פסק הדין קובע כי כאשר בית המשפט לענייני משפחה מכריע שבני זוג לשעבר אינם עונים להגדרת ״ידועים בציבור״, הוא מאבד את סמכותו העניינית לדון בתביעות רנייניות ביניהם. תביעות אלו, ובפרט תביעות זכויות בדירה, יצטרכו להתברר בערכאה האזרחית המוסמכת, שהיא בית המשפט המחוזי, וזאת מכוח הדין הכללי. המקרה מדגיש את הצורך בהקפדה על ניסוח כתבי תביעה כך שיכללו עילות חלופיות מהדין הכללי, בנוסף לטענות מדיני המשפחה.
בני זוג לשעבר, אזרח ישראלי ואזרח צרפתי. לפיכך, ניהלו קשר זוגי ממושך תוך חלוקת זמנם בין שתי המדינות. הם התדיינו בשאלה האם הם היו ״ידועים בציבור״. והאם למי מהם זכויות בדירה שנרכשה על שם אחד הצדדים בלבד.
המקרה ממחיש עד כמה הוחמרו בפסיקה העדכנית תנאי ההכרה בבני זוג כידועים בציבור.
פסק הדין מציב גבולות ברורים לסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה כאשר מתברר שהצדדים אינם בגדר ״בני זוג״. בנוסף, ובכך משפיע על הגדרת סמכות עניינית ידועים בציבור דירה.
ההליך התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, עמ״ש 36624-10-23 ועמ״ש 18715-12-23 (בדיון מאוחד). עם זאת, י' ס' נ' נ' פ' ב'. השופטים עינת רביד (אב״ד), נפתלי שילה וגלעד הס נתנו את פסק הדין ביום 28.06.2024.
י', אזרח ותושב ישראל, ופ', אזרח ותושב צרפת, שניהם עורכי דין. כתוצאה מכך, ניהלו קשר בין השנים 2009 ל-2021. הקשר ביניהם היה שנוי במחלוקת. בשנת 2009 רכש פ' דירה בישראל אשר נרשמה על שמו בלבד.
י' עבר להתגורר בדירה זו והוא מתגורר בה עד היום.
י' הגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה. לעומת זאת, בה עתר להצהרה כי הצדדים היו ידועים בציבור וכי הוא זכאי לפחות לשני שלישים מהדירה. הוא ביקש גם מחצית מרכושו של פ' מכוח כללי השיתוף הזוגי. פ' טען כי הצדדים מעולם לא היו ידועים בציבור וכי הקשר ביניהם התמצה בבילויים.
ובטיולים בלבד. לדוגמה, הוא ביקש לדחות את התביעה.
קביעות בית המשפט לענייני משפחה והערעורים
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי י' ופ' לא היו ידועים בציבור. לדוגמא, הצדדים התגוררו רוב הזמן במדינות שונות. בנוסף, הם לא ניהלו חשבון בנק משותף. כל אחד מהם מימן את חייו בנפרד.
למרות קביעה זו, בית המשפט קמא נתן פסק דין הצהרתי. כלומר, לפי פסק הדין, י' הוא בעלים של 25% מהזכויות בדירה. קביעה זו התבססה על כך שי' נשא בהחזרי משכנתא ניכרים ובהוצאות אחזקה. הוצאות אלה בדרך כלל חלות על בעלים.
שני הצדדים הגישו ערעורים על פסק הדין, ובית המשפט המחוזי איחד את הערעורים לדיון משותף.
השאלה המשפטית המרכזית: סמכות עניינית ודיני מקרקעין
הערעורים העלו שתי שאלות עיקריות. ראשית, האם בית המשפט קמא צדק בקביעתו כי הצדדים לא היו ידועים בציבור. שנית, וזו הנקודה שהתגלתה כמכרעת. אולם, האם הייתה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות עניינית לפסוק לי' זכויות בדירה.
סמכות עניינית לדון בזכויות בדירה הייתה יכולה לנבוע מכוח הדין הכללי (הסכם בעל פה. אמנם, ״זעקת ההגינות״ וכיוצא באלה). זאת לאחר שבית המשפט קבע. כי הצדדים כלל אינם ״בני זוג״ במובן חוק בית המשפט לענייני משפחה.
הכרעת בית המשפט המחוזי בנוגע לידועים בציבור
השופט נפתלי שילה קבע כי י' חזר בו מרכיב הערעור המתייחס לקביעת בית המשפט קמא. ואולם, בית המשפט קמא קבע שהצדדים לא היו ידועים בציבור. למרות זאת, בית המשפט המחוזי דן בטענה לגופה.
בית המשפט המחוזי הדגיש. יחד עם זאת, על בסיס פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון (רע״א 5096/21 ורע״א 3323/23). כי יש לנקוט משנה זהירות בטרם הכרזה על בני זוג כידועים בציבור. בית המשפט עמד על הצורך לבחון אם קיימת ״התחייבות רצונית״ ליצור יחסים משפטיים דוגמת נישואין.
במקרה הנדון, בית המשפט קבע כי הצדדים לא ניהלו משק בית משותף. מאידך, הם שהו יחדיו כ-15% מהשנה בלבד. הם לא נישאו למרות שהדבר אפשרי בצרפת. כמו כן, לא היה להם חשבון בנק משותף ולא נולדו להם ילדים.
לפיכך, בית המשפט קמא צדק בקביעתו כי הם אינם ידועים בציבור. מצד שני, יתרה מכך, בית המשפט המחוזי קבע שאף אם היו מוכרים כידועים בציבור. י' לא הרים את הנטל להוכחת כוונת שיתוף בדירה. הנטל להוכחת שיתוף רכושי אצל ידועים בציבור כבד יותר מזה של בני זוג נשואים.
הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה
הנקודה המכרעת בערעור נגעה לסמכות עניינית. לסיכום, משעה שבית המשפט קבע כי הצדדים אינם ידועים בציבור. הם אינם ״בני זוג״ כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ״ה-1995. על כן, לא הייתה לבית משפט זה סמכות עניינית להמשיך ולדון בתביעה.
בית המשפט המחוזי הדגיש. לאור, כי עיון בכתב התביעה מעלה שעילת התביעה כולה התבססה על טענת השיתוף בין ידועים בציבור.
י' לא טען מעולם לסעד חילופי מכוח הדין הכללי. בהתאם, הוא לא טען מכוח דיני חוזים, נאמנות או עשיית עושר. משכך, בית המשפט קמא טעה כשפסק לי' 25% מהזכויות בדירה מכוח הסכם בעל פה. זו הייתה סוגייה שכלל לא עמדה למחלוקת בין הצדדים.
בנוסף, פ' לא קיבל הזדמנות נאותה להתגונן מפניה. לפיכך, בית המשפט קיבל את ערעורו של פ' וביטל את כל הקביעות הנוגעות לשותפות בדירה. למעשה, והותיר על כנה רק את הקביעה כי הצדדים לא היו ידועים בציבור.
משמעות פסק הדין והמלצות מעשיות
פסק הדין מבהיר לצדדים בהליכי משפחה כי משנקבע שאין הם ״בני זוג״. ראשית, הסמכות לדון בתביעות רכושיות ביניהם עוברת לערכאה האזרחית. אין די בכך שהתובע הזכיר ״שיתוף״ בכתב תביעתו כדי להקנות סמכות מכוח עילות אזרחיות כלליות שלא נטענו במפורש. הפסיקה מדגישה גם את הרף המחמיר להכרה בידועים בציבור.
הרף הגבוה חל במיוחד כאשר בני הזוג התגוררו במדינות שונות. שנית, ובחרו במודע שלא למסד את הקשר. בית המשפט הותיר לי' את האפשרות להגיש תביעה חדשה בערכאה האזרחית המוסמכת. מבלי לחוות דעה על סיכוייה.
במקרים של ספק באשר לסמכות עניינית ידועים בציבור דירה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי.
מה עושים במקרים דומים של סמכות עניינית ידועים בציבור דירה?
-
בחינת מעמד ידועים בציבור. יש לבחון את טיב הקשר והעמידה בקריטריונים המצטברים. קריטריונים אלו כוללים חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף.
-
ניסוח כתב תביעה מקיף. חשוב לכלול בכתב התביעה סעדים חלופיים. אלה יכולים לנבוע מהדין הכללי, כגון דיני חוזים, נאמנות או עשיית עושר. זאת בנוסף לטענות המבוססות על דיני המשפחה.
-
פנייה לערכאה המתאימה. אם נקבע שאינכם ידועים בציבור, תביעות רכושיות עלולות לעבור לבית המשפט המחוזי. יש להגיש את התביעה לערכאה המוסמכת מלכתחילה.
-
הכנה לנטל ההוכחה. הנטל להוכחת שיתוף רכושי אצל ידועים בציבור גבוה יותר מזה של זוגות נשואים. יש להציג ראיות מוצקות לכוונה לשיתוף.
אזהרה: חוסר הבנה של כללי הסמכות העניינית עלול להוביל לבזבוז זמן יקר, התמשכות הליכים ודחיית תביעות. הקפידו על ייעוץ משפטי מתאים.
שאלות ותשובות
מהם הקריטריונים להכרה בבני זוג כידועים בציבור?
ההכרה בבני זוג כידועים בציבור דורשת שני יסודות מרכזיים: חיי אישות כבעל ואישה. שלישית, וניהול משק בית משותף. חיי האישות כוללים קשר אינטימי המבוסס על חיבה, אהבה, מסירות ונאמנות. משק הבית המשותף צריך להיות פועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים.
ולא רק מטעמי נוחות או כדאיות כלכלית. מכאן, פסיקת בית המשפט העליון מדגישה שיש לבחון האם הצדדים התכוונו להחיל על עצמם את מרבית התוצאות האזרחיות-כלכליות של מוסד הנישואין.
מדוע הסמכות העניינית חשובה כל כך במקרים של ידועים בציבור?
הסמכות העניינית קובעת לאיזה בית משפט יש את הכוח החוקי לדון בסוגיה מסוימת. לכן, במקרים של ידועים בציבור, אם בית המשפט לענייני משפחה קובע שהצדדים אינם עונים להגדרה זו. הוא מאבד את סמכותו לדון בתביעות רכושיות ביניהם מכוח דיני המשפחה. במצב כזה, על הצדדים להגיש תביעתם מחדש בערכאה האזרחית המוסמכת (לרוב בית המשפט המחוזי).
וזאת מכוח עילות מהדין הכללי (כגון חוזים או נאמנות). משום כך, טעות בסמכות עלולה לגרום לעיכובים ולהוצאות מיותרות.
האם מגורים במדינות שונות משפיעים על מעמד ידועים בציבור?
כן, מגורים במדינות שונות משפיעים באופן משמעותי על מעמד ידועים בציבור. פסק הדין שהוצג מדגיש כי הצדדים שהו יחדיו רק 15% מהשנה בממוצע. ולא ניהלו משק בית משותף ממשי. עובדה זו, יחד עם העדר חשבון בנק משותף.
ובחירה שלא למסד את הקשר (למרות האפשרות לעשות זאת בצרפת). הובילה למסקנה שהם אינם ידועים בציבור. הריחוק הפיזי והיעדר ניהול משק בית משותף קבוע מקשה על עמידה ביסודות הנדרשים להכרה זו.
האם פסק הדין ביטל את האפשרות לתבוע זכויות בדירה?
לא, פסק הדין לא ביטל לחלוטין את האפשרות לתבוע זכויות בדירה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של פ'. וביטל את הקביעות של בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לשותפות בדירה. עם זאת, בית המשפט המחוזי הבהיר כי י' רשאי להגיש תביעה חדשה לערכאה האזרחית המוסמכת.
תביעה זו תתבסס על עילות מהדין האזרחי הכללי, כגון הסכם בעל פה. דיני נאמנות או עשיית עושר ולא במשפט. כאשר בית המשפט לא הביע דעה לגבי סיכויי תביעה כזו.
זהו מקרה חשוב המדגיש את המורכבות בהגדרת ידועים בציבור. ואת ההשלכות המשפטיות הנרחבות הנובעות מקביעה זו. פסק הדין מצביע על החשיבות של הבנה מעמיקה של דיני המשפחה והמקרקעין. ועל הצורך בניסוח תביעות בצורה מקצועית ומקיפה.
החלטה זו מחזקת את הצורך בקבלת ייעוץ משפטי יסודי. ייעוץ כזה יבטיח שמירה על זכויות, וכן ימנע בזבוז זמן ומשאבים בהליכים משפטיים שגויים. זכרו תמיד כי סמכות עניינית ידועים בציבור דירה היא נושא מורכב הדורש מומחיות.
הערה:מאמר זה מוגש כשירות לציבור ומהווה מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני הבוחן את נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.
