כאשר בראיון נמסרו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים לאישום. בבש"פ 3221/12 פלוני נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון מבחן דו שלבי: תחילה נבחן אם עלו בראיון פרטים מהותיים חדשים, ורק אם כן נבחן כיצד יש להעביר אותם לידיעת ההגנה, באמצעות התרשומת עצמה או באמצעות חקירה משלימה. לא כל שינוי בגרסת עד הופך את התרשומת לחומר חקירה שחובה לגלותו לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
הליכי חקירה ומשפט פלילי כרוכים במתח מובנה בין אינטרסים שונים. מצד אחד עומדת זכותו היסודית של נאשם למשפט הוגן, ובכללה הזכות לעיין בכל חומר חקירה הרלוונטי לאישום נגדו. הזכות מעוגנת בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי, והיא מאפשרת לנאשם ולסניגורו לבחון את הראיות ולהכין קו הגנה יעיל.
מנגד קיים אינטרס לגיטימי של התביעה לקיים ראיונות עדים חופשיים, לאסוף מידע, לגבש עמדה ולהכין את התיק למשפט. ראיונות אלה כוללים לעיתים תרשומות פנימיות המשקפות את התרשמות הפרקליט, את ניתוחיו ואת מסקנותיו, ואינם מיועדים בהכרח להיות חומר חקירה. חשיפת יתר של מסמכים פנימיים אלה עלולה לפגוע בתפקודן התקין של רשויות התביעה ולהרתיע פרקליטים מרישום חופשי של הערותיהם. בית המשפט נדרש אפוא לאזן בין האינטרסים הללו בקפידה.
המקרה: בש"פ 3221/12 פלוני נ' מדינת ישראל
ההחלטה ניתנה בבית המשפט העליון ביום 01.07.2012, מפי השופט נ' הנדל, בערר שהגיש נאשם בעבירות מין חמורות בקטינה על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז. המתלוננת, שהייתה בת 5 עד 6 בעת ביצוע המעשים, נחקרה לראשונה על ידי חוקרת ילדים, וחוקרת הילדים התקשתה לבסס את מהימנות עדותה.
לאחר מכן זימנה פרקליטה מפרקליטות המחוז את המתלוננת לראיון עד. במהלך הראיון נמסרו פרטים חדשים ומהותיים, ובעקבות כך הפנתה הפרקליטה את המתלוננת לחקירה נוספת אצל חוקרת הילדים. כשבוע לאחר מכן הוגש כתב האישום.
המדינה סירבה למסור לעורר את תרשומת הראיון עם הפרקליטה, בטענה שמדובר במסמך פנימי. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת העיון, בקובעו כי הפרטים החדשים מופיעים גם בחקירה המשלימה ולכן אין בכך פגיעה בהגנת הנאשם. הנאשם הגיש ערר לבית המשפט העליון. רקע כללי על הגדרת המונח מופיע במאמר חומר חקירה: הגדרה, זכות עיון וגבולותיה.
המבחן הדו שלבי שנקבע
- בחינת מהות הפרטים. בשלב הראשון נבחן אם בראיון נמסרו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים לאישום. לא כל שינוי בגרסת עד הופך את התרשומת לחומר חקירה, אלא רק שינויים מהותיים המשנים את התמונה העובדתית או מציגים אותה באור שונה.
- אופן העברת המידע. אם אכן עלו פרטים מהותיים חדשים, השלב השני בוחן כיצד יש להעביר את המידע לידיעת ההגנה. ההעברה יכולה להיעשות באמצעות התרשומת עצמה, או באמצעות חקירה משלימה שתיערך לעד.
לצד המבחן הזה מנה בית המשפט חמישה שיקולי עזר המסייעים להכרעה.
| השיקול | מה נבחן בפועל |
|---|---|
| אופי הראיון והתנהגות הפרקליט | האם הראיון גלש למעין חקירה פעילה, שבמהלכה נשאלו שאלות תשאול נוספות שנועדו להרחיב את היריעה העובדתית |
| פרטים מהותיים ייחודיים | האם בגרסת הראיון קיימים פרטים חדשים ומהותיים שלא באו לידי ביטוי בחקירה המשלימה או שנסתרו בה |
| מועד עריכת הראיון | ראיון שנערך טרם הגשת כתב אישום טומן בחובו חשש גדול יותר לגלישה להשלמת חקירה |
| זהות העד | כשמדובר בעד קטין שחלות עליו הוראות חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), הבקרה הדוקה יותר, שכן רק חוקר ילדים מוסמך לחקור אותו |
| עוצמת השינוי בגרסה | שינוי מהותי במיוחד בין גרסת הראיון לבין העדויות הקודמות מצדיק היענות רבה יותר לדרישת הסניגור |
יישום השיקולים במקרה ותוצאת ההחלטה
בית המשפט העליון יישם את המבחנים שקבע על נסיבות המקרה. נקבע כי הראיון שערכה הפרקליטה גלש בפועל למעין חקירה: הפרקליטה שאלה שאלות תשאול נוספות, עד שהמתלוננת חשפה פרטים חדשים ומהותיים. הראיון התקיים בסמיכות זמנים הן לחקירותיה הקודמות של המתלוננת והן להגשת כתב האישום.
בנוסף, המתלוננת הייתה קטינה, ולכן רק חוקר ילדים היה מוסמך לחקור אותה. הראיון עם הפרקליטה, במתכונתו זו, פגע במנגנון ההגנה הייחודי הקבוע בחוק. נוכח השינוי המהותי בגרסת המתלוננת ועוצמתו, נקבע כי התרשומת, למעט הרישום הפנימי בדבר מהימנות העדה, מהווה חומר חקירה שיש להעבירו לעיון העורר. הערר התקבל.
המשמעות המעשית לניהול ההגנה
ההחלטה מדגישה את האיזון בין האינטרסים במשפט הפלילי. מצד אחד היא מכירה בצורך של התביעה לנהל את עבודתה ביעילות, ומצד שני היא שומרת על זכותו של הנאשם למשפט הוגן כאשר התביעה גולשת בפועל לתפקוד כגוף חוקר. במצב כזה תוצרי הראיון עשויים להיחשב לחומר חקירה, ובמיוחד כשמדובר בעד קטין המוגן בהוראות מיוחדות.
עבור ההגנה, המסקנה המעשית היא שאין להסתפק בקבלת החקירה המשלימה כאשר יש יסוד להניח שתרשומת הראיון היא חוליה מכרעת בהתפתחות גרסת העד. בקשה לפי סעיף 74 צריכה להצביע על מה שהשתנה בגרסה, על מועד הראיון ביחס לכתב האישום ועל זהות העד. מסלולים משיקים, כגון חומר שסומן כחסוי, מפורטים במאמר חומר חקירה חסוי ברשימת ראיות, וזכויותיו של חשוד בשלב מוקדם יותר מפורטות במדריך זכויות בעת מעצר.
בחינה של מועד הראיון, של זהות העד ושל השינוי בגרסה קובעת אם יש בסיס לבקשה לפי סעיף 74, ובאיזה ניסוח כדאי להגיש אותה.
מה מקור הזכות לעיין בחומר חקירה?
סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. הסעיף מקנה לנאשם ולסניגורו זכות לעיין בחומר החקירה הנוגע לאישום ולהעתיקו.
כל תרשומת פנימית של פרקליט חייבת בגילוי?
לא. תרשומת המשקפת התרשמות, ניתוח או מסקנה של הפרקליט היא מסמך פנימי. הסיווג משתנה כאשר בראיון נמסרו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים לאישום.
אם התביעה ערכה חקירה משלימה, זה מספיק?
לא בהכרח. השלב השני של המבחן עוסק בדיוק בשאלה הזו. אם הפרטים המהותיים באו לידי ביטוי מלא בחקירה המשלימה, ייתכן שדי בה. אם התרשומת מהווה חוליה מכרעת בהתפתחות הגרסה, החקירה המשלימה אינה מייתרת אותה.
למה זהות העד משנה?
כשהעד הוא קטין שחלות עליו הוראות חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), רק חוקר ילדים מוסמך לחקור אותו. ראיון שגולש לחקירה פוגע במנגנון ההגנה הייחודי הזה, ולכן הבקרה עליו הדוקה יותר.
מה קורה לרישום בדבר מהימנות העד?
באותה החלטה הוחרג הרישום הפנימי בדבר מהימנות העדה מחובת הגילוי, בעוד יתר התרשומת סווגה כחומר חקירה. כלומר החלק ההערכתי הפנימי יכול להישאר חסוי גם כשהחלק העובדתי נמסר.
איך מגישים בקשה לעיון בחומר כזה?
הבקשה מוגשת לבית המשפט הדן בתיק לפי סעיף 74, ועל החלטתו ניתן להגיש ערר. הבקשה צריכה להתמקד בפרטים המהותיים שהתחדשו, במועד הראיון ביחס לכתב האישום ובזהות העד.
