בקצרה: אגרות בתי המשפט האזרחיים מוסדרות היום בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987, בוטלו במפורש בתקנה 21 לתקנות התשס"ז, ואין להסתמך עליהן. תקנה 2 קובעת שבית משפט לא ייזקק להליך בלא תשלום אגרה או פטור; תקנה 14 מסדירה את הפטור מחמת חוסר יכולת כלכלית, בתצהיר ובתנאי שההליך מגלה עילה; תקנה 15 מסדירה את ההחזר; ותקנה 11 קובעת עדכון סכומים ב-1 בינואר של כל שנה לפי המדד.
תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 הן המסגרת התקפה כיום, הקובעת את גובה אגרות התביעה ואת תנאי הפטור מהן. תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987, בוטלו בתקנה 21 לתקנות התשס"ז-2007.
תקנות אגרות בית משפט הוא נושא מרכזי בתחום זה. לפיכך, תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 הן המסגרת הנורמטיבית המרכזית הקובעת כיום את אגרות התביעה ואת תנאי הפטור מהן. תקנות אלו, אשר עודכנו במהלך השנים בשורת תיקונים, מסדירות מתי חייב אדם בתשלום אגרה בפתיחת הליך משפטי. הן שביטלו את תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ואת תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (אגרות), התשס"א-2000.
הן מפרטות כיצד מחושב סכומה של האגרה, באילו מקרים אפשר לקבל פטור ממנה. בנוסף, ומתי היא מוחזרת. חובת תשלום האגרה היא תנאי יסודי למימוש הזכות לפנות לערכאות. לפיכך, להסדרים אלה השפעה ישירה על נגישות הציבור למערכת המשפט.
הרקע החוקי להיווצרות תקנות האגרות
הבהרה מקדימה: הפרק הזה מתאר את ההיסטוריה החקיקתית. התקנות משנת 1987 שמתוארות להלן אינן בתוקף היום, והוחלפו בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.
שר המשפטים דאז, אברהם שריר, התקין את תקנות בית משפט (אגרות), התשמ״ח-1987. עם זאת, הוא עשה זאת מכוח סעיפים 83(א), 108(א) ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984. ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה את התקנות. הן פורסמו ביום ד' בכסלו התשמ״ח, כלומר ב-25.11.1987,.
ונכנסו לתוקף ביום י״א בטבת התשמ״ח, כלומר ב-1.1.1988.
תקנות אלה החליפו בשעתן את התקנות שקדמו להן, ובשנת 2007 הן עצמן בוטלו והוחלפו. כתוצאה מכך, תקנות בתי המשפט (אגרות) נועדו להסדיר את מנגנון גביית האגרות בבתי המשפט האזרחיים בכל ערכאותיהם. בין ערכאות אלו נכללים בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי משפט השלום.
| תקנה | הנושא | העיקר |
|---|---|---|
| 2 | חובת תשלום אגרה | תשלום עם הבאת ההליך לראשונה. לא שולמה, ניתנת דרישה, ואי-תשלום בתוך 20 ימים עלול להוביל למחיקת ההליך. |
| 3 | הליכים שאין לבטא את שוויים בכסף | רשימה סגורה, ובה בין היתר ביטול פסק בוררות ואכיפת פסק חוץ. |
| 5 | תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף | הסדר אגרה נפרד ומועד תשלום נפרד. |
| 7א | תובענה ייצוגית | הסדר אגרה ייעודי. |
| 11 | הצמדה למדד | עדכון הסכומים ב-1 בינואר של כל שנה, לפי מדד נובמבר שקדם לו. |
| 14 | פטור מאגרה | בקשה בתצהיר על רכוש והכנסות ששת החודשים האחרונים; נדרשת גם עילה לכאורה. |
| 15 | החזר אגרה | החזר יתרת האגרה בתוספת הפרשי הצמדה, בהתקיים הענינים שבתקנות. |
| 18 | אגרה בערעור | בערעור נגד כמה בעלי דין יחד ולחוד, האגרה משולמת פעם אחת. |
| 21 | ביטול | מבטלת את תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ואת תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (אגרות), התשס"א-2000. |
אזהרה: מקורות רבים ברשת עדיין מציגים את תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987, כאילו הן הדין הקיים, ומצטטים מהן מספרי תקנות. תקנות אלה בוטלו. הסתמכות עליהן מובילה למספרי תקנות שגויים ולתעריפים שאינם קיימים. לפני כל פעולה יש לאמת את התעריף בתוספת לתקנות התשס"ז-2007, בנוסחה המעודכן ליום הפעולה.
מבנה תקנות אגרות בית משפט והליכים שונים
תקנות התשס"ז-2007 כוללות פרקי הגדרות מפורטים. לעומת זאת, כמו כן, הן מפרטות הוראות לגבי חובת תשלום האגרה ואופן ביצועו. בנוסף, הן מציגות רשימה של הליכים שאינם ניתנים לביטוי כספי, כגון צווים הצהרתיים. התקנות קובעות גם כללים מיוחדים לתביעות נזקי גוף ולתביעות מזונות.
בנוסף, קיים פרק נפרד המסדיר את הפטור מאגרה והחזרתה.
למעשה, קיימות שתי תוספות לתקנות הקובעות את התעריפים המספריים לכל סוגי ההליכים. לדוגמה, סכומים אלו מתעדכנים לפי תקנה 11 ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שפורסם בנובמבר שקדם לו. מנהל בתי המשפט מפרסם ברשומות את הנוסח המעודכן. הדבר מבטיח שהאגרות יישארו רלוונטיות לשינויים כלכליים.
שאלות יישומיות שהתקנות מכריעות בהן
תקנות בתי המשפט (אגרות) מכריעות בשורת שאלות יישומיות. לדוגמא, שאלות אלו חוזרות ונשנות בפני מזכירויות בתי המשפט ובעלי הדין. לדוגמה, התקנות קובעות מהו שיעור האגרה החל על כל סוג הליך משפטי. הן גם מפרטות אילו הליכים פטורים מאגרה מעצם טיבם.
בין הליכים אלו אפשר למצוא צווים הצהרתיים, בקשות ביניים והליכים פליליים.
בנוסף, התקנות מנחות כיצד לפעול כאשר בעל דין טוען לחוסר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה. לבסוף, הן מפרטות באילו נסיבות זכאי בעל דין להחזר אגרה ששולמה. לדוגמה, הדבר יכול לקרות כאשר ההליך הסתיים בפשרה או נמחק בטרם החל הדיון לגופו. כלומר, מנגד, הן קובעות גם.
כי בית המשפט רשאי להטיל אגרה נוספת על בעל דין שהגיש הליך סרק.
ההכרעה הנורמטיבית והאיזונים בתקנות אגרות בית משפט
תקנה 2 קובעת כי המביא הליך לבית משפט ישלם עם הבאתו לראשונה את האגרה הקבועה, וכי לא ייזקק בית משפט להליך אלא אם שולמה האגרה או שמביא ההליך פטור ממנה. עוד קובעת תקנה 2 כי אם התברר בדיעבד שהאגרה לא שולמה, תינתן דרישת תשלום; לא שולמה האגרה בתוך 20 ימים מהמצאת הדרישה, רשאי בית המשפט למחוק את ההליך, והסכום ששולם לא יוחזר. אולם, הדבר מבטיח כי כל ההליכים ילוו בתשלום הולם, ובכך תמומן מערכת המשפט. מנגד, תקנה 14 מתווה מנגנון לפטור מאגרה למי שאינו יכול לשאת בה. הבקשה מוגשת עם הבאת התובענה לראשונה, בצירוף תצהיר המפרט את רכוש המבקש, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ואת מקורות ההכנסה בששת החודשים שקדמו לבקשה. בית המשפט יפטור אם השתכנע שאין ביכולת המבקש לשלם וגם שההליך מגלה עילה.
הדבר מבטיח נגישות למערכת המשפט גם לבעלי אמצעים מוגבלים. אמנם, יתרה מכך, תקנה 15 מסדירה את החזר האגרה בהתקיים העניינים המנויים בתקנות, בתוספת הפרשי הצמדה. תקנה 18 קובעת כי בערעור על פסק דין שניתן נגד כמה בעלי דין יחד ולחוד תשולם האגרה פעם אחת בלבד. מי שמנהל הליך סרק או מאריך דיון שלא לצורך חשוף לפסיקת הוצאות משפט נגדו.
הסדרים אלה משקפים איזון עדין בין האינטרס הציבורי במימון מערכת המשפט ומניעת שימוש לרעה בהליכים. לבין הבטחת הזכות הבסיסית לגישה לערכאות למי שידו אינה משגת.
פטור מאגרה והחזרתה: מנגנונים חיוניים
אחד הפרקים החשובים בתקנות בתי המשפט (אגרות) מתייחס לפטור מאגרה ולהחזרתה. פטור מתשלום האגרה אפשרי עבור בעלי דין המצהירים על חוסר יכולת כלכלית. בית המשפט רשאי, לאחר בחינת הבקשה ותצהיר המצב הכלכלי. לפטור באופן מלא או חלקי מתשלום האגרה.
תקנה 14(ד) מונה ראיות לכאורה לחוסר יכולת לשלם, אם ניתנו בשנתיים שקדמו לבקשה: החלטה קודמת של בית משפט לפטור מאגרה, הכרזה על החייב כחייב מוגבל באמצעים, או צו לפתיחת הליכים בחדלות פירעון. גם קבלת גמלה, בעת הגשת הבקשה, משמשת ראיה לכאורה כאמור (תקנה 14(ה)). בנוסף, התקנות מפרטות מצבים שבהם מגיש הליך זכאי להחזר אגרה. למשל, אם הליך בוטל, נמחק או הסתיים בפשרה לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה. הוא עשוי לזכות בהחזר.
כמו כן, קיימים פטורים מיוחדים לגופים מסוימים ולעניינים ספציפיים.
סדר הפעולות בבקשת פטור מאגרה
- הגשה במועד: הבקשה מוגשת עם הבאת התובענה לראשונה לבית המשפט. בתביעת נזק גוף ובתביעה נגזרת יש מועדים נפרדים, עד 15 ימים.
- תצהיר מפורט: רכוש המבקש, רכוש בן הזוג, ורכוש ההורים אם הוא סמוך על שולחנם.
- מקורות הכנסה: פירוט ההכנסות בששת החודשים שקדמו לבקשה.
- ראיות לכאורה: צירוף החלטה קודמת על פטור, הכרזה על חייב מוגבל באמצעים, צו לפתיחת הליכים, או אישור על קבלת גמלה.
- עילה לכאורה: הפטור לא יינתן רק בשל מצב כלכלי. על ההליך גם לגלות עילה.
- החלטה: בית המשפט רשאי לפטור מלא או חלקית, ורשאי להזמין את בעלי הדין לדיון בבקשה.
מה לא מצאנו ולכן לא פרסמנו: לא הבאנו כאן סכומי אגרה מספריים. הסכומים בתוספות לתקנות מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה ומתפרסמים בהודעה ברשומות מטעם מנהל בתי המשפט, ולכן כל מספר שיירשם כאן עלול להיות שגוי כבר בתחילת השנה הבאה. יש לבדוק את התעריף העדכני במזכירות בית המשפט או בנוסח התקנות המעודכן.
המשמעות המעשית של תקנות אגרות בית משפט
תקנות האגרות משמשות כלי עבודה יומיומי עבור עורכי דין. מזכירויות בתי המשפט ובעלי דין המייצגים את עצמם. כל פתיחת הליך, מתביעה כספית ועד עתירה לבג״ץ, כרוכה בבדיקת התעריף הרלוונטי מתוך התוספות לתקנות. בנוסף, יש לבחון את האפשרות לקבל פטור. הליכים אלו עשויים להשתנות בהתאם להתפתחויות משפטיות משמעותיות, כגון המקרה המפורסם של בגץ משמרת שנייה: פסק הדין ששינה את סדרי בתי המשפט.
הכרת מנגנון הפטור לפי תקנה 14 חשובה במיוחד לבעלי דין חסרי אמצעים. שלילת גישה לערכאות בשל אי-יכולת לשלם אגרה עלולה לפגוע בזכות היסוד להליך הוגן. הסדרי ההחזר, לצד החשיפה לפסיקת הוצאות משפט, משמשים תמריץ לניהול הליכים בתום לב וליישוב סכסוכים בשלב מוקדם. לכן, ייעוץ משפטי מקצועי הוא חיוני כדי להבטיח עמידה בתקנות ומיצוי זכויות.
לסיכום
תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, הן חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט. הן קובעות את גובה האגרות הנדרשות לפתיחת הליכים משפטיים. את תנאי הפטור מהן ואת מקרים ההחזר. מסגרת זו נועדה לאזן בין הצורך במימון מערכת המשפט לבין הבטחת נגישותה לכלל האוכלוסייה.
חשוב להכיר את הוראות תקנות אלה כדי לפעול נכון מול בתי המשפט. כמו כן, הדבר מאפשר למנוע עיכובים מיותרים בקידום הליכים משפטיים. במקרים רבים, ייעוץ משפטי מקצועי יסייע בהבנה מעמיקה של התקנות ובמיצוי הזכויות.
באילו תחומים הסוגיה מתעוררת בפועל
שאלת האגרה מתעוררת בכל פנייה לערכאות אזרחיות, ולכן היא נוגעת לרוב תחומי העיסוק. עתירה מנהלית כפופה להסדר אגרות נפרד שאף הוא הוסדר מחדש בתקנות התשס"ז, וזהו תחומו של עורך דין מנהלי. בתביעת פיצויים בשל נזקי גוף חל הסדר אגרה נפרד לפי תקנה 5, וזהו תחומו של עורך דין נזיקין. הליכי גבייה וחוב מתחילים לרוב אצל עורך דין הוצאה לפועל: עיקולים ואיחוד תיקים, וחייב שאין ביכולתו לשלם יבדוק גם את מסלול עורך דין חדלות פירעון: הפטר והסדר חובות. בבתי המשפט לענייני משפחה חלות תקנות אגרות נפרדות, וזהו עניין לעורך דין דיני משפחה.
שאלות ותשובות
אילו תקנות אגרות חלות היום?
תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007. תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987, בוטלו במפורש בתקנה 21 לתקנות התשס"ז, יחד עם תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (אגרות), התשס"א-2000.
מה קורה אם פתחתי הליך ולא שילמתי אגרה?
לפי תקנה 2, ההליך לא יקובל לרישום, אלא אם הוגשה בקשה לפטור. אם התברר בדיעבד שהאגרה לא שולמה, תינתן דרישת תשלום, ואי-תשלום בתוך 20 ימים מהמצאתה מאפשר לבית המשפט למחוק את ההליך בלי החזר.
מי זכאי לפטור מאגרה?
מי שהוכיח שאין ביכולתו לשלם, בתצהיר על רכושו ורכוש בן זוגו והוריו (אם הוא סמוך על שולחנם) ועל הכנסותיו בששת החודשים האחרונים, ובלבד שההליך מגלה עילה. הפטור יכול להיות מלא או חלקי.
קבלת קצבה מספיקה כדי לקבל פטור?
קבלת גמלה בעת הגשת הבקשה משמשת ראיה לכאורה לחוסר יכולת לשלם, לפי תקנה 14(ה). זו אינה זכאות אוטומטית: בית המשפט עדיין בוחן אם ההליך מגלה עילה.
מתי מקבלים החזר אגרה?
תקנה 15 מסדירה את ההחזר בהתקיים העניינים המנויים בתקנות, ומורה על החזרת יתרת האגרה בתוספת הפרשי הצמדה. ההחזר אינו אוטומטי, ויש לוודא את התנאים במזכירות בית המשפט.
מתי מתעדכנים סכומי האגרות?
לפי תקנה 11, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שפורסם בנובמבר שקדם לו. הנוסח המעודכן מתפרסם בהודעה ברשומות מטעם מנהל בתי המשפט.
מתלבטים אם ההליך שלכם חייב באגרה, מה גובהה, או אם אתם זכאים לפטור לפי תקנה 14? זו בדיקה שכדאי לעשות לפני ההגשה ולא אחריה, מול עורך דין משפט אזרחי.
הערה משפטית: מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. הדין והסכומים משתנים מעת לעת; יש לאמת את הנתונים מול המקור הרשמי במועד הפעולה.
