תיקון פסק בוררות: גבולות ההתערבות השיפוטית

השאלה המרכזית שהמאמר עונה עליה?
בית המשפט העליון קבע כי בית משפט אינו רשאי לתקן פסק בוררות מטעמי צדק גרידא, אלא רק אם מתקיימת אחת מעילות הביטול המפורשות המנויות בחוק הבוררות. פסק הדין מדגיש את גבולות ההתערבות השיפוטית הצרה בפסקי בוררות ואת חשיבות עקרון סופיות הדיון.

תיקון פסק בוררות הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, בקשת רשות ערעור שהתקבלה ונדונה כערעור. שבמסגרתה קבע בית המשפט העליון. כי בית משפט מחוזי חרג מסמכותו כאשר תיקן פסק בוררות – הפך דחיית תביעה למחיקתה – מבלי שהתקיימה עילת ביטול מוכרת לפי חוק הבוררות. פסק הדין מבהיר מחדש את גבולות ההתערבות השיפוטית הצרה בפסקי בוררות.

מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. בנוסף, הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

מוסד הבוררות מהווה דרך חלופית ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. עם זאת, הצדדים בוחרים בבוררות במטרה להגיע לפתרון מהיר ויעיל. תוך שמירה על פרטיות ולעיתים גם על יחסי עבודה או מסחר. לפיכך, המחוקק הסדיר את סמכות בית המשפט להתערב בפסקי בוררות באופן מצומצם.

זאת כדי לשמור על מעמדה של הבוררות ועל עקרון סופיות הדיון.

חוק הבוררות, התשכ״ח-1968, מגדיר את העילות הספציפיות שעל בסיסן בית משפט רשאי לבטל. כתוצאה מכך, לתקן או להשלים פסק בוררות. גישה זו מבטיחה. כי החלטות הבוררים יזכו לכבוד הראוי להן.

וכי הצדדים לא יפתחו הליכי ערעור נוספים בבתי המשפט בכל עת שאינם שבעי רצון מהתוצאה.

הליך רע״א 749/10: אליעזר אבו-חצרא נ' יוסף חודדי

המקרה שנדון בפני בית המשפט העליון ברע״א 749/10, אליעזר אבו-חצרא נ' יוסף חודדי. לעומת זאת, עסק בשאלה מהותית בנוגע לגבולות סמכות בית המשפט בהתערבות בפסקי בוררות. כבוד השופטת א' חיות. כבוד השופט י' דנציגר וכבוד השופט ע' פוגלמן דנו בבקשת רשות ערעור שהתקבלה כערעור.

אשר עניינה היה תיקון פסק בוררות.

הדיון נסב סביב החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שביקש לתקן פסק בוררות. לדוגמה, בית המשפט העליון נדרש להכריע האם בית משפט מחוזי חרג מסמכותו כאשר ביצע את התיקון. במצב בו לא התקיימה עילת ביטול מובהקת לפי חוק הבוררות.

העובדות המקרה: תביעה כספית שהפכה לבוררות

המשיב הגיש תביעה כספית נגד המבקש. לדוגמא, הצדדים הסכימו להעביר את התביעה לבוררות. במהלך הליך הבוררות התעוררו קשיים דיוניים. לבסוף, לאחר שהמשיב ובא כוחו לא התייצבו לדיון, והתנהלותם נמצאה ״מזלזלת ומבזה״ בעיני הבורר.

דחה הבורר את התביעה.

המשיב עתר לבית משפט השלום בבקשה להצהיר על בטלות פסק הבוררות. כלומר, הוא טען לחוסר ידיעה מראש על שכר הבורר, לקשרי היכרות בין הבורר לבא כוח המבקש. לאיחור במתן הפסק ולמתן הפסק במעמד צד אחד. בית משפט השלום דחה את כל טענותיו של המשיב.

הוא קבע כי בנסיבות החמורות של זלזול חוזר בהחלטות הבורר, הדחייה הייתה מוצדקת.

בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, אישר בית המשפט המחוזי את קביעות בית משפט השלום לגופן. אולם, בכל זאת הוא החליט, מטעמי ״איזון כולל״ ורצון להעניק למשיב הזדמנות נוספת. אולם, לתקן את פסק הבוררות. לפי החלטת בית המשפט המחוזי, התביעה תימחק במקום שתידחה.

בכפוף לתשלום הוצאות הבוררות ושכר טרחת עורך דין.

אזהרה: ניסיון לערער או לבטל פסק בוררות ללא עילה מוגדרת בחוק עלול להוביל לדחיית הבקשה ולחיוב בהוצאות. חשוב להבין היטב את העילות המוכרות לפני נקיטת צעדים משפטיים.

השאלה המשפטית המרכזית

השאלה המשפטית המרכזית שעמדה לפתחו של בית המשפט העליון הייתה האם בית משפט רשאי לתקן פסק בוררות. אמנם, השאלה התייחסה להמרת החלטה על דחיית תביעה בהחלטה על מחיקתה. זאת כאשר נקבע כי לא מתקיימת אף אחת מעילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות. בנוסף, עלתה השאלה אם בית המשפט רשאי לפעול כך רק משום שהוא סבור.

כי מאזן השיקולים הכולל מצדיק מתן הזדמנות נוספת לתובע.

שאלה זו נגעה לליבת היחסים בין בתי המשפט למוסד הבוררות ולגבולות סמכות הביקורת השיפוטית. ואולם, היא דרשה הכרעה עקרונית לגבי המקרים בהם בית המשפט יכול להתערב בבוררות. מעבר לכך, היא דרשה הכרעה לגבי היקף שיקול הדעת שבית המשפט יכול להפעיל.

הכרעת בית המשפט העליון ונימוקיו

בית המשפט העליון, מפי השופט י' דנציגר, קיבל את הערעור שהוגש. יחד עם זאת, הוא קבע כי סמכות ההתערבות של בתי המשפט בפסקי בוררות מוגבלת. אך ורק לעילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ״ח-1968. בית המשפט ציין כי עילות אלו פורשו בפסיקה באופן מצמצם ודווקני.

וכי בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הבוררות.

משנקבע, הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי עצמו, כי לא מתקיימת אף עילה מעילות סעיף 24, לא הייתה לבית המשפט המחוזי סמכות להתערב בפסק ולתקנו. שיקולי ״איזון כולל״ גרידא אינם מהווים עילת ביטול. בית המשפט קבע כי נימוק זה הוא בעל אופי ערעורי החורג מתחום ההתערבות המוסמכת של הערכאה השיפוטית. כלומר, לא ניתן תיקון פסק בוררות על בסיס זה.

המשיב טען כי יש להחיל ״גישה גמישה יותר״ בעקבות תיקון מס' 2 לחוק הבוררות. מאידך, שהוסיף את סעיף 29ב ואפשר בתנאים מסוימים ערעור על פסק בוררות. אולם, בית המשפט העליון דחה טענה זו. הוא קבע כי התיקון אינו חל למפרע על המקרה הנדון.

ואינו משנה את הפרשנות המצמצמת שניתנה לעילות סעיף 24 גם ביחס לפסקי בוררות שקדמו לו.

לפיכך, בית המשפט העליון קיבל את הערעור וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. מצד שני, הוא קבע כי דין תביעת המשיב להידחות כפי שקבע הבורר מלכתחילה. בנוסף, בית המשפט חייב את המשיב בהוצאות בסך 5,000 ש״ח. ההחלטה מחזקת את המסגרת המשפטית הקיימת בכל הנוגע לביטול פסקי בוררות.

שימו לב: קיומה של עילת ביטול לפי סעיף 24 לחוק הבוררות אינו מחייב בהכרח ביטול מלא של פסק הבוררות. בית המשפט רשאי לתקן, להשלים או להחזיר את הפסק לבורר, וכן לדחות בקשת ביטול אם לא נגרם עיוות דין ממשי, וזאת בהתאם לסעיף 26 לחוק.

המשמעות המעשית של פסק הדין

פסק הדין מחזק את עקרון סופיות הבוררות. לסיכום, הוא מצמצם את שיקול הדעת של הערכאות הדיוניות להתערב בפסקי בוררות. זאת כאשר ההתערבות מטעמי צדק כלליים או ״איזון״ שאינם עולים כדי עילת ביטול מוגדרת בחוק. הפסיקה מבהירה לבתי משפט ולעורכי דין העוסקים בביטול פסקי בוררות מספר נקודות חשובות:

• גם כאשר קיימת אהדה למצבו של בעל דין שנפגע מהתנהלות דיונית. לאור, אין בכך כדי להצדיק חריגה מגבולות הביקורת השיפוטית הצרה שקבע המחוקק.

• יש להבחין בבירור בין מנגנון הביטול לפי סעיף 24 לחוק הבוררות לבין מנגנון הערעור המוגבל שנקבע בתיקון מס' 2 לחוק. בהתאם, מנגנון הערעור חל רק בהתקיים תנאים מוקדמים שנקבעו מראש בהסכם הבוררות.

• בתי המשפט לא יפעלו כערכאת ערעור על החלטות בוררים.

לפיכך, כדי שיתאפשר תיקון פסק בוררות, חייב שיתקיים אחד התנאים המצוינים בחוק. אחרת, לא תהיה עילה להתערבות בית המשפט.

מתי ניתן לבקש ביטול או תיקון פסק בוררות?

בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין, לבטל פסק בוררות, כולו או חלקו, להשלימו. למעשה, לתקנו או להחזירו לבורר, באחת מעשר עילות מוגדרות המפורטות בסעיף 24 לחוק הבוררות. עילות אלו כוללות, בין היתר:

• לא היה הסכם בוררות בר-תוקף.

• הפסק ניתן על ידי בורר שלא נתמנה כדין.

• הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו.

• לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו.

• הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו.

• הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן.

• הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן.

• הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו.

• תכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור.

• קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.

חשוב לציין כי גם במקרים שבהם מתקיימת אחת מעילות אלו. ראשית, בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה לביטול אם הוא סבור שלא נגרם עיוות דין מהותי. ואינו חייב לבטל את הפסק כולו אם ניתן לתקנו חלקית. זהו שיקול דעת משמעותי הנתון לבית המשפט.

חשיבות הייעוץ המשפטי

לאור הפרשנות המצמצמת של עילות הביטול והחשיבות של סופיות הבוררות. שנית, יש חשיבות עליונה לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין המתמחה בתחום הבוררות יוכל לבחון את נסיבות המקרה הספציפי. הוא יסייע להעריך האם קיימת עילה אמיתית לביטול או לתיקון פסק בוררות בהתאם לחוק.

כמו כן, הוא יעניק הכוונה לגבי דרכי הפעולה האפשריות.

ייעוץ משפטי יסייע גם בהבנת ההשלכות המשפטיות והמעשיות של כל צעד. הוא ימנע נקיטת הליכים מיותרים שעשויים להוביל לדחיית הבקשה ולחיוב בהוצאות נוספות. לכן, לפני הגשת בקשה לביטול או תיקון פסק בוררות, יש להתייעץ עם גורם מקצועי.

שאלות ותשובות

מה עושים במקרה של פסק בוררות?

1. בחנו את עילות הביטול לפי חוק הבוררות: ודאו האם המקרה שלכם עונה באופן מדויק על אחת מעשר העילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ״ח-1968. חשוב לזכור כי עילות אלו מפורשות בצמצום.

2. הימנעו מניסיון תיקון מטעמי צדק בלבד: בית המשפט העליון קבע כי שיקולי צדק כלליים או רצון להעניק ״הזדמנות נוספת״ אינם מהווים עילה חוקית להתערבות בפסק בוררות. התמקדו בעילות הקבועות בחוק.

3. הבדילו בין ביטול לערעור: שימו לב להבחנה בין בקשה לביטול פסק בוררות לפי סעיף 24 לבין אפשרות לערער על פסק בוררות לפי סעיף 29ב לחוק (החל רק אם הוסכם על כך מראש בהסכם הבוררות).

4. פנו לייעוץ משפטי מקצועי: לפני נקיטת כל צעד, יש להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום הבוררות. עורך הדין יסייע בהבנת הסיכויים והסיכונים, יבחן את הפרטים המשפטיים וימנע טעויות שעשויות לעלות ביוקר.

5. הכינו את הראיות: אם החלטתם להגיש בקשה לביטול, אספו את כל המסמכים והראיות הרלוונטיים שיתמכו בטענותיכם. עילות הביטול דורשות הוכחה מוצקה.

סיכום

פסק הדין רע״א 749/10, אליעזר אבו-חצרא נ' יוסף חודדי. לאחר, הוא פסק דין עקרוני וחשוב שמחדד את גבולות סמכותם של בתי המשפט להתערב בפסקי בוררות. בית המשפט העליון קבע. כי בית משפט אינו רשאי לתקן פסק בוררות מטעמי צדק בלבד או משיקולי ״איזון כולל״.

אלא רק כאשר מתקיימת אחת מעילות הביטול המפורשות בסעיף 24 לחוק הבוררות. לפני, משמעות הדבר היא חיזוק עקרון סופיות הבוררות והבהרה. כי בתי המשפט אינם מהווים ערכאת ערעור על פסקי בוררות, אלא גוף ביקורת מצומצם. לפיכך, התקבל הערעור, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל.

ונקבע כי דין תביעת המשיב להידחות כפי שקבע הבורר מלכתחילה. מעבר לכך, תוך חיוב המשיב בהוצאות בסך 5,000 ש״ח. יתרה מכך, חשיבות הייעוץ המשפטי בעניינים אלו היא מכרעת. על מנת להבין את העילות המוכרות ולהימנע מהליכים מיותרים.