה בפועל, ביום 23.4.2015.
המבקש סירב לקבל את ההחלטה. לעומת זאת, הוא טען כי מגיעים לו הפרשים כספיים רטרואקטיביים משנת 2005. לטענתו, הוא ואחיו פנו בעל-פה לאגף השיקום בחיפה כבר בשנת 2005. אך הפקידים סרבו לקבל את הטפסים.
ועדת הערעורים ובית המשפט המחוזי בחיפה דחו את ערעוריו, והוא פנה לבית המשפט העליון.
מדוע תגמול נצרך רטרואקטיבית אינו מאושר ככלל?
השופט נ' הנדל דחה את בקשת רשות הערעור של הנכה. בית המשפט העליון הבהיר. כי סעיף 18 לחוק הנכים קובע כלל ברור: תגמול נצרך משולם מיום הגשת התביעה בלבד. חריגים לכלל זה מצומצמים מאוד בחוק.
עם זאת, תגמול נצרך אינו פיצוי נזיקי על נזקי העבר. הפסיקה מדגישה כי מדובר בקצבת מחיה שוטפת, שנועדה לספק קיום מינימלי בכבוד. בדיקת הצרכים וההכנסות מתבצעת בזמן אמת. המדינה אינה מעניקה גמלאות קיום כמעין “תוכנית חיסכון” לדיעבד.
בנוסף, בית המשפט ציין כי בשנת 2005 המבקש כלל לא החזיק בדרגת נכות של 50%. אמנם, באותה עת נכותו עמדה על 17% בלבד. לפיכך, גם אם הפקידים היו מקבלים את בקשתו בעל-פה. הדיחה הייתה על חוסר עמידה בתנאי הסף.
משמעות היעדר חקירה על תצהיר הפנייה המוקדמת
המבקש טען כי משרד הביטחון וויתר על חקירת תצהירו משנת 2005. השופט נ' הנדל אישר כי היעדר חקירה נגדית פועל לטובת המבקש. עם זאת, הדבר אינו מביא לקבלת הטענה באופן אוטומטי.
השופט קבע כי טענה זו היא עובדתית במהותה. סעיף 34(א) לחוק הנכים מאפשר לערער לבית המשפט רק בשאלות משפטיות. בית המשפט העליון, כשערכאת ערעור שלישית, אינו נוטה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאות הקודמות.
השוואה: תגמול בסיסי מול תגמול נצרך למפרע
החוק מבחין באופן מהותי בין זכאות לתגמול בסיסי לבין תגמולי מחיה מיוחדים. הטבלה הבאה מציגה את ההבדלים המשפטיים המרכזיים:
| מאפיין משפטי | תגמול נכות בסיסי | תגמול נצרך (קיום) |
|---|---|---|
| תכלית התשלום | פיצוי בסיסי על הפגיעה. | הבטחת קיום מינימלי לחסרי יכולת השתכרות. |
| בדיקת צרכים והכנסות | אינה תלויה במצב כלכלי. | מותנית בבדיקת היעדר הכנסה וכושר עבודה בזמן אמת. |
| תשלום רטרואקטיבי לפי סעיף 35 | ניתן להחלה עד שנה לפני הגשת הראיות. | אינו חל; התשלום מתחיל ממועד הגשת הבקשה לתגמול. |
| אופי הזכאות | זכות לפי אחוזי נכות רפואיים. | גמלה סוציאלית תלויה בעמידה בתנאים שוטפים. |
אזהרה: שיהוי בהגשת תביעה לקבלת תגמול נצרך עלול לגרום לאובדן כספי בלתי הפיך, שכן בתי המשפט אינם מאשרים תשלום עבור תקופות עבר.
כיצד נכון לפעול מול אגף השיקום?
התנהלות נכונה ומדויקת בזמן אמת יכולה למנוע אובדן זכויות מהותי. מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
- הגשת בקשות בכתב בלבד. אל תסתפקו בפניות בעל-פה במשרדי אגף השיקום. כל פנייה, בקשה או השגה חייבת לקבל תיעוד כתוב עם חותמת “נתקבל”.
- איסוף ראיות תעסוקתיות שוטפות. שמרו דוחות רפואיים, אישורי מחלה ואישורים על היעדר כושר עבודה כדי שתוכלו להוכיח את המצב בזמן אמת.
- הגשת תביעה מיד עם ההכרה. ברגע שוועדה רפואית קובעת 50% נכות ומעלה, הגישו תביעה לקבלת תגמול נצרך. אל תמתינו לסיום הליכים אחרים.
- התנגדות לסחבת מנהלית. אם הטיפול בבקשתכם מתעכב מעבר לסביר, פנו בכתב ודרשו החלטה מנומקת. פנייה מתועדת תסייע בערכאות המשפטיות.
שאלות ותשובות
האם עיכוב ממושך של משרד הביטחון מאפשר תשלום רטרואקטיבי?
לא. בית המשפט העליון קבע כי הימשכות ההליכים אינה מצדיקה סטייה מהוראות החוק. תגמול נצרך מוענק רק החל ממועד הגשת התביעה הספציפית.
מדוע לא ניתן לראות בתגמול נצרך פיצוי נזיקי?
הפסיקה קבעה כי תגמול נצרך נועד למחיה יומית שוטפת ולא להטבה עונשית או לפיצוי נזק. לכן המדינה בוחנת את עמידת הנכה בתנאים באופן עתי, ולא כתוכנית חיסכון למפרע.
מה הדין אם פניתי בעל-פה לאגף השיקום וסורבתי?
פנייה בעל-פה אינה נחשבת להגשת תביעה כדין. בהיעדר מסמך רשמי מתועד, בתי המשפט מתקשים להכיר בפנייה מוקדמת. ובפרט כאשר תנאי הסף הרפואיים טרם הושלמו.
האם ניתן לערער על החלטת ועדת ערעורים בכל עניין?
סעיף 34(א) לחוק הנכים מגביל את זכות הערעור לבית המשפט המחוזי. לבית המשפט העליון מותר לערער רק בנקודות משפטיות; קביעות עובדתיות של הוועדה אינן פתוחות לערעור נוסף.
לסיכום, פסק דינו של בית המשפט העליון ברע״א 7645/19 מבהיר. כי המערכת המשפטית מקפידה על גבולות ההסדר הסוציאלי. זכאות לגמלאות קיום נקבעת לפי מועד התביעה בפועל. ניהול נכון של ההליך עשוי להבטיח את מלוא הזכויות במועדן.
